"אוהב אדם, רומנטיקן בנשמה, נולד לעשות טוב לעצמו ולאחרים, וליהנות". כך מעיד על עצמו בדף הפייסבוק שלו בני ופניש, יהלומן תושב רמת גן שניהל חיי מותרות של מסעדות יוקרה, מועדונים ומסיבות טראנס, סצנה שבה הפך לדמות מוכרת ודומיננטית. אלא שלבליין המבוסס היה גם צד נסתר, אפל: ביולי 2018 הוא נעצר בחשד לאונס שלוש נשים בשלושה אירועים נפרדים. אף אחת מהן לא זכרה במדויק את מה שאירע לה במפגש עם ופניש, אך שלושתן – נשים שלא הכירו זו את זו – תיארו מפגש שהתחיל בכוס משקה ונגמר בבוקר מטושטש וכאוב עם זיכרון מעורפל מאותן שעות.
ביולי 2022 הורשע ופניש בשני סעיפי אונס תוך ניצול של המתלוננות, שהיו במצב המונע התנגדות. לפני כשלושה שבועות נגזר דינו: 11 שנות מאסר בפועל, 27 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי של 160 אלף שקל למתלוננות. בגזר הדין קבעה השופטת טלי חיימוביץ' כי "הנאשם ניצל לרעה את היכרותו עם הנפגעות, שסמכו עליו והגיעו לביתו טרם יציאה למסיבה. בפרט ניצל לרעה את העובדה כי בשלב מסוים של הביקור בביתו אבדה הכרתן, או שהפכה למעורפלת, באופן שנשללה מהן היכולת להסכים או להתנגד למעשים שעשה בהן. בשלב זה, בהיעדר אפשרות לתת הסכמה למעשים, אנס הנאשם את המתלוננות, ואף גרם להן לחבלות".
הדרך להרשעתו של ופניש, שהכחיש וממשיך להכחיש את המיוחס לו, הייתה מפותלת, סבוכה – ובסופו של דבר גם מהפכנית. בעוד הנפגעות היו משוכנעות שנפלו קורבן לשימוש בסם אונס, בשל הזמן שחלף מאז הפגיעה ועד הגשת התלונות לא ניתן היה לאתר בדמן את שרידי הסם, ולמעשה לא הייתה כל דרך להוכיח שסוממו ואיבדו את היכולת להתנגד. מה גם שהתיק כולו היה מעין מלכוד 22 משפטי: הנשים לא זכרו את המעשים שלטענתן ביצע בהן ופניש. איך משיגים הרשעה כשהקורבן לא יכול אפילו לתאר את הפשע?
החבלות של דנה
"הטלפון שלי מצלצל, אני מנסה לפקוח עיניים, נורא קשה", תיארה דנה (שם בדוי) בעדותה במשטרה את הבוקר שבו התעוררה בדירתו של ופניש. "היה לי בלתי אפשרי להזיז איזה חלק בגוף פרט לעיניים, רק העיניים זזות ומה שאני רואה זה רק לבן. קירות ותקרה. אני שומעת את הטלפון שלי קודח מצלצולים בלי הפסקה, ומכיוון שאני לא יודעת איפה אני נמצאת, אני גם לא יודעת איפה לחפש את הטלפון. הצלחתי לאסוף את עצמי ואזרתי את כל כוחי כדי להתרומם טיפה ולהבין איפה הטלפון. ראיתי שהוא על השידה. ניסיתי להתרומם ולהחזיק אותו ביד, וראיתי שהבת שלי מחייגת אליי ושהשעה 11:30 בבוקר. לא הצלחתי להבין כלום חוץ מדבר אחד: שעזבתי את חיפה יום לפני כן. הרגשתי כאילו אני בבועה מוחלטת, הרגשה מאוד מוזרה של ראש חלול לגמרי, אין מחשבה. המוח לא מצליח לחבר 1 ועוד 1. וכל הגוף כאב לי כאילו הרביצו לי במקלות".
הדרך להרשעתו של ופניש, שממשיך להכחיש את המיוחס לו, הייתה מפותלת. הנשים לא זכרו את המעשים שלטענתן ביצע, ואיך משיגים הרשעה כשהקורבן לא יכול אפילו לתאר את הפשע?
