חצי הגמר הראשון מאחורינו. לאחר שנה של הכנות עלו אמש נציגי 17 מדינות על במת האירווזיון בגני התערוכה בתל אביב והתחרו על כרטיס לגמר שיתקיים במוצאי שבת.
יוון, בלארוס, סרביה, קפריסין, אסטוניה, צ'כיה, אוסטרליה, איסלנד, סן מרינו וסלובניה העפילו לגמר הגדול ויפגשו שם את צרפת, גרמניה, אנגליה, איטליה, ישראל ועוד 10 מדינות נוספות מתוך 18 מדינות שיתחרו בחצי הגמר השני שיערך מחר.
המדינות הן ארמניה, אירלנד, מולדובה, שווייץ, לטביה, רומניה, דנמרק, שוודיה, אוסטריה, קרואטיה, מלטה, ליטא, רוסיה, אלבניה, נורווגיה, הולנד, מקדוניה הצפונית ואזרבייג'ן.
אז מה היה לנו אתמול בערב?
22:01 ערב טוב לך, את מושלמת
אנחנו פותחים בסרטון מתוק על ילדה שלומדת לאהוב את עצמה ולאהוב את הבמה אחרי שהיא צופה בזכיות ישראליות מפורסמות בתחרויות אירוויזיון קודמות. הילדה הזו גדלה להיות... נכון מאוד, לוסי איוב. סתם, לא, זו נטע ברזילי האחת והיחידה. אחרי תזכורת לזכייה מהשנה שעברה אנחנו עוברים לאולם וזה פשוט מרגש. התאורה, הבמה, מחיאות הכפיים. השואו נראה נהדר. ברזילי פותחת את המשדר בביצוע ל-"TOY" בליווי חתול חשמלי עצום מאחוריה ורקדניות לבושות קימונואים ורקדנים על עקבים. אחרי מעידה קלה (קלירלי מחווה לבעז מעודה, נציגנו לתחרות ב-2008), היא מגיעה אל הלופר וסוגרת נאמבר סוחף ומרשים. ברזילי מסיימת את השיר ומודה לקהל השנה המופלאה שהיתה לה. האם היא אומרת 'כפרה'? נו, האם השמיים כחולים והאם טינדר בתל אביב מתפוצץ כרגע מבחורים שריריים שקוראים להם מיקאל? כן וכן.
המנחים - אסי עזר, ארז טל, בר רפאלי ולוסי איוב שואלים את הקהל אם הם התגעגעו לישראל, כאילו אפשר שלא. הצרפתית של ארז טל היא משהו שצריך לדבר עליו, רצוי בעברית. כנ"ל שמלת כדור הדיסקו של בר רפאלי, שעונה על השאלה "מה יעוור אותי עד סוף המשדר?".
22:15 בטובעת זו
קפריסין פותחת את התחרות בשיר שנשמע בדיוק, אבל בדיוק כמו "Fuego" הבוער מהשנה שעברה. התלבושת: נוטפת קריסטלים. השיער: נוטף נטורל פורמולה לקארה דהוי. הצעד המרשים ביותר: הסרת ז'קט. זהו ביצוע לא רע בסך הכל, אבל טיפ-טיפ אנמי, בלי הרבה תנועה, אבל קשה להתווכח עם האפקטיביות של הפזמון. אחלה פתיח.
מונטנגרו שלחו גם את השיר הכי פושר בתולדות הטמפרטורות וגם הלבישו את המבצעים בשפע חליפות מכוערות. תקלת הסאונד הזעירה מתחילת הביצוע רק עשתה להם חסד, כי בהמשך הביצוע נספרו כמה זיופים וההרמוניות הקוליות שהם כנראה מכוונים אליהן לא לגמרי ממריאות. וייב קשה של אדי באטלר והביצוע ל"זה הזמן" מ-2006, למי שזוכר ובטח לא אוהב. סליחה על הכל, אבל גם שיעממתם, מונטנגרו. להת'.
