לאחר תיאום טלפוני, הגעתי לבית הדפוס ופגשתי את הבעלים עשהאל. משרדו גדול ומרווח ונראה שמדובר בבית עסק מצליח. עשהאל סיפר שהוא מעסיק כ-20 עובדים, אנשי דפוס, נהגים, אנשי גרפיקה, הנהלת חשבונות ושתי מזכירות.
עשהאל החל וסיפר שבחודשיים האחרונים הוא מבחין בתופעה משונה, עובדים מגיעים בשעות הערב למשרד למשך שעתיים -שלוש. לדבריו, מערכת האזעקה נדרכת ומופעלת שוב לקראת חצות בלילה ואז שקט עד הבוקר. עשהאל אמר שהגיוני שאחד העובדים קופץ למשרד לכמה דקות, אך תדירות כזו ושהות ארוכה כל כך - זה עניין ותופעה שדורשים הסבר.
עשהאל סיפר שהעובדים מרגישים ומתנהלים כמו משפחה אחת גדולה והודה שקשה לו לשאול שאלות כמו ״מי מגיע לכאן בלילות". עשהאל הסביר לי שהוא מעדיף לפעול בדיסקרטיות ושכשיבין מי הוא המבקר הלילי במשרדים, אז הוא כבר ידע כיצד לטפל בעניין.
במשך שבוע ימים, בשעות הערב, צוות בלשים התמקם בחזית בית הדפוס ותצפית על בית העסק. הבלשים התאזרו באורך רוח והמתינו בסבלנות. בערב יום רביעי, קצת לפני השעה תשע בערב, הגיע למקום רכב וזוג נצפה נכנס למשרדים. תמונות ברורות של השניים בכניסה הועברו מיד לעשהאל.
כעבור שעה קלה עשהאל התקשר אליי וסיפר שהתעלומה נפתרה. "זו קרנית", אמר, "הגרפיקאית שלנו, היא נשואה... אך מה שמטריד אותי זו העובדה שהיא הגיעה לכאן עם רונן, שעבד אצלי בעבר. פיטרתי אותו לפני כשנתיים, בגלל מחדלים בהתנהלות שלו וחוסר רצינות".
עשהאל אמר שידוע לו שרונן עובד כיום בבית דפוס אחר. היה לו קשה לעכל את חשיפת הרומן בין הגרפיקאית שלו שנשואה לבין עובד שלו לשעבר. שאלתי אותו האם יש חשש שמדובר גם בדליפת מידע עסקי ודיסקרטי על לקוחותיו לבית עסק מתחרה, עשהאל שלל את האפשרות הזו. הוא משוכנע שמדובר ברומן דיסקרטי ושהשניים פשוט מבלים במשרד בשקט וללא הפרעה.
"אני לא מבין", המשיך עשהאל לתהות, "מה הבעיה שלהם להשקיע כמה מאות שקלים ולבלות בצימר עם מיטה ומקלחת". הוא הבטיח שימצא דרך להעביר מסר לקרנית, שתמצא לה מקום אחר להתבודד בו עם אהובה. השיחה עם עשהאל הסתיימה בהמלצה להתקין מערכת מצלמות גלויות בבית העסק, לומר שזה משיקולי בטיחות ואבטחה, כך אולי הזוג המתבודד יבין שהוא צריך למצוא מיקום אחר למפגשים הרומנטיים והסודיים שלו.
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, הוא בעל המשרד "ים חקירות"