בני הזוג ליאור קנדל ואילן הנטקן – היא חיילת בת 19, הוא מובטל בן 21 - העבירו את שעות הערב במתחם ביג באשדוד. קנדל קנתה כמה פריטים, ואז התארגנו השניים לקראת נסיעה לילית. בשעה 21:58 עבר הרכב שלהם את מעבר הגבול הביטחוני מכבים שבכביש 443 מזרחה, לכיוון יהודה ושומרון. על כביש עפר, כ-100 מטרים צפונית לתחנת דלק של סונול, אספו בני הזוג שני פלסטינים נעדרי אישור שהייה בישראל. לאחר נסיעה קצרה ביצע הנטקן פניית פרסה במקום שמיועד לרכב ביטחון בלבד, ונהג בחזרה לכיוון המחסום. רגע לפני המעבר התכופפו הנוסעים לבקשת הנטמן, וכשהרכב עבר את החיילים שבמקום שילמו הפלסטינים לבני הזוג על הנסיעה. לבסוף ירדו באתר בנייה במרכז רחובות.
בהמשך אותו לילה, 8 ביוני, חזרו קנדל והנטקן לכביש העפר. הם עברו שוב את המחסום הביטחוני ואספו נוסע פלסטיני נוסף, גם הוא נעדר אישור שהייה בישראל. כשהוא במושב האחורי ובני הזוג וכלבם צ'או-צ'או מלפנים, הם נסעו לעבר המחסום. שם עצרו אותם כוחות הביטחון.
על פי כתב האישום שהוגש נגד השניים, מה שקרה באותו לילה היה אצלם עניין שבשגרה. על פני 28 סעיפי אישום מתוארות עשרות פעמים שבהן הסיעו שב"חים מכפרים פלסטיניים בשטחי יו"ש אל ערים מרכזיות במדינת ישראל; על פי האישומים הם הבריחו שוהים בלתי חוקיים תמורת כמה מאות שקלים לאדם, ועשו זאת במשך יותר מחודשיים עד למעצרם. לנסיעות, שבוצעו ברובן בפיאט 500 של קנדל, הצטרף לעיתים גם צ'או-צ'או – כלב גזעי שבני הזוג קנו בכסף שהרוויחו על פי החשד מעסק ההסעות שלהם. בחקירתה חשפה קנדל ששילמו תמורתו 5,400 שקל.
"יושבת מולי בחורה די מטופחת", אמרה החוקרת לליאור קנדל, שהוכרה כחיילת בודדה ודיווחה לצבא על מצוקה כלכלית. "אני מזהה הזרקות, החלקה, צבע. איך את מממנת את זה?"
על פי כתב האישום, אחד מהאנשים שהשניים החליפו איתם הודעות ותיאומים היה אסיר ביטחוני לשעבר ששוחרר מהכלא הישראלי במסגרת עסקת שליט. למרות משמעות הדברים במתיחות הביטחונית הנוכחית, החיילת לא הבינה – או לא רצתה להודות שהיא מבינה – את חומרת החשדות נגדה ונגד בן זוגה. "אפשר לחשוב מה עשיתי", אמרה בחקירתה. "הסעתי והחזרתי אותם, לא קרה כלום".
כעת מתברר שמעצרם של קנדל והנטקן לא היה מקרי. "הם היו בטוחים שהמשטרה לא יודעת מכלום, שהם ישוחררו מהר", מספר גורם המעורה בפרטי המקרה. "מה שהם לא ידעו זה שהשוטרים ביצעו אחריהם מעקבים במשך תקופה לא קצרה. הם לא הבינו כמה עמוק הבור שהם נמצאים בו".