פינלנד שלחו את האמן החשוב ביותר לשנת 2002, דארוד. ויהיה מאוד דא-rude מצידי לומר זאת, אבל השיר שלו ושל סבסטיאן ריימן שכיח ובינוני להפליא. החלק הכי טוב בשואו הוא הווידאו-ארט שמוקרן מאחוריהם, ומכיל אישה טובעת, כנראה אחרי שנאלצה להאזין לשיר הזה יותר מפעם אחת.
22:30 צריחות שצרחתי
אח, פולין, מעצמת פופ מטורללת שכמוך. הבנות בהרכב הקולי הפולני שרות בסגנון מיוחד שנשמע כמו צעקה חלשה, ולבושות תחרים אדומים מכף רגל עד ראש, ואז עוד איזה מתקן מטריות נאה שמונח לכל אחת מהן על הראש. השיר עצמו הוא משהו בין בלדת רוק לסיוטים הכי גרועים שאפשר להעלות על הדעת, אבל סליחה שאני, זה קצת אפקטיבי. הפזמון חמוד, והאפקט הכללי כל כך משונה שקשה שלא להיעתר לו. ההימורים חוזים להן טיסה נעמה חזרה לוורשה כבר הערב (למרות שהן הכי מוזמנות להישאר עד שבת), אבל שיירשם בפרוטוקול שנהניתי.
סלובניה הלכה על גימיק אירוויזיוני נושן: צמד זמרים שעלולים בכל רגע לפשוט את בגדיהם ולהשתגל על הבמה, כאן ועכשיו. השיר נשען על ביט אלקטרוני נעים, וקולה של הזמרת נעים גם הוא. הצרה: יש להם שלוש דקות לשכנע אתכם להצביע להם, אבל הזמרים הסלובנים עסוקים בהתלטפות הדדית. זה שיר שהיה מתאים יותר לסצנה בסדרה היפסטרית, ואחדד: סצנת יוגה בסדרה היפסטרית.
מהו שיחוק? הנאמבר של צ'כיה, שנשמע די מעודכן, ובעיקר נהנה מהעמדה שובבית, מטופשת ומאוד אירוויזיונית, כולל טריקים של תאורה, שמאירה בכל פעם חבר אחר בלהקה עם כתמי צבע חזקים שמוקרנים מאחוריו. הזמר, בתורו, מקפץ בין מסגרות - מוארות גם הן - ויוצר מעין קליפ בימתי מאוד דינמי, שמשיק לאווירת האייטיז של השיר. אה, והשיר סבבה. משהו על זה שהוא מנסה להזרים ידידה, ועל זה נאמר... נו, אהבה הטרוסקסואלית באירוויזיון זה משהו שנדון לכישלון, אבל שיהיה לך בהצלחה.
These guys have been watching Queer Eye, look at those lovely French Tucked trousers #fashion #Eurovision #CZE pic.twitter.com/WEKYFbz00X
— BBC Eurovision (@bbceurovision) May 14, 2019
22:50 אבי, הזמר
הונגריה היא מדינה עם היסטוריה די כלומית באירוויזיון, והזמר שנשלח לייצגה השנה ימשיך אותה - ובגאון. בשיר שמוקדש לאביו, או לאבות באופן כללי (ארז התבדח שאבא באנגלית זה ABBA). מאחורי האיש עטור הזקן והטוניקה אך משולל הנעליים מוקרנים עשרות גברים קשישים בשחור לבן, שמעניקים לתחרות אווירה נאה של יד ושם. השיר נאה ותופס תאוצה לקראת חלקו האחרון, אבל בואו, לא מדובר פה בסטאר.
