גופתו של ציון עמר נמצאה בתוך בור עמוק כשהיא בשלבי ריקבון מתקדמים. בדיקת מעבדה העלתה שנפל קורבן לא רק לרצח אלא גם לווידוא הריגה: הוא נדקר בגבו, בצווארו ובחזהו, ולבסוף נורה.
עמר, בעל גלידריה משכונת תל חנן בעיר נשר, נעלם מביתו שבועיים לפני שגופתו אותרה. אשתו הגישה תלונה על היעדרותו במשטרת חיפה, צוות חקירה מיוחד הוקם בתחנה כדי לחקור את הפרשה וחיפושים נרחבים נערכו בניסיון לאתר אותו. ככל שנקפו הימים גדל החשש לחייו, ויחד איתו הלך והתבסס מניע לפגוע בו.
החוקרים גילו כי ערב היעלמותו של עמר, ב-11 בנובמבר 1979, הוא היה מעורב בתגרה עם דוד "דודי" אבועזיז בן ה-22, גם הוא תושב נשר. השניים התעמתו בעקבות פריצה לביתו של עמר; גבר זר שחדר לבית כדי לגנוב מזומנים ותכשיטים נתפס על חם בידי בני משפחתו של עמר, שהיכו אותו קשות. אבועזיז, שהכיר את הפורץ, התערב על פי החשד לטובתו. בתגובה היכה עמר את אבועזיז לנגד עיניהם של כל הנוכחים במקום. היה מי שזכר שאבועזיז קיבל מבעל הגלידריה סטירה מצלצלת.
אבועזיז חש שכבודו נרמס, והחליט לנקום בעמר בעזרת חבר בשם עמרם אסידו ותרגיל קלאסי בשם "כיפה אדומה". עמר קיבל שתי פניות, האחת מאבועזיז שהציע להיפגש ולעשות סולחה, השנייה מאסידו שהציע למכור לו תכשיטי זהב במחירים אטרקטיביים. לאחר צפירת ההרגעה של הפנייה הראשונה, עמר נעתר ויצא בשעת ערב מאוחרת לנקודת המפגש שהציע אסידו. שם חטפו אותו אבועזיז ואסידו, הכניסו אותו לטנדר פז'ו 404 ונסעו משכונת תל חנן לשביל עפר מפותל המתחבר לשכונת דניה בחיפה ומוביל למורדות הכרמל.
עו"ד אפרים ארנון (בתמונה) מונה ככונס נכסים של יורשי חלקות סמוכות באזור תעשייה בנשר. לטענת היורשים, אדם זר פלש אל שטחיהם והקים בהם תחנת טוטו. שמו: דוד אבועזיז
במקום שומם נעצר הטנדר ועמר נגרר החוצה. אבועזיז ואסידו דקרו אותו מספר פעמים בסכין, ירו בו, השליכו את גופתו לבור שנחפר מראש, כיסו אותה בעפר ועזבו את המקום. הם חזרו לבתיהם ובשבועיים הבאים המשיכו להסתובב בנשר כאילו כלום.
מציאת הגופה הייתה לשיחת היום בנשר בפרט ובצפון בכלל. "זה היה רצח בסגנון של מאפיה סיציליאנית, לא פחות ולא יותר", תיארו באותם ימים חוקרי המשטרה. מידע מודיעני מהעולם התחתון בחיפה הוביל את החוקרים תחילה אל אסידו; אבועזיז הסגיר את עצמו יממה לאחר מכן. "קראתי בעיתונים שאני מבוקש לחקירה ויש נגדי צו הבאה", הסביר את המעשה לחוקרים.
בחדר החקירות האשימו שני החשודים זה את זה. כשנלקחו לזירה כדי לשחזר את הרצח התברר שחפרו את מקום קבורתו של ציון עמר יומיים לפני המעשה, מה שהוריד מהפרק כל טענה לאקט לא מתוכנן.
ב-1980 הורשעו השניים ברצח ונדונו למאסר עולם. ערעור שהגישו לבית המשפט העליון נדחה על ידי השופטים, אבל עונשו של אבועזיז נקצב והוא שוחרר מהכלא בשנת 1993. כאדם חופשי חזר לגור בנשר ועסק בעיקר בנדל"ן.
