השבוע נערך באריזונה Elimination Chamber, אירוע ההיאבקות הגדול של התוכנית 'סמאקדאון-לייב', והאחרון לפני 'רסלמניה' שיערך בחודש אפריל. הערב התחיל בקרב של בקי לינץ' נגד מיקי ג'יימס הותיקה – שתי נשים שכל אחת מהן היא צלע משמעותית בקידוםם היאבקות הנשים ב-WWE; ג'יימס לפני כעשור ולינץ' בימינו. הותיקה מול הצעירה, בקרב על הקרדיט של קידום תחום ההיאבקות של נשים – קרב שבסופו לינץ' יצאה מנצחת.
כיום, בקי לינץ' היא אחת הנשים הבולטות ב-WWE בפרט, ובעולם ההיאבקות בכלל. היא חלק בלתי נפרד ממהפכת הנשים שהתחוללה בחברה בשנתיים האחרונות. לאורך השנים היא עשתה כברת דרך בחברה של וינס מקמהון – וזאת הייתה חתיכת דרך. היום כשהיא בשיאה לא רואים עליה, אבל החיים שלה לא תמיד היו דבש. מפציעות קשות והרבה אלכוהול, לאלופת עולם. מילדה אבודה באירלנד, למהפכנית בתחום באחד האירגונים הכי שוביניסטיים עלי אדמות. בסופו של דבר, היא הוכיחה לכולם שבמקרה שלה הדחף להגשים את החלום גובר על כל המכשולים.
צמחה מהתחתית - וצנחה אליו חזרה
ביום שנולדה בשנת 1987, הרבה לפני שהפכה לבקי לינץ, היא הייתה רבקה קווין. בצעירותה התגוררה בדאבלין והייתה צופה אדוקה של ה-WWE בסוף שנות ה-90, בתקופת ה-Attitude Era – תקופת הזוהר של דה רוק וסטון-קולד סטיב אוסטין. כנערה, היא נהגהה להשתכר פעמיים-שלוש בשבוע, והייתה מעשנת כמויות אדירות של מריחואנה. היא הייתה חסרת כיוון, אבודה.
חייה של בקי קיבלו תפנית רק לאחר שהתחילה להתאמן בגיל 15 בהיאבקות. בראיון שלה לאתר ladysport.com היא מספרת שתחום ההיאבקות היה מה שנתן לה מוטיבציה להצליח בלימודים, לשמור על אורח חיים בריא ולהיגמל מהאלכוהול. מבחינתה, היאבקות לא רק שינתה את חייה, היא הצילה את חייה.
את תחילת דרכה עשתה בחסותו של המאמן פרגל דוויט – המוכר בעולם ההיאבקות בתור פין באלור. הוא זה שהכניס אותה לזירה בפעם הראשונה, שלושה חודשים אחרי שהתחילה להתאמן.
תחילת דרכה בהיאבקות הייתה טובה יחסית. בקי זכתה להצלחה בשורה של אירגוני היאבקות עצמאיים בבריטניה, כולל כמה אירגונים אקסקלוסיביים לנשים. מאוחר יותר, כשהייתה בת 18, היא כבר הספיקה להופיע בזירות היאבקות מחוץ לבריטניה – באירופה, צפון-אמריקה ואסיה. בראיון שלה לפודקאסט של סטיב אוסטין היא מספרת שבתחילת דרכה הייתה מקבלת רק 50 דולר לערב ועם הזמן, ככל שצברה יותר-ויותר ניסיון, השכר עלה בהתאם – 400 דולר ללילה היה השיא בזמנו, כשהופיע ביפן. לאורך הקריירה הקצרה שלה לא היו לה פציעות חמורות במיוחד. היא שברה פעמיים את הקרסול, אבל לא משהו מעבר לזה – עד שהגיעה לגיל 19.
בספטמבר 2006, היא התמודדה מול מתאבקת פינית במופע היאבקות בגרמניה. בזמן הקרב, הפינית נכשלה בביצוע אחד המהלכים שלה, וכתוצאה מכך נחתה ללינץ' על הראש ושברה לה את הגולגולת. מאוחר יותר, התברר שספגה פגיעה קשה בעצב שאחראי על שמיעה ושווי-משקל. בעקבות כך היא נאלצה לעבור תהליך שיקום שימנע ממנה פיזית להתאבק בשנים הקרובות.