בשלב זה הבחינה דנה בוופניש. הוא שכב לצדה במיטה עירום לגמרי, גבו מופנה אליה. הוא חייך אליה, איחל לה בוקר טוב והוסיף: "היה מהמם, זרמנו והשתוללת וכל כך נהנית". בהמשך אמר לדנה שוב שהיא נהנתה מאוד וסיפר ששרטה אותו, נאנחה וצווחה.
דנה הבחינה בחבלות רבות על גופה. בגדיה היו מפוזרים על הרצפה, כמה מציפורניה שבורות, צמיד רגל שענדה נקרע וצמיד היד שלה נעלם. היא התלבשה לאט, כאובה ומבולבלת, ויצאה מהחדר. "מסתבר לפי סיפורים שביליתי לילה סוער, ואני אפילו לא יודעת איך הבן אדם נוגע, מה המגע שלו על הגוף שלי, לא יודעת איך הוא מנשק", סיפרה דנה בחקירתה. "והכי הזוי, מצחיק וסוריאליסטי זה שאני לא יודעת אם יש לו איבר מין ומה הגודל שלו. אני לא יודעת כלום".
למחרת, כשהתעוררה קודחת מחום, ניסתה דנה לשחזר את האירועים מאותן שעות ונזכרה בכמה קטעים מעורפלים. זה הספיק לה כדי להבין שהיו שם יחסי מין, וכי ופניש הפעיל עליה כוח רב במהלכם. דנה כתבה לו הודעה וטענה שנתן לה סם אונס; ופניש הכחיש, טען שהערב שלהם היה נפלא ושהוא דאג לה, נתן לה מים ואפילו ליווה אותה לשירותים כשהייתה צריכה. בנוסף כתב שאם פגע בה, הוא מבקש סליחה.
דנה הכירה את ופניש בנסיבות חברתיות וראתה בו ידיד. באותו לילה בקיץ 2015 קבעו השניים להגיע יחד למסיבה במועדון בתל אביב; ופניש הציע שלפני האירוע יבקרו בדירתו הסמוכה לבורסת היהלומים ברמת גן, ושם מזג לה מספר משקאות אלכוהוליים. לקראת השעה 23:30, כשביקשה לצאת לכיוון המועדון, הציע לה ופניש ליטול כדור אקסטזי לקראת המסיבה. דנה, שבעברה התנסתה בסם, ציינה שהכדור לא דומה לזה שהיא מכירה, ואילו ופניש השיב שידידות שלו לקחו את הכדור ונהנו מאוד. דנה נטלה את הכדור, ומספר דקות לאחר מכן התערפלה הכרתה. הזיכרון הבא שלה הוא מהבוקר שלמחרת.
דנה פספסה את חלון ההזדמנויות הצר שבו ניתן לאתר שרידים של סם אונס במחזור הדם, ובמשך שלוש שנים לא דיווחה על מה שאירע באותו הלילה. הזיכרון המעורפל, הפלאשבקים הקטועים וההכחשה של ופניש ערערו אותה בכל פעם ששקלה להתלונן במשטרה. אבל אז הבינה דנה שהיא לא לבד.
האבחנה של אורנה
אורנה (שם בדוי) הכירה את ופניש באופן שטחי באירועים חברתיים ששניהם פקדו. במאי 2017, לאחר מספר שיחות חולין ביניהם, היא נעתרה להזמנה לארוחת ערב בדירתו; למחרת בבוקר הם היו אמורים להגיע ביחד למסיבת טבע. במהלך הארוחה הגיש ופניש מספר משקאות, ובשלב מסוים של הערב החלה אורנה לחוש ברע ונשכבה על הספה בסלון. הדבר האחרון שהיא זוכרת מאותו ערב הוא תמונה של ופניש כורע על ארבע לצדה ומלטף אותה, והיא מבקשת שיוריד ממנה את הידיים.
הפעילה החברתית שני שטלריד: "קיבלתי עשרות פניות מבחורות שנפגעו מבני ופניש, גברים שהיו עדים למעשים שלו, מארגני מסיבות, ברמניות, חברים שלו. כולם ידעו ושתקו"
כשהתקלחה למחרת בבוקר הבחינה אורנה בפציעות באיבר המין שלה וחשה בכאב שלא הותיר בה ספק: ופניש קיים איתה יחסי מין באותו לילה. "ידעתי שהוא שכב איתי בלי ידיעתי", העידה במשטרה. "ראיתי שהוא נגע בי, שכב איתי מכל הכיוונים, עשה מה שהוא רוצה כל הלילה. אני לא יודעת אם היו שם צילומים או אם היו גברים נוספים. אני לא ידעתי כלום, רק ששכבו איתי".
