שעת צהריים. אני יושב ברכב וממתין להתפתחויות במעקב סמוי בחקירה עסקית ומשעממת. הטלפון מצלצל, מהעבר השני נשמע גבר טעון, ששאל "אתה גולן..?". השבתי בחיוב. הגבר לא עצר והטיח בי: "אני מבקש שתפסיק לעקוב אחריי... ראיתי אותך אצלי בעבודה, אני יודע שאשתי שכרה אותך, אז תדע שהיא בת ז**ה והיא בוגדת לא פחות…".
לאחר כמה שניות של בלבול ומבוכה, שאלתי "עם מי אני מדבר, מה שמך?". לאחר שהוא מסר את שמו, הרצתי בראשי את כל החקירות שלי בשנתיים האחרונות, ואמרתי לו "תקשיב, אין לי דרך להוכיח לך, אך מעולם לא עקבתי אחריך, לא יודע מי אתה, לדבריך ראית אותי בעבודה שלך? בוא ניפגש ותראה שאתה טועה...".
המשכתי ושאלתי אותו "איך הגעת אליי?". הוא השיב שיומיים קודם לכן, בוויכוח עם אשתו, זו הטיחה בפניו "לקחתי בלש פרטי, אחד גולן, הוא עקב אחריך ויש לי את כל התמונות שלך עם המזכירה שלך במשרד שלך... יש לי סרטים שיביכו אותך ויסבכו גם אותה עם בעלה".
לדבריו, לאחר חיפוש קצר בגוגל "גולן - בלש פרטי" הוא הגיע אליי. חזרתי על דבריי שאין לי שום קשר אליו. שאלתי אותו מה שם אשתו ומה מספר הטלפון שלה. לאחר שמסר לי את מספר הטלפון, בדקתי ומצאתי שאכן מספר חודשים קודם לכן, אשתו שוחחה איתי מספר פעמים. היא קיבלה הצעת מחיר, אך לבסוף לא חזרה אליי ומאז לא שמעתי ממנה... עד עכשיו.
חזרתי לגבר, שהפעם נשמע גם כועס ומאיים בתביעה לאחר שפגעתי בפרטיות שלו ובצנעת הפרט שלו כאשר צילמתי אותו במשרדו עם המזכירה שלו. השבתי לו, והפעם בתקיפות, שאני חוזר ואומר שמעולם לא עקבתי אחריו, מעולם לא ראיתי אותו ואין לי שום אחריות על כך שאשתו השתמשה בשם שלי כדי לאיים עליו ולהלחיץ אותו.
לאחר חצי דקה של שקט, הוא אמר "אז אולי אין לה כלום..?". אמרתי לו שאני לא עשיתי כלום ואין לי מושג מי הוא, ואין לי דרך לדעת אם אכן יש לאשתו סרטים שלו עם המזכירה שלו. אולי היא השיגה סרטים בדרכים שונות, אך זרקה לך את השם שלי כדי שתאמין לה.
הרגשתי שהוא השתכנע שאין לי קשר אליו, שביב התקווה שלו שאולי אין לאשתו שום סרט נטע בו אופטימיות, איחלתי לו הצלחה וסיימתי את השיחה. שקלתי אם לפנות לאשתו ולשאול מדוע היא השתמשה בשמי כדי לאיים על בעלה, אך החלטתי להניח לזה ולהמשיך בתצפית בחקירה בתיק העסקי המשעמם.
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, בעל משרד "ים חקירות".