יש לי בדיחה על השיר הבא: אני לא בלארוס עליו. זה כמו שיר פופ שהוציאו ממנו את כל הסוואג. הזמרת נאה אך נעדרת כל כריזמה, ותווים רבים חומקים מהמנעד הקולי שלה. הריקוד גם הוא לא משהו לכתוב עליו הביתה, וכל המופע הכללי נראה כאילו הוא איחר את הרכבת של הפופ העולמי באיזה חמש-שש שנים. ואז מגיע שיאו של הפזמון, ואלוהים שישמור, כמה זיופים. אוי לאוזניים.
כפיצוי על ההופעה הקודמת, עלתה לבמה סרביה ונתנה ביצוע קולי מושלם. הבלדה עצמה מאוד בייסיקית, אבל מאוד יעילה ועוצמתית. לא אגיד לכם שהבנתי מילה, אבל הזמרת נאה, ההעמדה דרמטית במידה הנכונה ובשנה חלשה יחסית (כמו השנה? אתם אמרתם) היא יכולה להתברג בגמר.
יעלה ויבוא נציג בלגיה, ילד בן 11 לערך ששר באנמיות מעוררת השתאות על רצונו לעוף, לנצח, לאהוב, להשיג, לגדל זקן יום אחד. העז לחלום, בלגי מלאכי שכמוך. הקול הבינוני שלו קורס תחת הליווי הרם מדי והלמות התופים, והכוריאוגרפיה האנמית לא פחות טובעת בעשן. לא מאשים אותו, איש מאיתנו לא היה בשיאנו לפני גיל גיוס חוץ מעדי ביטי.
מוטיב הגברים הכועסים עם הקוקו מקבל חיזוק משמעותי בדמות נציג גאורגיה, שכועס מאוד על משהו, ומביע את הכעס הנ"ל באמצעות שיר. האם הוא נשמע כמו ירמי קפלן? כן, אחרי שלושה פאקטים של טיים. והופ, הנה כמו משום מקום מופיעה משלחת מלאכי גיהנום שהם גם זמרי הליווי שלו. הם מהמהמים בסגנון אופראי בזמן שהוא נוהם פזמון לא ברור. אבל ברצינות, מתחת ללעג ולפאתוס יש פה ביצוע חזק ומעניין. מאוד "משחקי הכס", כמו שאמרו טייכר וזרחוביץ', שאגב, עושים עבודה נעימה מאוד בפרשנות לתחרות.
"רוצים אופרה?", שאלה נציגת אוסטרליה, ואז גם נתנה האם-אמא של התשובות. מהו הנאמבר הקסום והאידיוטי הזה? תעלומה. הקהל משתגע על ההופעה, שכוללת עמודים קפיציים גבוהים להפליא מעל תמונת כדור הארץ, מה שמשווה לה מראה מרחף וחלומי. השיר הוא בלדת פופ-אופרה קליטה וסופר-דרמטית שגם אם לא תזכה, תיחקק בקלות בזיכרון הקולקטיבי כאחד הדברים הווירדיים האלה שהופכים את האירוויזיון לתופעה התרבותית שהוא. כל הכבוד.
23:10 המסור
איסלנד שלחו את הנציגים האלה שהבטיחו להיאבק עם נתניהו, ועד אז יפעילו עלינו אלימות מוזיקלית. לא נעמיד פנים, זה שיר מופרע לגמרי במובנים אירוויזיוניים - טכני, קר, מטאלי, צעקני, מיני, פטישסטי כמעט. בקהל נשמעו גם שריקות בוז קלות, אבל זה כל כך מצחיק, וכל כך טוטאלי, שזה גם עובד. לא משהו בר זמזום או משהו שתרצו לשיר עם ההורים באוטו, אבל בהחלט שואו יוצא דופן ומאוד משכנע של "קשיחות". בשלב מסוים, אחד מחברי הלהקה זוחל על ארבע. זאת הרמה, שלא לומר זאת הרתמה. החלק המבאס פה הוא שהסולן מזייף קצת בחלקיו הגבוהים של הפזמון.