בבקשת המעצר שהוגשה בעניינם נכתב כי בני הזוג "לקחו סיכון על ביטחון המדינה בזמן מלחמה, ובזמן שההחלטות הביטחוניות חייבו את המדינה לעצור את הכנסת התושבים הזרים מיהודה ושומרון המועסקים בישראל [...] ארגנו הסעות לתחומי המדינה והסיעו עשרות רבות של אנשים שטיבם אינו ידוע בעבור בצע כסף". קצין משטרה בכיר אומר השבוע: "הם חד משמעית פגעו בביטחון המדינה, הכניסו לישראל פלסטינים שכל אחד מהם יכול להיות פצצה מתקתקת, להיות מחבל מתאבד. אני מקווה שבית המשפט ימצה איתם את מלוא חומרת הדין".
אילן הנטקן מגיע מההתנחלות קרני שומרון, והוא בוודאי מבין את חשיבותם של המחסומים. "אם יש משהו שמשותף גם לימין ולשמאל", אומר מכר של משפחת הנטקן, "זה הרצון לעשות כסף"
מלבד סעיפי האישום הנוגעים להסעת השב"חים בפועל, השניים מואשמים גם בניהול וארגון שירותי הסעה עבור כניסה לישראל שלא כדין. על פי כתב האישום הם חברו לאחד השב"חים, תושב יו"ש, ותכננו איתו את העניין כולו. בני הזוג היו בקשר עם עשרות שב"חים, סיכמו על נקודת מפגש עבור כל נסיעה והחזרה, וגם הכינו מחירון מפורט. "נסיעה של שעתיים לאדם אחד זה 700 שקל, שלושה אנשים זה 1,200 שקל, והכי נמוך זה 200 שקל על נסיעה קצרה", ציינה קנדל בחקירתה.
זהותם של הנאשמים - חיילת שבוודאי מבינה את המציאות הביטחונית, ותושב ההתנחלות קרני שומרון שבוודאי מבין את חשיבותם של המחסומים – עוררה מהרגע הראשון את השאלה מה גרם להם לעשות את המיוחס להם. בשלב מתקדם של חקירתם התעקשו השניים כי לא ידעו כלל שמדובר בשוהים בלתי חוקיים ("לא היה לי מושג", חזרה ואמרה קנדל לחוקרים. "לא ידעתי שאסור להם להיכנס", טען הנטקן), אבל מוקדם יותר נתנו לחוקרים סיבות להאמין שהיו מודעים למעשיהם. בהחלט ייתכן שזו גם הנקודה שתכריע את גורלם.
200 השקלים הראשונים
קנדל והנטקן הכירו לפני כחצי שנה באחת מהרשתות החברתיות, ואפשר לומר שזו הייתה אהבה ממבט ראשון. קנדל נמצאת בשנים האחרונות בנתק מהוריה, גרה בבית סבתה וזכתה להכרה כחיילת בודדה עקב מצבה המשפחתי. כשהכירה את הנטקן היא התקבלה באהבה במשפחתו, והשניים התגוררו ביחידת דיור סמוכה לבית הוריו. "אילן היה הכל בשבילי", אמרה קנדל בחקירתה. "אני והוא זה בן אדם אחד, הוא היה קונה לי ואני לו. אין אצלנו שלי-שלך".
בני הזוג תכננו לעבור לדירה משותפת במרכז הארץ, והנטקן ניסה לחסוך כסף כדי לקדם את העניין, אבל בשנה האחרונה עבד בעבודות מזדמנות וחיפש מקור פרנסה יציב. קנדל החלה את שירותה הצבאי כש"ג בבסיס צריפין, ובמקביל עבדה כמלצרית במסעדת "טורטייה בר" בראשון לציון. בחלק מהמשמרות עבדה עם טבח פלסטיני, מ', שלפי כתב האישום עבד במסעדה ושהה בישראל ללא אישור כניסה או שהייה. "בהתחלה מ' היה מבקש ממני שאקח אותו לעבודה, כי לא היה לו איך להגיע", סיפרה קנדל בחקירתה, "עשיתי את זה בחינם, פעמיים-שלוש כל כיוון, בלי כסף".
