הבנק

זאת וילה מפוארת בישוב מפואר. שבעה חדרים, בריכה חצי אולימפית. לא רחוק ממנה עומדת אאודי שמחירה 600 אלף שקל, ורואים עליה.

גם עליו רואים. חליפה שחורה של ארמני, חולצה לבנה של רלף לורן, נעלי עור של גוצ'י. התלבושת, התפאורה, אפילו הריח – "זה בושם של קריד", הוא אומר – הכל מספר סיפור הצלחה, ובז'אנר מאוד ספציפי. תזכורת לכך מספק המאבטח המוצק שמתהלך ליד החצי אולימפית חמוש באקדח גלוק טעון, סורק את השטח לאט ובטוח.

הצורך באבטחה נראה מובן מאליו. אחרי הכל, רמי (שם בדוי) הוא הגזבר של העולם התחתון, האיש שמלבין מיליארדי שקלים עבור ארגוני פשיעה מתחת לאף של אנשי רשות המסים. עם הקשרים שלו והסכומים שעוברים דרכו, המקרר שמתהלך ליד הבריכה נראה בלתי נמנע. כך גם שני הכלבים מגזע מלינואה שעברו אימוני תקיפה ושמירה, ומצלמות האבטחה שמותקנות סביב הווילה. אבל כשעולה השאלה אם הוא חושש לחייו, רמי נראה בעיקר משועשע. "לאף אחד אין אינטרס לדפוק את 'הבנק'", הוא אומר. "אם יחסלו אותי, הלך הכסף של ראשי הארגונים והמקורבים שלהם. זה לא שקל או שניים, זה מאות מיליוני דולרים שהמרתי להם למטבעות דיגיטליים ועסקי נדל"ן. הכל נמצא אצלי בראש, מגובה במחברת קודים ובמחשב שנמצאים בכספת סודית באחד הבנקים תחת שם של חבר טוב שלי".

אז אתה רגוע כי יש לך פוליסת ביטוח.
"וכי לא משתלם לפגוע בי. פעם ניסו לחטוף ממני מזוודה עם מאות אלפי שקלים, ולונג סטורי שורט, החוטף הגיע לבית חולים עם שברים בכל הגוף. היום הוא על כיסא גלגלים, פירקו אותו כמו לגו. המסר עבר גם הלאה למי שצריך כדי שלא ינסו שוב".

לא הבנתי. אם אין חשש לחייך אז בשביל מה המאבטח?
"לא הכל זה שיקולים רציונליים. בעולמות שאני נמצא בהם יש לא מעט פסיכופתים ולא מעט מקומות שעדיף להיות בהם עם שומר ראש".

סגנון החיים שלך מבהיר שלא חסר לך כסף. גניבות מטרידות אותך?
"אני מחזיק מיליארדי שקלים, יותר ממנהלי בנק גדולים, אבל אין לי שקל בכיס. תסתכל, הארנק שלי ריק, יש בו רישיון נהיגה וכרטיס אשראי של חברה שלי. האוטו לא רשום על שמי, הווילה על שמו של אדם אחר. אני לא נותן שום סיבה לאף אחד למצוא עליי משהו. למזלי קניתי מספיק מטבעות ביטקוין כשבארץ לא הבינו במה מדובר כדי לשמור לימים שחורים. זו רשת הביטחון שלי".

אפשר לשאול עד כמה היא בטוחה?
"בוא נגיד ככה, אני שווה היום קצת יותר מ-100 מיליון שקל".

עשיתי הרבה כסף וגם בזבזתי הרבה כסף

העבר הפלילי שלו דל למדי, רקורד מצטבר של שנתיים בכלא על עבירות אלימות ("מישהו קילל אותי, פירקתי לו את השיניים ואת הפנים") והחזקת מריחואנה שלא לשימוש עצמי. לפני שהחל להתפרנס מהלבנת הון עבד בסוכנות למכירת רכבי יוקרה, ומשם המשיך לתחום הנדל"ן, עם התמחות במגדלי יוקרה ובתים צמודי קרקע בישובים מבוקשים. רק בתחילת המילניום, כשהיה כבר בשנות ה-30 שלו, החל להתחכך בעולם התחתון.

