"אני בן 21 והשיער במפרצים שלי בחצי השנה האחרונה מתחיל להיות יותר דליל ופורץ פנימה", מספר נועם בפורום אינטרנטי העוסק בהתקרחות וזוכה מיד לתגובות אוהדות. כשמדפדפים קצת בין העמודים, ניתן למצוא את ההודעה של דניאל בן ה-24 שמבקש ייעוץ לגבי הנשירה המסיבית שהוא חווה, וגם את שמוליק, רק בן 23, אבל רואה את השיער נשאר על הכרית בכמויות כבר ארבע שנים – למרות שאביו מסתובב עם ראש מלא תלתלים בגיל 52 ולמרות ששני הסבים שלו לא סבלו מהתקרחות אפילו בגיל 60.
כולם צעירים, חיילים משוחררים או סטודנטים בתחילת דרכם, שמוצאים את עצמם שרים שיר אהבה לבלורית נעלמת הרבה יותר מוקדם משתכננו. המשפחה תרגיע אותם ותגיד שאם מסרקים קצת הצידה אז בקושי שמים לב – אבל בני גילם יבינו אותם לגמרי. מתחת לרדאר של מותגי השמפו, העיסוק של גברברי ישראל הצעירים בהתקרחות רק הולך ומתגבר, ולמרות שאין בנמצא נתונים מחקריים שמצביעים על שינויים מהותיים בתופעה, ההיסטריה מורגשת היטב. "זו לא רק תחושה – זה משהו אמיתי ביותר", אומר ד״ר אכי פרידמן, מומחה ברפואת עור ודרמואסתטיקה, "אנחנו רואים עליה משמעותית בכמות המתקרחים הצעירים והיו לי גם פציינטים שסבלו ממפרצים בגיל 15 ו-16, שזה מוקדם מאוד".
גם ד״ר דב סטפלר, מומחה למחלות עור, מרגיש שיותר ויותר צעירים מגיעים לקליניקה שלו: "רוב המטופלים שלי הם בני 20 עד 30, אבל יש צעירים שמגיעים אלי גם בגיל 17 או 18 עם נשירה ואני חושב שיותר צעירים מתקרחים היום יחסית לעבר. מצד שני – יכול להיות שזה קורה פשוט משום שיש היום יותר מודעות לנושא. פעם גברים איבדו שיער ולא התייחסו לזה בכלל, והיום הם משקיעים יותר באיך שהם נראים, וברגע שיש קצת מפרצים הם ישר רצים לטיפול ומוכנים להשקיע בזה לא מעט כסף".
מ׳, בן 24, הוא אחד מאותם סקפטיים שעם הרמז הראשון למפרץ החליטו להקדים תרופה למכה. כבר שלוש שנים שהוא משתמש בפרופסיה, כדור למניעת התקרחות שהומלץ לו על ידי אביו, רופא עור, וממש לא מתכוון לחכות לגיל 40 כדי להיכנס ללחץ. "האמת שאין לי שום בעיה רצינית של קרחות כרגע, אבל אני לוקח את הכדור כטיפול מניעתי. אני רואה סביבי גברים בגילי שמקריחים ממש, אנשים עם קרחות מלאות או ניצני קרחת או כל דבר שבין לבין, ולא רוצה להגיע לשם. באוניברסיטה יש המון בני עשרים וקצת שנמצאים בדרך לקרחת, ואני אוהב את השיער שלי אז החלטתי ליהנות ממנו כל עוד אני יכול".
אם החלונות היו נפתחים – הוא היה קופץ
האם אנחנו מקריחים היום מוקדם יותר מבעבר? לפי המדע התוצאות אינן חד משמעיות, אבל אם תשאלו את ד"ר אלכס גינזבורג, רופא מומחה במחלות עור ושיער ומומחה להשתלות שיער, אין כאן בכלל שאלה. "אם תבררי אצל ההורים שלך כמה חברים קירחים היו להם בגיל עשרים תגלי שכמעט ולא היו מקרים כאלה", הוא אומר, "פעם 60% מבני ה-40 היו מקריחים לעומת 20% בלבד מבני ה-20 – אבל היום אנחנו רואים שהחבר׳ה הצעירים כבר הגיעו לאותן סטטיסטיקות של המבוגרים וזה רק ממשיך. כשני שליש מבני העשרים ומשהו היום כבר מתחילים להקריח".
