בשנה האחרונה אני בקשר עם מישהי. היא אימא חד הורית שאחרי העבודה הולכת לעבודה נוספת ומקבלת חלק מהמשכורת בשחור, כי אם תרוויח יותר מ-4,000 שקל בחודש ייקחו לה את הקצבה של 2,500 שקל. אנחנו מסתמסים פעם-פעמיים בשבוע ונפגשים בערך פעם בשבוע במלון - יושבים, מדברים, נהנים. היא מספרת לי על החיים שלה והלב שלי יוצא אליה.
כשנשבר לה הטלפון שלחתי לה שליח עם אחד חדש. בחגים אני קונה לה אוכל, מביא תלושים. טוב לי איתה. אני לא מאוהב, אבל מאוד מחובר ומאוד נוח לי איתה. היא לא מתקשרת, לא שואלת איפה אני ולא מציקה. אין איתה צורך בכל הפוצי-מוצי. אולי כל הסיפור הזה, להיות שוגר דדי, נשמע יותר סקסי ממה שהוא באמת. בכל מקרה, ככה אני רואה את זה.
היא לא ביקשה ואני לא סירבתי
אין לי זמן או כוח לרומנטיקה. עברתי את גיל 40, התחתנתי, התגרשתי, ועכשיו מחפש משהו קליל. אין לי כוח להקים שוב משפחה. רוצה לסגור את השעות הפנויות בכיף, להעביר עם מישהי ערב בסבבה או לטוס איתה לחו"ל אחרי כמה פגישות. עבור גבר כמוני, אתרי היכרויות סטנדרטיים הם בלתי אפשריים, גם כי אני לא רוצה שהשם שלי יופיע שם. אני בחור נאה, שומר על עצמי ומתאמן, אבל אין לי באמת יתרון שם.
על האתר "שוגר דדי" שמעתי מחבר'ה מהסביבה שלי. אנחנו חבורה שמשחקת פוקר ביחד, יש לנו כסף וכוח, אבל מעט זמן לקשקושים. כשנכנסתי לאתר בפעם הראשונה הייתי מאוד סקרן לראות איזה נשים יהיו שם, אם הן רציניות או רק רוצות כסף. הדבר הראשון שהפתיע אותי זה שמיד פנו אליי כמה נשים. זה נראה לי כמו עולם הפוך. באתרי היכרויות או ברשתות חברתיות כמעט תמיד הגברים הם אלה שיוזמים. הפגישה הראשונה שלי הייתה עם סטודנטית בת 24 שזאת היתה גם הפעם הראשונה שלה. דיברנו על הסיבות שהביאו אותה לאתר, היא סיפרה על התשלומים לאוניברסיטה, אמרה שנמאס לה מגברים ובא לה משהו קל. קבענו בבית קפה ואני זוכר שהרגשתי קצת מוזר. הרי אפילו קשה לקרוא לזה דייט כי פחות או יותר הכל כבר נסגר בצ'ט, ועכשיו השאלה היא רק אם אנחנו עוברים מסך. שתינו כמה וודקה רד בול ועברנו לדירה שחבר השאיר לי.
המשכנו להיפגש ועזרתי לה עם שכר הדירה. היא לא ביקשה - הן בדרך כלל לא מבקשות - אבל יש איזו הרגשה שאם לא תעשה את זה, אין לה סיבה להישאר. לעומת זאת, לא הייתי רוצה שבחורה תבוא ותגיד לי שאני צריך להעביר לה תשלום. גם זה קרה כמובן, למשל עם בחורה יפה שדרשה 1,500 שקל למפגש ללא הגבלת זמן. על מקרים כאלה אנחנו מדווחים לאתר ומיד מסירים אותה. זה מה שקורה גם למי שקופצת מגבר לגבר ואפשר להבין מהר שהיא בעצם מחפשת לעשות קופה.
זה נכון, יש גבול דק בין זנות לבין מה שקורה באתר הזה. אבל עדיין יש הבדל: בחורה שעובדת בזנות שוכבת עם כל מי שיש לו את הכסף. בשוגר דדי הבחורה צריכה גם לבחור אותך. גם היא ממיינת וגם היא יכולה לפסול אותי. יש פה אינטרס של שני הצדדים ואנחנו עושים את הסינון מהר יותר, אבל עדיין עושים. אז לא יוצאת מזה חתונה, אבל כן קשר נוח, שכולל גם תמיכה כספית.
