שתי שאלות טורדניות משתלטות על התודעה ברגע שנכנסים לביתו של צביקה נווה: היכן ממוקמות המצלמות הנסתרות, ומה הוא כבר יודע עליך או יכול לדעת אם רק ירצה. העיניים סורקות את החפצים התמימים למראה שאולי מתעדים את כל תנועותיך, המוח סורק את מהלך חייך ומחפש אחר הדברים המביכים.
נווה הוא מה שאוהבים לכנות בתקשורת או בספרות המתח "איש צללים". החברה שלו, "CGI Group", מתמחה בייעוץ אסטרטגי ובמודיעין עסקי בארץ ובעולם. שירותיה נשכרים על פי רוב בחשאי ועיסוקה הוא איסוף מידע רגיש מאוד – בין השאר על חברות גדולות או אישים בכירים, פוליטיקאים למשל. נווה טוען שהוא עצמו היה דמות מוכרת עוד קודם, אבל יש להניח שרוב אזרחי ישראל לא שמעו עליו עד שהופיע בשבוע שעבר בתחקיר פתיחת העונה של "עובדה" שטלטל את המדינה.
נפרדים מ-2020: כל הכתבות, הרשימות והסיכומים
התחקיר חשף מלחמה שהתנהלה מאחורי הקלעים בין פוליטיקאים ויועצי תקשורת על רקע סבבי הבחירות האחרונים בישראל, ונגע בין השאר ביחסי העבודה של גנץ עם השרה עומר ינקלביץ' ועם היועצת הפוליטית רחל תורג'מן. זה התחיל בשנת 2018, כשראש שב"כ נדב ארגמן קיבל מידע על כך שגורמים באיראן פרצו לטלפון הנייד של בני גנץ. כששב"כ בדק את תוכן החומרים שנפרצו, התברר שאין בהם חומרים ביטחוניים רגישים, אבל יש ביניהם חומר אישי מאוד של גנץ. בצעד חריג, אגמון בחר שלא לדווח על כך לראש הממשלה נתניהו והגיע ישירות לגנץ. לפי התחקיר, גנץ נבהל והביע בפני אחד ממקורביו רצון לסיים את הקריירה הפוליטית שלו בטרם החלה. "קרה משהו רע, אני קרוב למת", אמר אז. אבל במקום לשמור את זה לעצמו, הוא הלך וסיפר לכמה אנשים שהחשיב כאנשי סודו. טעות גדולה.
הפריצה של האיראנים לנייד של גנץ התגלתה לכולנו כשלושה שבועות לפני הבחירות לכנסת ה-21, שנערכו באפריל 2019. למחרת בבוקר התכנסו חברי מפלגת כחול לבן בלב כבד. "עולה שם כזה ושם של מישהי אחרת, מתחילים להפיץ עליו סיפורים על נשים, אז אנחנו שואלים בחדר שאלה ברורה – יש משהו שאתה עלול להיסחט בעטיו? הוא שלל את זה לחלוטין", סיפר בתחקיר משה "בוגי" יעלון. לפי התחקיר, בעוד גנץ ממשיך לטעון שאין לו דבר להסתיר, מקורב לנתניהו הסתובב והציע לגורמים שונים סרטון אינטימי של גנץ שהושג לכאורה בפריצה האיראנית. אלא שהעסק הסריח מפלילים, ואף אחד לא רצה לקחת את זה על עצמו.
נווה מספר שהוא נכנס לתמונה לקראת הבחירות לכנסת ה-21, כשגורמים בליכוד פנו אליו.
כי הם רצו למצוא רפש?
"כן, אבל העסקה לא הבשילה".
למה לא?
"פערים כספיים. ואז, בבחירות מועד ב', הגיעו כחול לבן ורצו לשכור את שירותי החברה כדי להבין מי המדליף מתוך כחול לבן שהיה במועד א'".