"בנדל"ן עשיתי הרבה כסף וגם בזבזתי הרבה כסף - הימורים, בחורות, בגדי מותגים, מכוניות יקרות, חופשות בחו"ל. אני אוהב את החיים הטובים ובשבילי כסף זה בעיקר נייר ליהנות ממנו, לא יותר מזה", הוא אומר. "יום אחד יכולתי להיות עם מיליון שקל ביד ואחרי כמה ימים בלי כלום, ואהבתי את זה".

את המיליון אני מבין למה אהבת, את השאר פחות.
"הקטע של לבזבז ולחיות את הרגע הכי טוב בעולם – זה מגיע מהילדות. ראיתי את ההורים שלי עובדים בכמה עבודות מסביב לשעון כדי להביא אוכל הביתה, ואמרתי לעצמי שאני לא אהיה כמוהם. אני רוצה לחיות את החיים הטובים, לא להיות חייב אגורה לבנק ולא להיות משועבד לאף אחד בעולם. ככה יצא גם שבתחילת שנות ה-2000 טסתי לניו יורק, לנסות להצליח בנדל"ן. שם התחיל הסיפור של ההלבנות".

התחיל איך?
"הכרתי שם עבריינים ישראלים שברחו מהארץ או היו מבוקשים על כל מיני עבירות והיו מעורבבים חזק בהימורים ובסחר באקסטזי. היה לי קצת רקע בכלכלה, והייתי מייעץ להם איך להלבין כספים ככה שהאף.בי.איי לא יתפוס אותם. הייתי מין יועץ כלכלי שלהם בלי להסתבך בפשעים שהם עשו, ידעתי לשמור על עצמי. עזרתי להם גם להשיג דרכונים מזויפים וכל מיני מסמכים כדי להבריח כספים לחברים שלהם במקסיקו, פנמה, בקולומביה. הם קנו שם נכסים, מלונות, נכנסו שותפים בעסקי עגלות בקניונים".

לפני כעשור חזר רמי לארץ, ובד בבד עבר לעולם אחר. הוא ניהל רשת של הברחת סיגריות מטורקיה ואוקראינה לישראל, ולדבריו עשה מזה מיליונים. את הכסף השקיע במניות ובדירות, כשההשקעה בבורסה נעשית באמצעות חברים והנדל"ן נרשם על שמם של בני משפחה. הרשויות מעולם לא עלו על מקור הכסף – לא אז ולא היום, כשהסכומים גדולים בהרבה והפשעים שמאחוריהם חמורים בהרבה. "רשות המסים נמצאת בשנות ה-60", הוא אומר, "אין להם מושג".

עם האוכל בא התיאבון, ורמי החל לעסוק בשירותי החלפת כספים. "בצ'יינג'ים הבנתי איך לשכלל את שיטת ההלבנה לרמה יותר גבוהה ממה שהכרתי, למדתי כל מיני טריקים כספיים", הוא מספר בלי להיכנס לפרטים. "הייתי פורט צ'קים של מיליוני שקלים לחיילים בארגוני פשיעה שעבדו כקופים (אנשי קש – ש.א) בעסקים של הבוסים הגדולים. הם ניהלו על הנייר חנויות בגדים, שיפודיות, דוכני פלאפל, חנויות קוסמטיקה. מחזורים של עשרות מיליוני שקלים בחודש. חלקם רצו להתרחב, נכנסו לעולם של הנפקת חשבוניות פיקטיביות ועלו על הרדאר של רשות המסים".

וזה חיסל להם את העסקים?
"איפה, עדיין יש להם ארגזים של כסף. החיילים שלהם ישבו בכלא והם יצאו נקיים עם רוב הסכומים שרצו לעקל להם. לרשות המסים אין יכולת להתמודד עם התרגילים הכי פשוטים של ראשי ארגוני הפשע בישראל, במקום לנסוע בב.מ.וו מפוארת שמושכת את העין הם שוכרים מזדה, הבתים רשומים על שם בני משפחה או חברים שאי אפשר לחשוד שהלבינו הון. העבריינים עושים בית ספר לרשויות וחיים כמו קינגים".

