רצח בגלל ויכוח על עקיפה בכביש, רצח בגלל סכסוך שכנים, רצח בגלל ריב על מקום חניה. לרשימת הרציחות הסתמיות של השנים האחרונות נוסף באמצע אוגוסט עוד מקרה שהדעת אינה סובלת: רצח בגלל 350 שקל.
נאור ביטון, בימים מאבטח בבית הספר היוקרתי "הכפר הירוק" ובלילות שליח של סוחרי סמים קלים, רצח על פי החשד את מחמוד אבו ח'דיר כי האחרון ברח לו עם 70 גרם מריחואנה - עסקה של 2,000 שקלים שהחשוד ברצח עמד להרוויח ממנה עמלה של 350 שקלים. במקום לספוג את ההפסד המזערי, ביטון ירה שלוש יריות.
לא רק הסכום מקומם. חייו של צעיר ממזרח ירושלים הסתיימו, וחייו של צעיר מנתניה נהרסו, בגלל סחר בצמח שבמדינות רבות אפשר פשוט לקנות בחנות. צמח שהמדינה מוציאה כסף כדי למנוע את הסחר בו במקום להרוויח ממנו כסף דרך מיסוי. צמח שמותר לייצא מישראל וגם להשתמש בו בגבולותיה לצרכים רפואיים, אבל אם זה סתם בשביל הכיף אז עד כאן, זה בניגוד לחוק. אלמלא האבסורד המתמשך הזה, הטרגדיה בשכונת שועפאט לעולם לא הייתה מתרחשת.
למה שקרה בלילה שבין ה-13 וה-14 באוגוסט יש היבט טראגי אחר, תזכורת כואבת נוספת לזילות החיים בישראל: הנרצח הוא קרוב משפחה של הנער מוחמד אבו חְ'דֵיר, שבחודש יולי 2014 נחטף ונשרף בעודו בחיים בידי יוסף חיים בן דוד ושני אחייניו הקטינים, אירוע של טרור יהודי שהבעיר את מזרח ירושלים. כעת אומר חוסיין אבו ח'דיר, אביו של הנער המנוח מוחמד ובן דודו של מחמוד: "אם הוא היה יהודי, ביטון לא היה רוצח אותו. בטח לא יורה עליו ככה. תירה ברגל, ביד, למה בלב?".
ירו בי, ירו בי
נאור ביטון, רווק בן 23 מנתניה, ניהל חיים כפולים. ביום שמר על תלמידים, בלילה השלים הכנסה כשליח של סוחרי סמים קלים באפליקציית "טלגרם". עבור כל עסקה להעברת חשיש או מריחואנה קיבל ביטון עמלה של 300-1,000 שקל, תלוי בכמות החומר, בסיכון ובמקום שאליו התבקש להגיע. "היו ימים שעשיתי שש-שבע שליחויות אחרי העבודה או בימים שהייתי בחופש. זה עסק משתלם", סיפר ביטון לחוקריו במרחב קדם שבמשטרת מחוז ירושלים.
בחקירתו טען נאור ביטון (בתמונה) שפעל מתוך תחושה שחייו בסכנה. "אתה רדפת אחריו, לא הוא אחריך", ענה אחד החוקרים. נראה שביטון לא הבין בשלב זה את חומרת ההאשמות נגדו. רק בהמשך החקירה פרץ בבכי ואמר, "אני מצטער על מה שקרה"
במשטרה מעריכים כי בחצי השנה האחרונה יצא ביטון לכ-100 שליחויות מדי חודש מטעמם של סוחרי סמים קלים. בחקירה נשאל אם היו בעבר לקוחות אחרים שניסו לברוח לו עם החומר או לעקוץ אותו בדרכים אחרות; הוא השיב ש"היו מקרים בודדים כאלה, אני ומי ששלח אותי התחלקנו בהפסד". השאלה המשתמעת היא אם ביטון חשש ש-2,000 השקלים שהפסיד הסוחר ייצאו מכיסו, ונראה שהתשובה היא לא. הוא ירה לכאורה במחמוד אבו ח'דיר בגלל שעמד להפסיד את העמלה שלו, או לכל היותר עוד כמה מאות שקלים. בהקשר הזה אומר לנו סוחר בטלגראס: "היו מקרים שלקוחות דקרו שליח, תקפו אותו או גנבו לו את הסמים. השליחים מקבלים תדרוך לא להתעמת עם לקוחות ולא לחשוף את עצמם לסכנות, מה שקרה בירושלים הוא מטורף בכל קנה מידה מהבחינה הזאת".
