לא הרבה נשאר מדוכני הפלאפל של שוק בצלאל בתל אביב, מוסדות מיתולוגיים שבהם זללו דורות של ישראלים בשיטת "אכול כפי יכולתך". חלקם נסגרו כשהחך הישראלי נעשה מתוחכם ובררני יותר; אחרים פונו על ידי העירייה כשהאזור כולו – לא רחוק משוק הכרמל, סמוך לרחוב שינקין - עבר תהליך של התחדשות עירונית.
גם "פלאפל יוסי" של משה ויוסי דבש, אב ובנו מרמת גן, כבר לא קיים. המקום שגשג וטיפח מאז שנפתח ב-1980 מעגל לקוחות נאמן, אבל לפני כחמש שנים הבינו הדבשים שזהו, הם ייאלצו לסגור. עיריית תל אביב החליטה לפנות את הדוכן כחלק ממתיחת הפנים שעבר המתחם, והאב משה, שנהנה מסטטוס של דייר מוגן, חתם עם העירייה על הסכם פשרה שהעניק לו פיצויים בסך 3.9 מיליון שקלים. מה שלא ברור הוא מתי בדיוק החליטו האב והבן לעבור מטיגון כדורי פלאפל להימורים לא חוקיים.
במשטרה הטילו את המעקב אחרי האב והבן על יחידת העילית להב 433, רשות המיסים הושיבה על הזנבות שלהם את חוקרי יחידת יהלום. בשני הגופים, שמורגלים בטיפול במשפחות פשע, לא האמינו בתחילה שאנשים נורמטיביים כמו משה ויוסי דבש עומדים מאחורי הקמת רשת הימורים. אבל ככל שהחקירה התקדמה הצטברו ראיות לכאורה לכך שהשניים לא רק הקימו רשת כזאת, אלא גם גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה ומשכו מאות מהמרים.
בהאזנת סתר נשמע יוסי דבש (בתמונה) אומר לאישה שיצאה איתו: "יש לי אתר הימורים, עקרונית זה לא חוקי. אני נאלץ להחליף טלפונים ולא נמצא יותר מדי בשטח". בחקירה אמר שהמציא סיפור כדי להרשים את האישה
בישראל חל על פי חוק איסור גורף לארגן ולערוך "משחקים אסורים, הימורים והגרלות". המשמעות היא שישראלים אינם רשאים בין השאר להמר באתרים בינלאומיים המתמחים בכך, אבל הביקוש והחלום לעשות מכה לא נעלמים רק כי זה אסור. על פי החשד, מה שעשו הדבשים היה לספק ללקוחות ישראלים גישה ישירה ועקיפה אל המאגר העצום הזה של מים גנובים.
לפי כתב האישום שהוגש נגדם לפני כשלושה חודשים, הבן והאב פעלו בשתי שיטות: לחלק מהלקוחות שלהם פתחו חשבונות המכונים "קופסאות" באתרי הימורים בחו"ל ונתנו להם קודים או סיסמאות שאפשרו להם להמר שם עד גובה סכום הקרדיט שניתן להם; לאחרים הציעו להמר ישירות מולם בהתאם ליחסים המוצעים באתרי ההימורים הגדולים, כשצילומי מסך מתוך אותם אתרים משמשים אסמכתא מוסכמת לקביעת זכיות והפסדים. "התרגלנו לארגוני פשע שעובדים בשיטות כאלה, אבל אנשים מהשורה, בלי עבר פלילי – האמת, זה הפתיע אותנו", אומר קצין משטרה המעורה בתיק. "לקח לנו זמן להבין מה לבעלי דוכן פלאפל ולהימורים באינטרנט, וכשקיבלנו את המידע החלטנו להשקיע אלפי שעות חקירה ואמצעים טכנולוגיים במעקב אחריהם. ריתק אותנו להבין איך הם עשו את זה, כי ברור שהם נכנסו לזה חסרי ידע ולמדו לבד איך לנהל אימפריה כזו של הימורי ספורט על משחקים בחו"ל".
איך באמת הם עשו את זה?
"שאלה טובה. אנחנו מעריכים שהם נשאבו לעולם הזה תוך כדי שהם עצמם התעסקו בהימורים או דרך חברים וקרובים. ככה או ככה, הם הבינו מהר מאוד שהם יכולים להרוויח מיליונים בלי הרבה מאמץ".