ההתחלות קצת קשות גם אם אתה עשיר ונראה טוב. הבנות יודעות מה הן רוצות, אתה יודע מה אתה מחפש. גם אם עוברים מהאתר לפגישה בבית קפה, קורה שהשיחה לא מובילה לשום מקום ושם זה נגמר. היו בנות מהאתר שדחו אותי, אפילו די הרבה. אני מצהיר שם שאני לא מחפש קשר שמוביל לנישואים, רק לבילויים, ולהרבה זה לא מתאים. זה בסדר מצדי, כל אחד מחפש את הסידור שמתאים לו. אבל במהות מדובר כאן בקשר ולא במפגש מיני חד פעמי. אני חושב שלא צריך להסביר מה ההבדל. גם אני הייתי בעבר עם נערות ליווי וחסרה לי הזוגיות, השיחה, הדיבור, הקשר - דברים שיש לי עכשיו אפילו אם בבסיס הפגישה עומד אינטרס כלכלי. אני נהנה מהשיחות, גם עם נשים בנות 24. אני שותה קצת ממעיין הנעורים ומרגיש שוב במשחק.
זה נשמע לא אידיאלי, להיות עם מישהי שאתה יודע שנמצאת איתך רק בגלל הכסף. זו לא עובדה שאפשר להתעלם ממנה. אני פשוט מנסה לא לחשוב על זה, ומהר מאוד משתכנע שהיא כבר לא איתי רק בשביל הכסף. שהיא באה בשבילו אבל לא נשארת בגללו. ברור לי שהיא לא שם בגלל שאני מלך היופי, אבל היא כן שם גם בגלל דברים אחרים שאינם התמיכה הכספית. הכסף שלי גרם לנו להכיר אחד את השני, אבל אחרי המפגש בינינו יש עוד הרבה דברים על הפרק.
זוגיות תמיד מבוססת על יחסים של תן וקח. גם כשאנחנו נשואים, בטח אם האישה לא עובדת, היא תמיד נותנת איזושהי תמורה שאפשר לכמת – מגדלת את הילדים, מחזיקה את הבית – והנה, אפילו אחרי שמתגרשים צריך הגבר לשלם. אני לא עוצם עיניים, פשוט לא מאמין שיש פה ניצול. אפשר לחשוב שבדייטים רגילים – נגיד, אם תפגוש מישהי דרך טינדר - אין סקס אחרי פגישה. במקרה הזה לא יוצא לאישה שום דבר מהקשר. איתי יש לה לפחות מימון. וממתי בחורה שמחפשת קשר עם גבר מבוסס הפך לזנות?
בעצם זה תמיד היה ככה. נשים הציעו יופי, רוך ותום, וחיפשו גברים עם כוח וכסף. נשים תמיד נמשכו לאנשים כמוני. עבורי, הכסף מאפשר להתפשר פחות. זאת המציאות, גם אם האתר הזה קצת מקצין אותה.
צעיר כמו הבחורה שאיתך
דרך "שוגר דדי" פגשתי מורות, שוטרות, עורכות דין, נשים ברמה מאוד גבוהה וגם כאלו שלא בדיוק מבינות מה הן עושות שם. מצד אחד אתה מאוד רוצה לעזור, ומצד שני אתה יודע שזה עניין זמני ולא הכי בריא. אני לא ביטוח לאומי. באתי ליהנות. הרבה פעמים יוצא שאני מוצא קשר טוב עם אימהות חד הוריות, שכמוני לא מחפשות כרגע פרק ב' ושהבעל לא משלם להן את המזונות.
אחד הערבים שהכי זכורים לי הסתיים בטיסת בוקר עם הדייט שלי, שצירפה אלינו עוד חברה שלה. הייתי במסיבה פרטית אצל חבר טוב, שותף באחד המיזמים שלי, והעניינים יצאו משליטה כמו שקורה לפעמים. הרבה אלכוהול וחומרים אחרים. קרקע פורייה להחלטות שגויות.
