1. בואו נתחיל מהסוף. לפי הקהל באירופה הזוכה הגדול של אירוויזיון 2019 הוא השיר הנורווגי, עם הפזמון שנשמע כל כך מוכר (אבל אני לא מצליח להיזכר מאיזה שיר הוא גנוב). זה, כרגיל, כנגד כל הסיכויים. הפזמון המהדהד, הצליח להתגבר על העובדה ששלושת המבצעים לא נראו כמו הרכב אמיתי, אלא כשלושה סולנים שהודבקו ביחד. ובאמת מדובר בהרכב בן שנה שמייצר פופ עם אלמנטים פולקלוריסטיים. זאת גם הסיבה שהקירח שר בשפה הלא ברורה של העם הקרוי סמי, וחי בצפון נורבגיה. התפאורה והבגדים וכל השלג בווידאו נראו ממשחקי הכס, אולי זה עזר.
2. אצל הקהל בבית שאר הדירוג הוא: הולנד (במקום ה-2), איטליה (3), רוסיה (4), שווייץ (5), סן מרינו (10) וצפון מקדוניה (12).
3. צוותי השופטים המקצועיים בחרו למקום הראשון את השיר של שוודיה, ולמקום השני את השיר של צפון מקדוניה. נראה שבשנתיים האחרונות מסתמנת מגמה בעייתית של הצבעות טקטיות. כלומר השופטים בכל ארץ, ובמיוחד בארצות שיש להן סיכוי לנצח, מעדיפים לתת את מירב הנקודות למדינות שהשיר שלהן סביר אך אינו מאיים על הנצחון. כך בשנה שעברה כמעט וניצחה אוסטריה עם שיר בינוני, עד שהקהל הפך הכל.
4. הקהל בישראל אהב את קובי מרימי. בזמן ההופעה שלו האולם באקספו התפוצץ ממש. מרימי עצמו נתן את הביצוע הכי טוב שניתן לשיר שכתבו לו, אבל זה לא עזר. השיר בסגנון מחזות זמר של דיסני, עם ההעמדה המיושנת, והתלבושות השחורות שנראו קצת מחתונה, לא כבש את הקהל האירופאי, ולא את השופטים. מוזר, כי השיר מצפון מקדוניה היה גם הוא בלדה מיושנת. אולי בכל זאת עדיף להיות בלונדינית שדומה לרובין רייט בשמלה ירוקה, מאשר גבר עם עיניים מבוהלות מעט מבהילות ושפם בז'קט שחור.
5. השיר ההולנדי הזוכה הוביל בכל ההימורים בפער עצום לאורך כל הדרך. כמעט 50 אחוז סיכויי ניצחון, מול 10 אחוז לשירים שבאו אחריו. ויתכן שבעידן הנוכחי שבו האינפורמציה מאוד זמינה, מרגע שאתה נחשב לזוכה, אתה קצת הופך לזוכה. בכל מקרה קשה להגיד שזה השיר הטוב בתחרות. השיר האיטלקי היה טוב ממנו בהרבה. גם השיר השוויצרי. ואגב, בביצוע הסיום, התברר שההולנדי כלל לא ניגן על הפסנתר, הוא שר את השיר בעמידה.
6. האם מחמוד האיטלקי הגיע רק למקום השני בגלל שנאת המוסלמים ששוטפת את אירופה?
7. הקהל הישראלי בבית נתן 12 נקודות לזמר הרוסי סרגיי. ואחריו לנורווגיה ואיטליה. השופטים הישראלים בחרו בהולנד, איטליה ובחתיך מאסטוניה. אגב, בכל פעם שהוכרזו 12 נקודות לרוסיה, באולם התחרות, הקהל ההומואי צעק בוז. הומואים, ובצדק, שונאים את רוסיה ויחסה לקהילה הגאה.
8. רק צוות שיפוט אחד, מבלארוס, העניק נקודות לישראל. אבל הוא לפחות העניק 12. הקהל בבית שהכי אהב את ישראל היה בצרפת, שם כמו שנהוג בשנים האחרונות קיבלנו 12 נקודות. שאר הקהלים שאהבו אותנו: גאורגיה, קפריסין, מולדובה, רומניה וצ'כיה. יש טענה שכמות המצביעים בכל ארץ היא מאוד נמוכה. בעיקר במערב. ולכן ההתגייסות היהודית בצרפת, מוכיחה את עצמה כל שנה.
9. שום דבר לא עוזר ביחסים המשונים בין יוון וקפריסין. תמיד יתנו זו לזו 12 נקודות. גם בסקנדינביה זה קצת ככה, אבל לפחות יש תמיד 3-4 אופציות.
10. ההפקה הישראלית הייתה באמת הדבר הכי מוצלח שנראה כאן שנים רבות. מסרט הפתיחה של הילדה נטע שצופה בזכייה של דנה ועד המטוס הענק שהיא הנחיתה בארץ, ועד בכלל. בפעם המאה, כל הכבוד להם.
11. זה ברור שנטע היא יותר מסתם זוכת אירוויזיון. גם אם "ננה בננה" הוא לא שיר מספיק טוב, ואפילו קצת מאכזב, רוחה ריחפה מעל התחרות. ובצדק.
12. יוצרי המופע זכרו לעשות כבוד לכל מי שמגיע לו ובראש ובראשונה לדנה אינטרנשיונל. וגם לגלי עטרי ואילנית. "הללויה" בביצוע של עטרי וחבורת זוכי העבר (מקום ראשון ושני אם לדייק) היתה די גאונית. גם הגרסה של דנה ל"תל אביב" של עומר אדם.
13. טייכר וזרחוביץ' הם מצחיקים ואהובים. והביאו לא מעט בדיחות נחמדות, אבל הם לא הומואים, הם לא באמת מתעניינים באירוויזיון ולכן הם לעולם לא יהיו גרהאם נורטון או טרי ווגן. פרשנות אירוויזיון זאת לא עבודה לסטרייטים.
14. באירופה עשו קצת צחוקים מארז טל, אבל רביעיית המנחים עבדה מעולה ועם הרבה חן. הרביעייה הזאת הייתה לגמרי מוצלחת.
15. הצופים באולם התפעלו לא מעט מעובדי הבמה. חבורה של חיילים קרביים, שהחליפו את התפאורות בין שיר לשיר בקצב מדהים וביעילות מהפנטת.
16. בואו לא נדבר על מדונה. היא המלכה האם אם אם. וזה ישאר ככה תמיד.
