יעקב שוחח איתי וביקש שניפגש בבית העסק שלו. הוא ציין שהחנות נפתחת בשעה שבע בבוקר, ולכן ביקש שניפגש בסביבות שש.
הגעתי לחנות בשעה שקבענו וראיתי שמדובר בחנות לכלי עבודה, צבע ואבזרי חשמל שונים. יעקב החל לספר לי על העסק, כיצד הוא התפתח וגדל לאורך השנים, וציין שצוות החנות מונה כעת חמישה עובדים קבועים.
יעקב שיתף אותי בחשדותיו, לפיהם לאחרונה נעלם כסף מזומן מהקופה. לדבריו, הוא בדק כמה פעמים והבין שמשהו אינו כשורה וביקש להתקין מצלמה נסתרת מעל עמדת הקופה.
רוב התשלומים מתבצעים באמצעות כרטיסי אשראי, אך גם כסף מזומן רב עובר בקופה, וזהו הפתח לגניבה לדבריו. "אנחנו חייבים לתפוס את העובד הזה", ביקש יעקב.
בסיום הפגישה ניגשנו לעמדה ובחרנו מיקום מדויק להתקנת המצלמה הנסתרת. סוכם שהמצלמה תותקן בתוך קופסא שנמצאת במקום כבר זמן רב. כעבור כמה ימים, בשעת לילה מאוחרת, הגיע טכנאי המצלמות וביצע את ההתקנה באופן מושלם ונקי, ומבלי להשאיר עקבות.
בסוף כל יום, ישב חוקר מול צילום הסרט של אותו היום ובחן את סרט הצילום, אך לא מצא דבר חריג או מעשה גניבה. לאחר שבוע נוסף, נבדקה המצלמה פעם נוספת והחוקר החרוץ בחן שוב את סרט הצילום הארוך. לקראת סוף הסרט, נפתרה התעלומה.
הפתעה הייתה עצומה: אשתו של יעקב, שמגיעה לעיתים לחנות, נראתה מוציאה כמה שטרות, דוחפת לכיסה ועוזבת את עמדת הקופה. בצילום נראה אחד העובדים עומד קרוב לקופה, אז אשתו של יעקב נראתה מבקשת ממנו משהו במטרה להרחיקו מהקופה, וכשהייתה לבדה, שלפה מספר שטרות של מאתיים שקלים, הכניסה לכיסה וכעבור רבע שעה עזבה את החנות.
קבעתי פגישה עם יעקב, והוא שמח לשמוע שיש ממצאים, אך לא תיאר לעצמו מי זו "שמרוקנת" לו את העסק. יעקב ראה את התיעוד ונשאר בשוק: "אנחנו רבים הרבה על הבזבוזים שלה", סיפר לי, "אבל לא תיארתי לעצמי שהיא תגיע במיוחד כדי לקחת כסף. בגלל זה היא מנפנפת מולי לאחרונה בפירוט האשראי שלה ואומרת: 'תראה.. הקניות רק אוכל, בגדים והוראות קבע!'.
"הרי זה ברור", אמר יעקב בתסכול, "את החגיגות האמיתיות היא עושה במזומן, על חשבון העסק". הוא לקח ממני את הסרטף שילם על שרותי, ואמר שהוא כבר ימצא את הדרך להפסיק את החגיגה המביכה הזאת.
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי שהתרחש לפני סגר הקורונה השלישי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, הוא בעל המשרד "ים חקירות"