עם קצת רצון טוב, גם הרכב שלך יכול להפוך מרכב ליסינג לחוויית נהיגה. לא רצון טוב שלך, אמנם, אלא של היצרן, אבל מה, היצרן הקוריאני שלך מסתפק בלהוציא מהמפעל מכוניות שמספקות קצת פחות מדי מכל דבר. קצת עוצמה, קצת בלאי, קצת אחיזת כביש, קצת צריכת דלק. מה שנקרא אוטו פשרה. וכזה הוא האוטו שלך: הוא יכול להתאים לך אם כל מה שאתה רוצה ממנו זה כיסא בטיחות לתינוק מאחורה ונסיעות מחוץ לעיר – לסבתא שלך בבת ים – בסוף שבוע.
מצד שני, אם אתה רוצה אוטו שיעשה לך נעים בגב – אתה יודע, כשמרגישים את הדחיפה של הטורבו – אז כדאי שתדע שיש דברים שצריך לעשות לבד. קוראים לזה "שיפורים", והבעיה איתם היא שאסור לך. מבחינה חוקית, המדינה מרשה לך להוסיף חלונות כהים מאחורה, ומקסימום סטיקר "תן חיוך הכל לטובה". הסיכוי שכל דבר אחר יעבור טסט הוא קלוש, וחבל.
למה חבל? כי כל מכונית עם שיפורים שהורכבו בה במחשבה תחילה היא למעשה יותר טובה ובטיחותית ממכונית רגילה. באנגליה, למשל, מותר לך לבנות אוטו בחצר האחורית, מהגלגלים ועד השלדה, ולקחת אותו לטסט. הדרייב של הפקידים במשרד הרישוי שלנו לאפשר לך לעשות משהו דומה מקביל לדרייב של הפיאסטה שלך לשרוד איתך עוד שנה. בקיצור, לא קורה פה שום דבר, ונותר לנו רק לפנטז על היום שבו אפשר יהיה לעשות שיפורים ברכב בלי לפחד שהחבר'ה ממשרד הרישוי יהיו ערניים ועצבניים כשתגיע לטסט.
שלושה שיפורים שיגרמו לטרנטה שלך לגרגר
לא חשבת שנשאיר אותך ככה, אה? עד שהיום הזה יגיע, הנה כמה שיפורים שאפשר לעשות באופן כמעט חוקי. כלומר, לא חוקי במיוחד. כלומר, על אחריותך.
1.מערכת ניהול מנוע. כמעט לכל רכב עם יותר משש ספרות בלוחית יש מערכת, שקובעת בין היתר כמה אוויר ודלק ייכנסו, מהי נקודת ההצתה, ובמכוניות טורבו – איזו גדישה (דחיסת אוויר) תהיה. בדרך כלל המערכת מווסתת בין כל הפרמטרים כדי שתתאים לצרכן הממוצע.
אתה, כבר אמרנו, לא צרכן ממוצע. ובכן, ניתן לשפר את הצ'יפ שמתפקד בתור המוח של מערכת ניהול המנוע. להגיד לו, לצ'יפ, שלא אכפת לך שצריכת הדלק שלך תהיה 1:8 במקום 1:10, בתנאי שהפתיחה שלך ברמזור היתה קצת יותר מרשימה. אם אתה נהג מונית, מנגד, אולי תרצה צ'יפ שלאו דווקא משפר כוח אלא את צריכת הדלק. המחיר ינוע בין 900 ללמעלה מ-4,000 שקל.
2. פילטר אוויר ומערכת פליטה. שיפור הפילטר הוא הליך מינורי שלא עולה יותר מ-300 שקל ונותן זמינות גבוהה יותר של הכוח. אבל מערכת פליטה משופרת זה כבר סיפור אחר, שידרוש ממך בערך 7,000 שקל. יקר אבל משתלם, בעיקר אם נמאס לך לצאת אחרון ברמזור.
3. הנדלינג. שנן את המושג – הוא מתייחס לאחיזה ולהתנהגות של הרכב שלך על הכביש. נכון שיש רכבים שזזים קצת יותר בחופשיות על הכביש ויש רכבים שמתהפכים בפניות חדות? זה כי היצרן רצה שהאוטו שלך יהיה נוח. אם הוא היה מוכר לך אוטו מתוכנן לאחיזה מושלמת, זה אולי היה מפחית את הסיכוי שלך להימרח על הכביש, אבל היית מוצא את עצמך אצל הכירופרקט תוך שבוע.
המשחק הוא בין נוחות לאחיזה. אם אתה מעלה פרמטר אחד אתה גורע מהשני. מומחים יכולים לשנות את הפרמטרים הבסיסיים של האוטו, לתת יותר דגש לאחיזה, העברות משקל, זוויות גלגול. לא נוח במיוחד, וגם עולה 3,000 שקל וצפונה, אבל הרבה יותר בטוח מרכב עם הנדלינג בלתי משופר.
איך לא לגמור בתוך עמוד, ואיך אנחנו מתחמקים מתביעות
אמיתי: אני מכיר מישהו שמכיר מישהו שמת, כי הוא חשב שהוא יכול לשדרג את האחיזה של האוטו שלו לבד. הוא פירק את הקפיצים וחתך אותם, נתן גז, וגמר בתוך עמוד חשמל. הסיבה היא שהוא הפר את האיזון של האוטו וקיבל את אותו אוטו, רק עם פחות קפיץ – מתכון בטוח לאיבוד שליטה. אז תעשה טובה ותראה שאתה ממלא שלוש הנחיות בסיסיות לפני שאתה מתחיל לשפר:
1. תעשה שיעורי בית לפני שאתה קונה שיפורים. כדאי להיצמד למוצרים ידועים וממותגים ולא לג'אנק.
2. את ההתקנה תעשה אך ורק במוסך מורשה, ועוד יותר טוב במוסך לשיפורים (זה אולי לא חוקי, אבל זה לא אומר שלא מוכרים את זה במוסכים).
3. מילת המפתח: איזון. אם באת עם איביזה טורבו, הגדלת לה את הטורבו ואת מערכת הפליטה והקפצת את כוחות הסוס מ-180 ל-250 – אבל לא שיפרת את הבלמים, את הצמיגים ורצוי גם את הגיר – העלית מפלצת על הכביש, וגם לך עלולה להיות היכרות אינטימית עם עמוד חשמל. בקיצור, כל פרמטר ברכב נועד להחזיק כוח סוס מסוים, ואם משנים פרמטר אחד צריך לשנות את כולם.
ותודה לדודי בן-זאב מחברתPit-Stop, יבואנית מוצרים לרכב, שסיפר כל מה אפשר לשפר. או להפך
