ב-1997 יצא האלבום הטוב ביותר בישראל. אלבום הבכורה של אביתר בנאי היווה את פס הקול של חיי למשך זמן רב, ובמקביל הבנתי שתמו החיפושים - הכרתי את בעלי לעתיד. אביתר ואני נועדנו זה לזו, עכשיו רק צריך שהוא יתעדכן בנושא. במסיבת הרווקות שלי, עשור לאחר מכן, חברה טובה קנתה לנו כרטיסים להופעה שלו ודאגה שניפגש מאחורי הקלעים.
אביתר היה כבר עמוק בתוך מסע החזרה בתשובה, והתמונה היחידה שיש לי מהאירוע ההוא היא שלנו -עומדים במרחק מטר האחד מהשנייה, אני נבוכה מאוד מהמעמד והוא שומר נגיעה בזמן ששתי גומות החן שלו מאירות את הרגע. מיותר לציין שלא התחתנו מעולם האחד עם השנייה מלבד בחלומותי, אבל ביום חמישי האחרון, 24 שנים אחרי האלבום הראשון שלו, באתי לבקר את משפחתו בהיכל התרבות במופע השקת האלבום השביעי שלו. וזה היה כל מה שדמיינתי שיהיה ויותר.
היכל התרבות היה מלא עד אפס מקום, ואם רק הייתי יודעת שאני הולכת להיכנס לביתו הייתי מכינה משהו. יש לי עוגת גבינה מעולה ללא גלוטן והמשפחה הזו, ובראשה אביתר בנאי שארגן את כל האירוח המרהיב הזה, ראויים לה ולעוד הרבה יותר. אביתר פתח לנו את הדלת לביתו באותו חיוך כובש שמאיר באור ענק את כל האולם הגדול והחשוך הזה ועשה לנו היכרות עם אשתו רות, ילדיו, אחיותיו והוריו - ובעיקר פינה לנו מקום בלבו.
לבוש בלוק קז'ואל נונשלנטי (מכנסיים שחורים, חולצה ירוקה ומעליה חולצת ג'ינס לא מכופתרת ופתוחה), אביתר עלה לבמה ופתח את המופע עם "מכור", מתוך אלבומו החדש, ומיד היה ברור לכולם שאנחנו באובססיה, ואחרי הערב הזה נזדקק לגמילה כפויה.
הבמה הייתה נקייה מאפקטים מסיחי דעת – כל מה שהיה עליה היו פנסי תאורה שזזו מפעם לפעם בהתאם לביט, שני מסכים משני ידי הבמה וצוות נגנים שהצליח לגנוב את ההצגה לא פעם מהזמר, ובכנות – זו משימה לא פשוטה בכלל.
ניכר היה שאביתר מתרגש מהמעמד וגם הקהל, אם כי הוא היה מאוד ממוקד וכיוון אותנו למקומות שהוא רוצה שנגיע אליהם, בצעדים בטוחים ואיטיים. אביתר ידע היטב לאן הערב הזה יגיע הרבה לפנינו, אבל הציפייה וההפתעה היו שוות כל רגע מההמתנה. לאורך המופע, ביצע הרבה מאוד שירים מוכרים מאלבומיו הקודמים, לצד אלו מהאלבום החדש. את רובם יש להניח אתם כבר מכירים מהרדיו או מהעובדה שהשירים שלו, גם אלו של האלבום השביעי, כבר היו זמינים לשמיעה. עם זאת, ללא מעט מהם התוודעתי לראשונה, כמו גם לסיפורי המשפחה.
דרך ביצוע השיר "ילדים", אותו כתב לבנו הבכור כשעלה לכיתה א' – גילינו שהילד כבר עלם צעיר שעבר תיאוריה לפני שבוע. את "ילדה אישה" הקדיש בנאי לבתו מאיה – איתה גם עשה צניחה חופשית ואפילו הוכיח זאת בסרטון מקסים שהוצג במקום ועל הדרך גם ביקש כפיים על היותו חרדתי ועל כך שצנח פעמיים. את "יפה כלבנה", הקדיש לרעייתו רות שבערב היפה הזה גם התוודענו לכך שהם חוגגים בדיוק 18 שנות היכרות. ואת "עד מחר" הוא הקדיש לאחותו הבכורה אפרת.