בהתאם לממצאי החקירה ולדברים שאמר ביטון במשטרה, העסקה עם אבו ח'דיר התחילה כמו כל אחת אחרת. ב-13 באוגוסט, בשעה 23:30, ביטון קיבל הודעה מסוחר גראס שמזדהה בשם "טומי שילבי". הוא התבקש להגיע לחוף "בלו ביי" בנתניה כדי לאסוף את הגראס. "אתה לוקח 70 גרם ללקוח בירושלים, מקבל ממנו 2,000 שקל ולוקח 350 דמי משלוח", אמר "טומי" לביטון. הלקוח היה מחמוד אבו ח'דיר, בן 27 משועפאט, שביצע את ההזמנה דרך קבוצת "קנאביס ישראל 100 אחוז" בטלגרם.
מנתניה נהג ביטון לירושלים. "זאת הייתה מבחינתי עוד נסיעה רגילה - מעביר את החומר, כמה שניות אחר כך לוקח את הכסף ועף הביתה לישון", סיפר לחוקרים. בחצות הגיע עם מכוניתו לתחנת אוטובוס סמוכה לגבעה הצרפתית והתקשר לאבו ח'דיר כדי שיכווין אותו. אבו ח'דיר ביקש ממנו להגיע לרחוב אל ג'ניד ויצא אליו ברגל בעצמו.
חוסיין אבו ח'דיר (בתמונה), שעדיין מבכה את רצח בנו מוחמד, אומר על המוות של בן דודו: "מחמוד הוצא להורג, המאבטח רצח אותו בדם קר. למה לירות לו לכיוון הלב, למה לירות בכלל? ככה לרצוח בחור צעיר? לא מספיק טרגדיות יש לנו במשפחה?"
בשעה 00:40 נפגשו השניים ואבו ח'דיר שאל איך החומר ואם הוא שווה את הכסף. ביטון הבטיח שאין לו מה לדאוג, מסר את החבילה והמתין לכסף. אבו ח'דיר הכניס יד לכיס, אבל במקום מזומנים שלף תרסיס גז פלפל. הוא התיז על פניו של ביטון וברח לתוך השכונה.
לביטון לקח כמה שניות להתאושש. הוא שלח לטומי מסר שהעסקה השתבשה, והסוחר מצדו שלח לאבו ח'דיר הודעה שנראית בדיעבד כנבואה שהגשימה את עצמה: "אל תדאג, בפעם הבאה השליח שלי לא יפספס אותך". כעבור מספר שניות שלח טומי הודעה נוספת: "יש לך שבוע לשלם לי 8,000 שקל".
אבל לביטון היו תכניות אחרות. הוא החליט לא לוותר לאבו ח'דיר, שלף את האקדח שהוא מחזיק ברישיון כמאבטח וירה כדור אחד באוויר. אחר כך רץ לכיוון שאליו נמלט אבו ח'דיר, איתר אותו וירה לעברו שלושה כדורים. אחד מהם פגע בגבו של הצעיר וחדר לריאה. אבו ח'דיר המשיך לרוץ עוד כמה עשרות מטרים כשהוא שותת דם והתמוטט בסמוך למסגד ברחוב אחמד שוקי. כמה מתושבי השכונה, ביניהם רופא, יצאו החוצה כששמעו את היריות והבחינו בו שכוב על הכביש. הוא הספיק לומר "ירו בי, ירו בי" לפני שאיבד את הכרתו.
ניידת טיפול נמרץ של מד"א הוזעקה למקום וצוות נט"ן פינה את אבו ח'דיר לבית החולים הדסה הר הצופים תוך ביצוע מאמצי החייאה. זמן קצר לאחר הגעתו לבית החולים נאלצו הרופאים לקבוע את מותו. ביטון מצדו נמלט מהמקום וחזר לדירה שלו בנתניה.
הרסתי את החיים שלי
כוחות גדולים של חוקרים ושוטרים הגיעו לזירת הרצח. שוטרי מז"פ החלו לאסוף ראיות ובלשים תשאלו את תושבי השכונה. "בהתחלה לא היה לנו מושג מה הרקע למעשה ומי מעורב", מספר רב פקד אושרי ברטל, מפקד היחידה לפשעים חמורים במרחב, שהחקירה התנהלה בפיקודו.
רמז ראשון למה שקרה מצאו החוקרים כשעברו על ההתכתבויות ושיחות הטלפון של אבו ח'דיר עם ביטון ועם טומי; איכון שנעשה לטלפון של ביטון כבר הוביל אותם אליו והוא נעצר ונחקר.