האונס רדף אותי כל החיים

גם רמי חי היום כמו מלך, אבל סמלי הסטטוס לא מטשטשים את הצלקות. "אני יודע שהחיים שלי נראים מבחוץ נוצצים וזוהרים - מסיבות, בחורות יפות, מכוניות יפות - אבל בפנים אני שבור לרסיסים, מפורק נפשית", הוא אומר וממשיך לתוך וידוי שזורק את השיחה למקום אחר לגמרי. "בילדותי עברתי אונס על ידי מורה שהרס לי את החיים. אני בא ממשפחה שמרנית מאוד ולא סיפרתי על זה להורים שלי".

למה?
"התביישתי. פחדתי שלא יאמינו לי".

מה זה הותיר בך?
"כל השנים זה רדף אותי, עד היום אני בטיפולים. לא מסוגל לנהל מערכת יחסים נורמלית עם בחורה. התחתנתי פעמיים, ופעמיים התגרשתי לפני שנכנסו לתמונה ילדים".

אתה מטופל תרופתית?
"כדורים לא עוזרים. אני מנסה כל הזמן להדחיק את זה, אבל פתאום משומקום חוטף פלאשבק. האונס הרס לי את החיים ובעיקר את היכולת להיות בזוגיות. אני חי את הרגע, רק ככה אני שורד. אחרת הייתי מתאבד".

עם העבר שלך והאנשים שאתה עובד איתם – נפלת פעם לסמים?
"אני משתמש רק במריחואנה, בחיים לא נגעתי בסמים קשים כמו קוקאין או קריסטל מת'. כדי לשחרר לחצים ולנקות את הראש אני מתאמן במכון כושר כמה פעמים בשבוע".

על הילדות הוא ממעט לדבר, אבל מספר שלמד בתיכון במרכז הארץ. אם כי "למד" זאת כנראה לא בדיוק המילה. "ההורים שלי סידרו לי מורים פרטיים לאנגלית, למתמטיקה, אבל הראש שלי היה כל הזמן במקומות אחרים. אהבתי לבלות, ללכת למסיבות עם חברים, להשתולל. לפעמים, סתם מהשעמום, היינו שוברים חלונות ומראות של מכוניות יוקרתיות כדי לנקום בעשירים. הייתי אלוף בלגנוב שוקו ומסטיקים בסופרים, לפעמים גנבנו בגדים. עשיתי הרבה שטויות, היו פעמים שנתפסתי בחנויות וההורים שלי זומנו למשטרה".

בצבא שירת כשקמיסט, ובלי הרבה תכנון מראש מצא את עצמו מעורב לראשונה בפשיעה כלכלית, או לפחות סוג של. "בשקם עברו לי כל יום בין הידיים עשרות אלפי שקלים, זה היה בסיס ענק, ובאיזשהו שלב התחלתי לעגל את המחירים כלפי מעלה. נגיד, אם פחית קולה עלתה 95 אגורות, אז אני לקחתי לכיס חמש או עשר אגורות. אותו דבר עם במבה ושאר הפריטים. ככה הייתי עוקץ חיילים בקטנה, בלי שירגישו".

זה השתלם?
"בחודש טוב יחסית הייתי מכניס 5,000 שקל, לפעמים קצת יותר. זה היה המון כסף אם מביאים בחשבון שמשכורת של חייל הייתה אז 700-800 שקל. ככה קניתי לעצמי מכונית כשאני עוד בסדיר, פיאט 127 חדשה, וגם חסכתי 20 אלף שקל. בבסיס חשבו שאני בא מבית עשיר, להורים סיפרתי שאני עובד בשיפוצים וניקיונות. זה הרגיע אותם, כי היה שלב שהם חשבו שאולי הידרדרתי לפשע, ששדדתי בנק".

בתום השירות החל ללמוד תואר ראשון בכלכלה, אבל מהר מאוד נטש את הלימודים. "זה לא בשבילי ללמוד כלכלה מהבוקר עד הערב. אין לי סבלנות. הייתי נרדם בשיעורים, בזבוז זמן וכסף. הבנתי שהכסף הגדול יגיע מעבודה קשה בשטח, לא מהאוניברסיטה. למדתי הכל מלמטה וזה עזר לי לצאת מכל צרה".

