"אני יודעת שבעלי בוגד בי" הכריזה בפני ס', אישה דתייה וצנועה בשנות ה-50 לחייה. ס' לא ממש הכירה את עולם החקירות והבגידות, אבל אחרי שבעלה התחיל להתנהג בצורה מחשידה והפסיק לענות לה על שאלות בסיסיות, "איפה היית" למשל, היא החליטה לעשות משהו בנידון. מצאה אותנו באינטרנט, הרימה טלפון, ואמרה שהיא חושבת שלבעלה יש מאהבת. הזמנתי אותה לפגישה.
ס' הייתה לחוצה מאוד לאורך הפגישה ולא הפסיקה לבכות. מה שכן, היא לא הסתפקה רק באיתור המאהבת המסתורית: היא דרשה, בין דמעה לדמעה, חקירה כלכלית מלאה - מה יש לאיש שלה, מה אין לו, נכסי מקרקעין, רכוש שוטף ובקיצור, כל מה שבעלה מסתיר והסתיר ממנה אי פעם. "מתי את רוצה להתחיל?", שאלתי. "עכשיו", היא ענתה, "ברגע זה".
ביקשה - קיבלה.
התחלתי לאסוף ממנה נתונים ובמקביל גייסתי שני חוקרים שיתחילו להתארגן על מעקב אחר הבעל הסורר. שלושתנו התחלנו לבצע חקירות בכיסוי: התקשרנו לנבדק – שככה, כבר אמרנו, קוראים בז'רגון למושא המעקב – והצענו לו השקעה כזו או אחרת מטעם חברת השקעות פיקטיבית. כל זה כדי לדלות פרטים על מצבו הפיננסי. גם האישה סיפקה לנו מידע ואחרי כמה ימים כבר ידענו הכל על הנבדק: מי החברים שלו ואיפה הם גרים, במה הוא נוהג ומה יש לו בחשבון הבנק.
והנה העובדה המעניינת ביותר שמצאנו: מסתבר שהבעל הנכבד רק אומר לאשתו שהוא הולך להתפלל בבית הכנסת, ובעצם אף פעם לא מגיע לשם. נקודה מעולה להתחלת מעקב, תסכימו איתי.
בגידה בערבית
כבר ביום הראשון הבנו שהפרנויה של ס' מוצדקת. עקבנו אחרי הבעל הסורר - אני בקטנוע ואיתי עוד שני עוקבים במכונית – וראינו אותו יוצא מהבית לכיוון בניין דירות בשכונה סמוכה. באמצעות מצלמה שהתקנתי על הקטנוע צילמתי אותו נכנס לבניין עם מפתח דרך הכניסה האחורית. האיש כל הזמן הסתכל אחורה, ואז פתאום הסתובב ויצא משם במהירות. אינסטינקטים של ניצוד? חושים מיסטיים? או שאולי הוא באמת עלה עלינו? האפשרות הסבירה יותר – שהתגלתה כנכונה בהמשך החקירה – היא שהבחור היה פשוט חשדן בכל מה שקשור לרומן שלו. ובצדק, כמו שכבר הבנתם.
לענייננו: התקשרתי לס' וסיפרתי לה על העניין. היא אמרה שהיא לא מכירה את הכתובת, מה שחיזק אצלי את ההשערה שמדובר בבית של הפילגש. עכשיו היינו צריכים לעשות קצת עבודת עורף ודרך המשרד לגלות מי גר בבניין הזה. בכל הדירות גרו משפחות מרובות ילדים, אבל בקומה השנייה גילינו גרושה חילונית, בת כ-40, שגרה לבד. אה-אה.
למחרת היום הצבתי תצפית כפולה על הבית, מקדימה ומאחורה. והנה, בדיוק בזמן לתפילת ערבית, מגיע הנבדק, שולף מפתח ונכנס דרך הכניסה האחורית. הוא התגבר כנראה על הפרנויה והצליחה להיכנס למעלית ומשם לקומה השנייה. אחד החוקרים שהיה בהיכון נכנס אחריו והספיק לראות אותו מוריד את הכיפה לפני ברכת ה"היי קוקי" שנשמעה לעברו מהדירה החשודה. שלום למאהבת.
צדיק וסבבה לו
מאותו רגע התחיל מעקב שנמשך שבועות ארוכים. עקבנו אחרי השניים וצילמנו אותם הולכים יד ביד, עושים קניות ביחד, אוכלים במסעדה והכל באווירה חשאית, לפחות עד כמה שאפשר. הנבדק, כאמור, היה כנראה מאוד לחוץ מאפשרות של מעקב וביצע מה שאנחנו מכנים "בדיקות מעקב" - פניות פרסה מיותרות או עצירה פתאומית באמצע הכביש המהיר. לפעמים זה הצליח ולפעמים לא אבל מה זה משנה, הוכחות כבר היו לנו.
האמת היא שכבר לאחר שבוע התקשרתי לס' ואמרתי לה שיש לנו מספיק ממצאים, אבל היא לא רצתה לעצור. "תצלם אותו כמה שיותר", אמרה, "ככל שיהיו לי יותר צילומים כך אתנתק ממנו מהר יותר". אז צילמנו. בחודש שחלף גילינו פרטים מעניינים נוספים – שיש לו תיבת דואר פרטית, למשל, שאליה הוא דואג לשלוח את הדואר שהוא לא רוצה שאשתו תראה. עקבנו אחריו לבנק וגילינו שהוא מבצע פעולות בלי ידיעת אשתו. ראינו אותו מבריז מבית הכנסת שוב ושוב כדי לפגוש את הפילגש החילונית שלו. קוקי חי חיים כפולים: שם את הכיפה בבוקר ומוריד אותה בערב.
סוף דבר
חודש לחקירה ותקציב התיק התנפח מעבר לכל פרופורציה. אז נפגשתי עם ס' והצגתי לה שלושה דיסקים מלאים בצילומים מפלילים. "תגמרי עם זה כבר", האצתי בה, "חבל על הכסף". ס' ישבה והסתכלה על כל הסרטים, ולנגד עיני הפכה מאישה צנועה ובוכייה לאישה צנועה וזועמת. השאלות שלה התחלפו מ"איך הוא לא קולט אתכם?" ל"איך הוא עושה את זה?". השאלה האחרונה שלה היתה "אתה חושב שהיא יותר יפה ממני?". אני כבר מכיר את השאלות האלה, וידעתי לענות בפשטות – "לא". למה להסתבך?
ס' המשיכה לצפות בזעם. בסופו של דבר היא לקחה את הסרטים והלכה ישירות להתעמת עם בעלה. היום, באופן לא מפתיע, הם בעיצומם של הליכי גירושים.
תיק סגור.
שעות עבודה: 214
קילומטראז': 590
הוצאות נלוות: אין.
דברים שלמדנו: יש גברים בני 50 שאוהבים שקוראים להם "קוקי".
מושיק עובד במשרד "אלמוג חקירות".