בחקירתו טען ביטון ש"ביצעתי ירי הרתעתי" ואמר שלא התכוון להרוג את אבו ח'דיר. כשהחוקרים עימתו אותו עם הממצאים מהשטח – בראשם שלושת הכדורים שנורו למרכז גופו של אבו ח'דיר - הוא אמר שפעל מתוך תחושה שחייו בסכנה. "אתה רדפת אחריו, לא הוא אחריך", ענה אחד החוקרים. "ירית כדי לפגוע ולא פעלת מתוך הגנה עצמית". רפ"ק ברטל מחדד השבוע: "מבחינתי זה היה רצח לשם רצח. ירי מכוון כשאיש לא מסכן אותך".
ביטון, מכונס בעצמו, לא שכנע את החוקרים שחייו אכן היו בסכנה ונראה שבשלב זה לא הבין כלל את חומרת ההאשמות נגדו. רק בהמשך החקירה פרץ בבכי ואמר, "אני מצטער על מה שקרה, הרסתי את החיים שלי ושל המשפחה שלי".
ביטון לא הזכיר את אסונה של משפחת אבו ח'דיר, ששוב מתמודדת עם אבדן של אחד מצעיריה. חוסיין אבו ח'דיר, שעדיין מבכה את רצח בנו מוחמד, אומר לנו השבוע על המוות של בן דודו: "מחמוד הוצא להורג, המאבטח רצח אותו בדם קר. למה לירות לו לכיוון הלב, למה לירות בכלל? ככה לרצוח בחור צעיר? לא מספיק טרגדיות יש לנו במשפחה?".
אחד הכדורים פגע בגבו של מחמוד אבו ח'דיר (בתמונה) וחדר לריאה. הוא המשיך לרוץ שותת דם והתמוטט בסמוך למסגד ברחוב אחמד שוקי. כמה מתושבי השכונה, ביניהם רופא, יצאו החוצה כששמעו את היריות והבחינו בו שכוב על הכביש
מאהר אבו ח'דיר, אביו של מחמוד, עובד כנהג בחברת אוטובוסים. הידיעה על הטרגדיה תפסה אותו כשעשה את דרכו מאשדוד לירושלים. "הורדתי נוסעים באשדוד כשאחד הילדים התקשר ואמר לי שירו במחמוד והוא זרוק ליד המסגד", מספר מאהר. "אחר כך התקשר מישהו מהמשפחה ואמר שירו לו ברגל, ואמרתי, לא נורא, לפחות נשאר בחיים. אחרי חצי שעה אמרו לי שהוא מת. רק אחרי שעתיים הגעתי הביתה".
מה עבר עליך בין לבין?
"כל הדרך ניסיתי לחשוב מה קרה. כשהבנתי את הסיבה ואת הדרך שבה הוא נרצח הזדעזעתי, הרי הבן שלי לא סיכן את המאבטח. הוא זה שרץ אחרי הבן שלי וירה".
מאהר, אב לחמישה בנים ושתי בנות, מספר שהוא ואשתו פוקדים כל יום את קבר בנם. "אנחנו במצב קשה מאוד, לא מעכלים שהוא נרצח. הכל טרי, קשה לנו. גידלתי ילד 27 שנה כדי שירצחו אותו בגלל 350 שקל. איפה הלב של המאבטח הזה? היה דופק על הדלת, הייתי נותן לו את הכסף. אני מקווה מאוד שהוא יישב כל חייו בכלא".
אתם מתכוונים לפעול נגד ביטון באמצעים משפטיים?
"בקרוב נתבע אותו על רצח הבן שלי, כבר לקחתי עורך דין. ביטון צריך לשלם. הוא רצח את מחמוד כמו צייד שיורה בארנבת".
כולה קנביס, מה לא חוקי
בעברו של נאור ביטון אין שום סימן לפוטנציאל רצחני. הוא למד בתיכון "שי עגנון" בנתניה; חבר ילדות מספר ש"הוא היה בחור מקסים, חרוץ, תמיד עזר לכולם. אולי עם השנים קרה לו משהו שגרם לו להתגלגל לעולמות של הסמים. יש לו משפחה נהדרת, כל הסיפור הזה מוזר מאוד". בצבא שירת ביטון בהנדסה קרבית; חבר מהשירות אומר ש"הוא היה פייטר שכל מפקד היה רוצה אצלו בפלוגה, ממושמע מאוד, יורד לפרטי פרטים. אין אצלו קיצורי דרך, או שמבצעים את המשימה כמו שצריך או שלא עושים בכלל".
מכרים מספרים על צעיר שאוהב להתלבש, אוהב לצאת למועדונים - שעות לפני הרצח העלה לאינסטגרם תמונה שלו מבלה עם חברים בבר בתל אביב – ובגיל 23 כבר קנה מכונית ושכר דירה במקום טוב בנתניה. במשטרה מעריכים שזה התאפשר בזכות ההכנסות שלו משליחויות לא חוקיות.
