בשמת הברפלד יצאה ממקום העבודה שלה והלכה לענייניה. כשפנתה לאחת הסמטאות באזור כיכר רבין בתל אביב, גבר רכוב על קורקינט חשמלי התקרב אליה מאחור והתחיל לקלל. "הוא אמר לי, 'איכס, תראי איך את נראית, תראי איזה לבנה את, עם לייזר לא הייתי מ**** אותך'", מספרת הברפלד. "ניסיתי לחזור לעבודה שלי, אבל הוא חסם לי את הדרך והתחיל לקלל שוב".
הברפלד לא נבהלה. להפך: היא הוציאה את הטלפון שלה, הפעילה את המצלמה והתחילה ללכת לכיוונו של האיש. "אמרתי לו שיחזור על מה שאמר לי, שיגיד את זה למצלמה, אבל הוא התחיל לחוג סביבי במעגלים על הקורקינט ואז נתן לי סטירה והפיל את הנייד שלי. ניסיתי להרים אותו, הוא ניסה לשבור אותו, ואנשים התחילו להתקהל. תפסתי אותו בחולצה, ניסיתי לתת לו אגרוף ותוך כדי שאני מחזיקה אותו התקשרתי למשטרה. נתתי למוקדן תיאור מדויק וכתובת, ואמרתי לו, 'תקשיב, אני מחזיקה אותו ביד, יש לי תיעוד של התקיפה, רק תבואו'. המוקדן אמר שהוא מוציא ניידת".
הברפלד אינה אדם גדול ("חצי ממנו בגודל", היא אומרת), איש מהמתקהלים לא התערב או הציע עזרה, והתוקף הצליח להשתחרר מהאחיזה ולהימלט לכיוון בית החולים איכילוב. הברפלד חיכתה במשך חצי שעה לניידת שלא הגיעה, וכשהתייאשה שיתפה את סרטון התקיפה בטיקטוק. "אחרי השיתוף כתבו על זה ב'מעריב', ופתאום מתקשר אליי קצין ממשטרת לב תל אביב", מספרת הברפלד. "אז התברר שהמוקדן לא פתח בכלל אירוע, הוא סתם אמר לי שהוא מזמין ניידת".
הגשת תלונה?
"לא, כי אין לי אמון במשטרה. אני יודעת שזה ייסגר מחוסר ראיות או חוסר עניין לציבור".
מאז נובמבר תועד אבנר מקלל וגונב בבתי עסק שונים באזור גבעת שמואל, ביניהם סופרמרקט וחנות כלי כתיבה. מתנדבת במשמר השכונה: "הגברנו את הסיורים, החלטנו לשים לזה סוף"
את סרטון התקיפה של הברפלד שיתף דניאל עמרם, מי שחושף ברשתות החברתיות אנשים אלימים במרחב הציבורי. בין העוקבים הרבים של עמרם היו מי שזיהו את התוקף, ואחת מהן סיפרה בסרטון הבא שהעלה עמרם שאותו רוכב קורקינט חסם אותה בסמטה וצעק "רוסייה זונה, מי מסתכל עלייך בכלל, שמנה", קילל אותה ונעלם.
כל זה קרה בספטמבר 2022. כעבור תשעה חודשים, בצהרי יום חול בגבעתיים, גם אני פגשתי את הרוכב המקלל. זה קרה באוטובוס: עליתי בתחנה, הלכתי לחלקו האחורי של הרכב, ובמקרה יצא שהתיישבתי מאחוריו – צעיר משופם, כהה עור, חבוש כובע שחור עם לוגו "אדידס" ולבוש בבגדי ספורט שחורים. היה משהו אגרסיבי בשפת הגוף שלו, והיה רגע שהוא הסתובב לעברי ואמר משהו, אבל האזנתי למוזיקה ולא התעניינתי מספיק בשביל לברר מה.
בתחנה הבאה חדרו צעקות מבעד לאוזניות שלי. זה היה האיש בכובע השחור, שנופף בידיו לכיוונה של משפחה אפריקאית צעירה, גבר ואישה ותינוק בעגלה. הם ביקשו לעלות לאוטובוס מהדלת האחורית, והאיש בכובע צעק לעבר הנהג: "אל תפתח לזבל האלה".