אורנה שאלה את ופניש אם קיימו יחסי מין במהלך הלילה, והוא השיב בחיוב. "הוא אמר שהיה כיף, שאני מדהימה וחלומית ושאין דברים כמוני", סיפרה בחקירתה. לשאלת החוקרים השיבה שאינה זוכרת דבר מיחסי המין שתיאר ופניש, וסיפרה שתשובותיו גרמו לה להרגיש שאולי היא טועה, והיא פשוט לא זוכרת ששיתפה איתו פעולה.
מאז אותו לילה סבלה אורנה מכאבים ודימומים באיבר המין. היא פנתה לרופאים, וכשמצבה החמיר הובלה לחדר מיון; לאחר שעברה סדרת בדיקות וטיפולים אובחנה אצלה מחלת מין המועברת ביחסים אנאליים, שלא קיימה עם איש מימיה. מאוחר יותר יקבע בית המשפט כי נדבקה בעקבות יחסי המין עם ופניש.
לאחר שאובחנה פנתה אורנה לוופניש בניסיון להבין יותר על מחלת המין שנדבקה בה, אבל הוא לא השיב להודעותיה. היא צללה לדיכאון קשה, חוותה חרדה וייאוש ונזקקה לטיפול פסיכיאטרי ולטיפולים נלווים. בשל האירוע הכיר בה הביטוח הלאומי כסובלת מפוסט-טראומה.
"לא התלוננתי כי לא ידעתי מה קרה שם", אמרה אורנה בחקירתה במשטרה, שנערכה כשנה לאחר האירוע. "לא ידעתי שנאנסתי, לא ידעתי מה היה. איך יכולתי לפנות למשטרה? אי אפשר להאמין לדבר כזה? אתה נמצא במקום ויש כמה שעות שאתה לא זוכר. שנעלמות".
למרות החשש להגיש תלונה, אורנה סיפרה על האירוע למטפלת האישית שלה, אורלין שיר. המטפלת יצרה קשר עם הפעילה החברתית שני שטלריד, שניהלה באותה תקופה עמותה לנפגעי תקיפה מינית, וסיפרה לה על רצף האירועים. כדי לאתר נפגעות נוספות פרסמה שטלריד פוסט בפייסבוק שבו תיארה דפוס פעולה של "גבר בן 50 פלוס שמזמין נשים לדירתו, מערפל אותן ופוגע בהן מינית". בפוסט הוסיפה כי ידוע לה שאחת מקורבנותיו נדבקה ממנו במחלת מין.
"חשבתי שאקבל כמה פניות מאנשים שאולי יזהו במי מדובר. לא ציפיתי לטירוף שהגיע אליי באותם ימים", מספרת שטלריד השבוע. "קיבלתי עשרות על גבי עשרות הודעות עם השאלה אם מדובר בבני ופניש. בחורות שנפגעו ממנו, גברים שהיו עדים למעשים שלו, מארגני מסיבות, ברמניות, חברים שלו. כולם ידעו ושתקו".
למרות ששמו של ופניש לא פורסם בפוסט, תיאור האירוע והאזכור של מחלת המין גרמו לו עצמו להסיק שהדברים נכתבו עליו בעקבות סיפורה של אורנה. בתגובה החל להכפיש את אורנה ברשתות החברתיות ושלח לה הודעת וואטסאפ: "מחר אני הולך להתלונן עלייך במשטרה, מחר אני נותן את השם שלך ולוקח עורך דין. אני אגייס את המשפחה שלי בכסף ועד שלא יתבעו אותך אני לא אעזוב. עכשיו נראה אותך [...] תכיני הרבה כסף להרפתקה הזו".
