השיטה הייתה פשוטה. עשרות גברים היו נכנסים בזה אחר זה לדירה גדולה בבניין מגורים במרכז חולון לאחר שקיבלו הודעה עם מספר והוראות הפעלה; הם היו מקישים את הספרות בקודן המוטמע בדלת הכניסה ומשתחלים פנימה בבהילות, מחשש שמישהו מהשכנים יבחין בהתרחשות החריגה ויזמין משטרה. רק בדיעבד יבינו הגברים שלא מהשכנים הייתה להם סיבה לדאוג.
בדירה המתינו שולחנות רולטה ובלאק-ג'ק. דילרים מיומנים מכרו ז'יטונים ומלצרית הגישה למהמרים כוסות תה וקפה. מעת לעת חולקו עוגיות תוצרת בית, ומי שנשאר בסביבה מספיק זמן כדי לפתח רעב של ממש קיבל טוסט וסלט.
המהמרים בדירה שהוסבה לקזינו היו ברובם אנשי צווארון כחול – פועלים, נהגי מוניות ובעלי עסקים קטנים שביקשו לפרוק מתחים מהמלחמה, מהישיבה הממושכת בבית ובממ"ד, חיפשו קצת ריגושים. אצל רובם זה נגמר בהפסדים של עשרות אלפי שקלים, לפעמים בתוך לא יותר משבוע. "הבית תמיד מנצח", אומרת הקלישאה הראשונה בספר הגדול של ההימורים, וגם הפעם הבית לא הפסיד. חלק מהגברים נאלצו לפתוח תוכניות חיסכון ולקחת הלוואות מהבנק, אחדים שעבדו מכוניות ומכרו תכשיטים. זה לא מנע מהם להמשיך להמר, להיאחז בתקוות השווא שהנה-הנה מגיעה המכה הגדולה.
בדירת הקזינו בחולון נתפסו שולחנות רולטה ובלאק ג'ק, וגם 45 אלף דקל במזומן. רוב המהמרים שהגיעו אליה הפסידו עשרות אלפי שקלים, לפעמים בתוך לא יותר משבוע
לפני שבועיים, בשעת ערב מאוחרת של יום חמישי, הגיעה מכה מסוג אחר לגמרי. בלשי מחלק המוסר ביחידה המרכזית (ימ"ר) במשטרת מחוז תל אביב פשטו על הקזינו, עיכבו לחקירה את המארגנים ואת הדילרים, החרימו 45 אלף שקל במזומן שנמצאו על השולחנות וסגרו את המקום עד להודעה חדשה בצו של קצין משטרה בכיר. כצפוי במקרים האלה, הפשיטה באה בעקבות הלשנה; פחות צפויה הייתה זהות המלשינים, או ליתר דיוק המלשינות.
"בעלי סיפר לי שביקשו ממנו לעשות משמרות לילה במפעל. האמנתי לו, כי לא הייתה לי סיבה לפקפק בזה. הרי אנחנו בתקופת מלחמה, זמן חירום, הגיוני שצריכים אותו. אבל היום אני יודעת שהוא שיקר לי. שלוש פעמים בשבוע הוא התיישב סביב הרולטה בקזינו ובסוף הפסיד יותר מ-100 אלף שקל בשבועיים". כך מספרת רונית (שם בדוי), שבעלה רוקן את חשבונות הבנק המשפחתיים ולקח הלוואה כדי לממן את חובות ההימורים שלו.
רונית הייתה חלק מקבוצה של נשים שהכירו זו את זו עוד לפני שהבחינו שמשהו מוזר קורה בחשבונות העו"ש שלהן. הן שיתפו פעולה, עקבו אחר בעליהן וגילו מהר מאוד איך באמת נראות "משמרות הלילה" של הבעלים. הנשים דאגו להעביר את המידע למשטרה, וחלקן התעמתו מילולית וכמעט פיזית עם העבריינים וה"קופים" (אנשי קש) שניהלו את הקזינו מטעמם.
כ-20 בתי קזינו נחשפו בשבועיים האחרונים בלבד. בחלקם נמצאו לא רק שולחנות הימורים, אלא גם מכונות מזל ותחנות מחשב ששימשו להימורים על תוצאות ספורט בארץ ובעולם
הקזינו שחוסל בחנוכה היה רק הסנונית הראשונה – כעבור מספר ימים נסגרו בחולון עוד שתי דירות ששימשו להימורים – אבל גורמים במשטרה מודים שתחת כל קזינו שנסגר, ארגוני הפשיעה וחייליהם פותחים בין שניים לשלושה חדשים כבר למחרת.