רפ"ק אבי שטרן: "כשקנדל והנטקן היו נוסעים עם הכלב, הוא היה יושב עליה וזה נראה כמו נסיעה של זוג עם כלב חמוד. היצירתיות בהסתרה מעידה שהם ידעו שמדובר בשב"חים"
בהמשך חקירתה סיפרה קנדל כי שיתפה את מ' בכך שהיא מעוניינת לעזוב את המסעדה ולמצוא פרנסה חלופית, קלה יותר. לדבריה, מ' היה זה שהציע פתרון וניסח זאת כך: "אחלה עבודה באחלה כסף, והכל חוקי. רק להכניס אותי עד לבית שלי בבית ליקיא בשביל 200 שקל". קנדל שיתפה את הנטקן בהצעה, הוא השיב שהיא ממילא מבצעת את הנסיעות בהתנדבות, וקנדל חזרה אל מ' עם תשובה חיובית.
בנסיעות הראשונות היו בפיאט הקטנה רק מ' וקנדל. החיילת אספה את הטבח מביתו והעבירה אותו דרך מחסום מכבים לעבודה בראשון לציון ובחזרה תמורת 200 שקל כפי שסוכם. בתוך ימים בודדים צירף מ' אל ההסעה אדם נוסף, וההכנסה הכפילה את עצמה. "מ' אמר שאין לי מה לדאוג", סיפרה קנדל לחוקריה. "הוא אמר, אם תופסים אתכם - אתם מפרססים'. שאלתי אותו למה הם מפחדים לעבור במחסום והוא אמר שחיילים הרביצו להם. הוא שכנע אותי שאין שום בעיה, סמכנו עליו, חשבנו שהכל חוקי ואין קשר להברחת שב"חים. מ' גם התקשר לאילן מלא פעמים ואמר לו, 'בוא תעשה כסף, נגלות. שים את החברה שלך מקדימה ברכב ולא יראו כלום'".
"בהתחלה פחדנו מזה", הודה הנטקן בחקירתו, "אבל מ' אמר שיש ערבים שיש להם אישורים והכל טוב. כמו טמבלים הקשבנו לו".
על פי המתואר בכתב האישום, שירות ההסעות של בני הזוג פעל מסביב לשעון, משעות הבוקר המוקדמות ועד לאחר חצות. לרוב הנסיעות יצאו קנדל והנטקן ביחד, כשהוא נוהג והיא לצדו. לעתים יצא רק אחד מהם לנסיעה המוזמנת. זה בדיוק מה שקרה בערב 6 במאי: קצת לפני 7 בערב שלחה קנדל הודעת וואטסאפ לתושב זר, שב"ח, עם תמונה של המיקום המדויק שלה – ליד שלט שעליו נכתב "כביש זה מוביל ליישוב פלסטיני, הכניסה לאזרחי ישראל מסוכנת". לתמונה הוסיפה קנדל את הכיתוב "נו חחחחחח". הנוסע המיועד שאל אותה בתגובה "כמה זמן", והיא ענתה "10". הוא השיב "אני שם", והיא אישרה.
על פי כתב האישום, באחד המקרים הסיעה קנדל שב"ח כשהיא המדים. רפ"ק שטרן: "הגיוני שחייל במחסום לא יעצור לתשאל חיילת שנוהגת ברכב ישראלי. המדים מבטיחים מעבר חלק"
דקות ספורות עברו מרגע שנשלחה ההודעה האחרונה ועד שקנדל אספה את השב"ח. הוא התיישב במושב האחורי והיא במושב הנהג, במדי צה"ל מדוגמים. את מחסום מכבים הם עברו בקלילות.
