גם אחרי למעלה מ-20 שנות קריירה מוצלחות, לחיים אתגר חשוב לשמור את הרגליים על הקרקע. "את יודעת", הוא נאנח. "קריירה זה לא דבר נצחי. אי אפשר לשאת את העבודה הזו לנצח, אני באמת מקווה שיהיה לי מספיק זמן, מספיק אורך רוח, מספיק נשימה ומספיק יכולות נפשיות לעמוד בתפקיד בו אני נמצא, אבל אי אפשר לדעת אף פעם מתי הקריירה תיפסק. אני באמת מקווה שזה יקרה עוד המון זמן".
אפשר לתרגם את החששות שמלווים אותו לאמביציה שמאפיינת אותו בדרך כלל. אבל דווקא עכשיו, בתום שנה פוריה, כשהוא בשיא הקריירה העיתונאית שלו, הוא מחליט לצאת בצעד מסקרן. לראשונה הוא יוצא מאזור הנוחות שלו ומפנה את המצלמה ואת עמדת המרואיין לכיוונו. הערב יותקרן סרטו העצמאי של אתגר "אבא אתה כבר לא ילד" (הערב ב-21:30, קשת 12), בו הוא משתף במסע האישי שלו לאבהות, והקשיים שהביאו איתה האבהות המאוחרת וההתמודדות שלו עם אביו. "תאשימי את קורין גדעון בסרט הזה", הוא ממהר לציין. "זה היה רעיון שלה. לפני יותר משנתיים וחצי, באחת השיחות שלנו היא שיתפה אותי במחשבות שלה, שלעשות סרט על המסע שלי לאבהות יכול ללמד אותי ולהעצים אותי. התחלתי לשאול את עצמי כל מיני שאלות על מי אני כאבא ואיך אני אתמודד על אבהות, אלו מחשבות שבאמת הטרידו אותי. לאחר התלבטויות החלטתי לאמץ את המחשבה שלה ויצאתי לדרך".
בין היתר, היה גם את הרצון שלך שיכירו קצת יותר טוב את חיים כאדם? ולא רק כעיתונאי?
"ממש לא, אם תעקבי אחרי הראיונות שלי תראי שאין הרבה כאלה בכלל. אני לא מתראיין כמעט למרות שיש לי הצעות ויש אנשים שפונים אליי. אני לא מרגיש צורך לחשוף את עצמי ואת המחשבות שלי, זה לא הפורטה שלי בשלב הזה של החיים. בכנות, אני אשתף אותך שלא מאוד רציתי לעשות את הסרט הזה ואני לא בטוח שבדיעבד הייתי הולך על זה, אבל זה קרה. צילמנו את הסרט ובקרוב כולם יראו אותו, ואני מקווה שהציבור יאהב אותו".
מאיפה נובע הלחץ הזה?
"זה מאוד מאוד מוזר ומביך להיחשף ברגעים אישיים וטעונים רגשית. החשיפה הזו מביכה אותי ברמות שקשה להסביר. בכנות אני אגיד לך שבגלל שהייתי שותף בכל העשייה של הסרט, היו גם קטעים שהורדתי בעריכה כי הרגשתי שאני יותר מידי חשוף, לא רציתי שיראו את הכל. הייתה לי פריוילגיה להוריד כמה קטעים".
מניחה שלך קשה יותר להיות בעמדת המרואיין.
"יש אנשים שמאוד נוח להם להיחשף מול המצלמה, שהם ערוכים ורק מחכים לרגע הזה שיוכלו להראות את עצמם. אני לא חיכיתי לזה, אצלי זה משהו שפשוט קרה. וכן, מאוד קשה לי לראות את זה, ובעיקר קשה לי לדבר על זה".
