כשאנשים מדברים על ראש העיר שלהם, זה בדרך כלל כי אמרו בחדשות שהוא בדרך לכלא. במקרה הטוב, זה כי שוב עלתה התהייה הקיומית "בשביל זה אנחנו משלמים ארנונה?". אבל לכל כלל יש יוצא מן הכלל, וב-26 השבועות של כרמל שאמה הכהן בראשות עיריית רמת גן, לתושבים היו סיבות אחרות לגמרי לדבר עליו. למשל ההחלטה שלו לאפשר תחבורה ציבורית בשבת, התגובה המיליטנטית שלו לשריפת דגלי הגאווה שנתלו ברחובות או היוזמה שלו להציב משאיות אוכל באחד הכיכרות המרכזיים בעיר, כאילו שזאת לא רמת גן אלא פורטלנד, שלא לומר תל אביב. וזו לא רק הרוח החדשה, החילונית והקוסמופוליטית שמביא איתו איש הליכוד. זו גם הפרסונה הדיגיטלית שלו, בעיקר זו הפייסבוקית. האיש, מודים גם מבקריו, הוא אושיה.
כל זה ניכר כשראש העיר יוצא מלשכתו בשעת אחר צהריים לסיבוב במרכז העיר. מיד מתגבשת סביבו המולה קטנה; נער עם עגיל בגבה נעצר לרגע עם הקורקינט החשמלי שלו כדי לצלם איתו סלפי, שתי סבתות נצמדות אליו ושופכות באוזניו תלונות ושבחים בנושא תברואה. הסיור הקצר הזה נערך זמן קצר לפני מצעד הגאווה הראשון בתולדות רמת גן, גם הוא ביוזמת שאמה הכהן, וברחוב יש קונצנזוס על כך ששינוי מורגש בעיר מאז שנכנס לתפקיד. העיר עוברת מהפך, לשמחתם או לצערם של התושבים.
אופוזיציונרים והייטרים אומרים שראש העיר בן ה-45 הוא אופורטוניסט ודמגוג עם תשוקה מוגזמת לפרסום עצמי, שמספר לאנשים מה שהם רוצים לשמוע. הוא מצדו לא מכחיש שנוח לו באור הזרקורים. "תראי, ראש עיר זה ראש עיר. הוא היחיד שמחליט בסוף, לטוב או לרע. ואני מקווה שבמקרה הזה זה יהיה טוב".
חשבתי שצריך להכניס להם
בדומה לפרסונות אחרות בליכוד, נראה ששאמה הכהן קולט מה מעניין אנשים באופן אינסטינקטיבי, כמעט ממזרי. והוא יודע להציג את זה באופן מהיר וקליט, גם אם ההתנהגות שלו ברשת מזכירה אבא'לה שהתאקלם שם קצת יותר מדי (האיש חותם כל משפט שני באימוג'י. גם פוסטים על פטירתה של רעיית הנשיא ועל פועל בניין שנהרג). בדף הפייסבוק שלו אפשר למצוא תמונות שלו בחולצה רטובה, זורק ילדים לבריכה העירונית לאחר שפתח אותה בל"ג בעומר כתחליף למדורות. כל ראשי העיר באזור עשו כך, אבל הוא זכר להצטלם. ביום אחר הצהיר בפייס שמעכשיו כל ילד ברמת גן ילמד לנגן בכלי נגינה על פי בחירתו, וששנה אחת בבית הספר היסודי תוקדש ללימודי שחמט.
פעם ביום הוא מעלה סקר על ענייני העיר. להשאיר את הטלפונים הציבוריים או להסיר אותם, האם העירייה צריכה לעודד אימוץ כלבים, האם מתקני מים קרים בעלות של 10,000 שקל לחתיכה זה מוגזם או סבבה. יש לו יש רגישות מיוחדת לשקיפות ולקשר עם התושבים: הוא מתחזק איתם 30 קבוצות ווטסאפ (אחת לכל שכונה), משדר בלייב את ישיבות ועדות התכנון והבנייה ומפרסם את הנייד האישי שלו ברשת ("אם לא קיבלתם מהמוקד העירוני מענה שמספק אתכם, שלחו ווטסאפ ישר אליי. ואל תשכחו לעדכן מי ענה לכם עם יותר אימוג'יז"). כדי לעמוד בכל המשימות הללו, הוא מסתובב עם שני טלפונים ניידים.
