ראובן התקשר אליי ושאל אם נוכל להיפגש בביתו. השבתי לו שאין כל בעיה שניפגש שם, זה מקובל לחלוטין ואגיע לפגישה. ביום שישי הגעתי לביתו של ראובן באזור השרון בשעות הצהריים. זו הייתה דירת פנטהאוז מפוארת, ונראה היה שראובן ואשתו נהנים ממנעמי החיים.
שולחן ביליארד ענק לצד שולחן פוקר נראו בחללים שונים בבית, וראובן הזמין אותי לסלון, שם התיישבנו, ולפתע הגיעה אשתו לימור, הציגה את עצמה והצטרפה למפגש.
לימור פתחה ואמרה שהם מבקשים שאבדוק עבורם מידע על בני זוג שגרים בעיר סמוכה. כשניסיתי להבין מה ברצונם לדעת ולאיזו מטרה - ראובן קרץ לעברי והשיב: "אנחנו מעוניינים ליצור איתם יחסי חברות קרובים ואינטימיים. לאחרונה נכשלנו בבחירת זוגות למטרת מפגשים שכאלה ועכשיו אנחנו רוצים לבדוק במי מדובר, רק הפעם לעומק".
אחרי שהבנתי פחות או יותר מה רצונם, השבתי להם שאכן ישנן חקירות פרופיל ורקע אישי שאנחנו מבצעים, ולימור שאלה אותי האם בחקירה כזו אפשר גם לדעת על המצב הבריאותי של הנעקבים, מחלות שונות או דברים דומים.
בשלב הזה כבר הבנתי בדיוק מה מטרת "המפגשים הקרובים והאינטימיים" שראובן ולימור מקיימים, והשבתי להם שמידע רפואי הוא סודי ומסווג, אין האמת דרך חוקית להגיע אליו, ומשרדי לא עוסק בכך. ראובן נכנס לדברי, אמר שעניין המחלות לא רלוונטי, ואז פנה ללימור ואמר לה: "נו באמת... את סתם מגזימה".
קיבלתי את פרטי בני הזוג אחריהם רצו לימור וראובן שאעקוב, וכעבור כמה ימים חזרתי לביתם כדי להעביר להם דוח חקירה בסיסי. הדוח לא העלה שום ממצא שיכול לעורר חשד; בני הזוג נמצאו נורמטיביים לחלוטין וללא דופי בעברם או התנהגותם.
ראובן ניצל את העובדה ששהיתי איתו לבד על גג הבית וסיפר לי שמפגש לוהט שהם קיימו לאחרונה עם זוג אחר גרם ללימור להידבק בחיידק מסוים, ולכן היא קצת חוששת וביקשה לבדוק את העניין הרפואי.
השבתי לראובן שיש צדק בדבריה של לימור, בטח לאור העובדה שהם מקיימים מפגשים חד פעמיים עם זוגות מזדמנים ולא מפגשים עם זוג אחד באופן קבוע. ראובן חייך והשיב לי: "אנחנו משתעממים מהר וחייבים תמיד ריגוש מסוג חדש". נפרדתי ממנו ומלימור לשלום ובדרך החוצה מלמלתי לעצמי: "כל זוג וצרותיו, מספיק לחשוב על עשרות הזוגות האחרים שרק היו רוצים שאלו יהיו צרותיהם".
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, הוא בעל המשרד "ים חקירות"