"הבחירה שלה לבצע את הנסיעה במדים מגיעה מתוך מחשבה לעבור את המחסום עם השב"חים בלי לעורר חשד", טוען רב פקד אבי שטרן, ראש מחלק חקירות במג"ב עוטף ירושלים ומי שניהל את חקירת השניים. "במחסום מכבים עוברות עשרות אלפי מכוניות ביום, והחיילים עוצרים לתשאול את כלי הרכב עם לוחיות הזיהוי הפלסטיניות. כשהם רואים זוג צעיר עם לוחית זיהוי ישראלית הם לא מעמיקים בבדיקה, ולבישת מדים היא שיטה שמבטיחה מעבר חלק. החיילים במחסום רואים את הפרונט של הרכב, לא את המושב האחורי, אז הגיוני שחייל לא יעצור לתשאל חיילת שנוהגת ברכב ישראלי. כשקנדל והנטקן היו נוסעים עם הכלב הוא היה יושב עליה, וזה נראה כמו נסיעה סטנדרטית של זוג צעיר עם כלב חמוד. הרבה פעמים הם היו עוברים את המחסומים כשהוא במושב הנהג ומניח את היד שלו על משענת המושב שלה כדי להסתיר את המושבים האחוריים. מהצילומים שהגיעו למשטרה נראה שרוב הנסיעות בוצעו ככה".
לטענתם הם לא ידעו שמדובר בהסעה של שב"חים. מה דעתך?
"אני בטוח שהם ידעו. ראשית, בחקירה הראשונה הם הודו שידעו שמדובר בשב"חים (ואכן, בחקירתה הראשונית נשאלה קנדל אם ברורה לה סיבת המעצר, והיא השיבה "כי הסענו שב"חים" – ש"א, ל"ש). רק בהמשך, אחרי שיחות עם עורכי דין, הם שינו את הטענה. מעבר לזה, התחכום שלהם, היצירתיות בהסתרה והתשלום שלקחו - גבוה מזה של כל מונית ועל פניו משקלל את הסיכון - כל אלה מצביעים על כך שהם ידעו בבירור שמדובר בשב"חים. לא סתם היו להם שיטות מסודרות לעבור מחסומים".
לשדרג את מונית השב"חים
קנדל גדלה ברמלה. כבר בתיכון חלמה לפתוח עסק לעיצוב שיער, ולפני שהתגייסה הספיקה לעבוד בתחום. "היא באה ממשפחה מאושרת, הכי נורמטיבית שיכולה להיות", מספרת מכרה של הקנדלים, "אבל לפני כמה שנים ההורים התגרשו וליאור לקחה את זה מאוד קשה. היא נפגעה מהם מאוד ובחרה להתנתק מהם, עזבה את הבית ועברה לגור אצל סבתא שלה. מאז היא לא יצרה קשר עם ההורים. בצבא ידעו על המורכבות הזאת, אבל ההטבות שמגיעות לחיילות בודדות לא שינו הרבה. היא עבדה באישור, אבל מבחינה חברתית וכלכלית היה לה מאוד קשה. היא אפילו ביקשה להוריד פרופיל כדי להשתחרר מהצבא".
כמי שמכירה אותה, היית מעלה בדעתך שיעמדו נגדה אישומים כאלה?
"ממש לא".
אז מה קרה לדעתך?
"לליאור יש לב זהב, ומכאן הכל התחיל. היא הסיעה בחור ערבי לבית שלו באמצע הלילה בחינם, לא כל ילדה בת 19 תעשה דבר כזה. אני בטוחה שהיא לא ידעה שהיא עוברת על החוק".
ועדיין, להעביר תושבים זרים לשטחי ישראל, לעבור במחסום - כמה אפשר להיתמם?
"היא ילדה שעשתה טעות, אמרו לה שזה בסדר והיא האמינה. היא בסך הכל רצתה להרוויח קצת כסף".
בשלב מסוים בחקירתו אמר הנטקן, שהודה כי לא בדק אם לפלסטינים יש אישורי שהייה: "אני רוצה שליאור תעבור למעצר בית ואני אשאר במעצר כאן. אני נהגתי, אני עשיתי, הכל אני"
הנטקן גדל בשכונת גינות שומרון שבקרני שומרון, בן יחיד למשפחה חילונית בשכונה מעורבת. אביו הוא אומן, והנטקן עבד איתו לאורך השנים. "כנער הוא סבל מקשיים, למד בחינוך מיוחד ושוחרר מהצבא על אי התאמה", מספר אדם המקורב למשפחה. "זה ביאס אותו, הוא מאוד רצה להתגייס".
