קצת יותר מחודש עבר מאז סערת הסופרליגה שהוקמה והתרסקה תוך 48 שעות בצורה מפוארת על ידי ריאל מדריד, ברצלונה, יובנטוס, מנצ'סטר סיטי, מנצ'סטר יונייטד וליברפול, כמה מהמועדונים הגדולים והעשירים ביותר בעולם. פלופ ענק שהוביל לסערה עולמית והסתיים עוד לפני שהתחיל.
הרעיון שצריך לשנות את פורמט ליגת האלופות הוא נכון בעיקרו, אבל הדרך הטיפשית והחובבנית בה זה נעשה הותירה את מועדוני העל בידיים ריקות, וכרגע הם איכשהו ממשיכים בשגרה כאילו לא קרה דבר. פלורנטינו פרס, נשיאה של ריאל מדריד והמורד הראשי, קיבל סטירת לחי מצלצלת ליוזמה שלו, ומשום מה דבר אחד קריטי ובעייתי נעלם מתחת לרדאר בדיונים על עתיד הכדורגל שהגיעו בעקבות הצהרתו, עובדה אותה ציינו היטב יוזמי הסופרליגה: הדור הצעיר כבר לא צורך ספורט כמו שאנחנו רגילים לצרוך, ואנחנו חייבים להגיב לזה.
צעירים בגילאי 10 עד 20 הופכים מול עינינו למעריצי כדורגל מסוג אחר, ואם לא נשנה את הרגלי הצפייה וההנאה שלהם, הם ינטשו את הענף הכל כך פופולרי הזה לאטרקציות אחרות - ולא חסרות כאלה. כמובן שאני לא מדבר רק על הילד שמגיע לאצטדיון עם אבא שלו לבילוי בכל שבוע מחדש כדי לראות את הקבוצה שהוא אוהד ו"חוויית האצטדיון" שלו מוכרחה להשתדרג - אלא, ובעיקר, על הרוב המוחלט של אוהדי הכורסא שכבר לא צופה בכדורגל כמו שהדור שלנו התרגל לצפות בו.
הדור הצעיר כבר מזמן מערבב חלום ומציאות בצורה שונה לחלוטין; הם חיים E-sport (ספורט אלקטרוני) שעות על גבי שעות, משחקים את חלום הכדורגל שלהם באקס בוקס או בפלייסטיישן, ואז מנסים ליישם את זה על המגרש. כן, נראה שכבר אין איך להתחמק מהעובדה שהקונסולה והטלפון הנייד הם מגרש המשחקים האמיתי שלהם.
בבית שלי יושב ילד בן 9, חולה כדורגל, ומתכונן בכל פעם מחדש כבר משעות הצהריים למשחק שישודר בערב. מה הבעיה? אם אין אירועים מסעירים במהלך המשחק הוא מתחיל לנוע באי נוחות כבר אחרי כמה דקות עד למצב של שעמום, ולפעמים הוא צריך לחכות יותר מחצי שעה למהלך גאוני של מסי, רונאלדו או ניימאר. הוא וצעירים אחרים בני גילו כבר לא בנויים לזה.
כולנו יודעים שהבן שלי וחבריו, והדור הזה בכלל, רגיל למציאות בקצב אחר, גירויים אחרים, ופעילות מול מסכים בקצב מגה גבוה. בנוסף, בקרוב הולכות להיכנס ענקיות הסטרימינג לעולם תוכן הספורט, כך שחוויית הצפייה צריכה לייצר גירויים ואינטרקציה בזמן אמת שתתאים לדור הזה. כרגע, כל ארגוני הכדורגל הגדולים בעולם מייצרים עוד משחקים ועוד תחרויות ששוחקות את השחקנים ואת "צרכני הצפייה". כמות המשחקים הפכה לבלתי נגמרת וכוללת לצערי יותר מדי משחקים פחות תחרותיים, ולדעתי זה מייצר לאורך זמן הרבה יותר נזק מתועלת לספורט הכי פופולרי בעולם.
