פגשתי את אסתר ואת הוריה בביתם שביישוב חרדי במרכז הארץ. בעלה של אסתר, יונתן, עזב את הבית, והיא, שעולמה חרב עליה, נאלצה לפני כמה חודשים לעבור עם שני ילדיה לגור בבית הוריה. אביה של אסתר, שנראה שבור ומדוכא, ביקש ממני באופן מפורש תשובה לשאלה, מה קרה ליונתן, שבוקר אחד החליט לנטוש את אשתו ושני בניו הצעירים ללא סיבה.

אסתר הייתה מוכרחה לדעת היכן היא עומדת והאם עליה להשלים עם העובדה שיונתן לא ישוב. הם סיפרו כי יונתן הסכים רק לומר, באמצעות בן משפחתו, שהוא צריך זמן... זמן ושקט. במהלך השיחה העלנו אפשרויות שונות שיכולות להילקח בחשבון, כמו למשל, היכרות עם אישה אחרת או חזרה בשאלה. אסתר שללה את האפשרות השנייה. לדבריה, בשנה האחרונה יונתן התחזק מאד. אסתר ציינה שהיא משוחחת עם יונתן פעמיים בשבוע, ושהוא נשמע מתייסר ובעיקר שואל לשלום הילדים. שאלתי אם ידוע להם היכן הוא מתגורר ואם חל שינוי במקום עבודתו, אף אחד לא ידע להשיב.

החלטנו לבצע מעקב אחר יונתן, ללמוד את שגרת יומו ולקוות שייחשף מידע שיספק תשובות לאסתר. למחרת שוחחתי עם אסתר בטלפון והיא שיתפה אותי בבקשתו של יונתן בשיחה האחרונה שלהם, הוא רוצה לפגוש את הילדים, "מתי שתחליטי, איפה שתחליטי ואפילו לכמה זמן", אסתר הודתה בפניי שהיא מאד רוצה שיונתן יפגוש את הילדים, משתי סיבות עיקריות, האחת, הילדים מאוד מתגעגעים לאביהם והשנייה, שאולי מפגש עם הילדים יחזיר את יונתן הביתה.

קיבלתי את דבריה של אסתר והוספתי שמפגש כזה יכול לשמש אותנו כנקודת מוצא לתחילת מעקב. אסתר שמחה לקבל חיזוק נוסף לקיום המפגש, וכעבור יומיים עדכנה אותי שתיאמה עם יונתן להיפגש בקניון בצפון ת"א למשך כשעה. צוות בלשים נערך והתארגן ליום המפגש. בשעה חמש אחה"צ זיהה הצוות את אסתר, אחותה ושני הילדים מגיעים לקניון. יונתן פגש את ילדיו וחיבק אותם בחוזקה במשך דקות ארוכות.

כפי שסוכם, אסתר ואחותה המשיכו לטייל בקניון, ויונתן וילדיו טיילו גם כן. בהמשך אכלו ארוחת ערב וכעבור שעה וחצי נפגשו שוב בכניסה לקניון. צוות המעקב ליווה מרחוק את יונתן וילדיו (בכל זאת חששנו מהאפשרות שיונתן יחליט לצאת עם הילדים מהקניון), שנראו מאושרים. יונתן הודה בחום לאסתר ועזב במהירות את המקום. צוות המעקב התחיל בפעילות. יונתן נראה הולך ברגל כמה רחובות ולאחר שהגיע לכביש ראשי, עצר מונית והחל בנסיעה.

כעבור כחצי שעה, הגיע לבניין מגורים בגבול גבעתיים-ת"א, ירד מהמונית, נכנס במהירות לבניין ונעלם באחת הדירות. צוות המעקב הקים תצפית לעבר פתח הבניין, אך עד שעת חצות לא ראה את יונתן יוצא מהבניין. למחרת, בשעת בוקר מוקדמת, שוב התמקם צוות המעקב בפתח הבניין. מחקירה קצרה (שכללה שיחה עם אחד מאנשי ועד הבית) למדנו באיזו קומה נמצאת הדירה שבה יונתן מתגורר, ואפילו שהוא מתגורר עם שותף. צוות המעקב ליווה את יונתן עד למשרדי חברת ההיי טק שבה הוא עובד. בשעת ערב נצפה יוצא ממקום העבודה, ומיד נאסף ע"י רכב שהמתין בפתח הבניין. ברכב נהג גבר צעיר. השניים נראו מגיעים למסעדה במרכז תל אביב, מתיישבים ואוכלים.

כל דקה שעברה, ניכר היה יותר ויותר שהיחסים בין השניים מוזרים. יונתן, שחובש כיפה שחורה, סועד עם גבר לבוש בגופייה צמודה, מקועקע בזרועו, ובמסעדה שאינה כשרה (יונתן אכל קערת סלט גדולה). השניים נראו נהנים מכל רגע, וכעבור שלוש שעות ארוכות סיימו את השהייה במקום. הצמד חזר לרכב והמשיך בנסיעה ישירות לדרום העיר. שם נכנסו למועדון קטן, שכבר בכניסה נראה היה שהוא מיועד לקהילה הגאה. צוות המעקב נכנס אחרי השניים למועדון.

יונתן נראה כמו עוף מוזר במקום, לא קשור, אבל נראה היה שאינו סובל ואפילו נהנה. הגבר שאיתו נראה הרבה יותר נינוח, והכיר הרבה מאנשי המועדון. בשעת לילה מאוחרת השניים יצאו מהמועדון ונסעו לכתובת הידועה בגבעתיים. הם נכנסו לבניין וצוות המעקב סיים את פעילותו לאותו יום. כעבור יומיים, ביום שישי בוקר, חידשנו את פעילות המעקב. יונתן וחברו יצאו מהבניין והתיישבו בבית קפה מול חוף הים בת"א. בהמשך הגיעו לחדר כושר.

ממצאי החקירה הועברו לאסתר ולהוריה. השוק וההלם שאחזו בהם אינם ניתנים לתיאור. לדעתי האישית, אסתר לקחה בחשבון את האפשרות שתיאלץ להתמודד עם ממצאים כאלו, אפילו שבשיחות המקדימות כלל לא ציינה זאת. כעבור כחודשיים אסתר התקשרה אליי וסיפרה שיזמה מפגש עם יונתן בבית קפה בלובי המלון שבו הציע לה נישואים. היא העלתה בפניו את האפשרות שנטיותיו המיניות הן שהכריעו אותו וגרמו לו לעזוב את הבית. הוא הודה ופרץ בבכי. לדבריו, המחיר שנאלץ לשלם - פירוק המשפחה - קשה ביותר, אך הוא לא היה מסוגל יותר לחיות בשקר, וחשש לפגוע בראש ובראשונה בה - באסתר. אסתר עצמה סיפרה שכיום היא נמצאת בשיאו של תהליך שמסייע לה להתחיל בחיים חדשים.

הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, בעל משרד "ים חקירות".