בתום חקירת CGI הוגש לכחול לבן דוח שבו נכתב: "לאחר בדיקה מעמיקה וארוכה נתגלו תוכנות זדוניות בטלפונים של בני גנץ [...] מטרתן מעקב אחר שיחות והודעות בזמן אמת. זוהתה תקשורת מהמכשירים הסלולריים למספר יעדים חשודים [...] במזרח אירופה ובעיקר רוסיה. יעדים אלה נבדקו וממשיכים להיות במעקב. כתוצאה מכך פונים למשטרה להמשך החקירה". מלבד הנייד של גנץ נמצא כי גם הטלפונים של הוד בצר (מנכ"ל משרדו של גנץ), עידו הרטוב (מנהל קמפיין כחול לבן) ומשה רונן (יועץ התקשורת של גנץ) נגועים בתוכנה הזדונית.
הדוח, שהודלף לתקשורת רגע לפני הבחירות לכנסת ה-22 בספטמבר 2019, הביך את גנץ. כחול לבן התגייסה להדוף את הממצאים באמצעות רמזים ש-CGI פועלת כסוכן כפול. זה, אומר נווה, היה המהלך ששכנע אותו בסופו של דבר לצאת מתוך הצללים. "לא רצינו להתראיין לתחקיר של עובדה", הוא מספר, "אבל בסוף החלטנו לא להשאיר את הבמה ריקה לכל ההשמצות של אנשי כחול לבן".
למה לשיטתך הם תקפו אתכם?
"כי היה להם מה להסתיר, אני מניח שכולם יודעים למה. הם לא רצו להגיש תלונה במשטרה, למרות שמומחה סייבר נרתם ללוות אותם לצורך זה. בכל אגף סייבר - או כל גוף ממלכתי, או כל גוף אזרחי טכנולוגי שיש לו יכולת לשחזר - הכל ישוחזר, אלא אם לקחת את הברזל והתכת אותו. אז הם פחדו שתצאנה הדלפות מהמשטרה. העצה שלי היא שבן אדם שיש לו שלדים בארון, שלא ייכנס לפוליטיקה".
אני אעשה הכל בגבול החוק, אבל לעולם לא אחצה אותו
אנשים כמו צביקה נווה פועלים במחשכים. הם הזבוב שעל הקיר, לפעמים גם אחרי שכולם עזבו את החדר. זה לא מה שמלהיב אותו, כך מעיד נווה, אבל כשמתקרבת מערכת בחירות בארץ או במדינה אחרת, שירותי החברה שלו נשכרים במטרה למצוא חומר מביך נגד יריבים פוליטיים. "החלום הרטוב של כל פוליטיקאי ששוכר אותנו", הוא אומר, "זה שתמצא על המועמד שמולו חומרים שיחסלו אותו".
מניסיונך, על כל אחד אפשר למצוא לכלוך?
"לא על כל אחד. אם אין רפש, הוא לא יתגלה. אתן לך דוגמה, במהלך השנתיים האחרונות התבקשנו על ידי מועמד אחד במדינה נוספת שהתנהלו בה בחירות ללמוד על מועמד אחר - לא רק רפש, אלא גם להבין מה התכניות שלו, מה האסטרטגיה, איזו קואליציה הוא בונה. כשאתה יוצא לדרך יש לך איזושהי דעה קדומה, רושם ראשוני, אבל תוך כדי תנועה אתה לומד שהאיש מעניין, חכם, צ'ארמר. וואלה, אין לו שלדים בארון. אם הלקוח מצפה שהבנאדם יחוסל, זה לא תמיד יקרה כי יש אנשים שאין להם מה להסתיר, כמו הבחור הזה שהוא מיסטר קלין ועד היום אני מחבב אותו".
איך מגיב לקוח כשאומרים לו "מצטערים, אתה מתמודד מול צדיק גמור"?
"יש את שלב ההפנמה, האבל וההיפרדות מהרעיון. צריך להבין שהלקוח מגיע משוכנע באמת שלו ורק מצפה ממני שאביא לו הוכחות, אבל אנחנו מחויבים לתוצאות, לא להמצאות, ואנחנו נאמנים לגבול החוק. בשטח המחייה הזה שהחוק מאפשר לי - שם אני אעשה הכל, אבל לעולם לא אחצה אותו".
איך נגמר בסוף ביניכם לבין כחול לבן?