"בדקירה הראשונה בעלי נפל לרצפה", סיפרה האלמנה רות ארנון (בתמונה). "שני הגברים לא דיברו ביניהם ולא ניסו לגנוב כלום. הם באו לרצוח אותו, תקפו והלכו. זה לקח אולי 20 שניות"
כיום, בגיל 63, דוד אבועזיז הוא אב לילדים וסב לנכדים. את שמו עברת לאביעוז ולייצוג משפטי נזקק רק כשהתגרש. "מאז שיצא מהכלא הוא פתח חיים חדשים, נורמטיביים", מספר מכר תושב נשר. "דודו התחתן עם אישה טובה, בסוף תפס כיוון אחר. נכון שאנשים חששו ממנו ושמרו מרחק, נכון שהיו לו מעט מאוד חברים, אבל הוא לא הסתבך יותר בפשיעה".
לפחות עד שנעצר שוב בחשד לרצח.
המסכה והסכין
לפני כארבע שנים מונה עו"ד אפרים ארנון ככונס נכסים של שני יורשי חלקות סמוכות באזור תעשייה בנשר. לטענת היורשים, אדם זר פלש באופן לא חוקי אל שטחיהם והקים בהם תחנת טוטו. עו"ד ארנון פנה לאיש בדרישה שיפנה את השטחים ויהרוס את המבנה, אבל דבר לא קרה.
כשנה לאחר מכן, בדצמבר 2018, עו"ד ארנון פנה למספר גופים - עיריית נשר, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ותחנת משטרת זבולון - בדרישה שיפעלו נגד הפולש, שלטענתו הפעיל במקום לצד תחנת הלוטו גם מועדון ומזנון. "באופן תמוה נראה כי משטרת ישראל ועיריית נשר מעדיפות לעצום עיניים ולאפשר ניהול עסק על שטחים של בעלי עסקים המפחדים לפעול נגד מי שהשתלט על רכושם", כתב עו"ד ארנון וביקש לסלק מהשטח את האדם ששמו דוד אבועזיז.
שכנים תושאלו על סכסוכים עם עו"ד ארנון, אבל החקירה הלכה והתמקדה באבועזיז. החוקרים השיגו סרטון שבו תועד כשהוא מאיים על אפרים ארנון (משמאל) מספר חודשים לפני הרצח
למרות ניסיונות שונים של אבועזיז לדחות את הדיונים בעניינו, לרבות איום לתבוע את בעלי החלקות בבית דין רבני – איום שמימש, אבל לבסוף ביקש למחוק את התביעה וחויב בהוצאות משפט של 15 אלף שקלים - ההליכים לסילוקו מהשטח נמשכו, ונקבע דיון נוסף בעניין לחודש אפריל השנה.
זמן קצר לפני הדיון המתוכנן, בבוקר ה-24 במרץ, התעוררו בביתם עו"ד ארנון ואשתו רות. "קמנו בשש, הכנתי קפה ואחר כך הוא ארז לעצמו אוכל לעבודה. אמרתי לו, 'תראה איזו אישה טובה יש לך'", תספר רות מאוחר יותר לחוקרי היחידה המרכזית במשטרת מחוז חוף. "זה היה בוקר רגיל לגמרי, דיברנו על פסח ואז יצאנו מפתח הבית. עוד לא ירדנו במדרגות וראיתי מולי שני אנשים. הם חיכו לבעלי שייצא מהבית וישר התחילו לדקור אותו".
37 דקירות ספג גופו של ארנון בן ה-71 לפני שקרס. "בדקירה הראשונה בעלי נפל לרצפה, אולי על הבטן, בלי להשמיע הגה", סיפרה רות. "התחלתי לצרוח עליהם ולהזיז להם את הידיים מהסכינים שלהם, אמרתי להם: 'תעופו מפה, תעופו מפה'. הם לא אמרו כלום, גם לא דיברו ביניהם, ולא ניסו לגנוב כלום. הם באו לרצוח אותו, תקפו והלכו. זה לקח אולי 20 שניות".
רות ארנון זעקה לעזרה. בתה, המתגוררת בסמוך עם בעלה וילדיה, הגיעה למקום והתקשרה למוקד 100 של המשטרה. "היא ניסתה לדבר עם ארנון, שאלה, 'אבא אתה שומע אותי?', והוא הזיז את הראש. חשבנו שהוא חי, אבל הוא לא דיבר".