עכשיו צעקתי אני אל הנהג שיפתח את הדלת, והגבר הסתובב אליי באנרגיה שגרמה לי לקום ממקומי, להתרחק ממנו ולנסות להתקדם אל הנהג. הגבר הניח רגל על המושב מולו כדי לחסום את דרכי, אני דחפתי את הרגל, וכשחלפתי על פניו הוא דפק לי יריקה עסיסית ישר לפרצוף.
האינסטינקט הראשון שלי היה לצלם אותו, כדי שיהיה את מי ועל מה להעמיד לדין. הוא הבין מה קורה, נעמד מולי וניסה לקחת ממני את הנייד. אני צעקתי לעבר הנהג, שעדיין ישב במקומו, להזמין משטרה; ידעתי שזו חובתו כשנשקפת סכנה לנוסע. בינתיים האיש בכובע נצמד אליי, דוחף אותי במשקל גופו בלי לגעת בי.
"למה אתה לא מזמין משטרה?", צעקתי לנהג.
"תזמיני את", הוא אמר וביקש בעדינות מהאיש לרדת מהאוטובוס. אני התיישבתי והתחלתי לבכות, ואילו הגבר אחז בקורקינט ונמלט מהאוטובוס כשהוא מסתיר את פניו בידו.
אישה צעירה בחיג'אב קמה ממקומה וניגשה אליי. היו לה עיניים מבוהלות. "כל הדרך הוא קילל אותי", סיפרה לי.
הנהג הסכים לבסוף לנסוע לתחנת המשטרה ולהגיש תלונה, למרות שכל הדרך לשם התעקש שאין זו חובתו. אחת השוטרות ספק שאלה וספק קבעה שהתוקף היה ערבי; אמרתי שלא, שטפתי את הרוק מפניי, הגשתי תלונה והלכתי הביתה.
כשבועיים לאחר האירוע פרסמתי פוסט בפייסבוק עם תמונתו של התוקף וביקשתי לעזור למשטרה לאתר אותו. הפוסט שותף יותר מ-950 פעם, ובעקבותיו התחילו להגיע אליי עדויות של אנשים - בעיקר נשים – על מפגשים עם אותו אדם. הסיפורים היו דומים: קללות, יריקות, אמירות גזעניות, אמירות מיניות וגם תקיפות מיניות לצד גניבות מרובות, אחדות מהן מתועדות במצלמות אבטחה. הסיפורים שהגיעו אליי יצרו ציר זמן, נקודות על מפת גוש דן שבהן אנשים נתקלו בו – ובעיקר ציירו תמונה של אוזלת יד משטרתית מדאיגה, שורשית, עמוקה.
וואלה, לנו אין תלונות
זהותו של האיש בכובע ידועה למשטרה, אבל לא לאיש מהקורבנות. מישהו סיפר שהוא קרא לעצמו אבנר; אני די בטוחה שזה לא שמו, אבל כך נקרא לו. ככל הידוע, עד כה הוגשו נגדו ארבע תלונות במשטרה על תקיפות מילוליות, גופניות ומיניות; כולן נסגרו.
מיהו האיש הזה, פצצת שנאה לבושת שחורים שדוהרת על קורקינט חשמלי ברחובות גוש דן? קורבנותיו לא הצליחו לקבוע מה מוצאו. כולם מסכימים שהוא לא אישה, ובזה מסתיים הקונצנזוס
"המשטרה לא עושה כלום", אומר רמי (שם בדוי), שאבנר תקף אותו ואת המלצריות שעובדות איתו בבית קפה בקרית אונו. "הפצתי את התמונה לכל השליחים באזור המרכז, ומתישהו ניתקל בו וניקח את החוק לידיים", מזהיר רמי. הוא לא היחיד שחושב לפעול בכוחות עצמו, ועד כמה שהרעיון מקומם ומסוכן – היא גם מובנת בדרכה. הרי זה מה שקורה כשלמערכת אין מענה לאזרחים.