"ההסכם שלנו איתם כובד עד תום. אותם 500 אלף שקל שמוזכרים בתחקיר עובדה, הם לא הועברו אלינו בנוסף אלא שולמו לנו כחלק ממה שנקבע בחוזה, ואנחנו המשכנו לעבוד עד יום הבחירות כפי שסוכם מראש. הטעות שלהם הייתה גם לשכור אותנו וגם להשמיץ אותנו בתקשורת, 31 שנה החברה שלי קיימת ובחיים לא נתקלתי בתופעה כזאת. מי שיש לו חמאה על הראש, שלא ייצא לשמש".
אם נשים בצד את הסכסוך עם המטה שלו, אחרי כל מה שלמדת על בני גנץ, מה אתה חושב עליו?
"אני חושב שביסוד שלו בני גנץ הוא איש טוב, זה לא שיש לו בעיה של טוהר מידות. אדם שהגיע להיות רמטכ"ל, שנתן המון שנים לטובת המדינה - אני בטוח שהוא אוהב אותה ובא עם כוונות טובות. אבל כוונות טובות זה לא מספיק. הוא נכנס לשדה הפוליטי שהוא לא הבין את המשמעות שלו ולא מול מי הוא עומד, ולא הבין כמה חשוב האמון. הוא הפר כל הבטחה כלפי הבוחרים וכלפי אנשים מהסביבה שלו, בחר את הכוורת הכי גרועה שיכולה להיות, יועצי אחיתופל. גנץ עשה כל טעות אפשרית והשאיר אחריו ערימה של גוויות. הוא שילם בקריירה הפוליטית שלו על כל הטעויות שהוא עשה לאורך כל הדרך, ותראי מה נשאר ממנו. כחול לבן לא עוברת את אחוז החסימה".
ב-1993 פרצה "פרשת הקלטת הלוהטת", כשנתניהו יצא בהצהרה בטלוויזיה על כך שהוא ניהל רומן מחוץ לנישואים ומנסים לסחוט אותו על הרקע הזה, מה שלא מנע ממנו להיבחר לראשות הממשלה. יכול להיות שבני גנץ הפנה עורף להבטחות שלו ולבוחריו רק משיקולי שלום בית?
"את זה את צריכה לשאול אותו, אני לא נכנס לדברים הצהובים האלה. אבל קחי את טראמפ לדוגמה: בבחירות 2016, כשהוא התמודד מול הילארי קלינטון, כל פעם נחשף שהייתה לו מאהבת פה ומאהבת שם, וכל פעם זה הביא לו עוד שני אלקטורים. למה? כי הוא לא הכחיש את זה. הבנת?".
השודדים ביקשו לדבר איתנו בדארקנט
הריאיון עם נווה, 58, גרוש, נערך בבית הפרטי והגדול בישוב ארסוף שבו הוא מתגורר זה 18 שנה. אחד משלושת ילדיו - עמרי, מאמן כושר - מתגורר ביחידת דיור נפרדת שבה מתאמנים אביו ולקוחותיו האחרים. אנחנו יושבים בפטיו עם פטריית חימום דולקת, רואים ירוק ואת השמש השוקעת. 300 מטר מכאן נמצא הים.
כאדם שיודע את הסודות האישיים והמביכים של רבים וחזקים, זה כנראה לא מפתיע שנווה חרד מאוד לפרטיותו. "אני לא רוצה צהוב", הוא שב ואומר בתגובה לשאלות מסוימות. בין השאר הוא לא מוכן להתייחס לאחיו, אפי, ראש לשכת עורכי הדין לשעבר שנחשד בפרשה של שוחד מיני במינוי שופטים.
"אחרי 'עובדה' הפכתי לכוכב רשת", הוא אומר, "ואני לא רגיל לזה. כל אחד יש לו דעה - למה התראיינת, לא יצאת טוב, כן יצאת טוב. אנשים מתקשרים אליי ואומרים, 'יצאת מפחיד'. אם זה מישהו שאני לא סופר אותו אז מילא, אבל אם זה עורך דין מכובד? אבל אני אחד שהולך עם האמת שלו, אז אני מתמודד עם אי נעימויות".
