זהבה בן: "לאבד אחות זה הכי קשה, ועוד במלחמה"

"קשה מאוד לאבד אחות". זהבה בן | צילום: פיני סילוק

רצה הגורל האכזר וזהבה בן, האבירה בעלת דמות היגון של המוזיקה הישראלית, תאבד את אחותה בת שבע ז"ל, דווקא בזמן מבצע "עמוד ענן" בעזה. רצה הגורל וזהבה מצאה את עצמה יחד עם אחותה התאומה, הזמרת אתי לוי, ושאר בני המשפחה, יושבת שבעה על אחותה בדירה קטנה בבאר שבע, בזמן שבחוץ נופלים טילי גראד, המקלט בבניין נעול, ובעת הישמע האזעקה כולם יורדים להצטופף במדרגות שבכניסה הקטנה למקלט, מתפללים שהטיל לא יפגע בהם, וכך עשרות פעמים במהלך אותו שבוע נורא. בלילות הם ישנו צמודים על מזרונים שהונחו על רצפת הדירה הקטנה, וחיכו שהשבעה תסתיים.

"בגלל המבצע והטילים פחות אנשים באו לשבעה ממה שבאים בדרך כלל", אומרת זהבה. "אנשים נורא פחדו, היו המון טילים. אני לא רגילה לזה כי אני תל אביבית כבר 26 שנה וזה נהיה נורא, לא נעים. הרגשה לא נעימה. גם כשהגעתי הביתה לראשון לציון נפלו שני טילים. אין מה לעשות, זה לא נעים, אבל האבל נפל בתקופה של מלחמה".

-קשה לאבד אחות.
"היא גדולה ממני בשנתיים, היא האמצעית. זה לא קל, לא נעים, קשה לאבד אחות ועוד בזמן מלחמה. אבל מה אנחנו יכולים לעשות חוץ מלרוץ למדרגות ולחזור שוב ושוב כשיש אזעקה? אין מה לעשות. זה היה סיוט. וכמו שאתה מתאר לעצמך - לא נעים לאבד אדם ממש קרוב".

"אתי ואני ישנו במזרונים על הרצפה אחת ליד השניה"

"הלוואי ונופיע יחד". אתי לוי | צילום: תום זואילי

זה קירב בינך לבין אתי?
"אתי ואני בסדר, אנחנו מדברות, הכל בסדר. ישנו במזרונים על הרצפה אחת ליד השניה. היא אחותי ואני מאוד אוהבת אותה. לא ניכנס לעניינים, אבל הכל בסדר, אנחנו מדברות והכל בסדר. זו אחותי וזהו, אין מה לעשות. אני אוהבת את אתי ומפרגנת לה".

-שמעת את השיר החדש שלה?
"השיר של חנן גולדבלט? שמעתי קצת, ובסדר, אם היא אוהבת אז אני שמחה בשבילה".

-תקליטו דואט?
"הקלטנו בזמנו המון דואטים, לפני הרבה שנים".

-אולי תופיעו יחד?
"הלוואי, בעזרת השם. כל דבר יבוא בזמנו. אני לא שוללת שום דבר. אם זה ייצא אני אשמח מאוד, אבל זה לא תלוי רק בי. לי יש מנהל ולה יש מנהל ואלה החלטות שלהם".

-לפעמים גם לאמן יש מה להגיד.
"המנהל שלי יודע, אמרתי את שלי, אין לי שום בעיה עם שיתוף פעולה".

"אני לא מסוגלת להגיד למישהו משהו רע"

-במוצאי שבת את מתארחת ב"אייל גולן קורא לך"
"היה לי מעולה שם, חבל על הזמן. ישבתי איתם בפאנל. אמרתי מראש שאני לא רוצה ממש לשפוט. אמרתי שאם יהיה לי משהו להגיד - אני אגיד, בקטע של הפרגון. אני לא מסוגלת להגיד למישהו משהו רע, זה עושה לי הרגשה לא טובה. אני לא יכולה להגיד שמישהו מזייף, אני לא כזו, אז בקטנה, אתה יודע".

-שמעת שם זמרים שמצאו חן בעיניך?
"כן, יש שם את עדן, ילד ששר באודישן שיר של ישי לוי שמאוד אהבתי. אני מקווה שיהיה לו בהצלחה".

-את שרה בתוכנית מחרוזת משירי זהר ארגוב עם דודו אהרון.
זה היה בסוף התוכנית, קטע ספונטני, לא משהו מתוכנן, לקראת הסוף, בפאנל. גם שרנו את הדואט 'פעם בחיים'. הייתי גם בעונות קודמות של 'אייל גולן קורא לך' וזה משתפר לגמרי. יפה שההפקה עברה לאולפן גדול בהרצליה, אולפן ענק, יותר מפואר".

-תוכנית כזו היתה עוזרת לך כשפרצת בזמנו?
"בתקופה שלי לא היה שום דבר. הצלחתי בזכות עצמי והיה מאוד קשה. אם היתה בזמנו תוכנית כמו 'אייל גולן קורא לך' אולי הייתי מנסה. היום יש זמרים שרוצים להיחשף וזה מצליח להם די בקלות. בתקופה שלי היה מאוד קשה".

עדיף לצמוח לאט מעבודה קשה או מהר מחשיפה גדולה?
"עדיף לבנות לאט לאט ובטוח. דברים שקרו לי בדרך שיפרו אותי כזמרת. יש מיתרים בגרון וככל ששרים המיתרים יותר טובים. וההפך גם, זה כמו גוף שלא מתאמן ומתנוון. ככל שמכירים את המקצוע נהיים יותר משופשפים".