כרמל, מתי אתה מספיק הכל?
"אני עושה הכל באצבעות שלי. זה לא חף מבעיות, אחת היא מגבלה של זמן והשנייה היא שהלך לי הצוואר כי אני כל הזמן כפוף אל הטלפון. אני משקיע בזה ארבע שעות ביום בנטו, עונה לווטסאפים של תושבים מרגע שאני פוקח עיניים".
ראש עיר שעונה בוואטסאפ להודעה של תושב על פח זבל באמצע הרחוב מצליח גם להגיע לתכניות אב ולתהליכים הגדולים?
"זאת השאלה הגדולה. אני מסתכל על זה כאחריות אישית, לדעת אם אני מאוזן או שאני מגזים. אני מרגיש שבינתיים אני בסדר, בכל זאת בנאדם שיודע לעשות כמה דברים במקביל. אני יוצא לשנייה לשירותים באמצע ישיבה וכשאני חוזר כבר עלה פוסט פייסבוק לאוויר. ככה זה אצלי, אין דוברים שמנסחים לי ומרטשים לי. אני מעלה הכל בעצמי".
לפעמים זה גורם לך לענות כמו טוקבקיסט ולא כמו ראש עיר. בפוסט על סערת הנערה שהורדה מהבמה ביום העצמאות קראת לכמה תושבים "שקרנים עלובים".
"כשאנשים מנסים לייצר לי מלחמות דת רק בשביל האינטרס הפוליטי שלהם, אני מאבד את זה קצת. בסדר".
אבל לכתוב מהיוזר של ראש העיר "שקרנים עלובים"?
"לפעמים צריך להיות קצת בוטה. אפשר לומר שאני ורסטילי, יודע להיות נעים ונחמד ואז ברגע אחד לעלות על אלף קמ"ש. ב-99 אחוז זה קורה לי לאחר מחשבה ובאחוז הנותר זה בלי לתכנן, כי בכל זאת אני בן אדם. במקרה הזה חשבתי שצריך להגיב בעוצמה, להכניס להם".
עו"ד דנה וולנובסקי, מספר ארבע בסיעה של שאמה הכהן, "רמת גן 1", פחות מתחברת. "יש לו התמכרות לרשתות חברתיות ברמה קצת ילדותית", היא אומרת. "הולך אחריו לאירועים צלם אישי שמייצר אלבומי תמונות ענקיים שברובם מצולם כרמל ולא התושבים. ההתנהלות הזאת מזכירה מישהו שרץ לראשות העיר ועוד לא הפנים שהוא נבחר והגיע הזמן לעבוד".
היית פעילה בקמפיין הבחירות שלו, היום את יוצאת נגדו.
"הצטרפתי בגלל שהייתה לי אג'נדה מאוד ברורה נגד מינויים פוליטיים והתנדבתי להיות אחת מ-300-200 פעילים של כרמל בבחירות. ההתחלה הייתה טובה, הרגשתי שאני עובדת עבור מישהו שרוצה לעשות שינוי בעיר. עכשיו אני מרגישה שהוא חטא בחטא היוהרה".
גיי-פרינדלי זה טוב לא רק לגייז
כרמל שאמה הכהן הוא יליד רמת גן, הבכור מבין שבעה ילדים במשפחה משכונת רמת שקמה. במועצת העיר של רמת גן נחת לראשונה בשנת 2003 ומיצב את עצמו כמתנגד נמרץ לראש העיר צבי בר, שכיהן 24 שנים ונידון לשלוש שנות מאסר בגין קבלת שוחד. את המעבר לפוליטיקה הארצית עשה בשנת 2009 כשנבחר לכנסת מטעם הליכוד. עוד בערב השבעתו מתח ביקורת על מפלגת השלטון והצהיר שהיא משקיעה בהתנחלויות יותר מאשר בפריפריה החברתית, רמז ראשון לסירוב המתמשך שלו להתיישר עם קו המפלגה. ב-2014 קיבל הצעה משר החוץ דאז אביגדור ליברמן למלא את תפקיד שגריר ישראל ל-OECD ולאונסק"ו, ועבר עם משפחתו לפריז.
