הגעתי לבית הקפה לפגוש את גלעד. כשגלעד התקשר אליי כמה ימים קודם לכן, הוא סיפר לי על הבעיה שהובילה לשיחה. הוא התגרש לפני כשנה, לדבריו, הליך הפרידה היה מהיר. "תפסתי את שירה בוגדת בי" הוא סיפר והוסיף שלאחר שנודע לו דבר הבגידה החליט לסיים את הזוגיות. גלעד סיפר לי בצער על הקושי שלו מהניתוק משתי בנותיו שהוא כל כך אוהב, אבל לדבריו לא נותרה לו ברירה. הוא שיתף אותי, שכבר בתקופת החברות שלהם שירה בגדה בו, אבל אז הוא החליט לנשוך שפתיים, קיבל את תחנוניה, סלח אבל לא שכח.
הפעם, שש שנים אחרי החתונה, הוא לא היה יכול להבליג. גלעד תיאר את שירה כאישה מאוד מינית, חופשיה וללא מעצורים, תמיד מחפשת ריגושים וסיפוקים חדשים. בפגישה בבית הקפה הוא נשמע כואב את המצב. לדבריו, כל מה שמעניין אותו כרגע, זה מצב הבנות. בתו הגדולה בת חמש והבת הקטנה כמעט בת שלוש. גלעד סיפר שלאחרונה, בשיחות עם בתו הגדולה, הילדה סיפרה שהיא ואחותה נשארות לפעמים לבד בבית, כשאמא הולכת לחברה שמתגוררת בהמשך הרחוב. הבת סיפרה לאביה שאימא הולכת רק אחרי שהבת הקטנה נרדמת, אבל שהיא מפחדת להישאר לבד כי לפעמים הקטנה מתעוררת ובוכה, עד שהיא נרדמת שוב.
גלעד סיפר שהוא שוקל לבקש משמורת משותפת על הבנות. לדברי עורכת הדין שלו, יש חשיבות גדולה להוכחה שהאם עוזבת את הבנות הקטנות לבד בבית, בשעות הערב, ללא השגחה, ללא בייביסיטר, והולכת לחברתה. קיבלתי את הפרטים מגלעד: תמונה של שירה, כתובת המגורים שלה וכתובת המגורים של החברה שאליה היא הולכת. גלעד הבין ששירה נעדרת מהבית בעיקר בסופי השבוע, בערבי חמישי ושישי ובמוצאי שבת. בלשים סמויים התמקמו מול בניין המגורים של שירה והמתינו בסבלנות. בחמישי ובשישי שירה לא יצאה מהבית. במוצאי שבת גלעד שלח הודעה ובה כתב שבתו סיפרה שאימא יצאה לפני כרבע שעה. העוקבים, שהיו דרוכים וערניים, לא ראו את שירה יוצאת מהבניין. בדיקה זריזה העלתה שגם רכבה נמצא בחניון התת קרקעי. נותרה האפשרות ששירה יצאה מהיציאה האחורית של הבניין. תרחיש שלא היה לו הסבר. בדיקה נוספת העלתה שגם חברתה של שירה לא בביתה. הבנו שיש כאן תסריט שונה ממה שדמיינו.
ביום הפעילות הבא, גם היציאה האחורית מהבניין הייתה תחת תצפית ומעקב. ושוב, שירה יצאה מהבית אך לא יצאה מהבניין. הסיטואציה הייתה מתסכלת. ביום המעקב הבא, אחד החוקרים המתין בחניון התת קרקעי. זהו חניון תת קרקעי בן שלוש קומות, המשמש שלושה בנייני מגורים. והנה סוף סוף זה קרה... שירה יצאה מבניין המגורים דרך היציאה לחניון, הלכה לכניסה התת קרקעית של הבניין השלישי, נכנסה לבניין ועלתה במעלית לקומה העשירית. החוקר, שהספיק להידחף למעלית עם שירה, ראה אותה הולכת לכיוון שתי דירות בקומה העשירית.
בדיקה העלתה שבדירה אחת מתגוררים בני זוג מבוגרים ובדירה שממול מתגורר גבר, גרוש, כבן 35. ממצא כזה לא היה צפוי. בימים שלאחר מכן שירה צולמה יוצאת מהבניין שלה, חוצה את החניון ונכנסת לבניין הסמוך. חוקר שהמתין לה עם מצלמה סמויה תיעד גם את כניסתה לדירת הגבר הגרוש. שירה נהגה לשהות בדירתו במשך שעתיים-שלוש, ולקראת חצות הייתה חוזרת לביתה. עורכת הדין של גלעד קיבלה את מבוקשה, אפילו יותר משציפתה. ושוב, כמו במקרים דומים, עצם הימצאות הוכחות וראיות טובות, מונעות הליכים משפטיים סבוכים, שירה הסכימה לבקשת גלעד למשמורת משותפת, יתכן ואף זה גם אינטרס שלה לאור הגבר שפגשה והכירה, אך זה צעד ששירה לא הייתה יוזמת מצידה.
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, בעל המשרד "ים חקירות".