אסף שוחח איתי בטלפון כמה פעמים לפני שנפגשנו. הוא נשמע הססן ולא בטוח בעצמו, ומניסיוני הרב, זו התנהלות לא נדירה ומדובר בשלב של הדחקה וניסיון להתחמק מלדעת את האמת. יש אנשים שצריכים קצת זמן וחיזוק לפני שהם בשלים לעשות את המהלך שייתכן ויחייב אותם לקבל החלטות קשות וגורליות בחייהם.
נפגשתי איתו בבית קפה באזור התעשייה הסמוך למקום עבודתו במרכז הארץ. אסף סיפר לי שכבר חודשיים שהוא חושד שאשתו רוית בוגדת בו, והוא גם בטוח שמדובר בבוס שלה. רוית עובדת בחברת הייטק גדולה, ובמסגרת תפקידה היא אחראית על נופשי החברה, ימי הכיף וערבי הגיבוש למחלקות והחטיבות השונות.
אסף המשיך בשטף דיבורו והדגיש שלעיתים קרובות רוית נוסעת עם החטיבות השונות לימי הכיף שהיא מארגנת, ימי גיבוש ונופשונים, שכוללים לעיתים גם שינה מחוץ לבית. אסף המשיך בדבריו וסיפר: "לפני כחודש, כמה שבועות אחרי שהתחלתי לשים לב לשינוי בהתנהגות שלה, החלטתי לעשות בדיקה בעצמי. אני לא בלש פרטי, אבל תפסתי אותה בשקר", הוא סיפר בחצי חיוך נבוך ומלא עצב.
"רוית סיפרה שהיא מתלווה ליום עיון עם אחת המחלקות בחברה שמתקיים בבית מלון וכולל הרצאות, ארוחת צהריים ואפשרות לשימוש במתקני המלון. באותו יום יצאתי מהבית חצי שעה לפניה, נסעתי לבית המלון, ובמשך יום שלם עשיתי תצפית על הכניסה. בטח לא תתפלא לשמוע שרוית בכלל לא הגיעה לשם".
אסף המשיך וסיפר במין גאווה קטנה: "רשמתי את הקילומטראז' מהבית שלנו עד למלון וחזרה, ובערב בדקתי את הקילומטראז' ברכב של רוית וראיתי שהוא לא הגיע לחצי מהדרך". הוא סיפר לי ששאל את רוית כבדרך אגב איך היה במלון. "היה יום קשה, זו מחלקה עם הרבה תלונות ודרישות, כל היום רצתי להנהלת המלון לדאוג להם, אבל בסוף כולם נהנו", היא השיבה לו.
בשלב הזה אסף הבין שרוית משקרת לו, ולדבריו הוא החליט לפגוש אותי כעת כי שבוע לאחר מכן צפוי לרוית נופש נוסף שכולל הרצאות והדרכות בקיבוץ בצפון, והעובדים נשארים לישון בבית ההארחה היוקרתי שבקיבוץ. אסף ביקש שניצמד אליה בכל היומיים האלה והוסיף: "אל תדאג לגבי התשלום, ההורים שלי עוזרים לי. אני חייב לעשות סוף לאטרף הזה שאני נמצא בו. אני מתחיל להרגיש שזה פוגע בבריאות שלי".
צוות חוקרים נערך למעקב הארוך והמתיש שכלל גם כאמור לינה בצפון, ובבוקר הנסיעה נצמד הצוות לרוית מרגע צאתה מהבית. היא יצאה עם מזוודה קטנה ונסעה ישירות למשרדי החברה. לקראת צהרי היום, היא עזבה את המקום עם רכבה והחלה בנסיעה לכיוון צפון.
מאחר ואסף העלה חשד לפיו המאהב של רוית הוא הבוס שלה, ביצענו הכנה לפני המעקב, כך שתמונתו וסוג רכבו של הבוס היו ידועים לנו. כשצוות העוקבים הגיע לאזור קיבוץ שפיים, נראה לפתע רכבו של הבוס נוסע בעקבות רכבה של רוית. שניהם המשיכו בנסיעה ונכנסו לחדרה. שם, בשכונת מגורים שקטה, החנתה רוית את רכבה ועברה עם המזוודה הקטנה לרכבו של הבוס.
המפגש בין השניים היה די לוהט והם נראו מתחבקים ומתנשקים ללא הפסקה כאילו לא נפגשו שבועות. דקות לאחר מכן רוית והבוס נסעו ישירות לקיבוץ הצפוני, ובשעת ערב מוקדמת השניים נפרדו מעובדי החברה, אבל כמובן לא חזרו כל אחד לביתו.
השניים הגיעו למלון בוטיק שצופה לכנרת, נכנסו למלון כשהם אוחזים ידיים ונראו כזוג יונים שנועדו זה לזו מרגע לידתם. בשעת לילה מאוחרת, צוות העוקבים שכר חדר במלון, ובשעה שבע בבוקר התייצבו העוקבים בחדר האוכל והמתינו לזוג האוהבים. לדברי העוקבים אפשר היה לצלם את השניים ללא הפסקה, הם לא הורידו את הידיים זה מזו, לא הפסיקו להתנשק וכמובן - בשיא הרומנטיות - האכילו אחד את השנייה.
סרטון החקירה, שכלל צילומים חד משמעיים, הועבר לאסף, ולמרות שהוא עודכן במהלך המעקב בהתפתחויות, הוא הודה שהסרט היה כמו מקבץ אגרופים חסרי רחמים ישירות לבטן. כמה ימים לאחר מכן הוא ועורך דינו הכינו כתב תביעה לגירושים, ואחד העוקבים שליווה את השניים שימש כשליח. הוא הגיע עם המעטפה למשרדה של רוית ומסר לידיה את כתב תביעה ופתיחת התיק.
רוית, שקיבלה את המכתב, נותרה המומה, והחוקר, שביקש לשתות כוס מים במטבח, התעכב כמה דקות, וכשיצא מהמשרד הוא זיהה את הבוס מגיע בריצה למשרדה של רוית בדרכו לגלות שהרומן הלוהט שלו הפך מסודי לגלוי.
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי שהתרחש לפני סגר הקורונה. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, הוא בעל המשרד "ים חקירות"