שבועיים לאחר שהגשתי אני תלונה למשטרה, התקשרתי לתחנה לבדוק אם יש התפתחויות. חוקר חזר אליי וסיפר שממש באותו יום הוא חקר את החשוד; את שמו או כל פרט אחר אודותיו הוא סירב למסור. "הוא לא יודע איפה את גרה", אמר החוקר, "אבל במידה ותיתקלו אחד בשנייה - אסור לו להתקרב אלייך ב-15 ימים הבאים".
אבל אין לו עניין אישי איתי, הוא תוקף המון אנשים.
"אנחנו לא מכירים דבר כזה. אף אחד מלבדך לא התלונן".
הוגשו תלונות בתחנות אחרות. הגיעו אליי מספיק מקרים כדי להבהיר שהוא תוקף בכל גוש דן.
"וואלה, לנו אין תלונות כאלה".
החוקר לא ביקש ממני את השמות או את מספרי הטלפון של האנשים שפנו אליי, והשבוע קיבלתי הודעה מהמשטרה שהתקבלה החלטה לסגור את התיק ללא ביצוע חקירה פלילית. העילה: "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה, שכן מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו".
בנובמבר האחרון, כחודשיים לאחר האירוע ליד כיכר רבין, החל אבנר להשאיר עקבות בגבעת שמואל, וספציפית בשכונת רמת אילן. דפנה (שם בדוי), תושבת ותיקה בשכונה, יצאה לריצת הערב הקבועה שלה כששמעה מאחוריה רעש. כעבור מספר שניות חשה מכה בישבן.
"את המכה נתן לי איש על קורקינט, וכשהוא נסע חשבתי שהסכנה חלפה, אבל אחרי כמה דקות הסתכלתי לאחור וראיתי שהוא חזר לחפש אותי", מספרת דפנה. "הוא ניסה לגעת לי בחזה ואני צרחתי עליו וברחתי. הכי נורא הוא ששתי חברות של הבת שלי, בנות תשע, ראו איך הוא תקף אותי. אחת מהן חזרה הביתה בוכה".
"המשטרה לא עושה כלום", אומר עובד בבית קפה שאבנר תקף אותו ואת המלצריות שעובדות איתו. "הפצתי את התמונה שלו לשליחים, ומתישהו ניתקל בו וניקח את החוק לידיים"
דפנה סיפרה על מה שקרה בקבוצות הוואסטאפ של השכונה. תלונה במשטרה היא לא הגישה, "כי אני מפחדת ממנו. הוא יודע איפה אני רצה, ונניח שיתפסו אותו - הרי ישחררו אותו והוא יחזור לחפש אותי".
בחודשים הבאים תועד אבנר מקלל וגונב בבתי עסק שונים באזור, ביניהם סופרמרקט, חנות כלי כתיבה וחנות ספרים. בסוף ינואר הופיע מול שלוש נשים שישבו על ספסל ברמת אילן. "זה היה אחרי שחגגנו לבן שלי יום הולדת בגינה. אחת האימהות אמרה פתאום, 'תקשיבו, בא אלינו מישהו מוזר, תורידו את הראש'", מספרת נטע. "כולנו באמת הורדנו את הראש לתוך הטלפונים, הוא נעמד מולנו ואנחנו לא מביטות. לידי היה שרפרף שעליו הרמנו את הבן שלי, ופתאום אני מקבלת אותו בברך. זה כאב מאוד".
הוא דיבר?
"הוא התחיל לקלל, לצעוק, אמר משהו עלינו הנשים. לחברה שלי הוא צעק 'תחזרי לגרמניה, גרמנייה מסריחה'".
נטע, מתנדבת במשמר השכונה, הוציאה את הטלפון שלה כדי לצלם. "הוא קלט את זה ודהר לכיוון שלנו על הקורקינט עם הקסדה ביד, צרח ודרש שאמחק את התמונה", היא מספרת. "בשלב מסוים הוא איים עם הקסדה, פגע איתה בחברה שלי ואיים שידפוק לי את הראש. מחקתי את התמונה, אבל אז אחת החברות אמרה לו בקור רוח שבעלה עומד במרפסת ומצלם הכל".