הוא מגיע מהתנחלות, לא מקום שהיית מצפה שייצא ממנו נאשם בניהול שירותי הסעה לשב"חים.
"אם יש משהו שמשותף גם לימין וגם לשמאל, זה הרצון לעשות כסף. אין פה קשר לדעות פוליטיות, יש פה חוסר מחשבה ורצון לכסף קל".
המניע היה כלכלי נטו?
"ברור, הוא וליאור תכננו לשכור דירה יחד והיו צריכים לחסוך קצת כסף. ליאור הציעה לאילן את העבודה והוא הלך איתה, הוא מאוד אוהב אותה וסומך עליה. הוא עשה את זה בלי להבין את המשמעות. תאמיני לי, הוא באמת לא הבין מה הוא עשה עד שישב בחדר המעצר".
לפני כחודשיים כתב הנטקן בחשבון הפייסבוק שלו שהוא מעוניין למכור את הפיאט של קנדל, מונית השב"חים. "העסק פרח והיו ביקוש מטורף של שב"חים שחיפשו הסעה. בפיאט יש רק ארבעה מקומות, והם רצו לקנות רכב גדול יותר כדי להסיע יותר אנשים בכל פעם", מספר גורם המעורה בפרטי החקירה. ואכן, על פי כתב האישום, ההסעות האחרונות של בני הזוג - לרבות זו שבמהלכה נעצרו - היו ברכב גדול וחדש יותר.
האופרציה התנהלה מתחת לרדאר עד שבסוף אפריל התקבל ביחידת מג"ב עוטף ירושלים דיווח על חיילת בסדיר שמעורבת בהברחת שב"חים. "הדיווח לא הצביע על חיילת ספציפית, אבל אנחנו התחלנו להעשיר את תמונת המודיעין עליה עד שהגענו לדמות של ליאור קנדל", מספר רפ"ק שטרן. "כשהזהות שלה הייתה ברורה התחלנו לבצע מעקב מרחוק אחרי הנסיעות שלה, וראינו שהיא אכן נמצאת על קו ישראל והשטחים באופן יומיומי. בשלב הזה פתחנו בחקירה סמויה - סרטונים, מצלמות דרך ואיכונים סלולריים - והבנו שהיא מנהלת את העסק עם בן זוגה. אחרי חודש וחצי של חקירה סמויה ביצענו מעצר על חם במהלך נסיעה של השניים, כשאחד השב"חים במושב האחורי".
איך הם הגיבו למעצר?
"הופתעו מאוד. גם כשכבר נלקחו לחקירה הייתה תחושה שאין להם מושג במה מדובר. הם גם חשבו שהחקירה מתבצעת על ההסעה של אותו שב"ח בלבד, והיו די נינוחים בחדר החקירות. רק כשחשפנו בפניהם את כל הראיות הם הבינו שהם בצרות".
על החלקת שיער, הזרקות ומחבלות
תמליל חקירתם של קנדל והנטקן הגיע לידי מגזין mako, ועולה ממנו כי השניים שינו שוב ושוב את הגרסאות שמסרו. לפעמים הודו שהכניסו ביודעין שב"חים לשטח ישראל, לפעמים הכחישו ולפעמים טענו שלא היה להם מושג שמדובר בעבירה על החוק. "הם ניסו למכור לחוקרים כל מיני גרסאות הזויות כדי להרחיק את עצמם מהמקרים", אומר גורם המעורה בפרטים. בשלב מסוים ניסתה קנדל להפיל את האשמה על הנטקן: "אילן אמר שאם יתפסו אותי, אגיד שהם (השב"חים) טרמפיסטים. עשיתי את זה שש פעמים. אני מאמינה שהוא עשה את זה גם לבד".
החוקרת ניסתה לפתח את האמירה הזו של קנדל ולעמוד על אופי היחסים ביניהם, ושאלה, "למה את נשארת איתו?".
קנדל: "כי אני אוהבת אותו והוא היה לי כמו בית, והיה לי נוח אצלו".
