את יום הולדתו ה-23 חאמס רודריגס יחגוג יום לפני גמר המונדיאל, וכנראה שזאת הולכת להיות חגיגה שמחה במיוחד, למרות ההפסד של קולומביה לברזיל ברבע הגמר. הכדורגלן הצעיר, שרק לפני שלוש שנים נכנס לראשונה למדי הנבחרת הבוגרת של קולומביה, הוא כבר תקופה ארוכה כוכב בהתהוות – אבל מה שקרה בחודש האחרון, על הבמה הגדולה ביותר בעולם, גרם לו לפרוץ קדימה ולהפוך לסופרסטאר. הפעם האחרונה שקולומביה ביקרה במונדיאל הייתה בצרפת 1998. הפעם האחרונה שהיא עברה את שלב הבתים הייתה באיטליה 1990, טורניר אליו העפילה על חשבונה של נבחרת ישראל. רודריגס עוד לא נולד אז, אבל זה לא הפריע לו לקחת את המונדיאל הנוכחי בברזיל בשתי רגליים ולהוביל את ה"קפטרוס" ("יצרני הקפה") לראשונה בתולדותיהם לרבע הגמר. בין אם יזכו או לא - את המתנה שלו ליום ההולדת הוא כבר קיבל.
גם חאמס יודע שהוא לא היה אמור להיות הכוכב הגדול של המונדיאל הזה. הוא אפילו לא היה אמור להיות הכוכב הגדול של נבחרת קולומביה. רודריגס התאמן לקראת ברזיל בידיעה ברורה שהוא נוחת כאן כדי לנגן כינור שני לכוכב הקולומביאני הגדול רדמאל פלקאו. אלא שפלקאו נפצע בתחילת השנה ולא החלים לפתיחת המשחקים. החדשות הרעות האלה הפכו לחדשות הטובות ביותר עבור חאמס, ובדיעבד גם עבור הנבחרת שלו. הבחור הצעיר עם הג'ל המוקפד בשיער, שכבר במשחק הראשון שלו בסגל הבוגר אי שם ב-2011, נגד בוליביה, נבחר לאיש המשחק, ניצל את ההזדמנות כדי להפוך לדמות שכולם מדברים עליה – וגם לאיום רציני על מעמדו של אחד, כריסטיאנו רונאלדו. לזכותו של רודריגס ייאמר שהוא עדיין לא נפוח ועסוק במראה החיצוני שלו כמו הפורטוגלי, שמסוגל לעלות למחצית השנייה של המשחק עם תסרוקת שונה מזו שעלה איתה למחצית הראשונה, וגם העובדה שהוא מצליח לשאת על גבו את הנבחרת שלו, להבדיל מרונאלדו שהודח במפתיע בשלב הבתים, משחקת לטובתו. ובכל זאת, ההשוואה הזאת בלתי נמנעת – והיא עושה לו רק טוב.
היעד: ריאל מדריד
חאמס דויד רודריגס רוביו נולד בקוקוטה, קולומביה, סמוך לגבול עם ונצואלה. אביו של רודריגס, כדורגלן לשעבר, לא היה נוכח רוב ילדותו, וחאמס גודל ע"י הסנדק שלו שדחף אותו לתחום. לפי הסיפורים, כבר בגיל שנתיים, כשעמד על הקווים וצפה באימונים של הגדולים, הוא נהג לחקות שחקני כדורגל מקומיים.
הסקאוטים בקולומביה גילו אותו בגיל 10, במחנה כדורגל לכשרונות צעירים, שם כבש שער נדיר בבעיטה ישירה מהקרן והוביל את הקבוצה שלו לאליפות הטורניר. הוא סומן מיד כפוטנציאל גדול. בגיל 15 כבר התחיל לשחק כדורגל בקבוצה מקצוענית במדי אנוויגאדו מהליגה השנייה בקולומביה. חדור מוטיבציה הוא שילם מכספו כדי לשכור את שירותיו של מאמן פרטי שיעבוד איתו מעבר לאימונים הרגילים בקבוצה - לא עניין של מה בכך עבור נער צעיר במדינה שלא מתהדרת ברווחה כלכלית.
את קפיצת המדרגה הבאה שלו הוא עשה ב-2008, כשעבר לקבוצת באנפילד מהליגה הראשונה בארגנטינה, שם הפך לשחקן הזר הצעיר ביותר אי פעם שכובש שער. את הגולאסו הראשון שלו כבש בגיל 17, כשהשחיל טיל קרקע-חיבור לשער של רוסאריו. בהמשך העונה, בדרבי הסוער מול לאנוס, הקפיץ חאמס כדור יפהפה מעל השוער לרשת. אחרי המשחק הזה נכתב במגזין הספורט הארגנטינאי "אולה" שרודריגס מזכיר את כריסטיאנו רונאלדו. ההשוואה הזו כאמור רודפת אותו גם היום. אנחנו עוד נחזור אליה.
