שלב הבתים ביורו 2020 הסתיים אתמול בערב ענק של כדורגל. דרמות. מהפכים. כוכבים ששוברים שיאים, ונדמה שבדיוק ברגע הנכון היורו הזה מעביר הילוך. מעכשיו הולכים למשחקי נוקאאוט. משמינית הגמר אלה יהיו קרבות במשקל כבד. כל משחק שיתקיים הוא להיות או לחדול.
משמינית הגמר והלאה: לוח המשחקים המלא של שלבי ההכרעה ביורו 2020
שלב בתים מוזר
אם נסכם את שלב הבתים, אז הוא היה בעיקר צפוי. ללא הפתעות אמיתיות או סינדרלה מהאגדות. כמו חימום לדבר האמיתי. רק במחזור האחרון התחושה הייתה שהנבחרות העלו הילוך וסיפקו משחקים איכותיים יותר.
הערב האחרון, שבו במשך תשעים דקות פורטוגל, גרמניה והונגריה היו כל אחת בתורה מחוץ לשמינית הגמר, סיפק דרמה אדירה שמעוררת תאבון להמשך.
בלטו במוזרתם כמות השערים העצמים הכי גדולה בהסטוריה והחמצות הפנדלים הרבות. ברמה המקצועית, ראינו כמה דברים מאוד מעניינים כמו גמישות ואלסטיות של נבחרות יוזמות שמשחקות עם שלושה בלמים בניגוד לעבר, כמו בלגיה,גרמניה והולנד. היו גם נבחרות שמשנות מערך בהגנה לעומת מערך בהתקפה, כמו איטליה וצרפת. זה דבר שבוודאי יחלחל גם לרמת הקבוצות אחרי היורו.
ונעבור לחלוקת המדליות לסיפורי שלב הבתים:
מדליית זהב - הנס של דנמרק
אלוהי הכדורגל עשה צדק השבוע עם נבחרת דנמרק אחרי שהתעלל בה מתחילת הטורניר. ההתעללות התחילה עם הקריסה של כריסטיאן אריקסן, הכוכב הדני הכי גדול, שהיה ממש על סף מוות במגרש כבר במשחק הראשון. זה המשיך עם האילוץ הבלתי נסלח של מארגני הטורניר להמשיך לשחק את המשחק שהופסק, מה שגרם לנבחרת הדנית הטראומטית להפסיד לפינלנד החלשה. שלושה ימים אחר כך יכולת מופלאה של הדנים מול בלגיה, שהיא אחת המועמדות לתואר, הספיקה לה רק להפסד מלווה בשלל מחמאות.
ואז הגיע הנצחון הגדול על רוסיה במשחק ההזדמנות האחרונה. עשרים דקות קוסמיות שבהן הכול הסתדר לדנמרק שתעפיל לשלב שמינית הגמר שהיא כל כך ראויה לו. האווירה המחשמלת ביציעי האצטדיון בקופנהאגן במהלך כל השבוע הזה היו דבר שהוא הרבה יותר מנצחון על המגרש. זה היה נצחון של רוח, של אומה שמתאחדת, של קארמה שאי אפשר לשנות אותה על אף כל המכשולים, של צדק ספורטיבי מרגש מאין כמוהו.
מדליית כסף - רונאלדו
כולם מדברים על קיליאן אמבאפה היורש, אבל המלך עדיין כאן. לא להאמין שבגיל 36 האיש הזה כל משחק משכתב את ההסטוריה מחדש. מלך השערים בטורניר עד עכשיו. חמישה שערים בשלושה משחקים. אתמול הוא הפך לשיאן השערים בכל הזמנים של שחקן בנבחרת כלשהיא (יחד עם האיראני עלי דאי). רוצים עוד שיא? הוא הפך לשחקן שהבקיע הכי הרבה בטורנירים גדולים (מונדיאל ויורו). קוקה קולה? מים? עזבו אתכם משטויות. איזה אתלט. איזה וירטואוז. איזה ווינר. איזה רעב. איזה ספורטאי.
מדלית ארד - אין כמו בבית
שלושה משחקי בית רצופים באצטדיון וומבלי בלונדון היו שווים לנבחרת אנגליה מקום ראשון ללא ספיגה, גם ביכולת בינונית מינוס. אצטדיון קרויף ארנה באמסטרדם שווה לנבחרת הולנד מאזן מושלם, כדורגל התקפי וממוצע של שלושה שערים למשחק לאותה נבחרת שלהזכירכם גמגמה לפני הטורניר וסבלה מביקורת גדולה בתוך הולנד. האוליפיקו ברומא היווה השראה לשלושה משחקים מצוינים של נבחרת איטליה שלפתע נראית כמו מועמדת לגיטימית לחשוב על זכיה. האצטדיון בקופנהאגן, כאמור, הרים את דנמרק לקאמבק מפואר אחרי שבוע מטלטל.
בשורה התחתונה, הביתיות והקהל שדוחף (גם אם בחציו מלא לאור ההגבלות) הרימו את רוב הנבחרות לתוצאות מרשימות בשלב הבתים. עכשיו, כשהן יתחילו לנדוד ולפגוש יריבות חזקות יותר במשחקי נוקאאוט של להיות או לחדול, יימדד החוסן האמיתי של כל נבחרת. מאני טיים.
התחזית לשמינית הגמר
כבר בשמינית הגמר אנחנו מקבלים שני מפגשי ענק בין פורטוגל לבלגיה ובין אנגליה לגרמניה. ארבע נבחרות שרואות את עצמן מועמדות לזכיה. זה בעצם הסיפור של היורו הזה. צרפת ואיטליה שואפות ללכת עד הסוף. ספרד תמיד רואה את עצמה מועמדת, למרות שהיא פחות טובה מהדור הקודם. יש כמובן את גרמניה המבלבלת שלעיתים נותנת הצגות ולפעמים נראית אבודה. אפילו הולנד מקווה להזדנב ולהפתיע.
בתרשים המשחקים יש שני צדדים עד הגמר. בצד אחד זה נראה שאחת מהשלוש: אנגליה, גרמניה או הולנד יגיעו לגמר. בצד השני של עץ המשחקים יש הרבה יותר מועמדות לתואר שיצטרכו לשחק ביניהן כדי להגיע לגמר. בלגיה ,פורטוגל, איטליה, ספרד, צרפת. הרבה יותר מסובך.
אז הזירה מוכנה. מחכה לקרבות שאין חזרה מהם. כמה וכמה נבחרות שמאמינות שהפעם הגביע הוא שלהן. יאללה כדורגל.