-והקשיים שעברת? המאמצים?
"המאמצים גרמו לי יותר להעריך את ההישגים. לבוא מבאר שבע לתל אביב, למשל. הייתי מאוד צעירה, לא הכרתי את העולם הזה. עזבתי את הבית בגיל צעיר למרות שאמא שלי לא הסכימה. אבל הייתי מאוד שאפתנית, שאפתי לעשות לדברים, רציתי שיגלו אותי. היום יש כוכב נולד ו'אייל גולן קורא לך' ועוד תוכניות והמודעות לכשרונות צעירים יותר גדולה מן הסתם".

"אני דיווה גם בתקופות הכי קשות"

-הוצאת לאחרונה את השיר "נלחמת". את מרגישה בטוחה במעמד שלך?
"בטוחה מאוד. אני באמת מאחלת לכל אחד שיעשה את המינימום ממה שאני עשיתי בחיים שלי, לא את המקסימום - את המינימום. לא רק בארץ עשיתי, בכל העולם. הלוואי, כן. שמע, זה מקצוע לא קל, מקצוע של עליות וירידות. אני דיווה גם בתקופות הכי קשות".

-דיווה זה זמרת שהיא יותר גדולה מהחיים.
אני הרבה שנים בעניין וכל כך מכירה את זה. אני מאחלת לאחרים שיעשו חצי ממה שאני עשיתי, זה כבר יותר מדי. אני תמיד רוצה יותר, להגיע הכי רחוק, ויש לי עדיין את השאיפה הזו, בטח שאני רוצה. אני כבר חמש שנים בניהולו של מאיר נחמני, ומבחינתי, עם כל מה שעשיתי עד היום, עדיין לא עשיתי כלום. אני עדיין רוצה עוד, זה בוער בתוך הגוף. אני כל הזמן פעילה ומוציאה דברים. לאחרונה הוצאתי את השיר "נלחמת" שהוא סינגל שלישי מהאלבום הבא שלי. היום איך שיוצא הדיסק צריך מיד לעבוד על הדיסק הבא, כל הזמן".

"הבן שלי נבוך אם אני שרה לו את 'חיים שלי". בר המצווה של בנה של זהבה בן | צילום: נהוראי חובב ביטון

-את מקבלת את הכבוד שמגיע לך?
"כן, לגמרי, יש לי את הכבוד שלי".

-ומה עם גלגלצ?
"אני לא מתרגשת אם משמיעים אותי או לא. יש לי עבודה שלי, הופעות, אני עובדת, ברוך השם, הכל בסדר גמור. אני הלאה, ממשיכה הלאה".

-איפה את הכי אוהבת להופיע?
"אירועים פרטיים, לילדים, בכל מקום. אני אוהבת להופיע בהתנדבות לילדים בבתי חולים. כשמבקשים ממני אני באה באהבה גדולה. חוץ מזה אני עובדת רגיל - אירועים, במות, הכל".

-קיסריה מדבר אליך?
"שואלים אותי כל הזמן. בטח שאני רוצה, אבל אני עושה את קיסריה, היא לא עושה אותי. הופעתי בחו"ל במקומות של 60 אלף איש או 40 אלף איש, אז הכל בזמן שלו. בטח שאני רוצה קיסריה. אבל אני עושה אותה ולא היא אותי, וכל דבר יבוא בזמן שלו, בעזרת השם".

-את עדיין מופיעה בחו"ל?
"כן, הופעתי בקונצרטים של שירי אום כולת'ום עם 35 נגנים בכל אירופה, סיבוב מאוד גדול, קונצרטים ענקיים. בארץ המופע הזה היה בחיפה וביפו. אז יש לי הופעות בחו"ל, אבל לא בירדן, לא במצרים ולא בעזה. רק טייבה, קלאנסווה, לערבים ישראלים. במצרים ביקרתי מלחין גדול שכתב לי שני שירים. אבל בטח שלא בעזה, משרד הביטחון לא אישר וגם ככה לא הייתי הולכת, בשום מצב. אני מופיעה לערבים ישראלים, לא שכם ולא רמאללה. אני שרה להם הרוב בערבית. תזכור שאני התחלתי עם ערבית, בוא נגיד ככה".

-אז מה חסר, אהבה?
"האהבה הכי גדולה, הכי גדולה, זה הבן שלי, שהוא ביוני יהיה בן 15".

-הוא שר?
"לא. יש לו שמיעה טובה והוא אוהב לשמוע מוזיקה, אבל הוא לא אוהב לשיר. אני שרתי עד חודש תשיעי והוא היה זז בבטן. הייתי ממש בסוף ההריון וכשהייתי שרה הייתי מרגישה שהוא רגוע. אמרתי, באמת, כשהוא ייצא הוא יאהב מוזיקה וזה מה שקרה. אם הוא יהיה זמר או נגן אני לא יודעת, רק הוא יודע את זה".

-את ממליצה לו?
"אני לא ממליצה לו על מוזיקה, אבל אני רק מייעצת. הבן שלי בכל דרך שהוא יבחר אני אתמוך בו. מה שהוא יחליט זה מה שיחליט. גם אם הוא יבחר במוזיקה אני אתמוך. אבל לא נראה לי שהוא יבחר להיות זמר, בינתיים זו לא הדרך שלו. אם הוא יבחר אתמוך לאורך כל הדרך. אני אמא שלו ומחובתי לעשות את זה".

-שרה לו "חיים שלי"?
"לא, זה מביך אותו הוא כבר גבר קטן. הוא יודע שאין אהבה בעולם כמו אהבה של אמא. הרבה אמהות אוהבות ובוכות בשיר הזה".

>> ישי לוי באלבום מחרוזות מזרחיות נוסטלגיות - האזינו