במשחק החתול והעכבר הזה נעזרת המשטרה לא רק במשפחות המהמרים, אלא גם במהמרים שמרגישים מרומים ומחליטים להלשין על מפעילי בתי הקזינו כדי לסגור אותם ולגרום לעבריינים שמאחוריהם נזקים כספיים. רק השבוע פשטו בלשי תחנת קריית גת על מועדון הימורים גדול בעיר שהפעילו עבריינים המזוהים עם משפחת הפשע ג'רושי, אבל גם זו רק טיפה בים.
במשטרה מספרים שארגוני הפשע פנו לאפיק הקזינו ממש בעיצומה של המלחמה, היצע שמספק מענה לסוג מאוד מסוים של ביקוש. "הבנו שאנשים מחפשים ריגושים וסיפוקים מיידים", אומר מאיר (שם בדוי), עבריין וחבר בארגון פשע, על שלושת הלהיטים הגדולים של העולם התחתון מאז פרוץ המלחמה: הפעלת דירות הימורים נסתרות, השכרת חדרים לפי שעה וסחר ב"גז קצפות" – חמצן דו-חנקני או N₂O, המוכר גם כ"גז צחוק". כולם לא חוקיים, כולם מציעים ריגוש לרגע בתמורה לסיכון גדול, וכולם מאוד מבוקשים במדינה שנגמר לה האוויר לנשימה.
כולם רוצים להתפרק
גורמי מודיעין במשטרה מעריכים כי בחודשיים האחרונים, מאז פרוץ הלחימה בעזה, הרוויחו ארגוני הפשיעה במרכז הארץ ובצפונה כמה עשרות מיליוני שקלים רק מדירות ההימורים. ההערכה מבוססת בין השאר על כך שכ-20 בתי קזינו נחשפו באזורים האלה בשבועיים האחרונים בלבד; בחלקם נמצאו לא רק שולחנות הימורים, אלא גם מכונות מזל ותחנות מחשב ששימשו להימורים על תוצאות ספורט בארץ ובעולם.
בעל דירות וצימרים: "כמות הבוגדים והבוגדות מטורפת, יותר מאשר בקורונה. הביקוש כל כך גדול שאני מעביר חלק מהפונים לחברים שלי מארגון פשע מתחרה"
"תמיד היו בארץ בתי קזינו פיראטיים, אבל לא זכורה לי תקופה שבה הוקמה כמות מטורפת כזאת בזמן כל כך קצר", אומר השבוע קצין מודיעין. "ארגוני פשע שכרו דירות מהיום להיום, הפעילו דילרים וקופים, ובסוף כל ערב מועברים אליהם מאות אלפי שקלים מכל דירה כזאת. הם הבינו שאנשים לחוצים מאוד, מחפשים לשחרר מתחים ועצבים מהבית אחרי שבועות של אזעקות וכותרות נוראיות, והקזינו היה בשבילם מפלט. עבריינים חיפשו דרך מהירה לעשות כסף מכל הלחץ שהמדינה נמצאת בו, והאמת? הם הצליחו".
מאיר מנסח כך את המחשבה שמאחורי דירות ההימורים: "אנחנו יודעים שאנשים מחפשים לברוח מהנשים והילדים בתקופת המלחמה, אז פתחנו דירות כאלה בכמה ערים במרכז הארץ. את כל מה שצריך לדעת אנחנו מעבירים בקבוצות וואטסאפ סודיות, וההצלחה גדולה מאוד. המקומות מלאים עד אפס מקום בכל ערב מחדש, זה הגיע למצב שאנחנו דוחים מהמרים לבוקר".
מי מגיע לדירות?
"יש מהמרים כבדים, קבועים, שאנחנו מכירים בלי קשר למלחמה, ויש את החדשים שהמלחמה שיגעה אותם".
גם מכרה הזהב השני של ארגוני הפשע במלחמה – השכרת חדרים לפי שעה, על פי רוב לזוגות שהיחסים ביניהם אינם בדיוק נחלת הכלל – הוא בעצם גלגול מחודש של סצנה ששגשגה כאן בעבר ומעולם לא נעלמה לגמרי. הפריחה הנוכחית שלה נובעת גם מכך שרוב בתי הבושת נסגרו בתקופת המלחמה, וגם מעלייה בביקוש – שלדברי גורמים בארגוני הפשיעה מאפיינת תקופות של מתח במדינה. תעשיית ה"בוגדים–בוגדות", הם אומרים, היא ברומטר מושלם למפלס הלחץ הישראלי.
