אחרית הימים 1
שפעם אחת העולם יסתכל ויקנא בכדורגל שלנו. אם לא בזכות הרמה אז בזכות היציעים המלאים (בעוד שברוב אירופה משחקים ללא קהל), האווירה המטורפת והתחרות על האליפות שהייתה מרתקת עד המחזור האחרון. בעוד שאירועים עולמים כמו אולימפיאדה יערכו כנראה עם הגבלות קהל וריחוק חברתי, אתמול 30,000 אוהדים מילאו כל פינה בסמי עופר, שרו, קפצו, עודדו וסיפקו מפגן עוצמה מדהים שדחף את מכבי חיפה לאליפות היסטורית אחרי עשר שנים. לדעתי בשריקת הסיום האדמה באיזור חיפה רעדה גבוה בסולם ריכטר מהעוצמות העידוד באצטדיון.
אחרית הימים 2
מכבי חיפה אלופה. די עם סיפורי הקונספירציה על קללה מסתורית שרובצת על הקבוצה. התחושה המופרכת שהיא לא מסוגלת להתמודד במאני טיים במשך עשור הפכה את מאות אלפי אוהדים ירוקים לחסרי אמונה ביכולת של המועדון לזכות באליפות תחת לחץ בזמן אמת. זה חילחל למועדון ויצר סיר רותח מבעבע חסר פרופורציה. מי היה מאמין ב2011 שהאימפריה של יענקלה שחר, שזכתה ב-12 אליפויות בעת החדשה, תחכה עשר שנים לאליפות נוספת. עשור שכולל עשרות שחקני רכש כושלים, מאמנים הזויים, מנהלים מקצועיים זרים שנעלמו עוד לפני שהגיעו ועוד ועוד סיפורים. אבל הפעם שחר בנה יסודות וצירף אליהם את ברק בכר, המאמן הישראלי הטוב ביותר. בן 41 בלבד וכבר חוגג אליפות רביעית. עם שקט נפשי ועוצמות הוא ניווט מועדון שעבר סיוטים ורכבת הרים ריגשית חסרת פרופורציה.
אחרית הימים 3
לא רק שהיא שיחקה את הכדורגל הכי טוב השנה, מכבי חיפה השאירה מאחור את הנמסיס הכי גדול שלה. מכבי ת"א. מבלי לנצח אותה שום משחק ביניהן מתוך חמישה!!! היא ידעה להתאושש כל פעם ולהפריך את הקלישאה שאתה חייב לנצח את היריב הכי גדול שלך במפגשים ישירים אלא פשוט לזכות בהכי הרבה נקודות בליגה ולהיות הכי יציב, הכי מגוון והכי יצירתי לאורך עונה שלמה. מכבי ת"א רודפת אחרי מכבי חיפה זה דבר שלא קרה כבר שנים.
אחרית הימים 4
עומר אצילי שנופה ממכבי ת"א ועבר לשחק בקפריסין בקיץ האחרון בגלל אותה פרשיה, חתם בינואר אצל היריבה הכי גדולה והפך לאקס פקטור על המגרש בדרך לאליפות על חשבון הצהובים. בקיץ הקודם היה נראה שהקריירה של אצילי בדרך לשפל, ושנה לאחר מכן הוא חוגג על הבמות בכרמל כאחד השחקנים הכי משמעותיים באליפות הזו.
אחרית הימים 5
כדורגל ישראלי מרגש את הקהל שמילא את בלומפילד וסמי עופר ברגעים החשובים של העונה. עשרות אלפי צופים במגרשים שחיכו לעידן פוסט קורונה הרימו את הרמה והתחרותיות. יצרו אווירה מחשמלת מסביב למאבק האליפות והחזיר את הצבע למי שמאמין ואוהב את הכדורגל שלנו.
אחרית הימים 6
בעשור האחרון תואר אליפות עבר בכל המדינה. מקרית שמונה לתל אביב משם דרומה לבאר שבע. חזרה לתל אביב וחזרה צפונה לחיפה. בכל הקבוצות האלה ובכלל בכדורגל ,חדרי ההלבשה כוללים שחקנים מכל המגזרים, העדות והדתות. בחגיגות בחדר ההלבשה כולם רוקדים יחד. כמה נורמלי במציאות לא נורמלית.