אין לתופעה הזאת הסבר חד משמעי, והרופאים איתם שוחחנו מדברים על צירוף של נסיבות אשר הופך את הגברים הישראלים לקבוצת סיכון התקרחותית – החל מהגנים היהודים הנודעים ועד לשימוש המסיבי שלנו בסלולריים פולטי קרינה. "אם תסתובבי בחו"ל לא תראי כמות כזו של קירחים כמו אצלנו", אומר ד״ר גינזבורג. "כיון שב-10-15 שנים האחרונות רואים יותר ויותר צעירים מקריחים, נראה שמה שהשתנה הוא לא הגנים אלא החשיפה לקרינה וכמובן התזונה". ד״ר פרידמן מסכים איתו: "כנראה שלעולם המתועש יש אפקט במה שאנחנו אוכלים, שותים, נושמים - אבל אנחנו לא יכולים לשים עליו את האצבע ולומר מה הגורם בדיוק".
אלא שבני העשרים של היום לא מחכים להסברים מנומקים ופותחים מיד בפעולה. "הצעירים של 2014 רואים התחלה של התחלה של התקרחות ומגלחים ישר את כל הראש, הרבה יותר מדי מהר", אומר ד״ר צחי שלקוביץ׳, מומחה לרפואת עור ודרמטולוגיה אסתטית. ד״ר פרידמן מגבה: "מגיעים אלי פציינטים שנדהמים לגלות בסוף גיל העשרה תחילת התקרחות, ויש להם אי נוחות גדולה מזה", הוא אומר. "העובדה שהם הולכים להיות קירחים מורידה אותם לקרשים, הם לא מתייחסים לשנים הארוכות שההתקרחות עשויה לקרחת, וכבר היה לי מטופל שכששמע שיש לו את הגנטיקה להתקרחות אמר לי שאם החלונות במשרד שלי היו נפתחים – הוא היה קופץ".
התגובה החריפה הזו היא מראה לתפיסות חברתיות מושרשות היטב: היופי קובע, גם אצל גברים. "לצעירים היום יש הרבה יותר מודעות לענייני המראה, והשיער חשוב מאוד לגברים", אומר ד"ר גינזבורג. ״זה כמו שפעם היו הולכים בסנדלים תנ״כיות והיום לא עושים את זה יותר כי יש מודעות לאופנה". "בגבריות החדשה יש דגש ענק על מראה חיצוני – לא כגוף שיכול לתפקד כגבר, אלא כאובייקט למשיכה", מוסיף ד״ר דני קפלן, ראש המגמה ללימודי גבריות בתכנית למגדר באוניברסיטת בר אילן, אשר חקר בשנים האחרונות יחד עם ד"ר אמיר רוזנמן מהמרכז הבינתחומי הרצליה את נושא גבריות הגוף והמטרוסקסואליות. לדעתו, יש להסתכל על החרדה מנשירת השיער בהקשר רחב יותר של גבריות: ״בעולם המערבי יש שינוי מגמה רחב - מגבריות מסורתית לגבריות צרכנית: בעוד בגבריות המסורתית הגברים לא מתעסקים במראה של הגוף שלהם בכלל אלא רק בביצועים שלו – היום אנחנו נמצאים בעידן של גבריות צרכנית בו יש לגברים לגיטימציה לצרוך מוצרי טיפוח, מביגוד ועד השתלות שיער. הצרכנות המטרוסקסואלית הפכה גם את הגברים לאובייקטים בעיני עצמם - הם לא עושים את זה כדי שאישה תחפיץ אותם - אלא מחפיצים את עצמם".
החשק המיני הולך לאיבוד
ההתקרחות המוקדמת מביאה את הגברים שלנו לחפש פתרונות שישאירו אותם שעירים במקומות הנכונים, ולשמחת כולם – התקדמנו לא מעט מאז הימים העליזים של המשחות המבחילות בהן השתמש פארוק ב״אלכס חולה אהבה״. מי שלא מעוניין להשתמש בתכשירים רפואיים וסובל מהידללות השיער פונה היום לעזרת ״toppik”, אבקה של סיבים הנתפסים במרווחים שבין השערות ומעניקים לשיער נפח ומראה מלא. השימוש באבקה מזכיר פיזור של מלח או פלפל במקומות המועדים לפורענות, והיא מגיעה בתשעה צבעים שונים. אם להאמין לסרטוני יחסי הציבור – התוצאות מרשימות בהחלט. ״אנשים שמתמודדים עם שיער דליל משתמשים ב״toppik״ וזה נפוץ מאוד בטלוויזיה״, מסביר ד״ר גינזבורג, "לא מעט קריינים ומגישים נעזרים בה ואפילו פוליטיקאים בכירים מאוד".
גברים שלא מעוניינים להשתמש בפתרון חיצוני, פונים לטיפול תרופתי שעוצר את נשירת השיער ומסייע בצמיחה מחודשת. הטיפול הוותיק בישראל נעשה באמצעות "מינוקסידיל" - חומר המעודד צמיחה מחודשת של שיער לאחר מפגש עם הקרקפת. ״אחוזי ההצלחה נעים בין 20-30% ויש בו אי נוחות מסוימת כי הוא הופך את השיער דביק ומצמיח שיער בכל מקום בו מורחים אותו. כבר היו מקרים של צמיחת שיער במקום לא רצוי בגלל מגע עם התכשיר", מסביר ד״ר שלקוביץ׳.
נכון להיום, הכוכב הבלתי מעורער בתעשיית ההתמודדות עם בעיות ההקרחה הוא פרופסיה, כדור המכיל חומר בשם finasteride שאמור לעשות לשיער הנסוג שלכם נפלאות. רוב הרופאים עצם שוחחנו מטפלים גם בעזרת כדורי הפרופסיה: "מדובר במוצר שקיים כבר 17 שנים, עוצר את ההתקרחות ואפילו מצמיח שיער בחלק מהמקרים", אומר ד״ר גינזבורג. ד״ר שלקוביץ׳ מספר על מחקר שנערך לאחרונה לאחר מעקב של עשור ואישר כי ב-90% מהמטופלים התרחשה עצירת נשירה ו-65% אף נהנו מצמיחה מחודשת. הנתונים המדהימים הללו מביאים לא מעט צעירים להשתמש בתרופת הפלא, ואם להאמין לפרסומים אפילו ברדלי קופר, האיש ש"פיפל" הכתיר כגבר הסקסי בעולם, כמו גם בן אפלק, נוטלים אותה. למעשה, פרופסיה כל כך מפורסמת, עד שג׳סטין ביבר – עוד בימים שלפני המעצר והנהיגה תחת השפעה - שאל את כתב הטלגרף הבריטי מדוע הנסיך וויליאם המקריח ממאן להשתמש בה. "יש דברים שאפשר לעשות כדי למנוע הקרחה היום כמו פרופסיה ואני לא יודע למה הוא לא משתמש במוצרים האלה", הוא אמר. "אתה פשוט לוקח את זה והשיער שלך גדל חזרה. אין לכם את התרופה הזו פה? למה לא אמרו את זה לוויין רוני? (שחקן כדורגל בריטי שעבר השתלת שיער, א"ר). הוא יכול לחסוך הון – וזה עוד בלי לדבר על ההצקות בחדר ההלבשה ובצהובונים".
