היא פרצה לחיינו כאורחת באלבום השלישי של מטרופולין ("אתה גומר אותי"), בהמשך הציעה שיר שכתבה לשרית חדד ונפל ברגע האחרון, היה לה להיט ענק שמבוסס על טקסט של רבי שלום שבזי - אבל רובכם בכלל מכירים אותה מ"בסיבוב", שיתוף הפעולה שלה עם טונה. היום, אחרי תשע שנים מאז שיצאה לדרכה המוזיקלית, צליל דנין, אולי האמנית הכי אקלקטית שיש לנו כאן, מתקרבת לאלבום הראשון שלה כשהיא רעבה ועצבנית מתמיד.
דנין גדלה ביקנעם, והיא טוענת שכבר בגיל 9 הוציאה "להיט שסחף את ילדי הכיתה". באמת של החיים, היא התחילה ליצור מוזיקה רק אחרי הצבא. "גרתי שנתיים בבית אורן לפני השריפה הגדולה. גרתי בתוך קהילת מוזיקאים שכללה את נדב דגון, דניאלה תורג'מן וטייני פינגרס, אז זו הייתה תקופה מאוד מפרה", מספרת צליל בשיחה מיוחדת עם mako מוזיקה.
"משם המשכתי לטיול שלי בהודו, ואז קרתה השריפה הגדולה שבעקבותיה החלטתי להישאר בארמבול (גואה). במקום לטייל התחלתי להופיע עם מוזיקאים מכל העולם ואז הבנתי את הכיוון אליו אני הולכת. כשחזרתי לארץ, בוייב של סאב קוץ' מילגה ('הכל אפשרי') - שלחתי הודעה לעופר מאירי בלי שום ציפיות, אבל כמו בסיפור סינדרלה מלא אנרגיות מכושפות – הוא התלהב מהקלטה מאוד ביתית ששלחתי לו, ותוך יומיים הייתי אצלו באולפן מקליטה שיר לאלבום השלישי של מטרופולין".
עד אז, מטרופולין היה הרכב שדנין העריצה בזכות הסאונד הבינלאומי שלו שלא היה דומה לשום דבר בארץ מבחינתה, וביום רביעי האחרון היא סגרה מעגל כשאירחה את אמילי קרפל, חברת מטרופולין, בהופעתה בפסטיבל הפסנתר. כך או כך, ב-2016 הכל התחיל להיפתח מבחינתה של דנין כשהוציאה את "Oh my love", שהושמע בטירוף והוביל גם לאותו דואט עם טונה שבזכותו חדרה סוף סוף למיינסטרים.
"באותה תקופה קיבלתי המון תגובות מאנשים שהיו בטוחים שמדובר באיזו אמנית בינלאומית שמבצעת את השיר והחלטתי להרים הופעה מאוד מופקת ומוקפדת, הכי 'סיה'. היה לי שם מומנט טוב, אבל פתאום נפתחה לי הצ'אקרה לשיר דווקא בעברית כי לפני כן כיוונתי בעיקר לחו"ל. שיניתי כיוון עם כוונה להביא את העברית החצופה והלא מתאמצת כמו שאני מבינה אותה. התחלתי מוב חדש עם "יום אזכרה" שנולד בזכות סבא וסבתא שלי ומושמע עד היום הרבה בגלגלצ. זה שיר שהוא אמנם ביסייד - אבל השיר הכי מצליח שלי למעשה".
למרות המומנטום, קריירת הסולו של דנין לא הבשילה באותה תקופה כפי שהיא קיוותה: "ברגע שהתחלתי לאסוף חומרים בעברית התגבשה תוכנית שלימים הייתה כנראה לא מציאותית מבחינה הפקתית והתעכבתי בהפקה שלה, ואז שנה אחר כך הגיעה הקורונה. כנראה שככל שתתכנן יותר - כך הדברים יותר בורחים לך מהידיים. הופעתי המון עם טונה, ובמסגרות אחרות יצא לי להיות הרבה על הבמות - אבל לא הופעתי לבד בכלל. אחרי הסינוור, הבנתי שמה שדמיינתי קצת יותר מסובך ואז הדברים נתקעו. במדינה אחרת, ההצלחה ברדיו הייתה מאפשרת לי הרבה יותר תנועה אבל התעשייה בארץ עובדת אחרת".
