ב-18 ביולי, 1995, נמחצו למוות שלושה צעירים בתוך הקהל שהמתין להופעת הפרידה של להקת משינה שהודיעה על פירוקה. אירוע זה נצרב לנצח כאות קין על התרבות הישראלית והרוק הישראלי בפרט, ונודע כ"אסון פסטיבל ערד". עשרים שנה עברו מאז, והיום, אומרים מבקרי המוזיקה עופרי גופר ואלרואי בן ציון, אפשר בהחלט להגיד שהאירוע שינה לחלוטין את פני המוזיקה הישראלית.
"אנחנו מדברים כבר הרבה זמן על זה שהרוק מת, והאסון מסמל את סוף התקופה הזאת, של תור הזהב של הרוק הישראלי בשנות התשעים. שם זה פשוט נגמר", אומר אלרואי, וגופר דווקא מסייג ורואה אחרת את הדברים: "בתחילת שנות התשעים, הרוקנ'רול השתלט על המיינסטרים. אביב גפן ונושאי המגבעת, המכשפות, הקספרים, ברי סחרוף ואיפה הילד – היו המון אמנים, וזה בא לידי ביטוי כל שנה בפסטיבל ערד. אני זוכר את עצמי בתור ילד פותח את 'מעריב לנוער' – שחודש לפני וחודש אחרי היה מוקדש כולו לפסטיבל הזה. מאות אלפי נערים מרחבי הארץ התנקזו לעיר הזאת פעם בשנה והיו ישנים בשקי שינה רחובות, וודסטוק לגמרי. בשלב מסוים כבר לא ידעו איך להתמודד עם סדר הגודל מבחינה בטיחותית, וזה מה שהוביל לאסון. מה שאפשר להגיד היום בפרספקטיבה של עשרים שנה, זה שהרוק ממש לא מת – האסון פשוט החזיר אותו לפרופורציות הרבה יותר קטנות".
אבל על דבר אחד נאלצים המבקרים להסכים בצער. "זו הייתה תקופה שבה להקות צעירות הצליחו לפנות לקהל צעיר ובאמת לרגש אותו ולמשוך אותו. מאז אין את זה. אין את האנשים שיביאו את הכמויות האלה ואת ההיסטריה הזאת".
עוד בבילויים:
יש להן את זה: כשה"איט גירלז" פגשו את ארליך ובוסקילה
צפו: אלכסה ורז תיעדו בשבילנו את החופשה המושלמת שלהם במלדיביים
שיר האהבה הלסבי שכבש את המבקרים
"הבילויים" עם אסף אטדגי ועינת ארליך, א'-ד', 14:00 עד 11:30, ערוץ 24
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן