A post shared by Шура Балаган��Русь каторжанская (@sbalagan) on

ברוכים הבאים ל-Black Dolphin ("הדולפין השחור"): בית הסוהר הכי גרוע ברוסיה. הוא נבנה לראשונה באמצע המאה ה-18 בתור מחנה לעבודות פרך בשביל מורדים שפעלו נגד המלכה יקטרינה השנייה. כיום הוא שוכן בסמוך לגבול עם קזאחסטן והוא ביתם של כ-700 מהפושעים המפחידים ביותר בכל המדינה (פדופילים, טרוריסטים, קניבלים ורוצחים סדרתיים) וכ-900 סוהרים צמאי דם וחולי הדק.

שמו המקורי של הכלא הוא מתקן הכליאה הפדרלי מס' 6 של מחוז אורנבורג, אבל כולם קוראים למקום "הדולפין השחור'". בית הסוהר זכה לכינוי הזה בגלל הפסל המבהיל שנמצא בחזית הכלא ובתמונה פה למעלה. על פי הדיווחים של אתר החדשות NY Post, יוצרי הפסל הם האסירים האכזריים ששהו במקום לאורך השנים. על פי הפולקלור המקומי, עצם המראה של הדולפין מצליח לעורר פחד בפושעים הנוראיים ביותר. גורמים ברשויות האכיפה של רוסיה טוענים שאם משכללים את כמות האנשים שנרצחו על ידי כל האסירים במתקן, מגיעים למניין של כ-3,500 קורבנות – 5 אנשים בממוצע לכל אחד מהם. אף אסיר מעולם לא ברח או שוחרר מבית הכלא הזה, ולמעשה, סוהרי המקום נוהגים לומר שיש רק דרך אחת לצאת משם: בשקית מתים.

A post shared by Dark Web (@mr_dark_webss) on

סוהרי הכלא נוהגים לכתוב את הפשעים של האסירים על דלתות התאים שלהם כתזכורת לכך שלא מדובר באנשים רגילים. דניס אבסיוק, אחד הסוהרים המקומיים, סיפר לכתבי הנשיונל ג'יאוגרפיק על ההתנהלות היומיומית בכלא וחשף את תחושותיו כלפי האסירים. "הפשע העיקרי שבגללו אנשים נכנסים אל 'הדולפין השחור' הוא רצח", אמר אבסיוק. "אבל יש לנו כאן גם לא מעט מטורפים, אנסים סדרתיים ומחבלים צ'צ'ניים. אני לא מוכן לקרוא להם אנשים. למעשה, עצם המחשבה של להתנהג אליהם בכבוד גורמת לי לבחילה. מעולם לא הרגשתי כל אהדה כלפיהם".

סוהרי 'הדולפין השחור' ידועים בשיטה שלהם להעביר את האסירים ממקום למקום בתוך המתחם. ראשית כל, הם מכסים להם את העיניים ואוזקים את ידיהם מאחורי הגב. אחר כך, הם מורים להם לכופף את גבם וללכת כאשר הסוהרים תופסים את ידיהם מעל הכתפיים שלהם. כך הם מבטיחים את זה שהאסירים לא יצליחו להבין כיצד בנוי בית הסוהר. כמו כן, התנוחה מאפשרת את מירב השליטה על האסיר בזמן השינוע שלו בכלא וגם מונעת תקריות אלימות או ניסיונות בריחה.

A post shared by Dark Web (@mr_dark_webss) on

האסירים מוחזקים בתא בגודל של כ-4.5 מ"ר, אשר מהווה אחד מבין שלושה כלובי פלדה. סוהרים צופים בהם 24 שעות ביממה באמצעות מצלמות במעגל סגור, ובכל 15 דקות ישנו סיור. סדר היום בכלא מתחיל בהשכמה ב-6 בבוקר שאחריה הסוהרים אוסרים עליהם לשבת על המיטה עד 10 בערב. רוב האסירים מבודדים אחד מהשני לאורך כל היום. הפעם היחידה שהם יוצאים מהכלוב היא בשביל ללכת למגרש ההתעמלות, שם הם נמצאים רק 90 דקות בכל יום. בזמן שהם במגרש אגב, הסוהרים כמובן עורכים חיפוש בתא שלהם. ישנן 4 ארוחות ביום, כולן מורכבות ממרק ולחם. לאורך השנים, נערכו מספר הפגנות שהשוו את המתחם לגולאגים של סטאלין או למחנות הריכוז של הנאצים. התקבלו גם דיווחים על התעמרות באסירים של 'הדולפין השחור' ועל כך שאסירים נוהגים לפגוע בעצמם במחאה על תנאי המחייה שלהן – אך עם זאת מעולם לא הוגשו תלונות רשמיות.