"טלי גוטליב תקעה לעצמה גול עצמי", אומר גורם משפטי שמכיר את התיק. "היא אחת הסיבות להרשעה ולחומרת העונש שקיבל ופניש. הפרקליטים צריכים להודות לה"
למחרת הגיש ופניש תלונה במשטרה כנגד אורנה בגין שיימינג. אבל כשאורנה הבינה שפגע בנשים אחרות, היא החליטה להגיש נגדו תלונה במשטרה ויהי מה. כשסיפורה ושמו של ופניש נחשפו בתחקיר של כאן 11, גם דנה השתכנעה להתלונן – וההרשעה הושגה לאחר שאישה שלישית התלוננה על ופניש, ואילו עורכת הדין שלו עשתה טעות טקטית משונה.
הפשלה של גוטליב
זמן קצר לאחר שאורנה ודנה הגישו את תלונותיהן, יעל (שם בדוי) הגיעה לתחנת המשטרה וביקשה גם היא להתלונן שוופניש אנס אותה כשהייתה בהכרה מעורפלת. גם היא, בדומה לאחרות, הגיעה לביתו כדי לצאת יחד למועדון, גם לה הוא מזג משקה. בתוך כמה דקות היא נרדמה. "ואז זהו, הוא הריץ אותי בכל חדר בבית שלו", אמרה יעל בעדותה. "ההכרה שלי הייתה מתעוררת לרגעים – במטבח, בחדר הקטן, במרפסת, הוא ז*** אותי ואני לא יכולה לדבר ולהגיד שום דבר כי אני בחוסר הכרה".
התיק נוהל על ידי עו"ד יעל הראל מפרקליטות מחוז תל אביב. שלוש העדויות אוגדו לכדי כתב אישום חמור ובקשת מעצר עד תום ההליכים בגין שלושה אישומים באונס ושיבוש הליכי משפט – האיומים של ופניש על אורנה.
בחקירתו טען ופניש שהוא חף מפשע ושיחסי המין קוימו בהסכמה וברצון הדדי. בטיעון זה השתמש גם במהלך העימות שנערך לו מול יעל. הוא התווכח איתה וניסה לגרום לה לחזור בה מתלונתה – ואכן, על פי הכרעת הדין, יעל סירבה להמשיך את ההליך וביקשה מהשוטרת שתבטל את תלונתה לאחר העימות. "אני לא מפילה דבר ממה שאמרתי, כל מה שאמרתי זה אמת לאמיתה, אבל אני מרחמת עליו", אמרה לשוטרת. "אני לא רוצה להיכנס לזה".
הפרקליטות עודדה את יעל להמשיך בהליך, אך היא סירבה להגיע לבית המשפט והליך ההוכחות התנהל מול שתי מתלוננות בלבד, דנה ואורנה. המשפט נמשך ארבע שנים, שבמהלכן שוחרר ופניש למעצר בית ולאחר מכן שוחרר בתנאים מגבילים, כשהוא רשאי לצאת לעבודה.
ופניש מציג את עצמו כקורבן של המערכת, ומנסה לגייס תמיכה ואהדה מגברים ברחבי הארץ. "התיק שלי צופן בחובו השלכות של הרעה במעמד הגברים בישראל", כתב בפייסבוק
מרגע המעצר ועד להרשעתו של ופניש בשנה שעברה ייצגה אותו עו"ד טלי גוטליב, כיום חברת כנסת. במסגרת הליך ההוכחות, למרות שעדותה של יעל לא הגיעה לבית המשפט, גוטליב ביקשה מפורשות מהרכב השופטים לקרוא אותה ולצפות בעימות בינה לבין ופניש. לטענתה, העובדה שיעל לא רצתה להעיד למרות עידוד הפרקליטות הייתה הוכחה למגמתיות החקירה. בית המשפט מצדו ראה את זה קצת אחרת.
"עיון בעימות בין ופניש ליעל מלמד על ההפך הגמור מהנטען על ידי גוטליב", ציינה בהכרעת הדין השופטת חיימוביץ'. "מדובר בראיה מפלילה מאין כמותה, אשר לא רק מלמדת על כך שהמתלוננת עמדה על גרסתה ולא חזרה בה, אלא גם על כך שהסיטואציה, שתוארה על ידה, דומה להפליא לשני האירועים שבאישומים הנותרים".
"טלי גוטליב תקעה לעצמה גול עצמי", אומר גורם משפטי שמכיר את התיק. "היא אחת הסיבות להרשעה ולחומרת העונש שקיבל ופניש. הפרקליטים צריכים להודות לה".