בחקירה הייתי קר כמו קרח

סטודנט כושל לכלכלה, שקמיסט תחמן, גנב שוקו – שום דבר בהיסטוריה האישית של רמי לא הכשיר אותו להתחכך עם בכירים בעולם התחתון. אבל גם את זה הוא למד מלמטה. "לקח לי הרבה שנים לרכוש את האמון של העבריינים, אבל היום אני מרגיש שהם סומכים עליי בעיניים עצומות", הוא אומר. "אם פעם היו מתקשרים אליי בלי סוף כדי לברר מה קורה עם הכסף, אז היום זה ירד לשיחה-שתיים. אמינות זה המפתח בעולמות האלה, אם אין אמון נגמר הסיפור".

אבל פה קיים גם יסוד של איום.
"ברור, החיים שלי תלויים באמינות שלי. הם יודעים שהכסף שלהם בטוח, אחרת אני מקבל כדור בראש. מבחינתי עדיף פחות מיליון בחשבון מאשר שירססו אותי בכדורים כי עקצתי מישהו או שימצאו את הגופה שלי תלויה על עץ באיזה פרדס בשרון".

מה היה הסכום הכי גדול שעבר דרכך בעסקה אחת?
"פעם יצא לי להלבין 20 מיליון שקל, וזאת עוד הייתה אחת מהעסקאות הראשונות שלי. הידיים שלי רעדו, ידעתי שאני חייב להוכיח את עצמי ואסור שיהיו פדיחות. אחרי כמה שעות של חששות ודאגות הכל הסתדר, ומאז זה זורם חלק פחות או יותר".

תגדיר "פחות או יותר". נעצרת פעם?
"זומנתי לחקירה ברשות המסים, אבל לא הצליחו לקשר אותי להלבנת הון למרות שבדקו במשך כמה שבועות. בחקירה הייתי קר כמו קרח, לא חששתי מכלום. ראו שכלום לא רשום על שמי, היה לי תלוש משכורת מבעל עסק שיעצתי לו, ובזה נגמר העניין. ככה זה תמיד, לא מאתרים את הכסף הגדול. מפוצצים פרשות, עוצרים עבריינים כבדים, וזה נגמר בעונשים מצחיקים ובקנס שהוא פחות מאחוז מהעלמת המס המקורית. אז למה שעבריינים לא ימשיכו להלבין כספים?".

איזה קופון אתה גוזר מהעסקאות?
"בגלל שאני מסכן את עצמי ועלול לשבת בכלא, אני לוקח אחוז וחצי עמלה על כל עסקת הלבנה. לפעמים יותר, תלוי בסכום".

לפני יותר מעשר שנים החל רמי להשקיע את הרווחים במטבעות דיגיטליים. להערכתו, שווי המטבעות שלו עומד כיום על כ-45 מיליון שקלים. "אני אוהב להמר ולא טעיתי, גם כשהביטקוין ירד ל-6,000 דולר לא נכנסתי לחרדות והאמנתי שהוא יעוף כמו חללית. אגב, הרבה עבריינים בארץ באטרף לקנות ביטקוין ממי שלא יהיה, לפעמים במחיר גבוה מאוד, העיקר להלבין ולהרוויח בעתיד. לפעמים זה נגמר באלימות".

בשנתיים האחרונות, מספר רמי, היו עשרות מקרים כאלה: עבריינים בכירים שולחים חיילים אל אזרחים תמימים שמחזיקים בביטקוין וסוחטים אותם באיומים. בדרך כלל זה נגמר במכירת המטבעות ברווח מסוים, אבל שלא מרצון ("מהלחץ והאיומים רובם מכרו. לפחות יצאו להם מזה מזוודות של מזומנים").

יוצא לך להיפגש עם מי ששולח את החיילים האלה, לשבת בעצמך עם בכירים בעולם התחתון?
"אני בקשר עם כמה, אבל לרוב אני מתעסק עם אנשי הכספים שלהם. דווקא בדובאי נפגשתי עם שמות מוכרים, יצאתי מישראל עם מזוודות של דולרים והם קנו שם בעיקר זהב, דירות וביטקוין. רשות המסים הבינה באיזשהו שלב שיש הברחות של מיליונים במזומן מישראל לדובאי, אבל זה היה כבר מאוחר מדי. יש היום כמה עבריינים בישראל שבכלל חושבים לפתוח בנק בחו"ל עם שותפים מקומיים. גם בדובאי דיברו על זה הרבה".