"כמות הבוגדים והבוגדות מטורפת כרגע, הרבה יותר מאשר בימים רגילים ואפילו יותר מאשר בקורונה – הפעם האחרונה שהייתה כזאת עלייה. כולם רוצים להתפרק עכשיו", אומר בעל דירות וצימרים שעובד עם ארגון פשיעה ומשכיר חדרים וצימרים לפי שעה במרכז הארץ. "כל כמה דקות אני מקבל טלפון מזוג שרוצה חדר לשעה, שעתיים, אפילו לחמש ושש שעות. ברור לי שזה לא זוגות 'חוקיים'. באים לפה אנשי עסקים בכירים מאוד, ואני נהנה מזה שהחדרים והצימרים שאני מפעיל הם באזור שכמעט לא היו בו אזעקות. מפה לשם, הביקוש כל כך גדול שאני מעביר חלק מהפונים לחברים שלי מארגון פשע מתחרה". המחיר לשעה, מעדכן האיש, הוא 250–300 שקל.
קצין משטרה מספר שגז הקצפות פופולרי בקרב צעירים שמחפשים מפלט מלחצי המלחמה. החודש נערכה פשיטה על עסק בבאר שבע שבו נמצאו יותר מ-90 בלונים של הגז המסוכן
הבום בתעשיית החדרים לפי שעה מורגש באזור השרון, בשפלה, בבית שמש ובירושלים, באזור חיפה וגם בנגב. במשטרה מעריכים שארגוני פשיעה מקושרים כיום למאות דירות וצימרים – חלקם בבעלות הארגונים או בשותפות סמויה איתם, אחרים שייכים לאנשים פרטיים שמשלמים להם דמי חסות.
הרבה כסף מעכשיו לעכשיו
גם "גז הקצפות" אינו דבר חדש בנוף המקומי. ראשית, חמצן דו-חנקני הוא בדיוק החומר שבו נעשה שימוש לצורך הפחתת כאב והרדמה, בין השאר אצל רופאי שיניים ובחדרי לידה (אלא שהשימוש הרפואי נעשה במינון נמוך, וכמובן באופן חוקי ומבוקר); שנית, הוא משמש גז להכנת קצפת. שאיפת הגז ישירות מהבקבוק יוצרת תחושת אופוריה, וכבר לפני כשלוש שנים דווח בישראל על גל מקרים של שימוש בו במסיבות – וכתוצאה מכך גם על מקרי חירום רפואיים.
"גז הצחוק" אולי נשמע תמים, אבל הוא עשוי לגרום בין השאר לפגיעה נוירולוגית, סחרחורות קשות, ירידה מהירה בלחץ הדם, עילפון ופגיעה בלב, עד כדי התקף לב ומוות. מאז שנת 2006 נאסר לייצר, לייבא או לשווק אותו בישראל ללא היתר ממשרד הבריאות – מה שפתח את הדלת לשוק השחור. כיום מוכרים עבריינים את הגז בכמויות גדולות למארגני מסיבות מחתרתיות שנערכות בלופטים, בווילות, במרתפים ובמקלטים. עלייה מסוימת בשימוש בגז נרשמה כבר בקיץ האחרון, והקפיצה הגדולה באה לאחר פרוץ המלחמה.
"צעירים ששאפו כמות גדולה של הגז מצאו את מותם או נפגעו באורח קשה מאוד בשנים האחרונות", מזהיר קצין משטרה. "לאחרונה אנחנו מזהים יותר ויותר גורמים בארגוני פשע שעוסקים בסחר בגז קצפות בגלל הביקוש הגדול מצד בני נוער שמשתמשים בו כדי לברוח מהמציאות הקשה של המלחמה. עבריינים מנסים בכל הדרכים לעשות כסף, גז קצפות זה להיט, ובגלל הביקוש הם גם הקפיצו את המחירים שלו".
המשטרה פועלת נגד הפצת הגז – רק החודש נסגר בבאר שבע עסק שפעל ללא רישיון, ושבפשיטה עליו נמצאו יותר מ-90 בלוני גז קצפות – אבל גם כאן מדובר לכל היותר באצבע בסכר. בעולם התחתון יודעים מה אנשים מחפשים, ויודעים איך לספק להם את זה.