מאז, הספיקה צליל לשתף פעולה גם עם דיג'יי יהל ("NAYA") ועם הדג נחש ("אנה אנחנו"), ובשנתיים האחרונות עשתה תפנית נוספת לאלקטרו-פופ מהול בצליל ים-תיכוני: "כשהאלבום ייצא בינואר הכל יתבהר. יצאו כבר כמה סינגלים, אבל על כל שיר שאני מוציאה אני משקיעה כמו בסטארטאפ. יש פער מסוים בין השירים, אבל כשהמכלול ייצא, כולכם תצליחו להבין את האקלקטיות. מבחינתי, אני פשוט מספרת סיפור בכמה גוונים – יש בו הכל מהכל עם דרמה, ומזרחית ומיליון דברים שאני אוהבת. זה הווייב, ובזכות המפיקים עטר מיינר ואריאל טוכמן - אני יכולה להגשים את זה".
אם הספקתם להאזין ל"תביאי ת'אחד", השיר החדש שלה שיצא לאחרונה, סביר להניח שדמיינתם את שרית חדד באותה משבצת, ומתברר שאתם לא רחוקים מהמציאות: "השיר 'שיקרת לי', שהוצאתי לפני שנה וחצי, נשלח קודם לשרית והיא באמת שקלה אם להקליט אותו, אבל אז נולדה בתה הראשונה והקשר התמסמס. בינתיים אני התאהבתי בשיר והחלטתי לבצע אותו בעצמי - יש לי טכניקה כזו שבה הרבה פעמים אני מדמיינת בזמן היצירה איך זה יישמע אם יבצעו אותו מוזיקאיות אחרות שנותנות לי השראה, ואז זה מוציא ממני דברים אחרים", אומרת דנין.
"השיר הזה חצוף ויש לו מלא ביקורת, אבל כמה שהוא פשוט הוא אומר המון והוא מאוד לא פשטני. הטקסט נכתב לחברה שצריכה לקחת אחריות על עצמה ועל האנרגיה שלה", אומרת דנין. "אין כזה דבר רווקה נואשת, אלא הכל בגדר בחירה שלך. זו תזכורת טובה בתקופה מדויק, שבה אני שוב מוציאה יצירה לעולם וממליצה לכל האמנים באשר הם שלא יתייאשו וישקעו בחוסר ביטחון. לזרוח ממקום פנימי זו התרופה הכי טובה, ומשם נולד השיר הזה. יצא שזו אחת התרופות הכי טובות שרקחתי".
השיחה עם צליל מתרחשת רגע לפני החזרה האחרונה שלה לפסטיבל הפסנתר, תוך כדי שהיא מתענגת על המבורגר עסיסי, מה שעשוי להסביר את שם האלבום המתקרב: "כל מי שמכיר אותי רגיל לומר: 'היא רעבה ועצבנית, תנו לה רגע'. הייתה תקופה שהייתי בתת משקל בלי שהתכוונתי, אבל האמת היא שאם אני לא אוכלת אז אני לא מכויילת וזה מסוכן. הסביבה למדה את נקודת התורפה הזו שלי ומתנהלת בהתאם. מעבר לזה, יש הלך רוח נשי סביב מחזור והורמונים, כך שרוב השירים שלי נכתבו בזעם, ברגעים שההורמונים שלטו בי. המהות של השירים מגיעה מהמקום שזקוק לטיפול פסיכולוגי ברמה הכי גבוהה, לעצמי וגם לקהל שיקשיב להם. הרעב ליצירה מניע אותי כל הזמן, אבל עברתי כיול מחדש אחרי משבר גדול ועכשיו אני באה כדי לשבוע".
צליל דנין צפויה להשביע את הרעב שלה בהופעת השקה חגיגית בבארבי תל אביב ב-22.2 עם אורחים מפתיעים שזהותם תיחשף בהמשך