לא מעט סיפורים מעניינים נולדו באותה שליחות, כמו הפעם ההיא שאחמדינג'אד חייך אליו בוועידה בינלאומית. כך הוא סיפר על זה בזמנו: "למרות השלט 'Israel' על שולחני וסיכת דגל ישראל על חליפתי הוא בירך לשלום בהינד ראש וחיוך. האמת שממרחק נגיעה האיש נראה יותר כמוכר גרעינים מאשר מנהיג תכנית גרעין". ואי אפשר לשכוח את "נאום האינסטלטור" שלו כשגריר באונסק"ו, כשהודיע באולם מלא קהל שעליו לרדת מהפודיום על מנת לטפל בבעיית אינסטלציה בביתו. "זה היה כדי להמחיש עד כמה הארגון הזה הידרדר ולאיזה שפל הוא הגיע, שבעיה שאינסטלטור אמור לפתור יותר חשובה ומעניינת", הסביר אחר כך.
רוב האנשים חושבים שהוא דרוזי ומחכים לשמוע איך עשה את כל הדרך מהכפר הקטן. אבל הוא בכלל יהודי, בן להורים יוצאי עיראק וסוריה-טורקיה, ולפני כעשור הוסיף לתעודת הזהות את השם "הכהן" למען הסר ספק (לא לפני שנדרש להוכיח שהוא אכן כהן). במקצועו הוא עורך דין שמתמחה בשמאות מקרקעין, נשוי לוורד, מנהלת חשבונות בהכשרתה שתפקדה כאשת הכספים במטה הבחירות שלו. לזוג שלושה בנים ובת; לא מזמן הוא העלה סרטון שבו הצאצאית מנצחת אותו בכדורגל.
במהלך כהונתו בכנסת הגיש שאמה הכהן לא פחות מ-40 הצעות חוק פרטיות, רובן מהסוג שמקבל אזכור בעיתון - אבל לא בכותרות הראשיות אלא בעמודי הבידור. למשל את "חוק הפופקורן" שביקש לפקח על מחירי הפופקורן, הגלידות והמשקאות קלים במקומות בילוי, או "חוק ההתנזרות", לפיו ייאסר על קיום יחסי מין עד גיל 16. במקרה אחר קידם חקיקה שניסתה לחייב אנשי תקשורת בצינון של שנתיים לפני שייכנסו לפוליטיקה. זה היה בתקופה שבה יאיר לפיד עבר מהגשת "אולפן שישי" לכנסת.
כיום, כראש עיר, מגבה את האינסטינקטים התקשורתיים שלו משרד הפרסום סוסנקו-ציפריס, שעבד גם עם אבי גבאי ורון חולדאי (זה פחות או יותר ההסבר לכך שבפייסבוק שלו אפשר למצוא תגובות כמו "כרמל, אנחנו יושבים כמה חברים בבר ומקריאים את הפוסטים שלך בקול"). השבוע לא היה צורך מיוחד בהם: שאמה הכהן עשה כותרות בזכות עצמו לאחר שאלמונים שרפו את דגלי הגאווה שתלתה עיריית רמת גן, ופוסט שבו הנחה לתלות עשרה דגלים חדשים תחת כל אחד שנשרף זכה למאות שיתופים. לצד התמיכה שלו בחגיגות הגאווה ברמת גן, אולי אין פלא שגורמים דתיים מאשימים אותו בפופוליזם.
להרים לקהילה הגאה לא מתחבר אוטומטית לח"כ לשעבר מטעם הליכוד שמנהל עיר שמרנית יחסית.
"הציבור בחר ראש עיר צעיר וליברל, אז הוא מקבל שבוע גאווה. חשוב לי שהעיר שלנו תהיה גיי-פרינדלי לא רק כי זה טוב לגייז, אלא כדי לעשות אותנו טובים יותר. חברה שמשוחררת מדעות קדומות היא בעיניי חזקה יותר. אני חוטף על זה הרבה ביקורת מאנשים שמרנים, בדרך כלל דתיים, שאומרים 'כרמל, אתה מעודד אנשים להיות הומואים'. אבל הבורות היא כולה שלהם. הקהילה הגאה היא לא קונצנזוס כאן, אבל ככה עושים שינוי".