גביית דמי חסות במלחמה היא קשה עד בלתי אפשרית. כדי לפצות על אובדן ההכנסות נכנסים העבריינים כשותפים סמויים בעסקים שמתבססים על מזומן, כמו פיצוציות – וחדרים לפי שעה
סגן-ניצב בדימוס ישראל אריאלי, ששימש קצין מודיעין במחוז הדרום במשך שנים רבות, מספר שארגוני הפשיעה ידעו תמיד לעשות התאמות לשינויים בביקוש ולטרנדים. "בלי שכסף נכנס אין לארגונים האלה אפשרות להתקיים", אומר אריאלי. "בשגרה הם שותפים בצ'יינג'ים ועוסקים בסחר באמצעי לחימה, סמים, הימורים ודמי חסות, ובזמן המלחמה הם מצאו פתרונות מהירים כדי להכניס הרבה כסף מעכשיו לעכשיו. זה לא רק עניין של סיפוק ריגושים כמו הימורים וסמים: הייתה למשל הגניבה המסיבית של אמצעי לחימה מגופות של מחבלים שנמצאו בשטח העוטף ובמסיבה ברעים. רובי קלצ'ניקוב, מחסניות, כדורים, רימונים, מטולי RPG – זה שווה לבד הכנסה של כמה מיליוני שקלים. המוח של העבריינים עובד כל הזמן על דרכים לניצול מצבי חירום".
במשטרה יודעים לספר שגביית דמי חסות בתקופת מלחמה היא קשה עד בלתי אפשרית – ולו מפני שעסקים רבים אינם פועלים כלל. כדי לפצות על אובדן ההכנסות מעדיפים כעת העבריינים להיכנס כשותפים סמויים בעסקים שמתבססים על הכנסות במזומן, כמו פיצוציות – וכאמור, חדרים לפי שעה. אפיק הכנסה פורח נוסף הוא זיוף והפצה של שטרות 50 ו-200 שקל, בין השאר בגלל השימוש הגובר במזומן של אנשים ועסקים שנקלעו לקשיים כלכליים בחודשי הלחימה.
היבט אחר של התאמה לרוח הזמן היה המהלך של ראשי ארגונים כמו שלום דומרני ועמוס לביא, ועבריינים מוכרים כמו דין בן פורת ודניאל מלסה, שבתחילת המלחמה חילקו לחיילים בשטחי הכינוס ולמפוני העוטף והדרום שהועברו לבתי מלון אוכל, סיגריות וממתקים, בובות, משחקים ואפילו הלבשה תחתונה; זה בוודאי לא הזיק לתדמית שלהם, לפחות בעיני עצמם. "עבריינים ניצלו את המלחמה כדי להציג את עצמם כפילנתרופים, אבל בתכלס ארגוני הפשע המשיכו לעבוד מסביב לשעון, ומאחורי הקלעים נגנבו למשל טילי לאו ממוצבים בצפון", אומר קצין משטרה. "הכל זה כסף מזומן שזורם אליהם לכיסים".
העבריינים יצאו מהחורים
בתחילת המלחמה הבחינו במשטרה בירידה דרמטית במספר מעשי הרצח בחברה הערבית – בדגש על יישובי המשולש, חיפה והצפון. עבריינים נשארו בבתים, ארגוני הפשיעה הקפיאו את החיסולים. טילים מעזה נחתו בלי הפסקה ביישובים בדרום, בשרון ובמרכז, ומפלס הרציחות ירד כמעט לאפס. אלא שבשלושת השבועות האחרונים התהפכה המגמה, ובאופן קיצוני: רק בסוף השבוע האחרון נרצחו במגזר שבעה בני אדם, ומספר הנרצחים מתחילת השנה קפץ ל-241 (לעומת 108 באותה התקופה אשתקד). שתי המגמות – הירידה התלולה וכעת העלייה – הן היבט נוסף של היכולת של העבריינים להתגמש.
"אנחנו מעריכים שבגלל הירידה במספר האזעקות ושיגור הרקטות, העבריינים יצאו מהחורים והתחילו להוציא אל הפועל חיסולים שהוקפאו במגירות", אומר קצין מודיעין במשטרה. ואילו קצין חקירות באחת היחידות המרכזיות אומר השבוע: "אסור אף פעם להספיד ארגוני פשע, לא כשאנחנו עוצרים להם את הבכירים ולא בזמן מלחמה. הם תמיד יידעו מאיפה לגרד את הכסף שצריך כדי לחיות ברמת חיים גבוהה, לממן לעצמם את עורכי הדין הכי טובים ולדאוג למשכורות לחיילים שלהם. זה פשוט האופי של העסקים האלה".