הפרקליטות אכן נזקקה לכל עזרה אפשרית בתיק ופניש, כמו בכל תיק שמתעורר בו חשד לשימוש בסם אונס. קיימים סוגים שונים של "סמי אונס" שגורמים לטשטוש, ערפול ההכרה וירידה בזיכרון; הם חסרי טעם וריח, וקשה להבחין בהם כשהם מוחדרים למשקה. הסם יוצא ממחזור הדם בתוך שמונה שעות, ולאחר פחות מ-12 שעות לא ניתן לאתר שרידים שלו בשתן, לכן קשה מאוד להוכיח שנעשה בו שימוש. למעשה, בישראל הורשע בכך עד היום רק אדם אחד: זה קרה בשנת 2020, כשעבריין המין שמואל בן אבו הורשע בעבירות מין חמורות וגניבה מנשים שהכרתן הייתה מעורפלת לאחר שנתן להן סם אונס.
גם ללא הוכחה לשימוש בסם, בישראל ניתן להרשיע אדם בעבירות מין אם הוכח שהיה מודע לכך שהמתלוננות נתונות במצב המונע מהן לתת הסכמה חופשית למעשים – אלא שבתיק ופניש היה מטבע הדברים קושי לקבוע מה היה האופי המדויק של המעשים. למרות זאת, בשל מהימנות המתלוננות והדמיון בין המקרים, החליט בית המשפט להרשיע אותו. "זו פעם ראשונה במקרה מסוג כזה שבית המשפט מקבל את העדויות של הנשים בלי שנתנו אינפורמציה על המעשים", מסביר גורם המעורה בתיק. "בבית המשפט בוחנים את גרסת המתלוננת מול גרסת הנאשם, ובסיפור הזה יש גרסת נאשם שסיפר ופירט על אותן שעות, מול גרסה שבה אין שום עדות לגבי מה שקרה באותו הזמן. מדובר בתיק תקדימי, מכיוון שבית המשפט נתן גושפנקה לכך שאפשר להרשיע אדם בעבירות מין חמורות על פי עדויות של הקורבנות מתחילת המפגש וסיומו בלבד".
ההבטחה של ופניש
בנימין יעקב ופניש בן ה-59, גרוש ואב לשניים, ניהל עד למעצרו עסק מצליח בבורסה ליהלומים. בתחילת העשור שעבר התגרש, ומאז פקד מסיבות טבע וטראנס כמעט מדי שבוע. "הוא עושה רושם של אדם נחמד", אומרת מכרה, "מחמיא, חייכן ומנסה לשאת חן בעיני כולם. אבל כשנחמדים אליו בחזרה הוא הופך להיות מציק ולא נעים, נדבק אליך".
למרות שטען לא פעם כי מעולם לא עבר על החוק, בשנת 2013 הורשע ופניש בעבירות של מכירה, יבוא וייצור של חומר מסוכן, כשמכר לסוכן משטרה 100 יחידות של 25B-NBOMe, סם הזיה סינתטי שנמכר כתחליף לאל-אס-די. הוא נידון למאסר על תנאי ול-200 שעות שירות לציבור.
בשבוע שעבר, לאחר שנגזר דינו, התחבר ופניש למחשב והודיע בפייסבוק שהוא עתיד לערער לעליון על העונש. "עד טיפת דמי האחרונה אני אשמור על השם שלי", כתב
בתיק האונס הורשע ופניש לאחר שהרכב השופטים בראשות חיימוביץ' מצא בעדותו שקרים, סתירות ואי-אמירת אמת. שופטי המחוזי בתל אביב הרשיעו אותו פה אחד, אבל ופניש מצדו המשיך להתבצר בטענה שהוא חף מפשע – וניסה להציג את עצמו כקורבן של המערכת ואף לגייס תמיכה ואהדה מגברים ברחבי הארץ. "חברים יקרים, אני מבקש את תשומת לבכם לתיק שלי, שצופן בחובו השלכות של הרעה במעמד הגברים בישראל", כתב בפייסבוק. "מכונת ההרשעות חייבת להתקיים כדי לשמן את מכונת התקציבים ואת כל אלה שחיים מזה", הוסיף ולא פירש. בהמשך תיאר את עצמו כ"יוצא גולני" וכאדם שעוזר לכולם. "כל המורשת הלכה בגלל גחמה ורוע. מכיוון שהייתי טוב, אז למה לא לקחת ממני ביס?".