אומרים שזאת הדרך של רמת גן להיות קצת יותר תל אביב. למען האמת, אומרים את זה גם על משאיות האוכל ועל התחבורה הציבורית בשבת.
"אנחנו לא מנסים להיות תל אביב. לא נצליח ואנחנו גם לא רוצים. במקרה הספציפי של המצעד, ארבע שנים כשגריר בחו"ל לימדו אותי כמה אנחנו מרוויחים מלהתנהג בכבוד לקהילה הגאה. זה יתרון שדרכו אנחנו יכולים להסביר את עצמנו לעולם. הרי האירופאים חושבים שכל המזרח התיכון זה אותו הדבר".
ראש עיר שלא בא רק לעשות כסף, המשטרה לא תדפוק לו בדלת
בבחירות המוניציפליות של 2013 הפסיד שאמה הכהן לישראל זינגר לאחר קמפיין נגטיבי נגדו ונגד משפחתו. ברחובות רמת גן צצו שלטי חוצות עם הכיתוב "תזהרו מהמשפחה של כרמל שאמה הכהן", רמז לחברות של אביו עם משפחת הפשע אלפרון שנחשפה בתחקיר "ידיעות אחרונות" באותה השנה. בבחירות האחרונות הוא רץ ברשימה עצמאית שזכתה לתמיכה מצד משה כחלון ו"כולנו", שסיפקו לו 400 אלף שקלים לצורך הקמפיין.
איזו עירייה מצאת?
"עירייה שהייתה כל מה שהיא צריכה לא להיות. מיושנת, מנותקת, מקובעת, לא קשובה לציבור. עירייה כמו שמציירים ב'ארץ נהדרת' וב'פולישוק'. חונטה שמונעת משיקולים עסקניים, אפס חזון".
מה הייתה המשימה הראשונה שסימנת?
"שקיפות. בהתחלה לא הבינו מה אני רוצה, אמרו לי, 'אנשים רוצים שתביא להם את עומר אדם, לא מעניין אותם שתצלם להם ועדות'. אני בעצמי הופתעתי מהאפקט שזה עשה, אנשים באמת אוהבים שאתה משתף אותם במה שקורה לכסף שלהם. מעריכים ראש עיר שמצלם בלייב בפייסבוק את ועדת הבינוי, שזאת המורסה העירונית שכל השחיתויות מתנקזות אליה".
נראה שאתה מאוד מעורה בפרטי הפרטים של החיים בעיר, אולי קצת מעורה מדי.
"כי אני יוצא לסיורי בוקר עם הצוות שלי ואומר להם 'זה עמוד עקום, תיישרו אותו' ו'כאן צריך עוד אדנית עם פרחי העונה'? זה נראה שטויות, אבל אנשים מסמסים לי שהאדניות שלי פותחות להם את הלב. בבית אגב אני דווקא לא מנקה, עושה רק בלגן".
שלטון מוניציפלי ושחיתות הפכו למושגים כמעט בלתי נפרדים בישראל. יש חששות שהרפש יפגוש גם אותך?
"הייתי ראש האופוזיציה בתקופה של צבי בר, ובואי נגיד שהוא סיפק לי הרבה בשר בכל הקשור למנהל לא תקין. היום אומרים לי 'גם אתה בטוח תסיים בחקירות', אבל אני יודע שאם ראש העיר לא מגזים, המשטרה לא תתעסק איתו. אין משאבים לפתוח בחקירה על כל דבר קטן, בשביל להפיל אותך צריך סף ראייתי או הצטברות של תיק מודיעיני, אני יודע מה אני אומר. ראש עיר שלא הולך על הקצה ונכנס לאוטו בבוקר רק לעשות כסף, אין סיכוי שהמשטרה תדפוק לו בדלת. יודעים שאתה בסדר".
רצית להעסיק כיועץ לתכנון עירוני את דב צור, ראש עיריית ראשון לציון שהומלץ להעמיד אותו לדין בגין שוחד.