שישה מיליון, שחור
על פי התמונה המצטיירת בכתב האישום, בשנת הפעילות האחרונה של "פלאפל יוסי" כבר עסקו משה ויוסי דבש בתיווך הימורים לא חוקיים בין מילוי פיתה לערבוב טחינה. על פי החשד, מאז ובמשך כארבע וחצי שנים פעלה רשת ההימורים שלהם. במשטרה מעריכים שהם עצמם הרוויחו מהפעילות כשישה מיליון שקלים, הכל בכסף שחור.
לפי כתב האישום, הבן והאב פתחו עבור חלק מהלקוחות חשבונות באתרי הימורים בחו"ל, ולאחרים הציעו להמר ישירות מולם בהתאם ליחסים המוצעים באתרים. צילומי מסך שימשו אסמכתא לקביעת זכיות והפסדים
לצד יוסי (44) ומשה (70) נחקרה גם אם המשפחה, שושנה, בחשד שהייתה אחראית על הפקדתם בבנק של הרווחים מרשת ההימורים. על פי החשד הופקדו בחשבון הבנק הפרטי שלה כ-900 אלף שקלים בצ'קים ובמזומן בשנות הפעילות של הרשת.
בחקירתה ביחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (יאל"כ) שבלהב 433 אמרה שושנה דבש כי ההפקדות שביצעה היו של מזומנים שהעביר לה בעלה. כשהחוקרת שאלה איך הגיע הכסף מלכתחילה לידיו של משה, שושנה השיבה: "מהפלאפל, תשאלי אותו".
החקירה העלתה שיוסי היה אחראי על גיוס המהמרים, לקוחות קבועים לצד מזדמנים. משה היה אמון על הגבייה ועל העברת התשלומים. על פי כתב האישום הוא הפעיל גובה, נהג מונית במקצועו, מול מהמרים שצברו חובות. העסק כולו התנהל במזומנים ובצ'קים, לעולם לא בכרטיסי אשראי או באמצעי תשלום אחרים עם שובל דיגיטלי.
"רשת ההימורים שלהם הייתה מהגדולות שפעלו בשנים האחרונות בישראל", אומר גורם במשטרה. "הם עבדו מול חמישה אתרי הימורים בחו"ל על בסיס יומי והייתה להם מחברת שבה רשמו בכתב יד את ההימורים על משחקים - הליגה האנגלית, ליגת האלופות, משחקי אן.בי.איי. במחברת אפשר לראות כמה כל מהמר הרוויח או הפסיד, כמה חייבים להם, מתי לגבות את החוב. היו מהמרים שמכרו תכשיטים, מכוניות, שברו חסכונות כדי לכסות את חובות ההימורים שלהם".
אולי זה הרקע הנורמטיבי שלהם ואולי עניין של אופי, אבל במשטרה יודעים לספר שבניגוד ללחצים שמפעילים ארגוני פשיעה על מהמרים שנקלעים לחובות, הדבשים היו "גמישים ועדינים" עם הלקוחות שלהם. "הם ניהלו את האימפריה בלי איומים", אומר גורם במשטרה. "הכל נעשה ברוגע, בלי דרמות מיותרות".
"אם הייתי מפסיד, אפילו עשרות אלפי שקלים בשבוע, הם היו נותנים לי הנחה של 15 עד 20 אחוז בהימורים הבאים", מספר מ', אחד המהמרים. "הם השתדלו להיות נחמדים כדי שאנשים ימשיכו להמר אצלם, והמהמרים באמת אהבו אותם כי הם לא עבריינים וידעו שהם יגבו את הכסף בלי אלימות. לפעמים הם אפילו היו נותנים עוד כמה ימים לשלם את החוב אחרי שתיפתח תכנית חסכון או קרן השתלמות".
"פלאפל יוסי" כבר לא קיים. המקום שגשג מאז שנפתח ב-1980, אבל לפני כחמש שנים הבינו הדבשים שייאלצו לסגור אותו. עיריית תל אביב החליטה לפנות את הדוכן כחלק ממתיחת הפנים שעבר מתחם שוק בצלאל (בתמונה)
מ', אדם שמכיר מקרוב את יוסי ומשה דבש, לא מבין עד היום מה גרם להם להיכנס לזה מלכתחילה. "הם כל החיים בתוך דוכן הפלאפל, אנשים פשוטים וצנועים שעבדו קשה וגם עשו הרבה כסף. הם עוד קיבלו את המיליונים מהעירייה כשפינו להם את הדוכן, אז זה לא שהיה חסר להם משהו. מה להם ולהימורים?".