איך הוא הגיב?
"התרחק מאיתנו בקללות. לפחות הספקתי לצלם אותו ולשלוח בקבוצה של השכונה. התקשרתי למשטרה, והגיע שוטר רכוב על אופנוע, עשה סיבוב, חיפש אותו ולא מצא".
הגשת תלונה?
"ניסיתי באופן מקוון ולא הצלחתי, אז ויתרתי".
ראית מאז את אבנר?
"ראיתי את התמונה שלו בעוד כמה הזדמנויות ושמעתי על תקיפות נוספות. במשמר השכונה פתחו דיון, אנשים שמסתובבים עם נשק שאלו אם זה לגיטימי להשתמש בו. אמרו להם שלא, אבל שאפשר עם גז מדמיע".
אני יכול להיות מחבל
יומיים לאחר שפרסמתי את הפוסט, דניאל, סטודנטית, יצאה בשעת ערב מאוניברסיטת בר אילן לכיוון הרכב שהחנתה בקרבת מקום. היא האזינה למוזיקה כשהבחינה באבנר יוצא מסופרמרקט על הקורקינט.
"הוא נעמד מולי אבל לא הסתכל לכיוון שלי. בהתחלה לא שמעתי כלום, רק הבנתי שהוא עצבני וצועק", מספרת דניאל. "הורדתי את האוזניות, כי חשבתי שאולי הוא צריך עזרה, והוא צעק פעמיים לכיוון הסופר: 'כולכם זונות של ערבים'. התחלתי לעקוף אותו, אבל הוא חסם אותי שוב וצעק, 'גם את זונה של ערבים, נכון?'. לא עניתי, ניסיתי להתרחק, אבל הוא התקרב אליי וירק לי בפנים".
עו"ד דורון ברקת: "מי שהמסוכנות שלו נמוכה לא נמצא בסדר העדיפויות של המשטרה, אבל זה לא רובץ לפתחה, אלא לפתחה של הממשלה. משטרה צריכה תקציבים, שעות הגיוניות, הכשרה"
דניאל קפאה במקומה כשאבנר רכב הלאה, ואז נעצר מספר מטרים ממנה. "נפלה לו שקית - בדיעבד התברר שהיו בה דברים שהוא גנב מהסופר, הראו לי את סרטון האבטחה משם - וכשהוא הרים אותה הוא ראה אותי עומדת מולו. עכשיו הוא וצעק, 'אם לא תזוזי משם אני אהרוג אותך. אני יכול להיות מחבל'. כל מה שרציתי היה ללכת משם, אבל לא הצלחתי. פרצתי בבכי, התחלתי להתנשם בכבדות. אנשים חלפו על פניי ואני לא יכולתי לבקש עזרה, כי לא יכולתי לדבר. הייתי בהתקף חרדה".
דניאל נכנסה לבסוף לרכב שלה והתקשרה למספר קרובי משפחה, בין היתר לדודתה אביבה, שמתנדבת במשמר השכונה ומיד הבינה במי מדובר. "כבר חודשים שהוא תוקף נשים בשכונה, יש לנו תמונות שלו מכל מיני מקומות", אומרת השבוע אביבה. "אנחנו עושים סיורים יומיומיים עם רכב, אורות כחולים, אפודים, מלווים על ידי שוטר קהילתי. כשצץ הסיפור הזה לקחתי את זה לידיים שלי, כתבתי פוסט שהגיע לאלף שיתופים, אספתי ראיות מאנשים שפנו אליי. לאחרונה הגברנו את הסיורים בשכונה והחלטנו לשים לזה סוף, כי למשטרה אין קצה חוט. אם הוא היה פוגע בבן של מישהו חשוב, זה מזמן היה נפתר".
אחיה של דניאל מספר שמשטרה הוזעקה למקום, אבל ניידת לא הגיעה. "התקשרתי והם אמרו לי שכבר לא יגיעו", הוא מספר. "שאלתי למה, והם ענו לי, 'התוקף כבר לא שם, נכון?'. עניתי שהמותקפת עדיין כאן, שיש עדים ושהוא צולם במצלמות האבטחה בסופר, וענו לי, 'היא מוזמנת להגיע אלינו, אנחנו לא באים'".