ערב היעלמותו של ציון עמר, בנובמבר 1979, הוא היה מעורב בתגרה עם אבועזיז. גופתו נמצאה שבועיים לאחר שנעלם. בדיקה העלתה שנפל קורבן לא רק לרצח אלא גם לווידוא הריגה
עו"ד ארנון מת מפצעיו. אלמנתו - שהועסקה כמנהלת חשבונות במשרדו והכירה היטב את התיקים שטיפל בהם – הפנתה מיד לאחר הרצח את חוקרי מחוז חוף אל תיק כינוס הנכסים של יורשי החלקות ודוד אבועזיז. במשטרה האמינו שאבועזיז עשוי היה לסמן את עו"ד ארנון כגורם המרכזי לסילוקו האפשרי מהשטח ולהחליט לפגוע בו; עדות אופי שמסר י', חבר ילדות של אבועזיז, גיבתה לפחות את ההיבט הפסיכולוגי של התיאוריה. "אני מכיר את דודי מילדות, שיחקנו כדורגל ביחד והוא טיפוס שלא אוהב להפסיד", העיד י' וסייג: "הוא לא בן אדם נוח ולא התקרבתי אליו בדברים אישיים. אחרי כל העניין הזה שהיה לו, אני מתכוון לרצח שישב עליו, זה כבר מרתיע".
בתשובה לשאלת אחד החוקים אם אבועזיז היה מסוגל לפגוע בארנון השיב י': "צריך לשאול אנשים שמסתובבים איתו, ולא נראה לי שיש כאלה". כשהוצג לו סרטון וידאו שבו נראה אדם בחנות נוחות של תחנת דלק, חלק מהקלטה של מצלמת אבטחה המותקנת סמוך לזירת הרצח, י' הגיב: "וואלה, קצת לפי ההליכה זה יכול להיות דודי. הפנים אני לא יכול להגיד, ואת האוטו בחיים לא ראיתי".
הנעליים והדם
בשלבים המוקדמים של חקירת הרצח נשאלה רות ארנון אם היו לבעלה סכסוכים כלשהם. לצד שמו של אבועזיז היא הזכירה שכן שהתנגד לבקשתם לבנות על גג ביתם הפרטי; רות סיפרה שהשכן הלשין על בעלה, שמצדו "הפסיד המון כסף", וזכרה שהשכן עצמו בנה חניה שהרסה להם את גדר הבית. "הוא גרם לנו נזק גדול ובעלי מאוד כעס, אבל לא היו מקרים של אלימות בינינו", הדגישה האלמנה.
השכן אישר באוזני החוקרים שהיה מסוכסך עם עו"ד ארנון, אבל הכחיש כל קשר לרצח וחיזק את טענתה של רות ארנון על כך שהיחסים מעולם לא גלשו לפסים אלימים או לאיומים. שכנים אחרים שתושאלו על יחסיהם עם עו"ד ארנון תיארו אותו כאדם סגור שלא תקשר עמם ("'שלום שלום' ולא יותר מזה"); אחד מהם, ג', סיפר שהתעמת בעבר עם ארנון על רקע מה שהתפרש אצלו כשימוש שלא כחוק במבנה ואף פעל נגדו בוועדה לתכנון ובנייה. "באחד המפגשים בבית הוא איים עליי, הרים עליי קרש, אז הזמנתי לו משטרה", סיפר ג'. "אבל זה היה לפני כניסת שבת, אז כדי לא לחלל הגשתי נגדו תלונה על איומים רק ביום ראשון".
חודש לפני הרצח קנה אבועזיז מכונית עם מערכת "איתוראן" המתעדת את הנסיעות. השברולט מאליבו הכחולה אותרה בסרטונים של מצלמות אבטחה המותקנות סביב זירת הרצח
החוקרים הבינו מהר מאוד שהשכנים אולי לא חיבבו את ארנון אבל גם לא פגעו בו, והחקירה פנתה לכיוונים אחרים. "לאור ריבוי הדקירות, דבר שלא רואים כל יום, היה ברור שמדובר ברצח על רקע אישי ונקמני", אומר קצין משטרה. "הבנו שמדובר באדם שהכיר את ארנון".
עובדים במשרדו של עו"ד ארנון תושאלו ושמו של דוד אבועזיז הוזכר שוב. אחת העובדות סיפרה שאבועזיז היה לחוץ מההליך שהתנהל נגדו ומהדיון שהיה אמור להתקיים בבית המשפט. "ככל הנראה הוא הבין שאין לו סיכוי לזכות", אמרה העובדת. "אנשים באזור מפחדים ליצור עימות עם אבועזיז מחשש שיקרה להם משהו רע", טענה עובדת אחרת. "בעלי עסקים אומרים שהוא הטיל עליהם את אימתו".