הוא יליד אשקלון, אחד משני בנים ובת של אמא שהייתה סייעת בגן ילדים ואבא שהיה מתווך דירות ונפטר לפני שמונה שנים. כשהיה בן 18 עזב את העיר ולא חזר. "תמיד ידעתי שאעזוב, תמיד היו לי חלומות גדולים. אני שאפתן. אשקלון היא מקום קשוח, זה לא היה קל, אבל בזכות זה יצאתי מחוספס. אתה מפתח חושים הישרדותיים. תמיד גם נמשכתי לדברים שונים".
מה זה אומר?
"לא הייתי פשרן על איכות. זה דבר שהיה לי כילד, ועל אחת כמה וכמה היום".
איך זה בא לידי ביטוי כילד?
"כתלמיד בית ספר הייתי מעדיף לקנות ג'ינס איכותי אחד במקום שלושה זולים. זה משהו שאתה נולד איתו".
הוא לא מספר מה בדיוק עשה במערכת הביטחון, רק שבשנת 1989 פרש ממנה והקים את החברה שלו. "קיבלתי פרויקט של איסוף מידע, לא פוליטי, וזה מאד מצא חן בעיניי. ככה זה התחיל. מאז ועד היום אני מאוד אוהב את העבודה שלי. העולם הפוליטי למשל הוא גם מפחיד, גם מאתגר ומסקרן, והאדרנלין בוער בך. אבל מה שאני הכי אוהב זה הסיפור של שוד התכשיטים הגדול בדרזדן", אומר נווה ועיניו נדלקות.
לפני כמעט שנה נגנבו עשרות תכשיטים ויהלומים יקרי ערך, בשווי כולל של כמיליארד יורו, מ"הגלריה הירוקה" בדרזדן. זה היה אחד ממקרי השוד הגדולים בהיסטוריה, ולא מזמן נתפסו השודדים – בני משפחת פשע לבנונית – לאחר שהמעורבות של CGI הובילה למעצרם על ידי משטרת גרמניה.
"היה הרבה יותר מאתגר לעבוד על זה מאשר על פוליטיקה, שבה הכל צפוי - אתה יודע שיהיו הדלפות, יהיו פיגועים, יהיו חפרפרות. לא משנה באיזו מפלגה. אתה יודע בדיוק למה אתה נכנס במגרש הפוליטי. לפענח שוד זה מרתק, לא דומה בכלל לפאקינג קמפיין בחירות".
מה קרה שם בדיוק?
"זאת הייתה פריצה שלומיאלית. המאבטחים ראו את הפורצים ולא עשו כלום, המשטרה הגיעה ונתנה להם לברוח. אנחנו התבקשנו על ידי משרד עורכי דין גדול באירופה לבדוק את סידורי האבטחה של המוזיאון, ומהר מאוד גילינו שמידע פנימי יצא החוצה. קצת אחר כך קיבלנו פנייה לאתר של החברה ממישהו שהזדהה כאחד השודדים ואמר שהוא מחזיק בחלק מהיצירות ומבקש לנהל איתנו שיח בדארקנט".
איך הגבתם?
"התחלנו להתכתב, הם רצו כל מיני סכומים בביטקוין. העברנו את כל החומר לתובע בדרזדן, אבל הוא היה בחופשה ולא היה עם מי לדבר. הם מסמסו את זה. הגשנו את הדוח שלנו שהצביע על ליקויים חמורים באבטחה, ואחרי איזה זמן השודדים שוב ביקשו לדבר בדארקנט. כל פעם סחטנו מהם עוד יום, הם קובעים איתנו לוקיישן להעברת היהלומים והכסף ואנחנו מעבירים את המידע שוב לתובע. בעזרת התכתובות והלוקיישן שהם רצו לעשות בו את ההחלפה הפעלנו אמצעים טכנולוגיים, והצבענו על אזור מסוים שבו השודדים אמורים להיות. בנובמבר האחרון המשטרה עשתה פשיטה, עצרה שלושה, אבל לצערי הרב הם לא מצאו את התכשיטים. זה היה מאוד מתסכל. לקחנו את זה בצורה מאוד קשה".