בתום העונה הוא זכה עם באנפילד באליפות היסטורית ומאז לא הסתכל לאחור. ב-2012 הוא עבר לפורטו תמורת 5.1 מיליון אירו. באותה עונה הבקיע 14 שערים ובישל עוד 11, ובסופה נבחר לשחקן השנה בליגה הפורטוגלית, הצעיר ביותר שזוכה בתואר הזה. בשלוש העונות בהן שיחק בפורטו זכה חאמס בלא פחות משמונה תארים. בזמן שנערים ישראלים עוד מתאכזבים מהעתידות של בזוקה, חאמס רודריגס בגיל 21 כבר הגיע לירח.
היכולת המרשימה שלו לא נעלמה מעיניה של מנצ'סטר יונייטד, שביקשה לרכוש אותו מפורטו תמורת 30 מיליון אירו אבל נדחתה משום שבשלב הזה הסכום כבר נחשב נמוך מדי, על סף המעליב. הסבלנות השתלמה לפורטו, ולפני שנה נמכר חאמס למונאקו הצרפתית עבור 45 מיליון אירו. ההשקעה החזירה את עצמה: רודריגס הצעיד העונה את מונאקו למקום השני בטבלה שמוביל לליגת האלופות, וגם סיים כמלך הבישולים של הליגה הצרפתית. יש לו עוד ארבע שנים בחוזה, אבל האמת היא שכבר עכשיו הוא מחוזר נמרצות ע"י ברצלונה וריאל מדריד, כשלפי מקורביו נטיית ליבו היא לכיוון הבלנקוס, אותם העריץ מאז ילדותו. אם יגיע לשם, הוא צפוי להתחרות על המשבצת שבה משחק – כן,כן – כריסטיאנו רונאלדו.
נקרא על שם ג'יימס בונד
נכון לעכשיו, חאמס, במונדיאל הראשון שלו, הוא מלך השערים של ברזיל 2014 עם ששה כיבושים בחמישה משחקים, אחד מהם הוא ללא ספק שער הטורניר עד כה - הפצצה האדירה לרשת של נבחרת אורוגוואי שעדיין מהדהדת באצטדיון המראקאנה. בתום המשחק השווה אותו מאמן הנבחרת המפסידה למראדונה ולמסי, חברה לא רעה בכלל להיות בה. חאמס, בתגובה, השתדל להישאר צנוע. "אני מנסה עדיין ללמוד ויודע שהאחריות עלי גדלה", הוא אמר לכלי התקשורת, "אני מציג יכולת טובה וכובש, אי אפשר להיות מאושר יותר מזה".
להגשים חלום ילדות על הבמה הגדולה בעולם זה באמת מרגש. במפגש ברבע הגמר מול המארחת ברזיל, יתמודד רודריגס עם עוד ילד שכונות שמגשים חלום, כוכב הנבחרת המקומית ניימאר, שנותן בינתיים טורניר טוב, אבל חאמס לגמרי גונב לו את ההצגה. השניים האלה צפויים להיות בשנים הבאות הרונאלדו והמסי של הדור החדש, שילכו ראש בראש על כל התארים הקבוצתיים והאישיים. עד שזה יקרה, את זמנו הפנוי מבלה רודריגס במשחקי וידאו ובשיעורי אנגלית - אולי כהכנה לשלב הבא בקריירה. הוא נחשב לאיש חביב שלא נתן להצלחה המסחררת לעלות לו לראש, בינתיים לפחות, ומקפיד להשתתף באירועי צדקה, להצטלם ברצון עם מעריצים ולבקר ילדים בבתי חולים. ב-2011 הקים עמותה בשם "כולנו קולומביאנים" שמטרתה לחנך את הנוער המקומי לערכים דרך הכדורגל.
עד כמה רודריגס הוא באמת תמונת מראה של רונאלדו (והיי, אלה שניים שנראה שמבלים לא מעט מול מראה בסידור הפריזורה)? קשה להתעלם מקווי הדמיון, שמתחילים כבר מהשם עצמו. כשם שחאמס (ג'יימס) נקרא ע"ש ג'יימס בונד, 007, רונאלדו נקרא על שמו של רונאלד רייגן, נשיא ארה"ב שהיה גם השחקן האהוב על אביו (שמו המלא הוא כריסטיאנו רונאלדו דוס סנטוס אוויירו). כמו חאמס, גם רונאלדו התגלה ע"י ציידי כשרונות כשהיה בן 10 וסומן כפוטנציאל עתידי. הוא כבש צמד בהופעת הבכורה שלו בקבוצה מקצוענית במדי ספורטינג, והיה הראשון אי פעם ששיחק בקבוצות הנערים, הנוער, הצעירים, המילואים והקבוצה הבוגרת באותה השנה. רונאלדו גם עשה היסטוריה שהפך לשחקן הפורטוגזי הראשון שחותם במנצ'סטר יונייטד, אליה עבר תמורת 15 מיליון אירו כשהיה בן 18. בהמשך שבר את שיא ההעברות כשנמכר לריאל מדריד עבור 94 מיליון אירו, שיא שנשבר בשנה שעברה עם ההעברה של גארת בייל מטוטנהאם לריאל תמורת 100 מיליון. זה אולי מציג את סכום ההעברה האחרון של רודריגס באור מעט מגוחך, אבל צריך לזכור שיש לפחות עוד העברת ענק אחת בקריירה שלו (אם תרצו קנה מידה נוסף, כשניימאר עבר לברצלונה זה היה תמורת 57 מיליון אירו), ושהערך שלו עולה מדי משחק. לא מן הנמנע שאם ישמור על הקצב הזה, ישבור את השיא.
