מסגבירן, או בן אדם שמסגביר (למי שעוד לא נתקל במושג הזה) מגיע אלינו מהשפה האנגלית. “Mansplaining”, הלחם של שתי מילים: "גבר" ו-"להסביר". כלומר "להסביר כמו גבר". המשמעות: להסביר בצורה מתנשאת, מקטינה ומזלזלת. עוד זן של התנהגות סקסיסטית שלמרבה הצער עדיין נפוצה יחסית - בין אם זה דיון ברשתות החברתיות או התנהלות במקום העבודה. נעלבתם כבר? חבל, כי בדיוק באתי לכתוב איך תסבירו לנו, הנשים, דברים בלי לצאת מסגבירנים. נשארתם?
אל תניחו שום דבר מראש על מי שנמצאת מולכם
מכרה שלי, מנכ"לית של חברת סטארט-אפ גדולה, שהתחילה את דרכה בתור האקרית, סיפרה שלא עובר שבוע בלי שמישהו מהגברים שעובד איתה לא מתחיל להסביר לה "במילים פשוטות" כל מיני תהליכים או טכנולוגיות - למרות שהיא המנכ"לית ולמרות שהיא בכירה מהם כן? משום מה הם מניחים שהיא יודעת פחות מהם, משהו ברמה של Alt-Ctrl-Del.
שיהיה ברור: אנחנו נשמח לשמוע את דעתכם וגם את ההסבר שלכם, אבל תדברו אלינו רגיל. בלי להתחיל לדבר לאט יותר ולבחור מילים מתאימות, או יותר גרוע - להגיד משפט ולשתוק כדי לראות אם הבנו. אם אנחנו לא מבינות, אנחנו יודעות לשאול. אנחנו גם מכירות את העניין הזה של לחפש דברים ברשת למקרה הצורך. ואגב, לפעמים אנחנו גם יודעות יותר טוב מכם. במיוחד כשמדובר על הנקה, לידה או מחזור. כי קרו גם מקרים בהם הגברים הסבירו לנשים למה הן עצבניות בימים מסוימים של החודש.
תנו לנו להביע את עצמנו ותקשיבו לנו עד הסוף
נכון, אנחנו יותר ורבליות מכם הרבה פעמים. לפעמים זה כדי לבסס שרשרת לוגית, ולפעמים זה כי אנחנו אוהבות את הסיפור הזה על איך פעם לא ידענו איך למלא את האוויר בגלגלים של הרכב. חוץ מזה, אנחנו מדברות "לרוחב". גם אם מכל סיבה שהיא נדמה לכם שאנחנו לא בכיוון, תנו לנו את החצי דקה הזאת ואנחנו מיד חוזרות לתלם. חוץ מזה - לקטוע אנשים זה פשוט לא מנומס. בלי קשר למגדר.
אל "תרשו לנו" דברים
אחד הזנים הדוחים ביותר של הסגברה למען האמת. כשגברים מחליטים שהם יודעים יותר טוב, למשל, על הפרעות אכילה של נשים או על למה אנחנו מרוצות או לא מרוצות מהמשקל ומהמראה שלנו - אז הם "מרשים לנו". "את לא צריכה להתאפר כל יום, אני אוהב אותך גם ככה" או "אני אוהב נשים שאוכלות בתיאבון, את לא חייבת לשמור על דיאטה".
וואו, תודה שיש לנו עכשיו גושפנקה רשמית ממך, איש זר בפייסבוק שכתב מניפסט ארוך ומייגע ומצפה שכולנו ננהג לפיו. תסלחו לי, אבל המניפסטים האלה נשמעים כאילו נלקחו מאחת העונות המתקדמות של "סיפורה של שפחה". בסופו של דבר בתוך כל "אני מרשה" כזה מסתתר גם "אני אוסר עליך". אז לא, פשוט לא.
יש נושאים שהם טאבו
אל תסבירו לנו על העולם שהוא רק שלנו: למשל, למה הנקה זה חשוב או למה הנקה פוגעת בצורת השדיים. אל תסבירו לנו על לידות או הריון (אלא אם יש לכם תואר בגינקולוגיה); אל תקבעו לנו סדר יום בחופשת לידה, אלא אם אתם נשארים איתנו בבית ועושים את כל מה שצריך כדי לטפל בילד או ילדה שלכם; אל תסבירו לנו שאנחנו לא צריכות להסתפק ב-30% פחות או להגיב מיד למי שמטריד או תוקף אותנו מינית (כי אולי לא הבהרנו את עצמנו שאנחנו לא רוצות); ואל תסבירו לנו שזה אנחנו אשמות בלי שהייתם בסיטואציה דומה.
לסיכום, בדיוק כמו שיש "מבחן אחות", שמזמין גברים לבדוק איך הם היו מגיבים אם בסיטואציה כלשהי הייתה האחות או האמא שלהם ולא אישה זרה - בואו נקבע שיש גם "מבחן האח". אם אתם רוצים להסביר לנו משהו, תבדקו אם הייתם מסבירים בצורה כזאת בדיוק לגבר. אם לא, אז פשוט תתאפקו. אנחנו נסתדר.