אין לי בעיה לקחת כסף מעבריינים

מהותה של הלבנת הון טמונה בהגדרה שלה: הרעיון הוא לקחת כסף שחור, לטשטש את מקורו, להטמיע אותו במערכת הפיננסית או ברכוש לגיטימי, ובכך "להלבין" אותו ולאפשר שימוש בו - גם במקרה שיהיה מי שישאל שאלות. אלא שבניגוד לכסף שחור שמקורו בעבודה, הכסף של ארגוני הפשיעה בא עם כתמים אדומים מדם. זו אחת הסיבות לכך שבמדינת ישראל חל מאז שנת 2000 חוק איסור הלבנת הון, אבל בשני העשורים שעברו מאז מנהלות המשטרה ורשות המסים בעיקר קרבות אבודים מול ארגוני הפשיעה בניסיון לאתר מיליארדי שקלים שהולבנו.

"בהתחלה, כשהחוק רק עבר, חגגנו על העבריינים", מספר גורם במשטרה. "הם עשו את כל הטעויות שבעולם, המשיכו להלבין באופן חובבני רווחים מהימורים, סחר בסמים, פרוטקשן. הם היו קונים דירה על שם האמא או האחות, אבל בחקירה היינו מגלים שהאחות מובטלת או שהאמא מוכרת נענע בשוק והן לא יודעות להסביר איך יש להן דירות חדשות ומיליונים בעו"ש. אבל ככל שישבנו להם על הזנב הם הפסיקו להיות פראיירים".

ניצב יגאל בן שלום, ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, אמר בכנס שערכה באחרונה הרשות לאיסור הלבנת הון: "עד לפני עשר שנים העבריינים פעלו בראוותנות, התגאו במה שיש להם, נסעו במכוניות מפוארות, התגוררו בבתים מפוארים. היום הם שינו את דפוסי הפעולה, הם שוכרים אנשי מקצוע מהשורה הראשונה כדי שיסתירו את הרכוש ויבריחו את הנכסים שלהם לחו"ל. הם יותר חכמים והם לומדים – מאיתנו, מהמשפטים שהם מנהלים, מחומרי החקירה שהם מקבלים. לפעמים הם גם צעד אחד לפנינו, ואם לא מקריסים כלכלית ארגון פשיעה - לא עשינו כלום. הם משתכללים ומקשים עלינו את החיים".

רמי, אחד מאותם אנשי מקצוע שמשמרים את היתרון של העבריינים, מדבר על העתקה מסיבית של פעילותם הכלכלית החוצה מגבולות המדינה. "הכסף מולבן בחו"ל, במטבעות דיגיטליים. זה שוב קשור גם לדובאי, העבריינים חוגגים שם בגדול מאז שהיא נפתחה לישראלים, שולחים לשם רכבות אוויריות על בסיס יומי. הם השקיעו שם להערכתי בחודשים האחרונים מאות מיליוני דולרים בשותפות עם בעלי עסקים מקומיים".

אתה מרוויח יפה מאנשים שהכסף שלהם מלוכלך בדם. זה לא מפריע לך?
"אני לא מרגיש רע עם זה, זה כסף שהם עשו מהעסקים שלהם וגנבו מהמדינה, דפקו את הקופה של רשות המסים. למה שתהיה לי בעיה לקחת מהם כסף?".

לא מתהפכת לך הבטן לגזור קופון מעסקים אפלים?
"וזה שהמדינה דורשת מהם לשלם מס על עסקים כמו פרוטקשן שהם גבו מאנשים מסכנים, זה בסדר?".

בכל זאת, אתה בא מרקע נורמטיבי. ואתה יודע מה האנשים האלה עושים.
"כואב לי שעבריינים פוגעים באנשים מסכנים ולוקחים להם את הכסף, זה מנוגד לעולם שבאתי ממנו ולערכים שקיבלתי מההורים שלי. אני בעצמי תורם אוכל לנזקקים וכסף לבתי כנסת, לא שזה מכפר על מה שעושים העבריינים. להגיד לך שאני שלם עם זה? ממש לא, אבל זה העולם שבו אני עובד כרגע לטוב ולרע". 

אם כבר מדברים, אתה ישן טוב בלילה עם כל האבטחה כאן מסביב?
"בטח יותר טוב ממך. הרי אני הכספת, המוח שלהם, כל הסודות שלהם נמצאים אצלי. אמרתי לך, מי שיפגע בי יישאר בלי כלום".