בשלב זה התמקדה החקירה באבועזיז, שהקל על השוטרים שלא מדעת: חודש לפני הרצח קנה מכונית שהותקנה בה מערכת "איתוראן" המתעדת את הנסיעות. המכונית, שברולט מאליבו כחולה משנת 2016, אכן אותרה שוב ושוב בסרטונים של מצלמות אבטחה סביב זירת הרצח והחוקרים שחזרו את נתיב נסיעתה אל הזירה – ולאחר מכן את בריחתה.
בסרטוני האבטחה מבוקר ה-24 במרץ נראית המאליבו נעצרת בשעה 4:58 ליד בית משפחת ארנון. מהרכב יוצאים הנהג וגבר נוסף, שניהם במעילי דובון צבאיים, עוטים מסכות קורונה בצבע תכלת ולובשים כפפות.
בשעה 5:21 נכנסים הגברים לחצר הבית ואורבים לעו"ד ארנון. ב-6:29 הם מבחינים בו יוצא מהדלת, מתנפלים עליו ודוקרים אותו עשרות פעמים. מיד לאחר מכן הם רצים בחזרה לעבר המכונית ונמלטים מהמקום. בסביבות השעה שבע בבוקר מגיע הנהג לאזור מיוער סמוך לדלית אל כרמל ומסתיר את נעלי הנייקי שלו, מידה 44, כשעליהן כתמי דם. בשעה 10:06 מגיע הנהג לבית עסק בקרית ים ויוצא משם עם תיק.
בסרטוני האבטחה נראית המאליבו נעצרת בשעה 4:58 ליד בית משפחת ארנון. מהרכב יוצאים הנהג וגבר נוסף במעילי דובון צבאיים. הם עוטים מסכות קורונה בצבע תכלת
החוקרים איתרו את הנעליים המוכתמות בדם ואת מעילי הדובון, שהוסתרו גם הם ביער. נמצאו גם שטיחי רצפת הרכב ולוחיות זיהוי שנגנבו יום קודם לכן ממכונית בקרית מוצקין והותקנו בשברולט של אבועזיז. החבל סביב צווארו הלך והתהדק, במיוחד לאחר שבדיקת די.אן.איי קבעה כי אכן נעל את הנעליים שנמצאו ליד דלית אל כרמל, וכי הדם עליהן תואם לזה של עו"ד ארנון.
פעמיים רצח
חקירת הרצח הציפה מקרים קודמים שבהם אבועזיז איים להשתמש באלימות. בעל עסק העיד שלחץ עליו למכור לו את השטח שלו, וכשסירב איים עליו אבועזיז: "אם השטח לא יהיה שלי, אני אשב שוב מאסר עולם". אחד מהיורשים שטענו כי אבועזיז פלש לשטחם סיפר לחוקרים: "רבע שעה אחרי הרצח בא אליי שוטר ואמר לי לשמור על עצמי. מאז שתבעתי את דוד אבועזיז על הנזקים שעשה לי כשפלש לשטח שלי הוא חתך את הצמיגים של המכונית שלי, פעם ניפץ את השמשות ופעם שרף לי את החנות".
גם סימני שאלה צצו, בראשם העובדה שעדת הראייה היחידה למעשה – האלמנה רות ארנון - לא הצליחה למסור תיאור של התוקפים. "לא ראיתי את הפנים שלהם, היו להם מסכות", אמרה. כשהתבקשה להגדיר את מבנה גופם השיבה: "הם לא שמנים מדי ולא רזים מדי, אין לי תיאור מיוחד, פשוט רגילים". הפרט הנוסף היחיד שזכרה, גם אם לא במדויק, אינו מתיישב עם החשד שאבועזיז בן ה-63 היה אחד משני התוקפים: "מהתנופה של הדקירות שלהם הנחתי שהם צעירים. הם נראו צעירים מההתנהגות האלימה שלהם".