אסטוניה שלחה שיר כל כך בלתי זכיר, ששכחתי ממנו עוד לפני שהתחיל. לעולם לא אשכח, לעומת זאת, את הקארה המפואר הזה ואת האפקט החזותי ששתל את הזמר בתוך סערת ברקים. אגב, בהתאם למוטיב הערב, גם האסטוני לא הצליח להגיע לחלקים הגבוהים בפזמון.
מה ראיתי כרגע? זה ציון ברוך שבא לחרמן? אלה שרירי חזה שיקבלו תודעה והתחפשו לניצב מ"הקוסם מארץ עוץ"? אה, אוקיי, זו הדרך של פורטוגל להבטיח שלעולם לא תארח יותר את האירוויזיון, מה שעלול באמת להביא לקריסתה הכלכלית. לא אגיד שזה לא לעניין לשלוח דות'ראקי אחרי מה שקרה בפרק האחרון של "משחקי הכס", אבל זה לא לעניין. רוצים בדיחה בנושא? קבלו: ח'אל דרעקו. השיר עצמו כמעט לא רלוונטי לתחרות, אבל החליפות הירוקות ושיער הפנים היצירתי היו נהדרים.
יוון היתה פעם מדינה כיפית, והשנה משום מה החליטה לחרוג ממנהגה ולשלוח פיית יער קסומה שנסוגה אל תוך ואגינה עצומה. השיר סביר, מאוד דנמרק ב-2014, רק בלי טיפת קצב או שמחת חיים, אבל הקול של הזמרת מאוד, אה... מעניין, החוויה הוויזואלית נעימה בסך הכל ושיאו של השיר נהדר. המוטיב השני של הערב הוא זמרות שדווקא מדיעות לגבוהים - ובקלות. בנים, באמת, לכו הביתה ואל תחזרו.
ונקנח בזמר של סן מרינו, שנראה כמו כל ספר שאי פעם סיפר שיער. קולו עשוי אלף נהמות, ואת רוב האתגר המוזיקלי נושאות על כתפיהן זמרות הליווי שלו. שוב, סליחה שאני, אבל אם השנה היתה, נאמר, 2002, זה היה שיר מנצח. מאוד קליט, מאוד בסיסי, מאוד מיושן. כלומר קלאסי. אבל אין מה לעשות, כבר חלפו השנים ושירים כאלה לא מצליחים יותר בתחרות - ובצדק.
23:40 קיס קיס, בנג בנג
בכל מקרה, תם החלק המוזיקלי. איך היה לכם? בר וארז מעבירים את הצופים בצרפתית אל סקירת השירים ואל האפשרות להצביע. אחרי אותה תזכורת, אסי פונה לקהל ומספר על חוויית הצפייה שלו בנצחון של דנה אינטרנשיונל באירוויזיון 1998, וזה הקיו של אינטרנשיונל לעלות לבמה עם ביצוע ל-"Just The Way You Are" ברונו מארס, כולל קיס-קאם, מצלמה שמסמנת זוגות אקראיים שיושבים בקהל ודורשת מהם "תתנשקו! תתנשקו!". מחמם לב? חד משמעית.
אחרי קליפ מחווה ל"אבניבי", אחרי דיאלוג מגומגם בין בר וארז על האם ראוי לסמס לאקסים, אחרי עוד עשר תזכורות להמשיך ולהצביע אחרת המתמודדים יעלבו ואולי גם יבכו, ואחרי קליפ מחווה של קותימן להיסטוריית האירוויזיון, הקולות נספרו ואנחנו בשלים להמשיך לשלב ההכרזה על המדינות העולות לגמר. כלומר, כך חשבנו שיקרה, אבל אז חתכו בכאן 11 לחסות באמצע משפט של ארז טל. שזה באמת מנחם, כי משדר ישראלי בלי תקלה טכנית הוא לא משדר ובטח שלא ישראלי.