אפריקה על אופניים
מי האיש: דרק קולן.
מה עשה: חצה את כל אפריקה ברכיבת אופניים כדי לגייס כסף למאבק בסרטן.
מה גרם להשראה: הוריו שמתו מסרטן.
ומה איתך? מתבכיין על העלאת האופניים החשמליים במדרגות.
כמו ברבים מן הסיפורים הללו, נדרש לעיתים רבות סבל רב או אובדן דרמטי כדי ליצור שינוי משמעותי ולצאת מאזור הנוחות שלנו. אחרי ששני הוריו מתו מסרטן, דרק קולן החליט להתמודד עם האובדן בדרך שלא כל אחד היה מצליח לצלוח אותה: הוא החליט לרכב על אופניים בכל אפריקה, בתנאי מזג אוויר קשים ועם מאבקים פיזיים ונפשיים אדירים, כדי לגייס כספים למאבק במחלה שהרגה את הוריו.
מדובר במסע אופניים מאתגר וקשה, שנדרשים כוח רצון וחוסן נפשי לא מבוטלים כדי לסיימו. מלבד המסע הזה, הוא מקדיש פעילויות ספורטיביות נוספות – דוגמת ריצה בדאבלין עיר מולדתו – על מנת לגייס כספים למאבק במחלה.
"איבדתי את שני ההורים שלי לפני כמה שנים, ואז הבנתי כמה שהחיים קצרים. כתוצאה מזה ניסיתי להבין האם אני עושה מה שאני רוצה בחיים שלי. חייתי בעצב ובחרדות", הוא סיפר בעבר, "במקום לקבל את זה, החלטתי לעשות עם זה משהו".
יש הרבה סיבות לצאת למסע ארוך, ומוות קרוב בהחלט יכול להיות אחת מהן, אבל מסע בין מרבית מדינות אפריקה – החל מדרום אפריקה, דרך בוצואנה, טנזניה, קניה ומדינות נוספות – טומן בחובו אתגרים נוספים: בעלי חיים מסוכנים ומזג אוויר קיצוני, שבהם נתקל קולן. הוא היה על סף קריסה בחום הכבד, ונתקל בפילים חופשיים ומסוכנים שגם אותם עבר בהצלחה, אך עבור מי שחיפש הרפתקה שתעורר אותו ורצה לתמוך במטרה שחשובה לליבו לא היה מדובר באתגרים שהרתיעו אותו.
השף שהאכיל מיליוני עניים
מי האיש: נרניין קרישנן
מה עשה: עזב את עבודתו כשף במלון והחל להאכיל את הרעבים בהודו.
מה גרם להשראה: היתקלות באדם זקן שאכל את צרכיו ברחוב.
ומה איתך? עוזב את העבודה בעיקר להפסקת צהריים. ארוכה.
כמה מאיתנו מבצעים ויתורים אישיים משמעותיים כדי לעזור לאחרים? נרניין קרישנן עזב עבודה בבית מלון, שהיתה מובילה אותו בדרך לקריירה נעימה וכנראה רווחית, כדי להאכיל דרי רחוב. חיכתה לו משרה יוקרתית בשוויץ, ולמרות שזכה בפרסים על כישורי הבישול שלו, החליט לזנוח הכול לאחר שנתקל בזקן שאוכל את הצרכים שלו. "קניתי לו אוכל במלון שהיה סמוך לשם", שחזר בהמשך. "האמינו לי, מעולם לא ראיתי אדם אוכל כל כך מהר. כשהבאתי לו את האוכל הוא התחיל לבכות".
במקרים רבים רגש כזה אצל אדם אחד יכול להוביל לשינוי בחייהם של רבים. ואצל קרישנן זה בהחלט הוביל לשינוי שכזה. בכל בוקר הוא קם בארבע, מכין ארוחות חמות וקרות פשוטות יחסית, ויוצא לדרכים יחד עם הצוות שלו למסע יומי של 200 קילומטרים של חלוקה. קרישנן מאכיל, לעיתים בידיו, כ-400 אנשים ביום, ולמי שמעוניין בכך הוא מספק גם תספורת חינם.
מפעל החיים שלו החל בשנת 2002, כאשר לדבריו: "גיליתי שאני מאכיל אנשים במלון שלי, אבל בכפר שלי יש אנשים רעבים. אוכל הוא חלק אחד, אהבה היא חלק שני. זה נותן להם יד להחזיק, תקווה כדי לחיות".
החירש הראשון ב-NFL
מי האיש: דרק קולמן.
מה עשה: הפך לחירש הראשון שהגיע לליגת הפוטבול הבכירה בארה"ב.
מה גרם להשראה: אמו שעזרה לו והרצון להיות כמו כולם.
ומה איתך? פרשת מהפועל כפר סבא בכיתה ב' בגלל פציעה בשיער.
עבור הרבה צעירים אמריקאים האתגר של להצליח לשחק בליגת הפוטבול המקצוענית קשה מדי, ולמרות הרבה כישרונות בתיכונים ובקולג'ים רף הכניסה לליגה גבוה למדי. בספורט שדורש תקשורת בין חברי הקבוצה, לשחקן שנולד חירש הקושי משמעותי הרבה יותר – עד כדי כך שעד הכניסה של דרק קולמן לקבוצת NFL כשחקן התקפי, לא היה שחקן שעשה זאת לפניו.
מי שסייעה לו בתחילת דרכו כילד היתה אמו, שאלתרה עבורו בעזרת תחתונים שחתכה ומכשיר עזר לשמיעה דרך לכך שמכשיר העזר לא ייפול. "קריירת הפוטבול שלי התחילה בעזרת תחתונים", סיפר בהמשך בראיון לטלוויזיה האמריקאית. "ועכשיו אני ב-NFL. אני חושב שלכל אחד יש את הסיפור הייחודי שלו, וזה במקרה הסיפור שלי". וכך, הילד שבגיל צעיר התגלתה לו לקות השמיעה, שללא עזרי שמיעה לא שומע כלל, שילדים אחרים בשכונה התגרו בו – עשה היסטוריה. "דפקתי על דלתות בשכונה והערתי למי שצחק עליו", אמו סיפרה.
"אם אתה לא שומע מה הקוורטרבק אומר לך במהלך המשחק", אמו אמרה לו, "אז פשוט תסגרו ביניכם על דרך שבה תוכלו להבין אחד את השני". וכך הוא עשה. הוא עבד קשה, היה חזק יותר מאחרים, מהיר יותר – וכל זאת רק כדי שישימו לב אליו בתור עוד צעיר מוכשר שמנסה להתבלט בדרך לליגה של הגדולים באמת. "אתיקת העבודה שלו יוצאת דופן", אומר אחד ממאמניו בסיאטל. "הוא קשוח ואינטיליגנט. רק היינו צריכים להעלות אותו לשחק כדי לראות אם הוא יכול להוציא הופעה טובה. הוא לא נתן ללקות שלו להוות תירוץ לאי הצלחה".
לדברי אמו, "כל דבר שאמרו שדרק לא יוכל לעשות הוא עשה. אמרו לו בהתחלה שהוא לא יגיע ל-NFL, ואני אמרתי לו שזה לא יהיה קל. הוא ענה לי: 'אימא, מתי זה היה קל מלכתחילה?'".