פעם החזקתי דירה בצפון תל אביב ששימשה אותי למפגשים מהסוג הזה, אבל מהר מאוד למדתי שזה מתכון להסתבכות. אתה תמיד יכול ליפול בגלל שיחת טלפון של בעל הדירה או ששכחת לשלם את אחד החשבונות. בקיצור, כאב ראש אחד גדול. כיום יש לי מקומות קבועים, מלונות בוטיק קטנים בלב תל אביב שתמיד תמצא בהם חדר גם מעכשיו לעכשיו. בדרך כלל זו סוויטה עם ג'קוזי ובריכה, משהו שעולה 3,000 שקל ללילה. זה שומר על הפרטיות שלך ואתה יכול להרגיש מאוד חופשי. לפעמים, אם ההתראה קצרה או שהיא לא מוצאת בייביסיטר, אז נפגשים אצלה בדירה. בכל זאת אני מממן את שכר הדירה.
שיהיה ברור, זה כמעט אף פעם לא ישר סקס. הבחורה היא לא נערת ליווי ולא מקבלת כסף עבור שעה שאתה רוצה לנצל עד הסוף. אין כזה דבר. האמת, לפעמים אין סקס בכלל. קורה שלאחד הצדדים פשוט לא בא או לא מסתדר, אז רק יוצאים למסעדה טובה או מזמינים אלינו טייק אווי או שף שיבשל. וכמובן שלפעמים שנינו במצב חרמנות גבוה, נגיד אם לא ראינו אחד את השנייה הרבה זמן, אז מתנפלים על ההתחלה. גם זה קורה.
הגברים בסצנה הזאת הם בעיקר אנשי עסקים שכבר עשו את שלהם. הם ממשיכים לעשות ולצבור עוד הון, לכבוש עוד פסגות כי זה חלק מהיצר, אבל בין לבין גם יכולים להרשות לעצמם ליהנות. זה חלק מהעניין: הכסף לא באמת משחק תפקיד עבורנו.
אחד החברים שלי הכיר מישהי, סטודנטית למשפטים, הורסת. למחרת הוא נכנס איתה ל"פדני" שתבחר סט עגילים וצמיד משובץ, כעבור חודש קנה לה אלפא רומאו. חבר אחר - רווק, מסודר מאוד - נדלק על ברמנית. למחרת חיכה לה בפתח הבית זר של 300 ורדים ויום בשבע ספא של הילטון. אין לזה סוף.
שוגר דדי רציני יכול להוציא על השוגר בייבי שלו 15-20 אלף שקל בחודש. הרבה פעמים גם ליוויתי נשים עם פתיחת העסק שלהן, יצרתי עבורן קשרים עם עורכי דין או עם בעלי מקצוע אחרים. עבורי זה קלי קלות ומבחינתן זה עולם ומלואו. אני לא עושה את זה כדי לקנות אותן, זה פשוט כיף לעזור. אתה מקבל זמן איכות עם בחורה צעירה ויפה שגורמת לך להרגיש רצוי, אבל הסיטואציה הזאת נוחה לה, כי כמו שאתה לא מחויב אליה, היא לא מחויבת להיות זמינה לך והיא ממשיכה בחייה.
אנחנו אנשים נורמטיביים. חלק אמנם גרושים אבל הרוב אנשי משפחה, בני 50-40 מטופחים ומוקפדים. כולם נוסעים במכוניות יוקרה, ספורט, ג'יפים. מאוד חשוב לנו איך אנחנו נראים. אלה גברים בעלי ניסיון חיים ומקושרים מאוד. בשיחת טלפון פותחים כמעט כל דלת ופותרים כל בעיה. נשים נמשכות לעוצמה הזו. הנה, רק לפני שבוע יצא לי להגיע עם חבר - בפרארי, אגב - לבר במתחם שרונה. הוא דמות מוכרת בעולם העסקי התל אביבי ואתה חש ברחש סביבו. דלתות נפתחות.
יש עוד משהו משותף לגברים האלה. מבחינתם יש משהו לא מובן בכל הפורמט הזה של חיי נישואים, המבנה הזה שצריך לחיות עם אותה אישה ולגור ביחד ולשתף ולהיות נאמן. זה קשה ושוחק והאהבה כבר מזמן נעלמה מהחלון. אתה רואה את רוב הנשואים סביבך כבויים, ולדבר הזה בדיוק מתמכרים. כשהבחורה שמבלה איתך צעירה ממך בעשור וחצי או יותר זה כמו סמים. עד שאתה לא נמצא בתוך הסיטואציה, קשה מאוד להבין אותה. הריגוש, הכיבוש, הכיף, ההנאה. אלה מנגנונים פסיכולוגיים מטורפים.
