דבי היא אם חד הורית לשני ילדים קטנים מאזור השרון, ולפגישה במשרדי היא הגיעה עם שניהם. הילדים קיבלו דפים וטושים והחלו לצייר, ואני ודבי התיישבנו ושוחחנו.
מיד בתחילת השיחה דבי סיפרה לי שלפני כשנתיים היא התגרשה מבעלה לשעבר, עודד, ולדבריה, בשלב מסוים נמאס לה מהשקרים שלו, הבגידות, וחוסר הכבוד שהפגין כלפיה: "במשך שנים עודד עבד כמכונאי במוסך, אבל בתקופת הגירושים הוא כביכול פוטר או התפטר, ובשנה האחרונה הוא עושה בעיות עם תשלום המזונות - וזה כסף שמגיע בעיקר לילדים שלו", סיפרה לי דבי.
בהמשך השיחה היא הוסיפה וסיפרה שהיא יודעת שעודד עובד ומקבל משכורת במזומן: "זה מרגיז כל כך, כי בדיונים בבית המשפט עודד טוען שהוא מובטל, שהגירושים הכניסו אותו לדיכאון ולחוסר שקט, ושהוא לא מצליח לשקם את עצמו. אני יודעת שהוא לא מסכן והוא פשוט מתנקם בי", סיכמה דבי את דבריה והחלה לדמוע.
היא נרגעה לבסוף, ואמרה לי שעורך הדין שלה ביקש שתביא הוכחות לכך שהוא עובד, כך שניתן יהיה להפריך את הטענות שלו בבית המשפט. קיבלתי את כל הפרטים הרלוונטיים וכעבור כמה ימים החל צוות בלשים לעקוב אחרי עודד.
כבר ביום הראשון למעקב עודד נראה נוהג ברכב ספורט ששוויו כ-100 אלף שקלים, והיה מפתיע לגלות שהרכב רשום על שם אמו שמתקרבת לגיל 80, וכך, במשך שלושה ימים, עודד צולם מגיע כל בוקר למוסך ועובד שם עד שעות אחר הצהריים.
ביום המעקב השלישי, לקראת סוף יום העבודה, עודד נראה יוצא מהמוסך כשהוא נושא קרטון והולך איתו לכיוון מכולת אשפה בקרבת המוסך. הוא נראה מניח בזהירות את הקרטון מאחורי המכולה וחוזר למוסך. כעבור חצי שעה יצא עודד מהמוסך, נסע עם רכבו למכולה, ולאחר שבחן את הסביבה הכניס את הקרטון לרכב ונסע מהמקום. צוות הבלשים המשיך במעקב אחר עודד שנסע ישירות למוסך קטן שממוקם בחצר בית פרטי בלב שכונת מגורים בעיר סמוכה.
עודד נכנס לחצר הפתוחה, פתח את הקרטון, הוציא חלקי רכב, ונראה עובד סביב רכב שחנה במקום. כעבור שעה, הגיע למקום גבר שמסר לו כמה שטרות, נכנס לרכב בו הוא טיפל ונסע מהמקום. המפגש כולו תועד, ומבחינתנו הפעילות הסתיימה.
למחרת בבוקר חוקרת ביצעה חקירה סמויה במוסך, ושם נמסר לה שעודד אכן עובד במקום כחצי שנה. דבי קיבלה את ממצאי החקירה, שמחה מאוד (במיוחד על הבונוס שנחשף בגניבת חלקי החילוף מהמוסך הראשי), והחליטה להתייעץ עם עורך הדין שלה כיצד לנהוג.
הרצון לנקום בעודד ולספר לבעל המוסך על הגניבות היה טבעי, אך מצד שני, האינטרס שלה הוא שעודד ימשיך לעבוד וכך ישלם את דמי המזונות של ילדיו. אפשרות נוספת שהעלתה היא שאת עניין הגניבה היא תעלה רק בפני עודד וכך תגרום לו לא לעשות לה בעיות בעתיד - אחרת הוא יסתבך ויהיה חשוף לא רק לפיטורים - אלא גם לתביעה מצד בעל המוסך.
דבי בחרה לבסוף באפשרות השנייה, וממצאי החקירה שמתייחסים לעבודה של עודד בשני המוסכים והשימוש ברכב הספורט ביטלו לחלוטין את טענותיו בדבר היותו מסכן וללא יכולת לשלם מזונות. עניין הגניבה הועבר ע"י דבי לעודד בשיחה אישית, וזה הבין מיד שעדיף לא להכעיס אותה, והוא התחייב לחזור ולשלם לה את המזונות בזמן.
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, הוא בעל המשרד "ים חקירות"