השנה של חיים אתגר
זו בהחלט השנה של אתגר. כשהוא לא אבא למיכאלה הוא אחד האנשים החרוצים בתעשיית התקשורת הישראלית. רק השנה, הסיפורים שחשף בתוכניות שלו שברו שיאי צפייה. הוא חשף את המתחזה לורין מיכאלי, את הסיפור יוצא הדופן של שר פיטנס ואת המתחזה שהפילה בפח את צוקית אשכולי מחתונה ממבט ראשון. ולא רק, הוא נכנס לנעליו של חיים הכט בתוכנית "יצאת צדיק", הוא מתחזק חשבון אינסטגרם עם עשרות אלפי עוקבים ואפילו נבחר להוביל פרסומת חדשה לכלל ביטוח עם החתול שמיל. אין ספק, שצמד המילים חיים אתגר הפכו למושג שגור בכל בית בישראל. "השנה הזו הייתה עמוסה בעבודה סיזיפית ואינטנסיבית שלא נגמרה לרגע. בשנה הזו אני חי בין סרט לסרט, סיפור רודף סיפור, ותוכנית רודפת תוכנית. היו הרבה תוכניות, רובן, לפחות בעיניי, היו גם מוצלחות". הוא מסביר בחן. "תראי, אני לא מכוון להיות אהוב או שאני עושה משהו בשביל להצטייר בצורה כזו או אחרת. אני ישיר, אני מנסה לא להתייפיף, לא להתחסד ולא להיות צבוע, ואני מניח שההצלחה של התוכניות שלנו היא פועל יוצא של העבודה הקשה שאני והצוות שלי עושים. הסיפורים שאנחנו מביאים מעניינים אנשים וזה עובד".
ואיך אתה יודע מה באמת מעניין?
"תראי, אנחנו מנסים לעשות טלוויזיה כנה, אמיתית ומעניינת. מבחינתי העבודה הזו היא קודם כל שליחות. אני מחפש אמת, מחפש את הדברים שהכי יסקרנו, לחשוף דברים ולפרסם סיפורים עם ערך ציבורי. בשורה התחתונה אנחנו רוצים להראות משהו לצופים, שיקבלו את האקסטרה מהסיפור, שירוויחו מבט נוסף על החיים. ככה אני רואה את זה, אבל אולי אני עושה פה איזו פרשנות מקלה או פרשנות פלצנית מדבר שהוא פשוט סיפור בטלוויזיה".
בשנה האחרונה אתגר נתקל פעמיים בצדדים פחות נעימים של המקצוע. בפעם הראשונה הוא נזקק לאבטחה מחוץ לביתו במשך שמונה ימים ("בסוף לא היה שום דבר"), ובפעם השנייה, לפני שלושה חודשים, פורסם כי נחבל בראשו במרדף אחר אחד הנוכלים שחשף. "אין בי פחד בעבודה", הוא אומר באדישות. "שום דבר לא מלחיץ אותי או מפחיד אותי. אני לא רוצה שיהיו תחושות לא נעימות לאנשים שקרובים אליי, אבל כשמדובר בי אני לא חושש".
אז אין פחד. אבל מה אתה כן מרגיש כשאתה מתעמת עם נוכל?
"בעימותים יש בעיקר ריכוז. אני רואה את הסיטואציה הזו כמאוד טכנית, יש את הנוכל ויש את מה שאני צריך להשיג ממנו כדי להפיק את המיטב מהמפגש שלנו. הלחץ היחידי שלי בעימותים הוא האם אני אהיה מספיק חד כדי להתמודד עם כל סיטואציה ועם כל תשובה של הנוכל. זה מאתגר, מסקרן, אבל זו בעיקר תחושת שליחות. כאילו שאני עומד לבד מול נוכל בשם כל הקורבנות, ועושה את הכל בשליחותם. הם רוצים סגירת מעגל, לדעת איפה הכסף שלהם ולמה פגעו בהם".
המטענים הרגשיים האלה מלווים אותך גם בחיים האישיים?
"בטח. זה נורא מתסכל אותי כשאני לא מצליח להגיע לנוכל מסויים, או שהוא לא לוקח אחריות ולא מתנצל על המעשים שלו. מעבר לזה בעבודה אתה יום יום פוגש קורבנות שעברו גיהנום, יש ימים קשים, זה לא קל".
אפשר בכלל לנתק את החיים האישיים מהחיים המקצועיים שלך?
"הנתק הזה כן קיים במידה מסוימת, או שלפחות אני מנסה. אבל עדיין, גם אם אני רוצה לנתק את עצמי מהסיפורים זה לא באמת עובד. יש כל הזמן טלפונים, הודעות ופניות. לא פעם הייתי בסיטואציה עם המשפחה וקיבלתי הודעות מאנשים שחייבים עזרה דחוף, זה קיים, אבל זה חלק מהמקצוע".