עקף את רונאלדו בסיבוב
כסף לא מגיע רק מלשחק כדורגל, אלא גם ולעתים בעיקר משוק הפרסום הבינלאומי, וכאן אפשר להבחין מהר מי נחשב לכוכב בסדר גודל עולמי. רונאלדו אמנם משתכר כיום כ-17 מיליון אירו נטו בריאל (לא כולל בונוסים שונים על הישגי הקבוצה), אבל מוסיף לכך עוד 17.5 מיליון מחסויות ופרסומות עבור גופים כמו נייקי, טאג הויר והרבלייף. יש לו דגמים ייחודיים תחת המותג "CR7" וכיום הוא הכדורגלן המרוויח ביותר בעולם.
ליאו מסי, לעומתו, מצרף ל-14 מיליון האירו שלו מברצלונה (נטו, לפני בונוסים) עוד קרוב ל-17 מיליון מחסויות ופרסומות עבור אדידס, פפסי, תפוצ'יפס ועוד. גם ניימאר עושה כ-11.5 מיליון אירו מהענקת שמו לנייקי, פנסוניק, ל'וריאל ואחרים. רודריגס עוד לא נמצא בליגה הזו, אבל זה בדרך. אחרי הכל, יש לו את הלוק הנכון וסקסאפיל כובש, שבא לידי ביטוי בין היתר בריקודי הניצחון הקולומביאנים המרעננים והמשעשעים, שיכול להתאים כמעט לכל מותג. גם מגזין "ווג" לא יכול היה להתעלם ובחר ברודריגס לפייבוריט שלו במונדיאל. ב"ווג" צופים לו עתיד מזהיר בתחום האופנה כיורש של דיוויד בקהאם, לא פחות.
על הכוח השיווקי של השחקנים אפשר ללמוד גם ממה שקורה ברשתות החברתיות. רונאלדו מתחזק חשבון טוויטר עם למעלה מ-27.5 מיליון עוקבים, אחרי ניימאר עוקבים 12 מיליון, בעוד שרודריגס מסתפק ב-2.7 מיליון עוקבים. מספר שצפוי לגדול בצורה אקספוננציאלית בקרוב, אחרי ששאקירה צייצה לו תודה נלהבת בטוויטר בעקבות ההעפלה לרבע הגמר. גם סופיה ורגרה וריהאנה הצטרפו למועדון המעריצות שלו, ולברון ג'יימס הכתיר אותו לכדורגלן האהוב עליו בטורניר.
ומה לגבי היכולת וההכרה המקצועית? כשהיה בגילו של רודריגס היום, רונאלדו (מלך השערים של ליגת האלופות בכל הזמנים) כבר זכה בתואר כדורגלן השנה בעולם. מסי עשה זאת כשהיה שנה צעיר יותר, בן 22. רודריגס עוד לא שיחק בקבוצה שהעפילה לצ'מפיונס ורק עכשיו מתחיל להיחשב בליגה של הגדולים באמת, אבל יש גם לו כמה נתונים טובים לרזומה: הוא הבקיע עד עכשיו 72 שערים בקריירה (בנבחרת ובקבוצות הבוגרות), יותר ממסי שכבש עד גיל 23 "רק" 42 שערים, אבל פחות מרונאלדו עם 80 בגיל הזה, והרחק מאחורי ניימאר שמציג מספר מפלצתי של 186 כיבושים (אם כי צריך לסייג ולומר שבליגה הברזילאית שם כבש את הרוב המכריע של שעריו משחקים הרבה יותר פעמים בשנה).
לעומת זאת, כשמסתכלים על גביע העולם, חאמס רודריגס משאיר את רונאלדו ומסי הרחק מאחור. רונאלדו ערך את ההופעה הראשונה שלו במונדיאל ב-2006, כשהיה בן 21. הוא סיים אותו עם שער בודד. גם את המונדיאל שאחריו סיים בקושי עם שער אחד, בדיוק כמו את הטורניר הנוכחי, הכושל, של נבחרת פורטוגל. כלומר בשלושה מונדיאל הוא הבקיע פחות מאשר מונדיאל אחד של רודריגס. מסי לא שותף יותר מדי במונדיאל הראשון שלו, גם הוא לפני 8 שנים. הוא כבש שער לא משמעותי ב-6:0 של נבחרתו על סרביה (אבל הפך לשחקן הצעיר ביותר בתולדות נבחרת ארגנטינה במונדיאלים ולאחד מעשרת הצעירים ביותר שהבקיעו במונדיאלים). בטורניר ב-2010, לשם כבר הגיע כשחקן בשל וכוכב גדול, הוא לא כבש בכלל. לפחות בברזיל 2014 יש לו חוויה מתקנת.
