עוד לא חלפה לה שנה מאז שבכירים בעולם תרבות טענו שהשר חילי טרופר "עושה להם סיבוב יחסי ציבור על הגב", כל כך הרבה קרה מאז, אבל בעצם יכול להיות ששום דבר לא השתנה?
שלשום פורסמה באתר וואלה כתבה תחת הכותרת: "פסטיבל מספרי סיפורים: האם מוסדות התרבות נפגעים?,. ובכתבה נטען בין השאר כי משרד האוצר עשה כמה בדיקות בתקופה האחרונה וגילה כי רוב אירועי התרבות במדינה מגיעים לתפוסה כמעט מלאה והיחידים שנפגעים באמת הם אירועי הילדים.
הכתבה הזו הרתיחה (בלשון המעטה) כמה מפיקים ואנשי התעשייה, שממש במקביל לפרסומה נאלצו לעסוק ולטפל באינספור ביטולים של אירועים והופעות עליהן עבדו משך חודשים ארוכים.
רמי בז'ה מבכירי המפיקים בארץ ונציג איגוד האמרגנים ומפיקי הבמה בישראל כועס הבוקר במיוחד: "יש פה סגר בלתי מוכרז אבל זה קורה דה פקטו. יש סקטורים שעוד סוחבים את הנזקים מהסגרים הקודמים, אנחנו חיים מגל לגל, ומאוד קשה לנהל ככה עסק. יש פה בעיקר אפליה זועקת לשמיים בין השכירים לעצמאיים שמשלמים את חובותיהם למדינה".
"יש פה הפקרה של משרד האוצר ואטימות לב של שר האוצר לחוסר זכויות כנגד החובות שלנו", אומר בז'ה. "לא ייתכן שבזמן שאני לא יכול להתפרנס בעצמי, אין לי כעצמאי דמי קיום. אני כבר לא מדבר על פיצויים ומענקים כי מוקדם מדי ואין לי ויכוח על זה. הכאב הוא על חוסר זכויות בסיסיות שלנו כאזרחים שאין לנו דמי קיום. עסקים שגם מעסיקים עובדים אבל ביום סגריר אף אחד לא דואג לנו. אנחנו מנוע הצמיחה של המשק וממלאים את הקופה הציבורית שבזכותה ליברמן כל כך מתפאר שהכלכלה כל כך חזקה. אז איפה הוא עכשיו?"
נכון לעכשיו – עוד אין תרגום של הכעס למחאה בפועל, אך בז'ה טוען שמדובר בתהליך טבעי: "לשטח לוקח זמן לבעבע. אני חייב לומר שבניגוד לסגרים הקודמים, בהם כולנו היינו בפאניקה וחרדה לפרנסה, כולל המנהיגות, עכשיו, אחרי שנתיים, אנחנו מבינים את החיים וקולטים שגם בממשלה מבינים אותנו. יש דיבורים ולכאורה כולם איתנו, אבל יש נוקשות חריפה של ליברמן, אבל הנה, נפרץ הסכר ולפני יומיים כבר התחלנו לשמוע ממנו את המילה פיצויים למי שנפגע. גם מחאת הרחוב תגיע אם בימים הקרובים לא נקבל מענה ראוי והולם. שלא יעשו לנו טובות – שונא מתנות יחיה. אני לא רוצה מתנות, אלא רק להתפרנס בכבוד".
לטענות של בז'ה עוד אין נתונים רשמיים, אך בהחלט אפשר להעריך את המצב בשטח על בסיס נתונים שאוסף האיגוד בימים אלו, ממש כפי שמתאר עופר שטרית, מנכ"ל חברת כפיים: "יש כמה סוגי אירועים שניתן לפלח – קודם כל, אירועים עסקיים של חברות: כ-600 אירועים בוטלו בחודשיים האחרונים עם אובדן הכנסה של 240 מיליון שקלים. קטגוריה שנייה היא עולם האירועים הבינלאומיים, הכולל תערוכות וכנסים, שם כ-200 פרויקטים בוטלו ואיבדו כ-100 מיליון בהערכה זעירה. בעולם הציבורי, של רשויות ומשרדי ממשלה, כמעט כל אירועי דצמבר-פברואר בוטלו ומוערכים בכ-160 מיליון שקלים. התחום האחרון הוא אירועים פרטיים, משפחתיים ומכירת כרטיסים, שלא מתבטלים אמנם, אבל קטנים בצורה מאוד משמעותית במכירות. משהו כמו 35% שמתבטאים ב 150 מיליון, ובסה"כ אנחנו מגיעים לאובדן של כ-650 מיליון של התעשייה בתקופה הזו. תחשוב כמה אנשים מתפרנסים מהסכום הזה".
להערכות האלו מצטרף נציג של משרד הפקות גדול בתחום המוזיקה שמתאר את הנזק שהוא וחבריו חווים מאז החל הגל: "מתחילת ינואר אנחנו חווים דחייה של כל האירועים הסגורים, כמעט ללא יוצאים מן הכלל, 90% מהאירועים. מבחינת הופעות עם רוכשי כרטיסים ישנההאטה במכירות, וככל שהמצב מחריף כך יש עצירה מוחלטת. המון ביטולי כרטיסים על רקע בידודים וחולים".
"גם כשכבר יש הופעות, אז יש 15-25% מהקהל שפשוט לא מגיע", מוסיף אותו מפיק שהעדיף להישאר בעילום שם. "עכשיו גם צוותים ואמנים חולים מה שגורר דחייה של הופעות שכבר יכלו להתקיים לכאורה. ביומיים האחרונים יש עצירה כמעט מוחלטת וביטול או דחייה של למעלה מ-50% מההופעות והכרטיסים. אני חושב שראוי פיצוי נקודתי שלוקח בחשבון ירידת מחזורים לענפים שספגו הרבה".
נוכח המצב, במשרד התרבות לא נשארים אדישים ומנסים לגבש פתרונות. בסביבת השר טרופר אומרים כי השרים טרופר וליברמן דיברו ביומיים האחרונים וקבעו להיפגש שוב בהמשך השבוע, ובמקביל מתקיימות כל הזמן פגישות בדרגים מקצועיים; יש מרתון ישיבות, כולל עם התיאטראות, אמנים עצמאיים והמפיקים, השר קשוב אליהם ומודע למצוקה הגדולה, ולכן מתקיימת עבודה קשה על מתווים.
הדרישה של השר טרופר מהאוצר היא מתן סיוע לחודשים ינואר-פברואר, לפחות כרגע לאור הביטולים. לדברי מקורבים לשר טרופר יש שיתוף פעולה פורה עם שר האוצר שקשוב לנושא, אך חשוב להבין שהפגיעה שונה ממקום למקום ולכן מורכב לבנות את המתווה. מחר (חמישי) צפוי שר התרבות להיפגש עם ראש אגף התקציבים באוצר, ובעקבות המצב פינה את כל ענייני משרדו לטובת עניין הסיוע.