לאחר שקיבל מספר תגובות אוהדות לפוסט הוסיף ופניש: "השופטים שונאים שמפשפשים להם בקומבינות של המשפט. אני הולך לעשות היסטוריה למען כולם. תרשיעו על עובדות, על ראיות, לא סתם כדי למלא מכסה. נפלו על האיש הלא נכון". כשנשאל בתגובות במה הוא מואשם, השיב: "באונס [...] בגלל הרעש התקשורתי והאגודות אי אפשר לנצח את השיטה".
בשבוע שעבר, לאחר שנגזר דינו, התחבר ופניש למחשב והוסיף לפוסט תגובה שבה ציין כי הוא עתיד לערער לעליון על העונש. "עד טיפת דמי האחרונה אני אשמור על השם שלי", כתב. "תעקוב אחרי המשפט, בעליון קוראים כל מילה, זה לא המחוזי. בי נשבעתי, אמת דיברתי". בינתיים ביקש דחייה של מספר שבועות בתחילת ריצוי עונשו.
גורמים המעורים בפרטים לא נלחצים מהאפשרות של ערעור. "הכרעת הדין מבוססת על כל כך הרבה אמת וכאב, שאין דבר שיערער על החלטת השופטים", אומר אדם שמכיר היטב את התיק. "בעיניי, האמונה הטוטלית של הרכב השופטים במתלוננות הייתה אבן דרך משמעותית באמון שלנו כאזרחים במערכת המשפט. מעבר לזה, היא סילקה מהרחוב עוד אנס סדרתי".
תגובות: "בדיה ותוכנית שנרקמו על ידי בעלות אינטרס"
עו"ד שי שורר, המייצג את בני ופניש, מסר בתגובה: "לדעתנו הכרעת הדין בעניינו של הנאשם יש בה קביעות וממצאים שגויים, אשר התבססו על שקרי המתלוננות וגרסאותיהן, שהיו מגמתיות להפללת הנאשם. מדובר במתלוננות אשר ביודעין צרכו סמים ושתו משקאות אלכוהוליים, אחרי שהגיעו לביתו של הנאשם מרצונן ובילו איתו, קיימו עימו יחסי מין מרצונן – וכל הטענות אודות אונס הן בדיה ותוכנית שנרקמו על ידי בעלות אינטרס כנגד הנאשם.
"בימים אלו אנו לומדים את הכרעת הדין וחומר הראיות בתיק, זאת מאחר שאנו נכנסנו לייצוג בשלב הטיעונים לעונש. ניתן לומר כבר עתה הן מקריאת הכרעת הדין ומקריאה של חומר הראיות כי קיימים פערים בין הקביעות שבמסגרת הכרעת הדין לבין חומר הראיות.
"באשר לעונש שהוטל על הנאשם, לטעמנו מדובר בעונש אשר מחמיר עם הנאשם יתר על המידה, מבלי שניתן משקל לנסיבותיו האישיות של הנאשם, לכך שמדובר באדם נורמטיבי ללא עבר פלילי אשר כל חייו עבד ותרם לחברה. אנו מלאי אמונה כי במסגרת הערעור שיוגש לבית המשפט העליון התוצאה תשתנה".
טלי גוטליב מסרה: "צפייה בעימות לא רק שאינה 'גול עצמי', אלא קריטית להוכחה כי המתלוננת ('יעל') חזרה בה מתלונתה לא בשל הפעלת לחץ זר עליה אלא כי אין ביסוס לתלונתה השקרית. בעימות עם המתלוננת, זו אישרה כי בינה לבין מר ופניש נוהל קשר ארוך שכלל מפגשים רבים, בניגוד לדבריה במשטרה. עוד הבהירה המתלוננת כי לחצו עליה להגיע וכי היא מאמינה לו. צפייה בעימות אפשרה הצצה לחקירה מגמתית שעסקה בהשחרת פניו של אדם שטען לחפות בלתי מסויגת. לא בכדי קבעו השופטים כי הוא מזוכה מאישום זה".