למה למהמר לשקר
נראה שהתשובה לשאלה של מ' מצויה בחומרי החקירה. על פי החשד, הבן יוסי הימר בעצמו על משחקים והפסיד לא מעט כסף ("פחדתי שהוא יבזבז את הכסף בהימורים [...] כל הזמן יש לו חובות, אז קנינו לו בית שחצי ממנו רשום על שמי כדי שהוא לא יוכל למכור אותו", סיפרה שושנה דבש בחקירתה). לא שצריך ניסיון מיוחד בתחום כדי להבין את הפוטנציאל הכספי של ההימורים הלא חוקיים בישראל, תחום שמגלגל מיליארדים.
"הם לא פראיירים, השניים האלה", אומר גורם במשטרה. "יוסי הכיר את עולמות ההימורים ולקראת הפינוי של דוכן הפלאפל הגיוני שהם חיפשו מקור הכנסה חדש, מה גם שזאת לא עבודה קשה. יש לא מעט אזרחים שמתעסקים בניהול הימורים ועושים מזה מיליונים. לא צריך להיות גאון במחשבים".
האב משה חתם עם עיריית תל אביב על הסכם פשרה שהעניק לו פיצויים של 3.9 מיליון שקלים על פינוי הדוכן. מה שלא ברור הוא מתי בדיוק החליטו האב והבן לעבור מטיגון כדורי פלאפל להימורים לא חוקיים
האב והבן מצדם מכחישים שניהלו רשת הימורים. "לא ארגנתי ולא ניהלתי", השיב יוסי לשאלה ישירה בעניין כשנחקר באזהרה. בהמשך הודה שחברים הימרו דרכו, אבל לטענתו לא הרוויח מכך דבר ("לא קיבלתי שום טובות הנאה, נדיר שהימרו דרכי גורמים שהם לא חברים טובים שלי"). משה מצדו סירב על הסף להשיב לכל שאלה הנוגעת לבנו, והגיב רק באמירה שהוא שומר על זכות השתיקה ככל שמדובר ביוסי.
הדבשים לא ידעו שחוקרי יאל"כ האזינו בסתר לא רק לשניהם, אלא גם ללקוחות שלפי החשד הימרו אצלם. החוקרים יירטו שיחות ומצאו בטלפונים שלהם הודעות רבות שנשלחו למהמרים או התקבלו מהם. באחת מהאזנות הסתר נשמע יוסי דבש אומר לאישה שיצאה איתו ושאלה במה הוא עוסק: "יש לי אתר הימורים באינטרנט. תביני, עקרונית זה לא חוקי [...] אני שומר על עצמי, נאלץ להחליף הרבה טלפונים. לא מדבר יותר מדי ולא נמצא יותר מדי בשטח".
כשהחוקרים השמיעו לו את השיחה שהקליטו, יוסי טען שהמציא סיפור כדי להרשים את האישה. "הלוואי והיה לי אתר, הייתי עושה מיליונים ונתפס, לפחות היה נשאר לי כסף", אמר בחקירה. "אני חולה הימורים, אבל אף פעם לא הרווחתי מהם כסף".
עו"ד סתיו הלפרין (בתמונה): "יש במדינה ווינר, לוטו, מפעל הפיס. הם לא גורמים להתמכרות? זו צביעות והתחסדות. צריך לאפשר תחרות חופשית בין אתרי הימורים ולא לכבול את האזרח רק לטוטו וללוטו"
ס', מהמר שנחקר במשטרה, סיפר סיפור אחר. לדבריו היו יוסי ומשה דבש סוכני ההימורים שלו, והוא העביר להם כספים כדי לכסות על הפסדים. בגרסה שלו תמכו המחאות של ס' שהופקדו בחשבונה של שושנה דבש, שמצדה טענה כי לא ידעה כלל שהיא משמשת צינור להלבנת הון ("אני לא מתערבת בענייני כספים, בכסף משה מנהל את הכל. אני עקרת בית, הדבר היחיד שעשיתי רע שכנראה לא ביררתי את מקור הכסף"). העובדה שהיא אינה מואשמת בדבר מעידה על כך שהחוקרים נטו להאמין לה, מה שלא קרה במקרה של בנה, שהתפתל וסיפק תשובות מתחמקות שלא תאמו את חומר הראיות. בין השאר עומת יוסי דבש עם עדות של אדם שסיפר שהפסיד אצלו מאות אלפי שקלים; כשנשאל איזו סיבה יש לאיש לשקר, הנחקר השיב: "אין לי שמץ של מושג".
