לאביהו נמאס מקטי, מנהלת החשבונות בעסק שלו, אחרי בחודשים האחרונים היא הציגה לו אישורי מחלה רבים ונעדרה מהעבודה בצורה מוגזמת; פעם היא נעלמה ליום ופעם אחרת ליומיים. אביהו ניסה להבין ממנה האם מדובר במשהו כרוני והאם הוא צריך לדאוג למחליפה, בעיקר כי ההיעדרויות הרבות שלה פגעו בעסק ובאיכות השירות מול הלקוחות והספקים.
אביהו זימן אותי לפגישה, ונפגשנו בביתו הפרטי באזור המרכז, שם הוא תיאר לי את המציאות הבעייתית שאליה נקלע. לדבריו, אם קטי באמת סובלת ממחלה שמשביתה אותה מספר ימים בחודש, הוא ידאג לגיבוי כדי שההתנהלות בעסק לא תיפגע, אבל באותה נשימה הוסיף שהוא משוכנע ש"יש כאן סיפור אחר".
במהלך השיחה שיתף אותי אביהו במשהו שדי צרם לו והטריד אותו, ובעצם בגללו הוא דרש להיפגש איתי. לדבריו, גם אחרי יומיים של מחלה, קטי תמיד מגיעה למשרד, צוחקת, זורחת וקולה נשמע בכל קומת המשרדים. אביהו אמר לי שזה מוזר לו איך אחרי יומיים של מחלה קטי הופכת פתאום לבחורה קופצנית וצוהלת.
המשכנו לשוחח והוא סיפר לי שבעלה של קטי הרחיב לאחרונה את העסק המשפחתי שלהם, סופרמרקט שכונתי שממוקם ביישוב כפרי באזור השרון, ולדבריו של אביהו הוא משוכנע שקטי פשוט הולכת לעבוד מדי פעם בעסק ולסייע לבעלה. "אם החשש הזה יאומת היא תפוטר מיידית" אמר לי אביהו בנחרצות.
קיבלתי מאביהו את כל הפרטים הנדרשים לחקירה, ולדבריו, קטי מעדכנת את המשרד על ימי המחלה בשעות הבוקר המוקדמות ולעיתים בשעת לילה מאוחרת. הבטחתי לאביהו לעשות כל שביכולתי כדי לתת לו מענה בהתראה כזו קצרה ויצאנו לדרך.
במעקב הראשון אחרי קטי לא הסתייע בידי לתת מענה מיידי לאביהו, ובפעם השנייה קטי הודיעה לו בשעה 21:30 שהיא לא תגיע למחרת ותעדכן בהתפתחויות לאחר צאתה מהבדיקה הרפואית. צוות בלשים ממשרדי המתין לה ביום למחרת סמוך לבניין מגוריה, ובשעה 08:00 היא נראתה יוצאת מחניית הבניין שלה והחלה בנסיעה ברכבה הפרטי.
קטי הגיעה לחניון של מרכז רפואי באזור מגוריה והמתינה ברכבה, וכעבור 20 דקות הגיע למקום גבר ברכב יוקרתי, היא יצאה ממכוניתה ועברה לרכבו של הגבר האלמוני. את הנשיקה הארוכה והלוהטת ביניהם אי אפשר היה לפספס, ודקות לאחר מכן קטי והבחור נסעו לבית מלון באזור חיפה, בילו שם עד לשעות הצהריים, ובסיום המפגש ביניהם חזרו למרכז.
כמובן שבאמצע הבילוי במלון קטי לא שכחה לעדכן את המשרד שהיא יצאה מהבדיקה ולמחרת היא תגיע לעבודה כרגיל. אחרי שיצרתי קשר עם אביהו וסיפרתי לו לאן נעלמת העובדת שלו מדי שבוע, הוא נשאר בהלם מוחלט. "אני חשדתי שהיא עוזרת לבעלה ומתברר שהיא בוגדת בו", הוא זעם.
אביהו ביקש שנבצע פעילות מעקב נוספת על מנת לחזק את הממצאים ולהיות בטוחים, וכעבור שבועיים וחצי קטי שוב הודיעה בשעת ערב על יום מחלה, וצוות בלשים הגיע ללוות אותה "לבדיקה הרפואית". כמובן שגם ביום זה קטי נפגשה עם הבחור שזהותו כבר הייתה ידועה לנו, הגיעה לביתו ושהתה בו עד השעה 14:30 וחזרה משם ישירות לביתה.
במהלך אותו יום חוקרת ממשרדי התקשרה לבעלה של קטי, ניהלה איתו שיחה בכיסוי, ובמהלכה הוא מסר לה שקטי "במשרד" - ומהר מאוד הבנו שבעלה חושב שהיא בעבודה ובעבודה חושבים שהיא ביום מחלה. אביהו התייעץ עם עו"ד לדיני עבודה כיצד עליו לפעול, והוחלט לזמן את קטי לשיחת שימוע לפני פיטורים ולרמוז לה בעדינות על כך שכולם יודעים היטב מה היא עושה "בימי המחלה" שלה, זאת מבלי להיכנס לעניינה האישיים ולצפות ממנה להתפטר ולסיים את ההתקשרות בשקט וללא נזקים נוספים.
קטי, כמובן, נשארה בהלם ולא הבינה מהיכן זה הגיע, בהתחלה ניסתה להכחיש, אך לאחר שראתה סרטון קצר היא הבינה מהר מאוד שהיא בבעיה רצינית. היא ביקשה לחשוב על העניין והבטיחה תשובה עד שעות הערב, ובשעה 18:30 אביהו קיבל ממנה מכתב התפטרות. מאז, כנראה יותר לציין, לא שמע ממנה יותר.
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, הוא בעל המשרד "ים חקירות"