קח מיליון דולר, תשיג צלף
"CGI Group" מורכבת למעשה ממספר חברות, ביניהן חברת סייבר וחברה שעוסקת בייעוץ בטחוני וליווי תהליכי ליטיגציה גדולים. היא מעסיקה בכירים לשעבר במערכת הביטחון, ביניהם ראש שב"כ וחבר הכנסת לשעבר יעקב פרי, שהצטרף לחברה לפני כשנתיים כנשיאה.
בסמיכות זמנים להצטרפותו של פרי הייתה CGI מעורבת במערכת הבחירות בגיאורגיה. "בנובמבר 2018 אנחנו מקבלים פנייה ממפלגת השלטון שם", מספר נווה. "המועמדת שלהם, סלומה זוראבישווילי, בקושי עברה את הסיבוב הראשון. מי שעמד מולה היה מועמד שנתמך על ידי הנשיא המודח, סאקשווילי, גולה באוקראינה. אנחנו נשכרים שלושה שבועות לפני הסיבוב השני, זה מעט מאד זמן".
נשכרים לעשות מה?
"לעזור לה להביא איזה מידע, רפש על הצד השני".
משהו ספציפי שהיא מחפשת, או פשוט מה שיש?
"בדיוק. היה בליל של מידעים, אבל בתוכם הצלחנו לשים יד על הקלטה שבה נכחו הנשיא המודח סאקשווילי, בן דוד שלו, ואותו בחור שמתמודד מול סלומה. בהקלטה אומר סאקשווילי לבן דוד, 'קח מיליון דולר, תשיג צלף, תן לצלף, ותהרוג את איוון אשווילי'. זה האיש הכי עשיר בגיאורגיה, שהוא גם יו"ר מפלגת השלטון. בדקנו את ההקלטה במעבדת קול, לוודא שהיא לא מבושלת ולא ערוכה, עשינו אימות קול של הדוברים. ערכנו דוח והגשנו אותו ללקוח כמה חודשים לפני הבחירות. הלקוח הגיש את הדוח לתביעה הכללית בגיאורגיה, הגיש תלונה והפיץ הכל לכלי התקשורת בגיאורגיה – הנה, זה המועמד שאתם רוצים לבחור וזה הפטרון שלו. בסוף סלומה נבחרה לנשיאה ברוב של יותר מ-70 אחוז מהקולות. היא הזמינה את יעקב פרי ואותי לטקס ההשבעה שלה".
והלכתם?
"לא".
למה לא?
"היינו עסוקים. היא הודתה לנו והבטחנו לה שנשמח להיפגש בפעם הבאה שנהיה בגיאורגיה, אנחנו עדיין בקשר טוב. זה היה מאוד מרתק, השתתפות בקמפיין בחירות כשאתה יכול בפרק זמן קצר להשפיע על התוצאות".
זה המון כוח בידיים שלך.
"נכון".
ומה זה עושה לך?
"כלום".
כלום?
"אני לא יודע. העבודה שלנו, יש לה איזו הילה - מודיעין, איסוף, ארגון, ביון, כל מיני שמות שנותנים לזה. זה סוג של כוח, אבל אתה רק חותר להגיע ליעד. יש ממך ציפיות גבוהות כי אתה הכי טוב. אני מרגיש שאני יוצא למשימה עם סכין בין השיניים, יוצא לג'ונגל וחוזר בחזרה עם גווייה. זה תיאור תיאטרלי, אבל זה מה שאני מרגיש שמצפים ממני כל מי ששוכר את שירותיי, את שירותיהם של יעקב פרי ושל CGI".
בקרוב יש עוד סבב בחירות. אתם כבר מועסקים על ידי מישהו?
"אני מסרב להתייחס לשאלה הזאת".
תגובות: "שקר וכזב, נווה הוא זה שפנה לליכוד"
מכחול לבן נמסר בתגובה: "צביקה נווה הוא בעלים של חברה שאמורה לשמור על מידע. ממליצים לקוראים והצופים לשפוט אותו לפי התנהלותו והתוצאות בנושא זה".
מהליכוד נמסר בתגובה לטענת נווה כי המפלגה ניסתה לשכור את שירותיו: "שקר וכזב. ההפך - נווה הוא זה שפנה לליכוד והציע למכור מידע מכחול לבן שהעסיקה אותו".