ווינר, קנביס והתחסדות
סיפורם של משה ויוסי דבש מעלה שאלות על היחס הדו פרצופי של מדינת ישראל להימורים, כפי שקרה כשנחשף סיפורו של שי סיבוני, תושב חיפה שניהל בשני המונדיאלים האחרונים רשת הימורי אינטרנט משגשגת, גרף עשרות מיליוני שקלים וריצה שנתיים וחצי שנים בכלא. בעוד שהמדינה מתירה הימורים הנערכים תחת פיקוחה ולא בהכרח מציעים יחסי הימור אטרקטיביים, היא אוסרת על אזרחיה להמר במקומות אחרים ובדרכים אחרות, שבמדינות רבות בעולם הן לגמרי מקובלות ולגמרי חוקיות.
עורכת הדין הפלילית סתיו הלפרין, שבעברה שנתיים באגף ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה, מצביעה על המצב האבסורדי שבו מדינת ישראל מפעילה למעשה מונופול ממשלתי בתחום ההימורים בדמות המועצה להסדר הימורים בספורט (ווינר) ומפעל הפיס, ובה בעת מפסידה עשרות מיליארדי שקלים שהיו עשויים לזרום לקופתה ממיסוי לו הייתה מאמצת מעין מדיניות של "שמיים פתוחים" בתחום הזה. "במצב הקיים, כל אחד יכול להפעיל אתר הימורים ולעשות מזה המון כסף, המדינה מפסידה מיליארדים שהולכים לארגוני פשע ולאנשים פרטיים", אומרת עו"ד הלפרין.
בניגוד ללחצים שמפעילים ארגוני פשיעה על מהמרים שנקלעים לחובות, הדבשים היו "גמישים ועדינים" עם הלקוחות שלהם. "הם ניהלו את האימפריה בלי איומים", אומר גורם במשטרה. "הכל נעשה ברוגע, בלי דרמות מיותרות"
מה היית עושה אחרת?
"אם ימסדו את נושא ההימורים זה ייתן מקומות עבודה לאלפי אנשים, הכל יהיה מדווח לרשויות המס וזה ימגר את הפשע המאורגן בתחום הזה. הכל יכול וצריך לפעול תחת פיקוח של המדינה, שבעלי האתרים והעובדים ישלמו מיסים כחוק וכולם ייהנו מזה. כל אתר שיופעל יקבל רישיון כפי שזה נעשה באנגליה ובמדינות נוספות בעולם, הוא יהיה נתון לחוקי המדינה על כל המשתמע מכך. המדינה טומנת את ראשה בחול כבר שנים ובעצמה מעודדת את תופעת ההימורים הלא חוקיים. אגב, אבסורד נפרד הוא לדרוש מבעל אתר לא חוקי לשלם מס על הכנסותיו כשהוא בכלל לא מוכר על ידי המדינה".
מצד שני יבואו וידברו על הרעות החולות שנלוות להימורים. התמכרות, מצבי מצוקה.
"הרי יש במדינה ווינר, לוטו, מפעל הפיס. הם לא גורמים לאנשים להיקלע למצוקה כלכלית קשה ולהתמכרות? זו צביעות והתחסדות. צריך לאפשר תחרות חופשית בין אתרי הימורים ולא לכבול את האזרח רק לטוטו וללוטו. רגולציה ברוח הזו תגדע ענף שלם של עבירות על חוק איסור הלבנת הון ותגדיל את הכנסות המדינה. בהשקפת העולם שלי, כנ"ל הדברים אמורים לגבי קנביס ומיסוד הזנות".
תסכימו או לא עם גישתה של הלפרין, גורמים במשטרה מספרים שבשנה האחרונה - שנת הקורונה, שנת הישיבה בבית – חלה עלייה של אלפי אחוזים בהימורים לא חוקיים באתרי ספורט. על פי תחקיר שפורסם בחודש שעבר ב"גלובס", יותר ויותר מהמרים וסוכני הימורים משתמשים באפליקציית טלגרם כדי לערוך הימורים ובאפליקציות "ביט" ו"פייבוקס" כדי להעביר ביניהם כספים; המיסוך הדיגיטלי מקשה על המשטרה ועל רשות המיסים לאתר את מארגני ההימורים ולהתחקות אחר מסלול הלבנת ההון.
בהינתן מונופול חזק שיש לו אינטרס מובהק לשמר את המצב הקיים, ספק אם הסטטוס החוקי של ההימורים בישראל עומד להשתנות בעתיד הנראה לעין. לצד הענישה הקלה יחסית של מארגני הימורים שנתפסו, לא צפוי גם שינוי במידת האטרקטיביות של הפעלת ההימורים הלא חוקיים.