בחקירה שנערכה באזהרה שאלה החוקרת את קנדל, "אותו שב"ח יכול לבצע את הפיגוע הבא. איך היית מרגישה עם עצמך?".
קנדל: "מאוד חרא הייתי מרגישה, ומאוד רגשות אשמה".
חוקרת: "את מבינה שהסעת תושבי שטחים זו עבירה פלילית?".
קנדל: "כן. למדתי מהטעות הזאת ואני מודה שעשינו שש העברות".
העובדה שקנדל היא חיילת בודדה עם קשיים כלכליים יצרה קו חקירה משל עצמה. "יושבת מולי בחורה די מטופחת", העירה החוקרת. "אני מזהה הזרקות, החלקה, צבע. איך את מממנת את זה?". על כך השיבה קנדל: "אני מנסה כמה שפחות לעשות ציפורניים, כנ"ל לגבי הגבות והשיער שלי. הייתי מזריקה וחוסכת לזה. התחלתי לפני שנה וזהו".
בשלבים מוקדמים יותר של החקירה היה נדמה שקנדל לא מתרגשת במיוחד מהמעמד. היא הרבתה לזלזל בחוקרות ("מי שָׂמֵךְ?", שאלה אותה בשלב מסוים), והתעלמה בעקביות מכך שהיא מואשמת בעבירות חמורות. "את מבינה שאת עלולה לשבת שמונה שנים בכלא?", שאלה החוקרת. "20 שנה", צחקה קנדל. "אני הרי רצחתי מישהו, נכון? היו סכינים בטח [...] ניהלתי ארגון פשע, אני רועדת, אני לא אישן בלילה".
כשהחוקרת הבינה את הלך הרוח של קנדל, היא ניסתה להזהיר אותה מההשלכות: "את ילדה בת 19, לא כיף לבלות בכלא נווה תרצה עם מחבלות ורוצחות. זה החיים שאת רוצה?".
בחדר הסמוך, בחקירתו של הנטקן, העניינים כבר נראו קצת אחרת. "אני רוצה שליאור תעבור למעצר בית ואני אשאר במעצר כאן", ביקש הנחקר, שהודה כי לא בדק אם לפלסטינים שהסיע יש אישורי כניסה ושהייה. "אני זה שנהגתי, אני זה שעשיתי, הכל אני".
החוקרת: "אתה ידעת שאסור להם להיכנס?".
הנטקן: "לא ידעתי. אם הייתי יודע, אני וליאור לא היינו עושים את זה. בחיים לא היינו עושים משהו שיכניס אותנו לכלא. היינו תמימים, לא הייתה לנו כוונה לפגוע בביטחון המדינה, ואני מצטער. למדתי את הלקח".
נכון לעכשיו נמצאים קנדל והנטקן במעצר. עורכי דינם מנסים לשחרר אותם למעצר בית באמצעות תסקיר שירות המבחן, וההליכים נגדם רק החלו עם הגשת כתב האישום לבית המשפט השלום בירושלים. האם היו מודעים לחומרת מעשיהם? בזה יצטרך בית המשפט להכריע.
עורכי הדין ירון פורר ושי רודה, המייצגים את ליאור קנדל, מסרו בתגובה: "לא יעלה על הדעת שמצד אחד משטרת ישראל טוענת שהחיילת סיכנה את ביטחון הציבור לאור ריבוי המקרים וכמות הפלסטינים, ומצד שני המעשים היו ידועים למשטרת ישראל - ממידע מודיעיני ומצילומים של רחפנים - עוד מהמקרה הראשון, ולא נעשה דבר על מנת להפסיק את הסיכון הנטען".
עו"ד פרידה וול, שמייצגת את אילן הנטקן מטעם הסניגוריה הציבורית, מסרה בתגובה: "מדובר בצעיר עם נסיבות חיים מורכבות. אנו נמצאים בשלבים ראשוניים של ההליך המשפטי, אך כבר בשלב זה מצטיירת תמונה כי חלקו באירוע משני וכי תומרן על ידי אחרים".