בסביבות 11 בלילה הגיעה דניאל לתחנת המשטרה מסובים כדי להגיש תלונה. "היה שם שוטר שניסה לדלות כמה שיותר פרטים והבטיח לקדם את העניין. הצעתי להם את המשקפיים שלי, שלא ניגבתי מהם את הרוק כי אולי ירצו את הדי.אן.איי שלו, אבל נאמר לי שאין צורך". כעבור 15 שעות קיבלה דניאל הודעה על כך שהוחלט לסגור את התיק מפני ש"טרם אותרו חשודים בביצוע העבירה".
"מה הכוונה ב'טרם אותרו'? מתי בדיוק ב-15 השעות האלה, שחלקן היו בלילה, הספיקו לחפש אותו?", שואלת דניאל. "מאז המקרה אני לא נרדמת לפני שלוש בלילה, הבקרים קשים לי, התיאבון שלי הלך ואני מפחדת. אני באוניברסיטה כל הזמן, חונה באותו המקום, והוא יכול להופיע בכל שנייה. מה שהכי קשה לי זה שאף אחד לא מחפש אותו. אני רוצה שיגידו לי שמחפשים אותו ושאני יכולה ללכת רגועה ברחוב".
הוא עוד לא דקר אף אחד
לפני כחודשיים נתקלה רוני (שם בדוי) באבנר באזור קניון איילון. "זאת הייתה סמטה צרה וזזתי הצידה כדי שהוא יוכל לעבור עם הקורקינט", היא מספרת. "הוא התקרב אליי ופתאום ממש שעט לתוכי בכל המהירות ואמר לי, 'שמנה, תראי איך את נראית'. אני במצבים האלה מאוד אסרטיבית, ואמרתי לו, 'מה הבעיה שלך? אני אקרא למשטרה'. הוא ירק לי בפרצוף ועל כל השיער, והמשיך לנסוע".
מה עשית?
"חזרתי לעבודה ופרצתי בבכי, הייתי מזועזעת ומטולטלת".
באוטובוס חדרו צעקות מבעד לאוזניות שלי. משפחה אפריקאית צעירה, אב ואם ותינוק, ביקשה לעלות מהדלת האחורית. אבנר נופף בידיו וצעק לעבר הנהג: "אל תפתח לזבל האלה"
רוני הגישה תלונה מקוונת במשטרה, ולאחר מספר ימים קיבלה שיחת טלפון משוטרת. "היא אמרה, 'זה לגבי האתיופי שהתלוננת עליו', במילים האלה, למרות שלא אמרתי שהוא אתיופי ואני לא יודעת מה מוצאו. השוטרת אמרה שהוא מכחיש ושאני יכולה לבוא לתת עדות, אז החלטתי לגשת מיד לתחנת המשטרה. אבל כשהגעתי היומנאי אמר לי שהחוקרת לא צריכה אותי יותר. אף אחד לא הסביר לי מה קרה, ויצאתי משם בדמעות של זעם".
למחרת קיבלה רוני הודעת סמס: התיק נסגר כי טרם אותרו החשודים. "זאת תחושה איומה של חוסר אונים", היא אומרת. "בי הוא אולי לא יפגע שוב, אבל כשראיתי את הסרטון אצל דניאל עמרם הבנתי שהוא פשוט מפגע, ושהוא יפגע במישהו אחר".
@danielamram22 תושבי המרכז פקחו עניים מהבחור הזה!! עדיין מחפשים את הזהות שלו נעדכן. #פוריו #המרכז #דניאלעמרם #זהירות ♬ Breaking News Background Music (Basic A)(1001538) - LEOPARD
"האיש הזה הוא מהסוג שהמשטרה לא מתייחסת אליו", אומר השבוע עמרם עצמו. "זה כמו שבמשך חודשים העליתי עוד ועוד מקרים של גבר שתקף נשים וילדות, והמשטרה עשתה משהו רק כשהוא תקף פרקליטה ליד בית המשפט בתל אביב".