"העסקתו בוטלה בגלל איך שזה נראה. עשיתי על זה סקר בפייסבוק וכולם אמרו אל תעסיק אותו, אפילו שהוא מקצוען בתחומו. אני לא יכול להסביר את זה תושב-תושב, אז ויתרתי. לא היה שווה לי לאבד את אמון הציבור".
הקבלנים עשו חגיגה ושכחו להזמין את התושבים
רמת גן הייתה מוכרת בעבר כבירת התמ"א הישראלית, כאתר בנייה אחד גדול או כחגיגה חסרת אחריות לקבלנים, תלוי את מי שואלים. שאמה הכהן הכריז עם כניסתו לתפקיד על סיום ימי התמ"א 38 בעיר; הוא מתעדף את שיטת הפינוי-בינוי על פני שדרוג של בניינים בודדים. המתנגדים למהלך נערמים בכמויות ובעוצמות, עד כדי איומים על חייו.
איך קרה שבגלל החלטה נדל"נית נאלצת להסתובב עם מאבטח?
"שמעתי קבלן שאומר 'לא נשארה לי ברירה אלא לירות בעצמי בגלל ההפסדים', ומה מבטיח לי שהוא לא יחליט לירות בי במקום? אז לקחתי החלטה להסתובב עם נשק בימים שאני יוצא לבד מאוחר מהעירייה. כבר קבעו לי מטווח".
איך הצלחת להסתבך ככה עם הקבלנים?
"במשך שנים הקבלנים והעירייה עשו חגיגה ולא הזמינו את התושבים. לעשות תמ"א בבניינים נקודתיים ולא לפתח את האזור כולו זו דרך לעשות כסף קל ולהמשיך הלאה, נתנו ליזמים לבנות לפרנסתם בלי לחשוב על גינת הכלבים וגן הילדים של התושבים שיבואו לגור בבניינים החדשים האלה. אף אחד לא חשב איפה יחנו התושבים וכמה זמן ייקח לצאת מהעיר בבוקר".
אז מה אתה מציע? רמת גן מרופטת, אתם צריכים את ההתחדשות הזאת.
"בנייה במתחמים, התחדשות של שכונות שלמות ולא של בניין-שניים בכל פעם. לדאוג שקבלן שבונה פה יקבל פרויקט רק בתנאי שהוא ישאיר מקום לגן ילדים הולם, מפלס חנייה או הרחבת רחוב".
אתה טוען גם שירשת גירעון שבגללו נאלצת לחתוך הרבה מהפרויקטים הבזבזניים.
"לפני שנכנסתי לתפקיד אמר לי גזבר העירייה שאנחנו בגירעון רציני. אמרתי, איך זה יכול להיות? תמיד אמרו שרמת גן היא עיר עשירה, אז מה קרה פתאום? זאת הבנייה המוגזמת שאכלה את הקופה".
מה עשית כדי לחסוך כסף?
"צעדים קטנים שעשו שינוי גדול. למשל שיניתי את המצב הזה ששלט שמוצב באיילון, מכניס לעיריית רמת גן שמינית ממה שמקבלת עליו עיריית תל אביב. אלו חוזים של 30 שנה שפתחתי מחדש. אני אשאיר קופה עם יתרות של מאות מיליונים".
זה נטו מגלומניה אישית
אביהוא בן משה, חבר מועצת העיר, הוא מהאופוזיציונרים הגדולים של כרמל שאמה הכהן. 16 שנים הם מכירים, כמי שנבחרו ביחד למועצה בתחילת שנות ה-2000. "בישיבות של העירייה הוא כל הזמן יושב עם הטלפון, מעלה כל חמש דקות פוסט או סקר על דברים שטותיים", אומר בן משה. "זה נטו מגלומניה אישית ורצון לראות את הפרצוף שלו בעיתון. הרי אחר כך הוא לא באמת מתחשב בדעת הציבור שעולה בסקרים".
אתה לא חושב שהסקרים האלה תורמים לשקיפות המהלכים שלכם בעיני התושב?