"אסור לך לחשוב על מה שקורה כאן", סיפר אסיר ניקולאי אסטנקוב בריאיון לנשיונל ג'יאוגרפיק. "אם אתם כל הזמן חושבים על מה שאתם חווים או רואים כאן, אז אתם יוצאים מדעתכם. צריך לשכוח מהכל: מהחיים שלכם מחוץ לסורגים, מהעובדה שלעולם לא תשתחררו ומהבדידות שלכם פה. אחרת, אתם פשוט לא תצליחו להחזיק מעמד". אסטנקוב הוא רוצח סדרתי שנאסר בשנת 1980 ונשלח למאסר עולם. הוא הורשע ברצח ואכילתם של 9 אנשים – מה שזיכה אותו בכינוי "קוליה הקניבל". כמו כן, הוא גם הואשם ברציחתם של משפחה שלמה ושריפת גופותיהם ביער.

אסטנקוב הוסיף: "הסוהרים צופים בנו במצלמות 24 שעות ביממה. יש בתאים גלאי תנועה שמפעילים את האורות באופן אוטומטי. מעבר לזה, הם עושים סיור כל 15 דקות ובודקים את התאים. כשאתה כאן, אתה חייב להיות קשוב לאורך כל שעות היממה". אסטנקוב הוא לא הרוצח היחיד שהורשע בקניבליזם ומרצה מאסר עולם בבית הסוהר. ולדימיר ניקולייב, אחד הרוצחים הכי ידועים לשמצה בהיסטוריה של רוסיה, נמצא גם הוא בכלא הזה, והוא מוכר היטב בנטייה שלו לאכול את קורבנותיו. במהלך המשפט שלו אף התברר כי הוא נהג למכור לאנשים בשר אדם במסווה של בקר.

בריאיון לכתבי הנשיונל ג'יאוגרפיק, ניקולייב סיפר על הפעם הראשונה בה ניסה לאכול בשר אדם. "זה קרה כשהייתי שיכור", הוא מספר. "הייתי מעורב בקטטה עם גבר אחר, רצחתי אותו. גררתי אותו לשירותים, הורדתי לו את הבגדים והתחלתי לחתוך אותו לחתיכות. מה הייתי אמור לעשות?".

ניקולייב ממשיך: "הורדתי לו את הראש ואת הידיים ופתאום חשבתי לעצמי: 'למה שאני לא אטעם אותו?'. הורדתי חתיכת בשר מין הירך שלו והרתחתי אותה. ניסיתי את זה, אבל זה לא מצא חן בעיניי. אז קיצצתי אותה וטיגנתי במחבת". מאוחר יותר הוא הביא את הבשר הזה לחבריו. אחד מהם לקח את זה לאשתו וזו הכינה מזה כופתאות, אותם היא הגישה לילדיה. "אמרתי להם שזה בשר קנגורו, למרות שאין פה קנגורו", הוא מספר, "הם לא ידעו מה זה".

ניקולייב הורשע ברציחתם של שני אנשים בשנת 1997 ונידון לעונש מוות. שנתיים מאוחר יותר, עונשו הומר למאסר עולם במסגרת הוראה נשיאותית והוא הועבר אל 'הדולפין השחור' בשנת 2001. בעבר, הוא הודה שלמרות העובדה שהוא מתנגד לעונש מוות, הוא היה מעדיף אותו על פני המחשבה למות בתוך 'הדולפין השחור'. וזה חברים, מסכם יותר מכל איך זה באמת מרגיש לחיות בתוך בית הכלא המחריד הזה.