האם הסבלנות באמת משתלמת? ובכן, אני חושבת שזו השאלה הכי ברורה שהעונה הנוכחית של "חתונה ממבט ראשון" מנסה לענות עליה - בטח אם נגרד את כל מה "המסביב". מה שכן, בואו נוציא לרגע ממשוואת הסבלנות את בת-אל ויוגב שהם כנראה סטיית התקן של העונה (או שזה קשור בכלל לאוויר במושב תאשור), וגם את שרון וליאור שמגדלים בשתיקה שואב-רובוט.
ועכשיו, לסבלנות: מזל טוב, צוקית! צברת, כנראה, מספיק נקודות אצל דודו, כדי להשתדרג לרמה של "אינטימית". ואם נפסיק רגע להיות ציניים ונתעלם מהצורך של צוקית לשיר - השניים האלה הם באמת זוג חמוד. עכשיו בואו נדבר על שני השידוכים הנוספים ששורפים זמן שידור על ספת הפסיכולוגית. אורטל ("הפרעצל") ועידו, וכמובן אלון ("הנה הדלת") ודקלה, אלה שלמרות השוני ביניהם - אפשר לזהות שם בקלות בעייתיות משותפת.
נתחיל מאורטל, שעבורה עידו הוא כמו מזוודה ללא ידית – קשה לסחוב - אבל חבל לזרוק, כי בסה"כ כבר נרשמת לריאליטי זוגות, וגם אם אין כאן פרס בסוף - זה עדיין מבאס להודות בכישלון. אז היא תהיה מגעילה ולא מפרגנת, אבל בכל פעם כשהפסיכולוגית תנזוף בה - היא תעשה את עצמה פגיעה ופגועה בו זמנית.
בכלל, כל ההתנהגות שלה פחות דומה להתנהגות של אישה בוגרת וגננת, אלא יותר של ילדה בת חמש עם "לא אמרתי" ו"לא התכוונתי" שהיא שולפת בכל פעם שהיא מתיישבת מול הפסיכולוג. וגם אז, רק ילדה בת חמש מסוגלת לפתח דרמה כזאת סביב פרעצל חנק במסעדה.
גם אלון למד לפתח דרמה מול הפסיכולוגים. "הייתי צריך להרביץ עבודה שבוע שלם כדי לקחת אותה לספא והיא לא מרוצה". אוי, תודה באמת. הוא מתבכיין מול המטפלים, ובבית מקניט אותה על שעון מעורר רועש מדי שמפריע לו לישון כי הוא צריך אחר כך לעבוד 14 שעות (נאמר בפאתוס).
אז כן, היא עונה לו וזה כביכול מתפוצץ. שוב. על אותו דבר. לעומת אלון, דקלה לא לומדת. או שהיא פשוט אוהבת לארוז ולברוח לשדה ורבורג. דקלה, הטריק הזה עובד רק פעם אחת. ברגע שאת חוזרת על עקבותייך ושוב מנסה לתקן, זה כמו לחמם את האוכל שוב ושוב. תשאלי את אלון, הוא בעסקי המסעדנות - הוא כבר יספר לך כמה זה לא טעים.
אז מה בכל זאת משותף בין שני הזוגות האלה? האם זה חוסר הסבלנות שכל כך אוהבים להזכיר השדכנים, מי שיותר מכולם בתוכנית מפחדים להודות בכישלון של עצמם? האם אלה דקלה ואלון שהחליטו להשקיע בזוגיות טלוויזיונית, כשלצד השני לא אכפת בכלל? אולי. ואולי זה הטבע של אורטל ועידו שבסופו של דבר פשוט אוהבים לנצל אחרים כשהם עצמם לא נוקפים אצבע ועושים טובה שהם שם?
כל התשובות נכונות, לכל הצדדים יש כאן חלק בתבשיל וכל אחד מקבל את מה שמגיע לו. אם צד אחד מתנהג כמו סחבה, הצד השני תמיד יתפתה לנגב עם הסחבה הזו בוץ מהנעליים, אבל מה שבאמת עצוב כאן זה הסביבה שממשיכה לשקף לסחבה שהיא לא באמת כזו.