עו"ד דורון ברקת ממשרד קרניאל ושות', העוסק במשפט פלילי ומנהלי ובעבירות צווארון לבן, מחדד את הבעיה: "התנהלות המשטרה במקרה הזה היא לא תקינה, אבל כשיש מישהו קל לאיתור שהמסוכנות שלו נמוכה כי הוא עוד לא דקר אף אחד - הוא לא בסדר העדיפויות של המשטרה, והמון תיקים מהסוג הזה נסגרים".
בשנת 2020 בדק מבקר המדינה את טיפול המשטרה והפרקליטות בסגירת תיקים. מתוך 90 אלף תיקים שנפתחו באותה שנה, 72% נסגרו בעילות שונות. על פי הנתונים שפורסמו, 60% נסגרו בשל חוסר ראיות, וכ-6,000 תלונות נסגרו באותה שנה בעילת היעדר אשמה. על פי דו"ח המבקר, הסיכוי של מתלונן לערער בהצלחה על החלטת המשטרה לסגור תיק הוא מזערי: ב-2020 החליטה הפרקליטות להגיש כתב אישום רק ב-7 מתוך 1,500 בקשות ערר שהוגשו לה - 0.5%.
בכל הנוגע לתפקוד המשטרה, עו"ד ברקת מדגיש: "לא הכל רובץ לפתחה, אלא לפתחה של הממשלה. המשטרה צריכה תקציבים בשביל כוח אדם איכותי, שעות עבודה הגיוניות, השכלה והכשרה של השוטרים. כשאין תקציב והמשכורות נמוכות, האוכלוסייה שבוחרת בקריירה הזאת היא פחותה ביכולותיה. זה לא אומר שאין שוטרים שעושים עבודה מדהימה ונמצאים שם בגלל שליחות, רובם הם גם אנשים טובים, אבל הם לא מקבלי ההחלטות.
"היעדר תקציב פירושו גם בעיות בכוח אדם. כמות השוטרים עכשיו היא חצי ממה שצריך, ובגלל האופי של המדינה, הם עסוקים פחות בשיטור אזרחי ויותר באבטחה. אם אני עכשיו סייר בשטח ויש לי ארבעה אירועים, אבל אין כוח אדם, אז עם כל הרצון הטוב – אבנר הוא האחרון בסדר העדיפות, כי בינתיים יש לי בעל שמכה את אשתו ומישהו ששורף מסעדה".
רק ככה הוא ילמד
כשרמי הגיע לעבודתו בבית הקפה בקריית אונו, הוא מיד הבין שמתרחש משהו לא טוב. בסרטון האבטחה נראה אבנר עומד מול העובדות ואומר להן משהו; שפת הגוף מלמדת שהדברים אינם נעימים לאוזניהן. כשרמי נכנס, אבנר מיד מסתובב אליו ומצמיד את ראשו לזה של העובד. הם מחליפים ביניהם דברים, ואבנר עושה תנועה שנראית כשליפת חפץ מכיס מכנסיו.
ירון (שם בדוי): "האיש מסוכן לציבור, אבל אין מה לעשות איתו. לכלא לא יכניסו אותו, וגם אם כן, לכמה זמן? חצי שנה? ואז מה, הוא ילמד את הלקח וילך ללמוד מקצוע? לא, זה האיש"
"הוא התחיל ללכת לכיוון הקורקינט שלו והוציא כלי חד, אני לא יודע מה זה היה", מספר רמי על מה שקרה באותו יום בחודש מרץ. "מישהו נכנס והתחיל להפריד והוא תפס את הקורקינט, הגיע לכניסה ושם התחיל לקלל אותי, 'ערבי מסריח'. לא ידעתי איך הוא יודע שאני ערבי, אני בכלל חשבתי שהוא ערבי בעצמו".
למה חשבת ככה?
"כי הוא אמר לאחמ"שית 'צאו לנו מהמדינה, תחזרו לגרמניה'".
הגשת תלונה במשטרה?
"לא רציתי, אבל בעל בית הקפה הכריח אותי. אחרי כמה שבועות שלחו הודעה שסגרו את התיק".