אחד השירים החדשים באלבום ואותו לא הכרתי היה גם זה שבעט ישר בבטן הרכה. "שיר חמלה" הוא שיר שכתב בנאי לזכרו של אחיו, מאיר ז"ל, שנפטר ממחלת הסרטן ב-2017. רגע לפני הביצוע של השיר אותו הלחין יחד עם תמיר מוסקט (שותף מלא ופעיל של בנאי לעשייה) הוקרן על המסך רגע נוסטלגי בו מאיר ואביתר שרים את "תני לי מקום". מאיר, האח הגדול בגלגול החילוני, ולצדו אביתר, האח הקטן עם המבט המעריץ. הסרטון נגמר. הבמה הוחשכה וקולו הצלול של בנאי צמרר את האולם.
"כשנכנסתי לנגן לך בהוספיס; אני בכיתי ואתה גם; אני צעקתי למה עכשיו?; אתה אמרת שבכאב שלך מונח הכאב של כל העולם; אבל אם למותי אין סיבה אז אין סיבה לכלום; אם יש סיבה למשהו אז למותי יש גם; אם לשמש יש סיבה אם לאהבה; אם לחכמה לילדות ולחמלה; אני מוכן אני מוכן".
אם יש משהו שמאוד הכתיב את המופע הזה הוא עוצמת הרגש והקצב. אביתר לא הפסיק לרקוד ולזוז לאורך כל המופע, רבות בזכות עיבודים מושלמים לשירים שכולנו מכירים עליהם אחראי לא מעט תמיר מוסקט שגם להט על מערכת התופים ולא פעם העיניים עברו אליו ונתקעו.
ככל שהמופע התקדם והתפתח, ניכר כי אביתר הרגיש הכי בנוח שיש. קצת כמו אחרי המנה העיקרית, כשאפשר כבר לפתוח כפתור ולהתרווח על הספה. הוא ביקש שנמחא לו כפיים וגם דרש עוד עוצמה. "איך הוא עף על עצמו", מישהו זרק מהשורה מאחור. מיד לאחר מכן, באופן מכוון ומושלם, אביתר ביצע את "גנב" - אותו שיר שמסמל את המאבק הבלתי פוסק שלו במלחמות אגו אל מול ענווה, ופתר לנו את הדיסוננס.
הלב שלי החסיר לא מעט פעימות במופע הזה, אותן גנב בנאי ביצוע אחר ביצוע. ההופעה שהתחילה בישיבה מנומסת, מעונבת משהו, הסתיימה בקטרזיס מופלא כשאביתר ירד מהבמה וזכה לחיבוק עוטף וענק מכל הנוכחים. הקהל עמד על רגליו והריע לבנאי ולכל השותפים לעשייה שלו במשך דקות ארוכות וזה הגיע לו.
היה זה מופע מדהים, אך לכל אורכו תהיתי האם יגשים את המשאלה היחידה שיש לי ואביתר לא אכזב: בהדרן השני עלה לבמה בגפו, בשקט, בחשיכה, וביצע את השיר היחיד מאותו אלבום מופת בכורה: "יש לי סיכוי" וזה היה הרגע שהכתיר את המופע הזה לשלם. הערב הזה היה מסע מוזיקלי מדהים ומרגש, במיוחד עבור מכורי אביתר בנאי לדורותיהם והוא הרגיש מאוד שונה מהופעותיו בשנים האחרונות. בנאי של 2021, פוסט קורונה, הוא כל מה שדמיינתם ויותר. בריא, יפהפה, משוחרר, מלא בגרוב ועמוס ברגש.
ואם אני נשמעת כמו הגרופית בת ה-18 שהייתי אי שם ב-1997, זה כנראה נכון. יש רגשות שאין להם גיל, ואם יש דבר אחד שאני גאה בו בעצמי הוא שכבר אז השכלתי לבחור את המוזיקה הנכונה שתלווה את חיי. תודה לך אביתר על ערב אהבה מושלם שנפל בדיוק בט"ו באב וד"ש למשפחה. תבואו לשבת? הכנתי עוגת גבינה מדהימה.
בא לכם גם? אביתר בנאי יופיע ב-11.8 בבריכת הסולטן בירושלים | 18.08 בפסטיבל יערות מנשה | 24.09 מופע זריחה בפסטיבל התמר