אודליה הגיעה למשרדי, שתתה כוס מים, ופתחה את המפגש בדרישה ישירה וממוקדת: "אני צריכה שתשיג לי תמונה של דודו, בן הזוג שלי, עם המאהבת שלו", אמרה לי בלי הקדמה ובלי רקע.
אודליה קבעה שלדודו יש מאהבת, וביקשה שאסמוך עליה ועל התחושות שלה. אחרי שביקשתי בכל זאת קצת רקע, היא סיפרה לי שזהו פרק ב' של שניהם, שהתמודדו עם בגידות של בני הזוג שלהם בנישואיהם הראשונים.
"היינו פצועים ופגועים", סיפרה לי בקול רועד, "ובמשך 10 השנים שלנו יחד החזרנו את הביטחון שלנו בסביבה ובזוגיות". דיבורה היה שוטף ומהיר, והיא המשיכה ותהתה: "אולי אי אפשר להתחמק מזה, ואולי השנים עושות את שלהן. השגרה היא האויב הכי הגדול שלנו".
אודליה סיפרה על ההלם והתדהמה שאחזו בה כשהבינה שדודו נפגש עם אישה אחרת: "הרגשתי ששוב הסרט הרע הזה חוזר, ועוד ממנו? במשך שנתיים השקעתי בלשקם את הגבריות שלו אחרי שאשתו בגדה בו עם הבוס שלה וזה גמר אותו. עשיתי הכל כדי להחזיר לו את הביטחון העצמי שפשוט נעלם לו".
אודליה המשיכה בשצף דיבורה ונשמע שלפרקים היא דיברה גם לעצמה: "אני חייבת תמונה! לא אאמין עד שאראה בעיניים שלי שהוא נוגע באישה אחרת", אמרה לי, וסוף סוף לקחה אוויר ולגמה מכוס המים שהגשתי לה.
קיבלתי מאודליה את כל הפרטים הרלוונטיים לצורך המעקב הסמוי, כולל תמונה של דודו, סוג הרכב שלו וסדר יומו. אחרי מחשבה ושיקולים נוספים, החלטנו לבצע מעקב בימי שישי בבוקר ובשעות הערב במוצאי שבת - והמעקב התחיל שבוע לאחר מכן.
התחלנו ביום שישי בבוקר, ודודו אכן הגיע למקום עבודתו, ובשעת הצהריים חזר לביתו. למחרת, בפעילות המעקב שנערכה במוצאי השבת - התקיים המפגש המדובר ממנו חששה אודליה: דודו הגיע לכתובת מגורים בכפר סבא, וכעבור שתי דקות הגיעה אישה בהליכה מבניין מגורים סמוך, ואחרי שבחנה את הסביבה, נכנסה לרכבו של דודו, השניים התנשקו והתחילו בנסיעה.
כעבור 20 דקות הם הגיעו למתחם צימרים דיסקרטי ביישוב קטן מחוץ לעיר, ונבלעו בחניה נסתרת בצמוד לאחד הצימרים במתחם. כעבור שלוש שעות יצאו השניים עם הרכב מהמתחם ונסעו מהמקום.
כאשר הגיעו סמוך לביתה של האישה, השניים נראו שוב מתחבקים ומתנשקים. אחרי כמה דקות האישה יצאה מהרכב, צולמה בבירור ולוותה על ידי אחד החוקרים ממשרדי עד לקומה שאליה הגיעה בבניין המגורים שלה.
למחרת פגשתי את אודליה, והסרטון הקצר שהצגתי לה הספיק לה. "המאהבת" התבררה להיות גרושתו של דודו, אותה אחת שבגדה בו. "מה קורה פה?", הזדעקה אודליה, שלא יכלה להמתין, קמה, עזבה את משרדי ונסעה למקום העבודה של דודו.
כשהגיעה למקום, היא קראה לו לצאת לחנייה וביקשה ממנו שעוד באותו היום יאסוף את כל חפציו ויעוף מהבית. "לא הייתי צריכה שום דבר נוסף", סיפרה לי כשהתקשרה אלי כמה שעות לאחר מכן. "גם הוא לא היה צריך עוד הסברים, הוא הבין בדיוק מה קרה ועזב את הבית. זה נגמר. הפעם לנצח".
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי שהתרחש לפני סגר הקורונה השלישי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, הוא בעל המשרד "ים חקירות"