המשפחה שלי לא יודעת שאני חבר באתר הזה. יודעים שאני נהנתן, אוהב לחיות, אבל לא הייתי רוצה שידעו הכל. הרבה חברים שלי יודעים. במעגל שסביבי יש הרבה גברים דומים לי, ומהר מאוד אפשר לזהות מי מתאים לזה ומי לא יתלהב. הפרופיל המצוי הוא אנשים שאני מכיר מהסביבה העסקית, עם שכר גבוה. גברים שטרודים במהלך היום בהרבה דברים - בהייטק, בנדל"ן, בבורסה, אני מכיר גם אחד שהוא שכיר בכיר בחברה גדולה וידועה עם פעילות בארץ ובחו"ל - וההפוגה הזו נחוצה להם.
אם היו יותר גברים כאלה, התופעה הייתה רחבה יותר. אנחנו רואים איך מעמד הביניים נשחק לגמרי ואנשים לא מצליחים להרים את הראש. אני פוגש גרושה שיש לה ילד והיא רוצה שהוא יוכל לעמוד שווה כשווה עם החברים שלו מהכיתה, והוא צריך ללכת לחוג כדורגל ולקבל שיעורי עזר. לאישה כמפרנסת יחידה יש בעיה מאוד קשה להרים את הראש, שלא לדבר על לקנות בית. מצד שני אתה רואה ברחוב הרבה יותר רכבי יוקרה, אנשים עשירים מאוד לצד כאלה שאין להם אוכל במקרר. הפער הזה גדל והכשיר את הקרקע למשהו שהיה קורה גם אם לא היה האתר הזה.
בגלל זה אין לי בעיה עם דרישה לעזרה כספית. חשוב לי רק האופן שבו זה נעשה. אם אני מכיר בחורה וכבר למחרת היא מבקשת שאסגור לה הלוואה בשוק אפור - ברור שזה לא לעניין ולא יוביל לטוב. גם בחורה שאתה מכיר באתר וכבר בהתכתבות הראשונה מגדירה סכום כסף כתנאי לפגישה - זה לא קורה הרבה, אבל כשזה קורה אני תופס מרחק. זה זול בעיניי. לא סוג הבחורה שאני מעוניין להכיר.
האביר על הלקסוס הלבן
זה אולי נשמע מוזר, אבל אני מגיע לפגישות איתן כדי לתת את החלק שלי וזה הרבה מעבר לכסף. לשכב עם מישהי בשביל כסף זה לא מה שאני מחפש. הרי אם הייתי רוצה רק סקס, הייתי מתקשר לנערת ליווי. הכי קל להזמין בחורה ממזרח אירופה, צעירה שתעשה הכול עבור מזומנים, אבל זה ממש לא מה שמעניין אותי. אני בקטע של כל החבילה, לא משהו שמתבסס על סקס או תמיכה פר מפגש. בחורה עובדת אתה מזהה ברגע, בדרך כלל היא תנדב פרטים ומספר טלפון מהר מדי וישר תנסה להגיע לתמורה הכספית. שוגר בייבי אמיתית, מעניין אותה מי אתה. הדברים זורמים אחרת, כל הקליקה היא אחרת.
העידן הדיגיטלי בסך הכל עשה סדר בדברים שכבר היו קיימים קודם. אם הייתי צעיר עכשיו, כנראה שגם אני הייתי ממשיך לחפש אהבה, לקנות יין ריזלינג, לשבת בים עם מישהי שהתחלתי איתה ולעשות לה נעים בגב. אין לי כוח לזה.
ולמרות כל מה שסיפרתי פה, אני תמיד מנסה להוציא נשים מהאתר הזה. זה אולי נשמע כאילו אני סותר את עצמי, אבל קודם כל, אם אני בקשר עם מישהי אז אני רוצה שהיא תהיה רק איתי. חוץ מזה, כנראה שכל גבר אוהב לראות בעצמו את האביר שמציל את הנערה. לא פעם הצלחתי בזה, כי יש בחורות שרק מחפשות איזשהו מינוף נקודתי, ולאלה אני תמיד אעזור – לפתוח עסק, לפתור בעיות בתוך עסק קיים, התלבטויות, הכוונות. לא ניצלתי, לא השתמשתי, היו פה יחסים מפרים, הדדיים. קיבלתי ונתתי.