קחו נשימה עמוקה ובואו נתחיל עם קצת מדיטציית בוקר, כי הכי חשוב שתרגישו בנוח לפני שהגל של כל מה שיכול להשתבש במערכות היחסים יכה בכם. בכלל, מערכת יחסים ונוחות זה כמו נעליים חדשות - הן מצטלמות פצצה ומתאימות לבגד בצורה מושלמת - אבל מתחת לכל היופי הזה הן גורמות לשלפוחיות ושפשופים ברגליים, לפחות בהתחלה, עד שמתרגלים ומרגישים בבית.
"בית". מילת השבוע. כל אחד רוצה להרגיש בבית – בין אם אלה לירון ועינת בדירת AirBnB בצבעים של חדר ניתוח במרכז רפואי (אגב, איפה יש מקום לכל שמלות הנשף?); ניצן, שגילתה ששום דבר לא קרה גם אחרי שהפכה את הבית של מנו לסניף של איקאה, או איתמר שסוף סוף זכה לתמונת הניצחון של קארין מבשלת במטבח. כן, גם אתם תרגישו בבית בסוף קריאת הטור הזה אפילו אם תהיו עייפים כמו השואב הרובוטי בדירה של דני. שנתחיל?
באמת שלא ממש תכננתי לדבר שוב על קארין ואיתמר, אבל אני מרגישה שאין לי ברירה. אין לי ספק שאיתמר הוא מנהל נהדר: הוא יודע להגדיר משימות ולהניע לפעולה, הוא מעביר משוב בצורה מושלמת, בין אם זה על איזו פיסת קוד בתוכנה או פיסת בגט ברוטב דגים שמנוני. הוא גם יודע לחלק משימות בצורה מדויקת בכל הנוגע לעבודות משק בית (מי ישמע, דירה של 20 מ"ר ומטבח פצפון) עם סרגל עד המילימטר - ואם הוא רוצה אישה שתבשל כשהיא בטרנינג, היא תעשה זאת. רצוי גם שעל הדרך תהיה יחפה ובהריון, אם אפשר. אבל שיהיה לה גם זמן לקריירה. סבבה, איתמר, נרשם, בתנאי שאתה לוקח על עצמך את כאבי המחזור בחודשים אי זוגיים, חצי מההריון והנקה.
וזה סבבה, כנראה, כי בסופו של דבר, אנחנו מה שאנחנו הבאנו מהבית בו גדלנו, והבית הזה נראה כאן בצורה מאוד ברורה: הבית של איתמר עם הדגים החריפים ואמא שיודעת להכין חריף כמו שהוא אוהב; הבית של דני, בו מבשלים ירקות חתוכים גס במים צלולים וקוראים לזה מרק; או הבית של ניצן, עם המראה והנרות על רקע התחתונים של מנו על מתקן ייבוש. אה, וכמובן זה גם בית של לירון ועינת, עם חלוקת המגירות ללא קרש חיתוך - אבל קיבלתם משימה להרגיש ביתיים, אז קדימה, תתכבדו.
ואיך אפשר לגרום למישהו אחר להרגיש בבית? מישהו שבא לגור אצלך חודש וקצת ועוד עם המצלמות של ההפקה? אולי לאפשר לו או לה את המרחב הזה? קארין מוכנה לצאת מגדרה רק כדי לגרום לאיתמר להרגיש בנוח, איזה קטע, בבית שלו עצמו! עד כדי כך שהיא חושפת בפניו עניין רגיש מאד ומצפה שיבין - אבל הוא מציע לה הוא ישטוף כלים (אבל היא תפנה, כמובן).
עכשיו באמת, הגיע הזמן שנדבר על הקישוא הענק שבמרק, הסצנה הזו, בה קארין מסבירה לאיתמר עד כמה המושג "בית" נעדר מהלקסיקון שלה. לכאורה סצנה מרגשת מאוד שנועדה כדי שאיתמר יבין אותה. ואיתמר אכן, מקשיב, כמו מנהל סבלני בשיחת שימוע, ובמקום להכיל מציע פתרון אופרטיבי. אגב, אני בטוחה שאי שם עמוק בפנים קארין מזמזמת את מנגינת "גשמי קסטומיר" והכי בא לה לזרוק על איתמר את הסיר עם רוטב האדום והשמנוני - אבל במקום זה היא הולכת וקונה טרנינג!
זה נורא קשה להסתדר עם בן אדם אחר בבית של עצמך, בטח כשכבר יש לך הרגלים של שנים שפיתחת תוך כדי. אני לא מקנאה באף אחד מהמשתתפים ואני גם מוכנה לקבל את כל אי ההבנות והרגעים המוזרים שהעונה הנוכחית של "חתונמי" מלאה בהם. הקטע הוא שהם פשוט לא רגילים להישאר. לא רגילים להכניס מישהו או מישהי הביתה ליותר מכמה שעות קצרות - אם בכלל - ופתאום מבקשים מהם לעשות את זה במשך 42 יום, ועוד לעלות על טרינינג.
בסוף מדובר בזוגות שנמצאים יחד קצת יותר משבועיים. במונחים של הזוגיות זו התקופה הלוהטת ביותר בה לא מורידים ידיים אחד מהשני, ולמי בכלל אכפת מהטרינינג למען השם - אבל אנחנו בתהליך. אולי החריקות יהיו חלושות יותר במכנסיים עם שרוך או טייץ? מי יודע, נראה בהמשך, כי בינתיים כולם כבר עברו לטרינינג. כתוביות סיום.