בסביבות השעה שבע בבוקר מגיע נהג המאליבו לאזור מיוער סמוך לדלית אל כרמל ומסתיר את נעלי הנייקי שלו, מידה 44, כשעליהן כתמי דם
מאז הרצח נעלם הגבר השני כלא היה, ואילו החשדות נגד אבועזיז גברו: החוקרים השיגו סרטון שבו תועד כשהוא מאיים על עו"ד ארנון, מספר חודשים לפני הרצח. כשחוקרי ימ"ר חוף הבינו שיש להם עילה מספקת, הם עצרו אותו ושאלו מאות שאלות בנוגע לרצח. אבועזיז שמר על זכות השתיקה, מעת לעת בהה בתקרת חדר החקירות ולא התייחס לאף אחת מהשאלות. גם ניסיון לחלץ מפיו את שמו של השותף לפשע נענה בשתיקה; במשטרה חושדים כעת שהאיש ברח מהארץ זמן קצר לאחר המקרה או שהוא מסתתר בשטחים. ככל הנראה מדובר בגבר בשנות ה-50 לחייו.
כדי לחלץ משהו מאבועזיז הוחדרו מדובבים לתא שלו בבית המעצר, אבל גם איתם הוא שמר על הזכות לשתוק. "הוא עבריין ממולח שמכיר את הכללים והוא גם חזק מאוד מבחינה מנטלית", אומר קצין משטרה. "דוד אבועזיז נחקר חקירות ממושכות, ואי אפשר היה לשבור אותו. לא משנה מה שאלנו ומה הצגנו לו, הוא פשוט שתק".
זה אדם שהורשע בעבר ברצח. אתה רואה קשר כלשהו בין המקרים?
"הרצח של עמר והאישום ברצח ארנון דומים מאוד בהיבט אחד: האכזריות שמעידה על נקמנות אישית. זה לא רק לפגוע, אלא גם לוודא הריגה".
פעמיים עולם
פרקליטות מחוז חיפה הגישה באחרונה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד אבועזיז בגין רצח בנסיבות מחמירות, פציעה בנסיבות מחמירות, חבלה במזיד ברכב, שיבוש הליכי משפט ואיומים. הפרקליטות ביקשה לעצור אותו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. גורמים המעורים בתיק מדברים על ראיות מוצקות נגדו, ומאידך מניחים כי דבריה של רות ארנון על גיל הרוצחים עשויים לסייע לו. אם יורשע בעבירות המיוחסות לו, הוא עשוי להישלח למאסר עולם בפעם השנייה בחייו.
אבועזיז הוא כיום אדם בודד. גרושתו תושאלה לגביו במהלך חקירת הרצח, אמרה שהוא כבר אינו חלק מחייה וביקשה מהחוקרים להניח לה ולילדיה; גם ילדיו מסרו עדויות, וציינו שהקשר שלהם עם אביהם רופף והם אינם מעורבים במעשיו; מכרים תיארו אותו כאדם נטול רשת תמיכה חברתית. 41 שנים לאחר הרשעתו ברצח ציון עמר, כשהוא שוב נאשם ברצח מתוך נקמה, אולי זה חלק מהעונש של דוד אבועזיז.
נכון לשעה זו, ולמרות פניותינו, טרם נתקבלה תגובה כלשהי מטעמו של דוד אבועזיז. התגובה תפורסם אם וכאשר תתקבל
הנרצח, עו"ד ארנון: "ילד טבע, פיטר פן נצחי"
מתוך שיחות עם משפחתו וחבריו של אפרים ארנון עולה תמונה של אדם ועורך דין יוצא דופן, ללא גינונים, כזה שמגיע בקרוקס לבית המשפט.
ארנון, בן לניצולי שואה, עלה ארצה בילדותו עם הוריו ואחיו. הוא גדל בבאר שבע ולאחר מספר שנים עזב לקיבוץ פלמחים, שם היה ילד חוץ. הוא התגייס לשריון, היה קצין קרבי, נפצע והוכר כנכה צה"ל.
ארנון, שלמד כלכלה ומשפטים, נדד עם משפחתו בעקבות לימודים ועבודה. כשאחותו התאלמנה לקח חסות על ילדיה וגידל אותם כשלו. את נכדתו הבכורה איבד למחלת הסרטן, לאחר שליווה אותה באופן צמוד במהלך שש שנות מחלתה. מתוך מעורבות זו יצר קשרים רבים עם עמותות וחולי סרטן. הוא לקח על עצמו את ענייניהם המשפטיים של רבים מהם בתיקי פרו-בונו וחסרונו מורגש בקרב קהילה זו.
אפרים ארנון הותיר אישה, שתי בנות, אחות ואחיינים. משפחתו ספדה לו: "ילד טבע, פיטר פן נצחי".