"כרמל מדבר על שקיפות, אבל הוא סותם לאופוזיציה שלו את הפה. בתחילת הקדנציה הוא החליף את מערכת הרמקולים באולם הישיבות של המועצה, ככה שהוא ממקומו בראש השולחן יכול לשלוט על כל מיקרופון בחדר. באחד הדיונים הוא כיבה את המיקרופונים של חברי האופוזיציה לשעה שלמה, אפילו שהיועצת המשפטית של העירייה אמרה לו שזה בניגוד לחוק. ולמה? כי הדיון היה על הבנייה בעיר, ואנחנו חושבים בנושא הזה באופן שונה ממנו. אלה מהלכים של בריון".
לרשמים על המזג החם של ראש העיר מתווספות טענות על מינויים פוליטיים של מקורביו, שליוו אותו בקמפיין הבחירות וקיבלו תמורה בדמות תפקיד בעירייה. "אחרי הבחירות, אותם פעילים שלו שלא קיבלו תשלום עבור הקמפיין מונו לתפקידים שונים בעירייה", קובעת עו"ד דנה וולנובסקי. "אחד המינויים הידועים בהקשר הזה הוא של סיגל חורש למהנדסת העיר, שאני בעצמי שמעתי אותו אומר בפורום סגור שלא מתאימה לתפקיד. זאת התנהלות של תן וקח שנפוצה אצלו. אין לו בעיה לצלם ועדות כי יש שם קואליציה שלא מתנגדת ואתה יודע מראש שתצא טוב. מאנשים שיש להם דעה שונה משלו הוא מפחד. אותי הוא חסם בכל קבוצות הווטסאפ העירוניות וגם מהפייסבוק שלו".
"הכל עניין של מינון והיגיון", מגיב שאמה הכהן על הטענות. "יש ראשי עיר שאפשר לעשות עליהם רשימה של מאות אנשים שמונו על בסיס פוליטי ולא מקצועי, בתקופה שלי אין רשימה באורך כזה".
מה לגבי המינוי של מהנדסת העיר?
"סיגל חורש הייתה קודם סגנית מהנדסת, טבעי שתתקדם. זה לא ששלפו אותה מהתחתית. אז כן, היא מזוהה איתי, אבל זה מה שיצא. לפני שפניתי אליה, פניתי למהנדסים הכי בכירים במדינה והם לא רצו לבוא. בליגה שלה היא מצוינת. תסלחי לי, אבל האופוזיציה שלי לא יודעת לעבוד. היא לא יודעת להיטפל למקומות שיספקו לה סחורה נגדי".
איפה נראה אותך בעתיד? תהיה ראש עיר מיתולוגי שמשתקע בעירייה שנים או שתחזור לפוליטיקה הארצית?
"אני מאמין שצריך להגביל כהונה לשתי קדנציות, אפילו אם אתה מתאהב בעיר ורוצה לראות את התוצאות של התהליכים הארוכים שקידמת. אני ארוץ שוב לכנסת".
גדלת בליכוד, מה אתה חושב על האווירה במפלגה היום? לא אומרים שום דבר שלא מתכתב עם העמדות של נתניהו.
"אני אומר מה שאני רוצה. לא מזמן העיתונאית איילה חסון הפתיעה אותי בשאלה מה אני חושב על חוק החסינות, ועניתי שזה חוק מזיק ומיותר, אפילו שאני יודע שלא ימותו על זה שם למעלה".
מה המטרה הסופית? איפה נראה אותך בעשור הבא?
"אם אחליט שאני נכנס לפוליטיקה ולא זז הצידה לעשות לביתי - אני אלך עד הסוף, להיות אחד מהמובילים של המדינה. שר חוץ, שר אוצר, שר הביטחון. לא פחות מזה".
מי האנשים שלך היום בכנסת?
"משה כחלון, אלי כהן וגדעון סער".
בקיצור, אתה לא מחובבי נתניהו.
"לא, לא. שלא ישתמע אחרת. אני מעריץ את ראש הממשלה ומכיר אותו טוב. אף אחד לא מושלם וכלום לא מצדיק לעשות דברים שהם לא בסדר, אבל נתניהו הוא באמת בליגה אחרת. היום הוא שנוי במחלוקת, אבל תשמעי לי: ביום שהוא ילך יתגעגעו אליו".