עדינה התקשרה אליי וביקשה להיפגש בביתה במוצאי שבת. את המפגש הזה אני לא אשכח הרבה זמן. עוד לפני שדפקתי על הדלת, שמעתי שיחת בנות בבית, ניסיתי לנחש מה מצפה לי.
נכנסתי לבית. בסלון ישבו ארבע נשים: עדינה ושלוש אחיותיה. ארבע האחיות ישבו מולי, ולאחר היכרות ושיחת נימוסין קצרה התחילה אחת מהן, גאולה, לספר על מטרת המפגש.
גאולה סיפרה שהן דואגות לאמא שלהן - ברכה, שהתאלמנה לפני כ-10 שנים כשהייתה בתחילת שנות ה-50 לחייה. לאחרונה, לאחר תקופת אבל ארוכה, היא החלה להיפתח, לבלות, לצאת לטיולים. "שמחת החיים חזרה אליה", סיפרו בנותיה. כאשר שאלתי "אז מה הבעיה?" גאולה עטתה ארשת פנים רצינית והשיבה לי: "אמא הכירה מישהו... ואנחנו מפחדות שהוא יכאיב לה". שאלתי על מה מבוסס החשש ומדוע אתן צריכות לדאוג בנוגע לגבר שנכנס לחייה והן מיהרו להסביר: "אבא השאיר לאימא כסף, הרבה כסף. הגבר שעומד להיכנס לחייה עלול לרצות את הכסף הזה או לשכנע אותה לעשות בו שימוש לא נכון, אנחנו רוצות חקירה על הגבר הזה. מי הוא, מה הוא, נרצה לדעת כל פרט על משפחתו, מה היה בעברו, האם הוגשו נגדו תלונות מתישהו, ומה מצבו הכספי".
ההרגשה הייתה מורכבת ומבולבלת. מצד אחד, התחושה שטובת האם, האושר שלה והפרטיות שלה אינן נמצאות בראש סדר העדיפויות של בנותיה, מצד שני גם לחששות שלהן יכול להיות בסיס. אף אחד לא יכול לערוב לכך שחלק מהחששות שלהן לא יתאמתו. ייתכן, שלא כולם היו פועלים בצורה כזו, ללא שום סיבה, ללא שום מידע שיצדיק חקירה כזו על גבר שעומד להיכנס למשפחה.
האחיות נראו לי להוטות מדי, דואגות מדי, כאילו ברור להן שהוא נוכל שבא "לעקוץ" את אמא שלהן. "אתן רואות שהיא מאושרת, מבלה, שמחה", אמרתי להן, "אולי כדאי לתת לה קצת קרדיט לבחון את בן זוגה בעצמה".
ארבע האחיות התעקשו לבצע את החקירה. "אנחנו רוצות לדעת עליו הכל", קבעו פה אחד. בשלב הזה אחת האחיות העירה שהן מוכנות להשקיע כסף, כל אחת מאתנו מוכנה להשקיע 250 שקלים". חייכתי. הסבתי את תשומת לב האחיות שחקירה מקצועית, מעמיקה ואיכותית כפי שהן דורשות, שכוללת חקירות סמויות, איסוף מידע ומעקבים, יכולה להגיע לאלפי שקלים. הן נראו המומות. "אז תפעיל אותנו", אמרה אחת מהן ברצינות גדולה.
האחיות התעקשו, סוכם שנבצע בדיקות בסיסיות ביותר, כדי לאמת שאכן זהות הגבר ופרטים עיקריים עליו, נכונים ואמיתיים.
כעבור מספר ימים, פגשתי אותן שוב, הפרטים הבסיסיים של הגבר אומתו, הסטטוס האישי שלו, מקום מגוריו, מקום עבודתו, ולא נמצא מידע על בעיות מהותיות בעברו. קמתי ממקומי, לחצתי את ידיהן ולפני שיצאתי מהבית הצעתי להן לפרגן לאמא שלהן. "הדאגה ברורה, החשש שלכן מובן, בשלב זה מספיק שתהיו ערניות להתפתחות במערכת היחסים, תנו לה להנות ולא פחות חשוב, תנו לה קרדיט שהיא יכולה להבין לבד אם בן הזוג שלה, הוא נוכל עם מטרות נסתרות".
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, בעל משרד "ים חקירות".