דרך אגב, לא סתם הפכה החברה שמייצרת היילייטס ב-NBA לאחת החברות הכי מצליחות בספורט - כי שם אתה פשוט יכול לבחור את המהלכים שאתה רוצה לראות של השחקן או הקבוצה שאתה בוחר, סוג של קליפ בו גם הנושא ממוקד וגם אתה כצופה אקטיבי לחלוטין. הדור הצעיר כבר צורך את התוכן שלו היום באופן מהיר יותר, מעורב יותר, מזוקק יותר, ורוצה נייד ומסך של טלוויזיה יחד. הוא רוצה ריגושים בזמן אמת ורוצה קשר בין משחקי הקונסולה של אותו ענף ספורט לעולם האמיתי ולמשחק שמשודר לו מהמסך הגדול.
מחקרים עדכניים מוכיחים פעם אחר פעם שהדור הצעיר (דור ה-Z) מגדיר את עצמו פחות ופחות כצרכן ספורט, ויותר ויותר כצרכן E-sport, וההערכה היא שעד 2024 כמות אוהדי ה-E-sport הולכת לגדול בכ-200% לאיזור ה-800 מיליון אוהדים. הנתון הזה יבוא כמובן על חשבון משהו אחר, אלא אם כן ישכילו לשלב טכנולוגיות של מעורבות גדולה יותר של הקהל בספורט המסורתי.
אגב, באולימפיאדת טוקיו ייערך לראשונה סוג של קדם אולימפיאדה למשחקים וירטואליים שבו יתחרו משתתפים מכל העולם בתחרויות בייסבול, רכיבה על אופניים, מירוצים ושיט, לצד משחקים אולימפיים שיופעלו על ידי ענקיות משחקי הגיימינג בשיתוף עם הוועד האולימפי כדי לייצר יותר מעורבות ועניין בענף המסורתי. ההנחה היא שאם זה יצליח - גם ענפים יותר פופולריים כמו טניס, כדורגל או כדורסל יצטרפו לכך בהמשך.
אורן סימינאן, מייסד חברת COLOSSEUM, ואחד מדמויות המפתח בזירת הספורט טק העולמית שמשמש גם כשגריר החדשנות של ברצלונה מסביר איך זה יעבוד: "בסופו של יום נשאלת השאלה איך יראה משחק בשנת 2025? מבחינתי הוא יראה כך: לכל אחד יהיה מכשיר עם סוללה מספיק איכותית או טעינה בכל מושב, תהיה תעבורת נתונים מבוססת 5G שתוטמע בכל אצטדיון ותאפשר לא רק קליטה אלא גם יכולת להעביר נתונים, כל סוג של נתונים".
"אני מדמיין חיבור בין הקבוצה לאוהדים בכל רגע נתון כך שכל אוהד יוכל לצפות במשחק בבית או במגרש מכל זווית צילום שבה יבחר, הוא יוכל להמר כמעט על כל מהלך וללא דיליי בשידור. לא יקרה מצב שהשכן בדירה לידך יקפוץ לפניך בפנדל בדקה ה-90 ואתה תהיה ב-5 שניות דיליי ותחכה לשחקן שעומד מול נקודת העונשין לפני הבעיטה", מוסיף סימינאן. "תהיה אפשרות לכל אוהד באיצטדיון או בבית להזמין את האוכל המועדף עליו ולמושב שלו בדיוק. מה עוד? כולנו ניכנס לאיצטדיון ללא כרטיס וללא תור מטורף והכל יעבוד על זיהוי פנים וזיהוי קול. אנחנו לא נרגיש מאבטח אחד אבל נהיה מאוד בטוחים בזכות טכנולוגיות שיודעות לזהות חריגים וכמובן ישמרו לנו על הפרטיות".
אם כך, תרצו או לא, השינויים האלה כבר מתרחשים כאן ועכשיו. הזמן עף מהר כמעט כמו שער במספרת בפיפ"א, ואני, שחלמתי להיות שחקן רק מלקרוא עיתון או לשמוע שירים ושערים ברדיו הייתי צריך לחכות לתקצירים של משחקים בשעה מאוחרת כי הם לא שודרו בשידור ישיר כמעט. לעומתי, הדור הבא של צרכני הספורט וחולמי החלומות צריך את זה כאן ועכשיו. מהיר ומגרה. שילוב בין גיימינג למציאות. הכי גדול, הכי מהר והכי יפה. "אני רואה את זה מולי, צבעוני, טבעי, על המסך שלי. אני רוצה להיות שם, אני רוצה להיות שם", שר פעם פוליקר, והגיע הזמן של מנהלי ארגוני הכדורגל הגדולים בעולם להקשיב לו.