אלא שרגע לפני שגם אתם רצים לבלוע איזה כדור, כדאי שתכירו גם את הקוץ באליה המסקרנת הזאת. באתר החברה מספרים על תופעות הלוואי השכיחות ביותר לפרופסיה: ירידה בחשק המיני, בעיות בהשגה או בשמירה על זקפה וירידה בכמות הזרע. ב-2003 הוקם הפורום "propeciahelp" שמאגד גברים שהשתמשו בפינסטרדייל (החומר הפעיל בפרופסיה) ומספרים על תופעות לוואי פיזיות, מיניות או נפשיות קבועות שהופיעו בעת השימוש בתרופה או לאחר הפסקת נטילת הכדורים. החדשות האחרונות בפורום פורסמו באוקטובר 2013 והן מספרות על רופאים שמחפשים מטופלים לשעבר בפרופסיה לטובת מחקר על השפעותיה. ״תופעות הלוואי לתרופה הן באחוזים בודדים מאוד", אומר ד״ר שלקוביץ׳, ״מדובר על: 1-2% מהמטופלים שמפתחים בתחילת הדרך הפרעה קלה בתפקוד המיני. אצל 90 וכמה אחוזים זה נעלם תוך כדי הטיפול, ובדרך כלל אנחנו מייעצים להמשיך. בשנים האחרונות התחלנו לראות הרחבה מסוימת, כך שמתוך האחוז או שניים שסובלים מתופעות לוואי יש מקרים בודדים בהם גם אחרי הפסקת הטיפול לוקח לתופעות כמה חודשים להיעלם. בכל מקרה, אבל לא דווח על שום מקרה בו הן נשארו בקביעות".
למרות המילים המרגיעות, בשטח נוצר מצב בו גברים שמבקשים לטפל בהתקרחות מוצאים עצמם בין שתי רעות. הגולש אורן ביטא את ההתלבטות הזו בדיוק בפורום אינטרנטי: "אני משתמש בפרופסיה מזה 4 חודשים", כתב. "אני לא יודע אם זה פסיכולוגי או לא, אבל אני כן חושב שאני יכול לדווח על ירידה בחשק המיני... על מעין תחושת נמלול כזו קלה ביותר במגע באבר המין ואיזשהו שינוי בתחושה. פחות פעמים אני נתקף 'חרמנות' כמו שהייתי בעבר...זה מלחיץ אותי, ומצד שני אני לא רוצה להקריח".
קשר השתיקה הקירח
הערה נוספת באתר החברה שמייצרת את הפרופסיה מהווה עוד סיבה לדאגה: "עשויה להיות עליה בסיכון לסוג רציני יותר של סרטן ערמונית בגברים שלוקחים פינסטרדייל במינון פי 5 מזה שבפרופסיה". פרופ׳ אלי שפרכר, מנהל מחלקת עור במרכז הרפואי תל אביב ע״ש סוראסקי, מבאר את הבעייתיות: "במחקר שנערך לפני כעשור נתנו לגברים את החומר הפעיל בפרופסיה, פינסטרדייל, במינון של 5 מ״ג ליום (פי חמש מכדורי הפרופסיה א.ר), במטרה למנוע את הסרטן הממאיר בערמונית״, מסביר פרופ׳ שפרכר. "גילו שמי שקיבלו את הפינסטרדייל במינון הזה אמנם פיתחו פחות גידולים ממאירים בערמונית – אבל יחד עם הירידה בשכיחות, הייתה עליה באגרסיביות של הגידולים – כך שבמקום גידולים שאפשר לחיות איתם, ראו גידולים שיש להם משמעות קלינית". המחקר הזה מדאיג, אבל כיון שהוא לא נערך בפרופסיה אלא בכדור החזק ממנה פי חמש – הוא לא מוכיח קשר מחקרי בין הפרופסיה לתוצאות הללו. האם יש סיבה לדאגה? פרופ׳ שפרכר סבור שחשוב שכל משתמשי הפרופסיה יהיו מודעים לנתונים כדי לעשות את הבחירה שלהם: "המידע שיש לנו לא מספיק כדי להגיע למסקנות ולאסור את השימוש והדבר היחיד שחשוב לי זה שמטופלים יידעו למה הם נכנסים".