יעלו ויבואו 89 עדים
מה הפיל את יוסי ומשה דבש? גורמים במשטרה שומרים על עמימות, אבל לא מן הנמנע שמהמר לא מרוצה חשף את הפעילות שלהם בפני רשות המיסים או במשטרה. כך או כך, המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתבי אישום נגד שניהם בגין עבירות של העלמת מס, הלבנת הון, מרמה, עורמה ותחבולה. 89 עדי תביעה אמורים להעיד במשפט, בהם עשרות מהמרים. בינתיים ביקשה הפרקליטות מבית המשפט לחלט שלוש דירות בבעלות הבן והאב ששוויין הכולל מוערך בכשבעה מיליון שקלים, ושני כלי רכב המוערכים ביותר ממיליון שקלים. הכרעה בעניין טרם התקבלה.
מול ההכחשות הגורפות של האב והבן בולטת עדות של מהמר שתיאר לפרטי פרטים את שיטת הפעולה: "אני מהמר דרך יוסי והוא זה שסיפק לי את הסיסמאות. בימי שלישי היו מתבצעים הקיזוזים של ההפסדים [...] מי שהגיע לאסוף ממני כספים היו יוסי או ש', נהג המונית". אותו אדם טען שהימר דרך יוסי דבש לא רק בארבע וחצי השנים שבהן פעלה לכאורה הרשת אלא "בשמונה השנים האחרונות, כאשר השנתיים-שלוש האחרונות היו אינטנסיביות". הנה שוב מתעוררת השאלה מה קדם למה: ההחלטה של העירייה לפנות דוכן פלאפל, או ההבנה של שני אזרחים נורמטיביים שאפשר לעשות הרבה מאוד כסף מהימורים לא חוקיים.
תגובות: "עבור מי שנכנס להימורים הבלתי חוקיים אין כמעט דרך יציאה"
עו"ד יניב שגב, המייצג את הנאשמים, סירב להגיב לדברים.
מהמועצה להסדר ההימורים בספורט לא נתקבלה תגובה נכון לשעה זו. התגובה תפורסם אם וכאשר תתקבל.
ממפעל הפיס נמסר בתגובה: "מפעל הפיס הינו מפעל ההגרלות החוקי, המפוקח והמבוקר ביותר בישראל, הפועל מתוקף היתר של המדינה ועומד בסטנדרטים הגבוהים ביותר של אחריות חברתית. פעילותו של מפעל הפיס מתבצעת תוך הקפדה יתרה על נהלים ברורים, הסברה והדרכה לזכיינים והליכי פיקוח פנימיים וחיצוניים. בנוסף, במסגרת 'משחקים באחריות' מפעל הפיס משקיע משאבים משמעותיים מאד - הן בפעילויות הסברה והדרכה והן בהובלת מהלכים רבים ומגוונים עם המגזר השלישי שרואה בו שותף אסטרטגי במאמץ למניעת התמכרות ולטיפול במכורים. בנוסף, מפעל הפיס משמש למעשה כווסת של ההימורים הלא חוקיים בישראל. את ההוכחה הניצחת לכך קיבלנו כאשר מפעל הפיס הפסיק מעת לעת את פעולת ההגרלות במשבר הקורונה. ההשתפות בהימורים לא השתנתה והיחידים שיצאו נשכרים מכך היו מפעילי ההימורים הלא חוקיים בישראל.
"כל רווחיו של מפעל הפיס חוזרים לקהילה ולחברה בישראל, בדגש על האוכלוסיות שזקוקות לו יותר מכל. בשנה האחרונה, מפעל הפיס היווה גם גורם משמעותי במאמץ של המדינה לטיפול בנזקי הקורונה והשקיע מעל ל-200 מיליון ₪ למען כלל הציבור בישראל, כחלק מתגבור המערך הלאומי בזמן חירום, והוכיח, שוב, שמדובר בגוף ציבורי הנרתם כל כולו למאמץ הלאומי, תוך השקעת משאבים עצומה ושימת דגש על האוכלוסיות הנדרשות לכך. לאן הולכים כספי ההימורים הבלתי חוקיים? כולם יודעים.
,יש לציין, כי רובם המוחלט של לקוחות מפעל הפיס משחקים בהנאה ובאחריות ורואים במוצרי הפיס חלק מתרבות הפנאי שלהם. להבדיל מהמשחקים וההגרלות של מפעל הפיס, שבהם קיים איסור על צבירת חובות או קנייה בהקפה, עבור מי שנכנס לעולמות ה'בטים' וההימורים הבלתי חוקיים אין כמעט דרך יציאה. מפעל הפיס ימשיך לפעול ברוח זאת, תוך קריאה לציבור לקוחותיו לשחק בהנאה ובאחריות".