שוחחתי עם אלדד שהתקשר למשרדי וביקש להיפגש. קבענו בבית קפה קטן, באחת מערי השפלה שבה הוא מתגורר עם אשתו גילת. נפגשנו, ואלדד החל לספר לי על הזוגיות שלו ושל גילת. "יש לי חשד שהיא מסתירה ממני דברים" הוא אמר.
אלדד תיאר לי כיצד ההתנהגות של גילת הייתה מוזרה ולא מובנת. "בחודשיים האחרונים ראיתי אותה פעמיים חוזרת מהעבודה, נכנסת למקלחת ופורצת בבכי" הוא סיפר, "כמובן שהיא ניסתה להסתיר את זה, ותמיד התחמקה מכל השאלות שלי".
בסוף יום העבודה גילת מוציאה את ילדיהם מהצהרונים ופעמיים בשבוע, סביב השעה שמונה בערב, היא יוצאת. לאחרונה היא גם מרבה לצאת עם חברה לבית קפה, או לשבת אצל אותה החברה, בביתה. גילת עובדת כאשת שיווק, יש לה רכב מהעבודה ובמהלך היום היא מבקרת בבתי העסק של הלקוחות. אלדד המשיך וסיפר שהתייעץ עם חבר קרוב, וזה המליץ לו לפנות לאיש מקצוע כדי לבדוק מה עובר על אשתו. כאשר ביקשתי קצת רקע על אופייה של גילת, אלדד מנה בעיקר את החסרונות: היא אינה מסודרת, בלתי אחראית, לעיתים נדמה שהקריירה חשובה לה יותר מהילדים... ועוד דבר, בבוקר היא תמיד בלחץ.
סוכם שנבצע כמה ימי מעקב אחרי גילת. בתחילה הוחלט שנעקוב אחריה בשעות אחר הצהריים המאוחרות ובשעות הערב. ואכן, היא נצפתה כמה פעמים כשהיא מגיעה לבית חברתה, שוהה שם כמה שעות ואז חוזרת ישר לביתה. בשלב זה, ולאור העובדה שגם במהלך יום העבודה גילת חופשיה לצאת וקובעת את פגישותיה בעצמה, החלטנו לבדוק את תנועותיה גם בשעות היום. הוחלט כי צוות בלשים ייצמד לגילת מהרגע שבו היא יוצאת מהבית ועד לאיסוף הילדים מהגן בסוף היום.
ביומיים הראשונים ליווה צוות הבילוש את גילת לכל הביקורים והפגישות בבתי העסק של לקוחותיה, ועל פניו לא נראה משהו חריג. ביום השלישי גילת נראתה יוצאת במהירות מהבית, מכניסה את הילדים לרכב ונוסעת לפזר אותם בגנים. לאחר שהורידה את הילדים המשיכה בנסיעה, במהלכה היא נראתה מתאפרת ומסדרת את שיערה. גילת הגיעה בנסיעה ישירה לבניין מגורים יוקרתי בעיר סמוכה, החנתה את הרכב בחזית הבניין ונכנסה אליו עם תיק המסמכים האישי שלה. היא הקישה את הקוד הסודי ונכנסה במהירות למעלית. הבלש לא הספיק להיצמד למעלית, אך ראה את הקומה אליה הגיעה.
הבלשים אספו את פרטי הדיירים באותה הקומה וחזרו לתצפת על פתח הבניין. כעבור כשעתיים וחצי גילת נראתה יוצאת מהמעלית בחברת גבר. השניים נפרדו בנשיקה, גילת נכנסה לרכבה, בעוד הגבר המשיך לחניון התת קרקעי. כעבור שלוש דקות נראה הגבר יוצא בנסיעה ברכבו מחניון הבניין. על הרכב נראה לוגו של בית עסק מוכר. גילת עצמה נראתה במהלך החקירה מבקרת במשרדי העסק שהוא אחד מלקוחותיה. הגבר זוהה כאחד מבעלי העסק, הוא גרוש ומתגורר לבדו בדירה היוקרתית. במהלך ימי המעקב הנוספים הגיעה גילת בשעות הבוקר לביתו של הלקוח. נראה שהסידור התאים לשני הצדדים.
אלדד קיבל את ממצאי המעקב וביקש זמן כדי לחשוב כיצד לפעול. לאלדד היה צורך לדעת פרט נוסף, פרט בעל חשיבות גדולה, האם ניתן להעריך מתי התחילו המפגשים בין השניים. הסברתי לאלדד שיש לנו אפשרות להעריך, אבל שזו לא תהיה תשובה חד משמעית. אלדד לא אהב את התשובה. "גילת בהריון..." הוא אמר לי, "בשבוע השביעי או השמיני". אכן, מצב מסובך. כעבור שבוע שוחחתי שוב עם אלדד, שסיפר שפוצץ את העניין מול גילת. גילת יודעת בוודאות שאני האב הוא אמר, הרומן עם הלקוח התחיל ממש בתחילת ההיריון, ובמפגשים הראשונים לא היו יחסי מין מלאים. בעניין זהות האב, אם כך, לא היה לאלדד ספק. כעת נותר לפתור את משבר האמון בעקבות הרומן.
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, בעל משרד "ים חקירות".