א' (32) הכיר את כל הנתונים ואת כל הסכנות, אבל זה לא עצר אותו בדרך אל הפרופסיה: "הייתה אצלי התלבטות אם לקחת את התרופה או לא – אבל למען האמת, לכל תרופה יש סכנות ותופעות לוואי ואני חושב שאם יודעים למה נכנסים אז זה בסדר", הוא אומר. כבר שנתיים וחצי שהוא משתמש בפרופסיה, והוא מאוד מרוצה מהתוצאות: "אין מה לעשות, יש לי גנים דפוקים - אבא שלי קירח ועם השנים התחלתי לראות גם אצלי כל מיני קרחות ודילול בשיער. אחרי חודשיים של שימוש בפרופסיה ראיתי שהשיער מתחיל להתמלא ושומר על הצורה שלו, זה באמת עבד".
למרות האמונה בתרופה ושביעות הרצון הגדולה ממנה, כשהגיע הרגע להביא ילד לעולם, א' החליט להפסיק להשתמש בה: "כשאשתי ואני רצינו להביא ילד לעולם הפסקתי להשתמש בפרופסיה כי אחת מתופעות הלוואי היא דילול זרע. עשיתי הפסקה לכמה חודשים וראיתי שבאמת יש רגרסיה בעניין השיער. כשאשתי נכנסה להריון חזרתי להשתמש בה, אבל האמת היא שהתלות בה היא פשוט דבר מבאס: אם אתה לא לוקח אותה כל יום היא לא פועלת, וכגבר צעיר אני לא רוצה לפתוח את הבוקר שלי בלקיחת כדור – וזה עוד בלי לדבר על העלות הכספית". הנתון הזה, אם תהיתם, גמיש ונזיל. מקורות שונים נקבו בסכומים שונים לקניית התרופה – בין 140 ל-300 שקל לחבילה, תלוי במידת ההשתתפות של קופת החולים.
למרות הפופולריות הגואה של התרופה, כמו גם של אמצעים אחרים נגד התקרחות, גברים עדיין חוששים לדבר בחופשיות על הנושא. איש איש וחוסר הביטחון שלו: "לגברים לא נעים לומר שהם מתעסקים בהקרחה שלהם, לא נעים להם להודות שיש להם בעיה, לא נוח להם לדבר על זה", אומר ד"ר קפלן. "בישראל, אבל לא רק בה, יש את הדימוי של הצעירים החזקים עם הבלורית – והיעדרה הוא סימן לזקנה. להודות שיש לך קרחת שמקורה בתהליך ההבשלה הטבעית של הגוף נחשב אצלנו כמו להודות בהזדקנות – ואנחנו בתרבות שמקדשת את הנעורים".
א' מרגיש את ההשתקה הזו על בשרו: "המון גברים משתמשים בפרופסיה, אבל הם עדיין בארון", הוא אומר. "אני לא מכיר מישהו שמתגאה בשימוש בתרופות כאלה. זה טאבו לגמרי. יש לי חבר שמתקרח וכולם רואים את זה. הוא החבר הכי טוב שלי בעולם, אבל אנחנו לא מדברים על זה ואני לא יודע אם הוא משתמש בפרופסיה או לא. יש על זה סטיגמה שעדיף להיות קירח מאשר לקחת תרופות ולעשות טיפולים, כאילו זה פוגע בגבריות. כנראה שאם תעלה את זה לדיון זה ייגע ישירות בפחד הזה לאבד את השיער שלך. כולם יודעים שאנשים עם שיער נתפסים כיותר מצליחים, יותר צעירים, ולא צריך להתחיל לדבר על הבעיות שלך מול כולם. אפילו אשתי, כששמעה שאני מתראיין, ווידאה שאהיה בעילום שם כי אחרת יצחקו עלי ויגידו שאני סקפטי".