בחקירתו טען ביטון ש"ביצעתי ירי הרתעתי". אבל רב פקד אושרי ברטל (בתמונה), שהחקירה התנהלה בפיקודו, אומר: "מבחינתי זה היה רצח לשם רצח. ירי מכוון כשאיש לא מסכן אותך"
בשנה האחרונה עבד כמאבטח בכפר הירוק. בחברת האבטחה מספרים על טיפוס שקט, מיומן ומנוסה שלאחרונה עבר בהצלחה מטווח. עם זאת, אדם שהכיר את ביטון על בסיס מקצועי מספר שמשהו בו נראה לא כשורה: "הוא התנהג בצורה מוזרה, כאילו הוא סובל מאי שקט או חוסר יציבות. תמיד מיהר, לא ניהל שיחות ארוכות, הכל הכי קצר שיש. לפעמים היה קשה לתקשר איתו. אני יודע שהוא הציע סמים למאבטח או שניים, אבל הם סירבו בתוקף. לא התאים להם להתעסק עם זה כשהם מאבטחים בבית ספר וצריכים לשמור על תלמידים".
בכתב האישום שהוגש נגד ביטון, המייחס לו רצח וסחר בסמים, יש סעיף שעוסק בהלך הרוח שלו בעת הירי לעבר אבו ח'דיר. "הנאשם", נכתב, "עשה כן כשהוא אדיש לאפשרות שמעשיו יגרמו למותו של המנוח". משהו מהאדישות הזו חלחל גם לחקירתו במשטרה; כשאחד החוקרים ניסה להבין למה בכלל שלף אקדח וירה, ביטון התעקש לדבר על עסקת הסמים כאילו סעיף הסחר הוא הבעיה הגדולה ביותר שלו. "כולה קנביס, מה לא חוקי בזה", אמר בחדר החקירות. "אני, נאור ביטון, אומר לך שבעוד כמה שנים זה יהיה חוקי בישראל".
האירוניה המרה היא שביטון צודק ככל הנראה. בעוד שהשימוש במריחואנה לצרכים שאינם רפואיים חוקי כיום רק ב-11 מדינות בארה"ב ובמספר מדינות ברחבי העולם – ביניהן קנדה, גיאורגיה, דרום אפריקה ואורוגוואי – יותר מ-40 מדינות כבר נוקטות במדיניות אי הפללה של משתמשים או שאינן אוכפות איסור קיים על צריכת קנביס. בהינתן שמריחואנה לצרכים רפואיים זמינה וחוקית בעשרות מדינות נוספות, ברור הכיוון שאליו הולך העולם – ובכלל זה ישראל, שבה ראש ממשלה לשעבר (אהוד ברק) ומפכ"ל משטרה לשעבר (יוחנן דנינו) הם בכירים בחברות גידול וייצוא קנביס.
למה בישראל של שנת 2020 עדיין קיים פשע סביב סחר במריחואנה? למה המדינה מוציאה כסף על מאמצי אכיפה בתחום שיכול וצריך להניב לה הכנסות, לא הוצאות? "צריך לעשות מהפכה של ממש בתחום הזה", אומר לנו קצין משטרה שביקש להישאר בעילום שם. "היום אנחנו צריכים להקצות משאבים כדי לפעול נגד אזרחים שמחזיקים בבית כמה גרמים של קנביס במקום לתת שירות טוב יותר לביטחון הציבור, זה כמו דון קישוט ומלחמתו בטחנות הרוח. אם הכל יהיה מוסדר, חוקי, נוכל לתת עדיפות לדברים שמעיקים על האזרח והמדינה תיהנה מהכנסות גדולות. למה לרדוף אחרי משתמשים בסמים קלים שלא מזיקים לאף אחד? צעירים ובני נוער ששותים אלכוהול יותר מסוכנים בעינינו. הם מעורבים בתאונות דרכם, בקטטות. צריך רפורמה רצינית ומעמיקה שתיתן אפשרות לאנשים לקנות את הסם תחת פיקוח של המדינה".
"הסתבכות מיותרת עם התגרות עוד יותר מיותרת מצד המנוח"
עו"ד יהודה שושן, המייצג את נאור ביטון, מסר בתגובה: "מקריאת העובדות בכתב האישום ומהנסיבות שידועות לנו עולה כי מדובר בהסתבכות מיותרת לחלוטין עם התגרות עוד יותר מיותרת מצד המנוח. מרשי נעדר כל עבר פלילי לוחם בצה"ל שעבד כמאבטח. לאחר שנלמד את חומר החקירה נוכל להתייחס בהתאם לאמור בכתב האישום".