לפני כשבועיים הלכו שתי נערות בנות 15 למתחם יכין בפתח תקווה, שם הן עובדות. בדרך נתקלו באבנר. "הבנות הלכו ברחוב וצחקו, והוא אמר להן 'מה אתן צוחקות'", מספרת איריס, אמה של אחת הנערות. "הן המשיכו ללכת, אבל הוא עקב אחריהן. פעם הוא הגיע למתחם יכין וניסה לנשק את הבת שלי בפה, צעק לה 'יא זונה, יא מתבוללת, אני אתפוס אותך, אני אזיין אותך, יא שרמוטה'. שלוש פעמים הוא כבר הופיע במתחם, ובין העובדים יש גם ילדים וילדות מגיל 15 עד 18. הם מפחדים".
מיהו האיש הזה, פצצת שנאה לבושת שחורים שדוהרת על קורקינט חשמלי ברחובות גוש דן, מין גרסה אנושית של השד הטזמני מהסרט המצויר שמשאיר מאחוריו כאוס בכל מקום? הוא נראה בסוף שנות ה-30 לחייו, אולי תחילת ה-40, מדבר עברית טובה; אף אחד לא זיהה מבטא בקללותיו ובצעקותיו. נראה שמושאי השנאה שלו הם נשים, ערבים, זרים ושחורים; קורבנותיו לא הצליחו לקבוע מה מוצאו, ושלל הניחושים מבוססים על עורו הכהה. כולם מסכימים שהוא לא אישה, ובזה מסתיים הקונצנזוס.
"האיש מסוכן לציבור מצד אחד, ואין מה לעשות איתו מצד שני", אומר ירון (שם בדוי), שנתקל באבנר מספר פעמים במוסד חינוכי בתל אביב, שם ניסה לגנוב מילדים ותקף מילולית מספר אנשים. "לכלא לא יכניסו אותו, וגם אם כן, לכמה זמן? חצי שנה? שנה? ואז מה, הוא ילמד את הלקח וילך ללמוד מקצוע? לא, זה האיש. אי אפשר להאשים את מערכת המשפט, כי לא נראה לי שהוא הגיע לשם בכלל, ואי אפשר להאשים את המשטרה, כי הם יודעים שלא יקרה איתו כלום אז לא עושים לו כלום. מה כן אפשר לעשות? רק אלימות. אומר לך את האמת, אני מחפש את ההזדמנות לראות אותו תוקף ואני אשבור לו את הצורה. רק ככה הוא ילמד לא לבוא. לפחות לא לכאן".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בנוגע לתלונתה שהגישה הכתבת, בעקבות התלונה נפתחה חקירה במהלכה בוצעו מגוון פעולות בהן בין היתר חקירת חשוד. עם סיום החקירה הועבר התיק לעיון והחלטת התביעות כמקובל. בנוגע לתלונה שהגיש רמי, לאחר בחינת חומרי החקירה ובהתאם לתשתית הראייתית בתיק הוחלט על גניזתו. במסגרת בחינה מחודשת של התיק, הוחלט על פתיחתו מחדש במטרה להגיע לחקר האמת ומיצוי הדין.
"לגבי התלונה של 'רוני', עם קבלתה פתחה המשטרה בחקירה במטרה להגיע לחקר האמת. בהתאם לתשתית הראייתית ולממצאים שהושגו, לא ניתן היה להגיע לזיהויו של מבצע העבירה ועל כן נסגר תיק החקירה. ככל שיתקבלו במשטרה ראיות או מידע חדש שיוכל להביא להתפתחות בחקירה, אזי ייפתח התיק מחדש.
"בעניין הסטודנטית דניאל, עם קבלת התלונה פתחה המשטרה בחקירה במטרה להגיע לחקר האמת. בהתאם לתשתית הראייתית ולממצאים שהושגו, לא ניתן היה להגיע לזיהויו של מבצע העבירה ועל כן נסגר תיק החקירה. גם במקרה הזה, ככל שיתקבלו במשטרה ראיות או מידע חדש שיוכל להביא להתפתחות בחקירה, אזי ייפתח התיק מחדש".