ב-17 בספטמבר 2009 המתינה סימונה חיון מאשדוד שבנה אלירן יענה לטלפון. כשהגיעה שעת ערב מאוחרת ועדיין לא התקבל ממנו כל סימן, מפלס החרדה של האם המודאגת רק הלך ועלה. כששאלה את חבריו, הם סיפרו שהוא ירד מהבית עם 10,000 שקל במזומן ביד ואמר להם: 'תזמינו לי על האש, עוד שעה אני חוזר'".
חבריו של חיון סיפרו שהוא עלה על מונית ומאז לא ראו אותו. 13 שנה חלפו מאז. האם הפכה עולמות, ופנתה למיטב החוקרים במשטרה בעבר ובהווה. היא הלכה לקוראות בקפה ולקבליסטים בניסיון לפענח מה עלה בגורל בנה, לאחר שגופתו נמצאה קבורה לא הרחק מגדר רצועת עזה.
בשבוע שעבר חיון הלכה לעולמה כשהיא בת 60 מבלי לדעת מה קרה לבנה ברגעיו האחרונים ומי רצח אותו ולמה. מאמציה לקבל קצה קצהו של רמז שיפתור את התעלומה וייתן מנוחה קלה לנפש שלה עלו בתוהו.
"הכאב הכי גדול הוא שסימונה מתה בחוסר ידיעה מה קרה לבנה אלירן. מי רצח אותו", סיפרה אחת מחברותיה של חיון. "היא מתה בצער גדול".
חיון לא הגשימה את חלומה להגיע לרוצחי בנה ולקבל מהם תשובה למה רצחו אותו. בראיון לדודי לוי בכאן דרום לפני מותה, אמרה חיון כי היא רוצה לדעת את האמת על הבן שלה. "אני רוצה להבין למה רצחו אותו על לא עוול בכפו", סיפרה חיון. "אני רוצה לדעת מה קרה לבן שלי לפני שאמות. 13 שנה עברו ועד היום אני לא משלימה עם הרצח"
חיון נפטרה לאחר שלקתה באירוע מוחי בדיוק 13 שנה מהיום בו בנה יצא מביתו ולא חזר. הגופה נמצאה חמישה חודשים לאחר מכן. נסיבות הרצח של חיון מעורפלות מאוד. עד היום אין למשטרה מידע חד משמעתי מי רצח את חיון וקבר אותו.
"תמיד הייתי לי תקווה שאלירן בחיים. כל דפיקה בדלת הקפיצה אותי", סיפרה חיון לחברותיה. "הייתי יוצאת לרחוב, חושב שעוד רגע אני רואה את אלירן".
חמישה חודשים אחרי שנעלם נגוזה תקוותה של חיון שבנה עדיין בחיים. שוטרי תחנת משטרת אשדוד הגיעו לביתה ומסרו לו את בשורת איוב: בנה אלירן נמצאת מת. "באו אליי חוקרים הביתה ובישרו לי שמצאו את הגופה של אלירן ושהוא זוהה על פי השיניים", שחזרה חיון זמן קצר לפני מותה. "היה קשה להם לזהות את הגופה. בכיתי. האמנתי שאלוהים יחזיר לי אותו בחיים. התפללתי כל יום בבית כנסת, בכיתי, התפללתי, הדלקתי כל יום נרות. מאז המקרה אני לא מאמינה באלוהים. במשטרה אמרו לי שאלירן נרצח אבל לא יותר מזה. לא מסרו יותר מידע".
שנתיים וחצי לאחר שחיון נקבר, אמו קיבלה טלפון בהול מהמכון לרפואה משפטית באבו כביר שהם מצאו חלק מרגלו. בני המשפחה עשו הלוויה שנייה וצירפו את הרגל לקבר.
זמן קצר לאחר מכן נפטר יהודה, אביו של אלירן, משברון לב. האב נקבר ליד בנו.
עד היום המשטרה לא איתרה את נהג המונית שלקח אותו לפגישה הגורלית ממנה לא חזר. האם לא קיבלה עד יום מותה את הדוח הפתולוגי שקבע שאת סיבת המוות. המשטרה הטילה צו איסור פרסום על נסיבות המוות. התיק נותר פתוח עד היום עם סימני שאלה רבים.
"פניתי פעמים רבות למשטרת ישראל. כתבתי מכתבים ביקשתי תשובות מה קרה לבן האהוב שלי ולא קיבלתי שום מענה", סיפרה חיון לבני משפחתה. "איבדתי את שמחת החיים שלי. אלירן היה כל עולמי".
13 שנה אחרי, ולמשטרת ישראל עדיין אין קצה חוט מי רצח את חיון, מה הרקע ומי מעורב ברצח והאם מדובר בעבריינים המתגוררים באזור או מחוצה לו.
"אני יכול לומר לך בוודאות. אלירן לא עשה פגע באיש. הוא היה בחור טוב שתמיד עזר לכולם. היה נאיבי מאוד, האמין באנשים ואלה בגדו בו וכנראה חיסלו אותו", ציין אחד מחבריו. "הכי כואב לי על אימא שלו שנלחמה כמו לביאה לדעת מה עלה בגורלו ומתה בצער ובכאב גדול".