מעבר לפגיעה הגופנית, הפציעה גם השפיעה על המורל של המתאבקת הצעירה וגרמה לה לפקפק ברצונה להמשיך בתחום. באותה תקופה היא החליטה שהיא צריכה הפסקה מהיאבקות, שהיא צריכה זמן להבין מה היא רוצה מעצמה. ומה שהיה נראה לה כמו מסע להגדרה עצמית מחודשת, היה למעשה לקיחת עשרה צעדים אחורה, בחזרה לילדה האירית האבודה.
מה תרצי להיות כשתהיי גדולה?
מה שהיה אמור להיות הפסקה של שנתיים מהיאבקות, בשביל להשתקם ולחזור לזירה, הפך ל-7 השנים הכי מבלבלות בחייה של המתאבקת. זאת הייתה, כביכול, תקופה שבה היא ניסתה להבין מה היא רוצה לעשות בחיים שאחרי קריירת ההיאבקות שלה.
תחילה היא חזרה לאירלנד ונרשמה לתואר בפילוסופיה, היסטוריה ומדעי המדינה – היא שנאה את זה והפסיקה באמצע. מאוחר יותר, היא עברה לאורלנדו כדי לנסות ולהיות מאמנת כושר, אבל גם את זה היא לא סבלה. היא שקלה באותה תקופה גם לנסות ולהתקבל לאירגון ההיאבקות TNA, אך מעולם לא הלכה לאודישנים. בשלב מסוים היא החליטה ללמוד משחק ואפילו השתתפה בכמה הצגות. אחר כך היא הלכה ללמוד ליצנות. בסופו של דבר, היא נשברה והלכה לעבוד בתור דיילת, בעבודה שאמא שלה סידרה לה. זה היה שיא השיאים השליליים שלה. היא הרגישה כמו מקרה אבוד.
בראיון לפודקאסט של כריס ג'ריקו סיפרה בקי איך שבאותה תקופה היא נהגה ללכת כל הזמן ליועצי תעסוקה: "כל ההחלטות שלי נבעו מלנסות ולקבל את מה שהיה חסר לי מהיאבקות. הופעה מול קהל? אז תיאטרון. אימון גופני? אז מאמנת כושר. כלום לא עבד. בפועל, רק חכיתי שמישהו יגיד לי את מה שאני רוצה לשמוע" – ובסופו של דבר, היא אכן שמעה את זה.
בשנת 2013, היא חזרה לאירלנד ושם התקבלה לעבודה בתור פעלולנית בסדרת האקשן 'הויקינגים'. במקביל, היא חזרה להתאמן עם פין באלור, בלי לספר לאיש. אמא שלה, שמאוד התנגדה לכך שתחזור להיאבקות אחרי הפציעה שלה, הייתה משוכנעת שהיא עוברת אימוני ג'ו ג'יטסו. במהלך אחד האימונים, מנהל המכון אמר לה שעושים אודישנים ל-WWE בבירמינגהם שבאנגליה. "אמרתי לו שאני אחשוב על זה", מספרת לינץ' בראיון, "בפועל חשבתי על זה אולי 5 שניות ואחר כך נסעתי מיד לאנגליה". כשאמא שלה שמעה שהיא חוזרת לזירת ההיאבקות היא כעסה עליה מאוד, אבל זה היה חסר תועלת. בשלב הזה לינץ' כבר ידעה בדיוק מי היא ומה היא רוצה – היא ידעה שהיא מתאבקת והיא רוצה ללכת לעבוד איפה שכל המקצוענים, ב-WWE. היא עברה את האודישנים בבירמינגהם וחתמה על חוזה של שנתיים בחברה.
מילדה אבודה למובילת הפמיניזם בענף ההיאבקות
בקי לינץ' התחילה את פרק ב' שלה בהיאבקות בתוכנית הטלוויזיה NXT. זוהי למעשה המסגרת שבה מותג ההיאבקות WWE מפתח את הכישרונות הצעירים שלו לצד מתאבקים ותיקים יותר בתחום. ההתחלה שלה בתוכנית הייתה אפרורית למדי, היא הייתה צריכה להתמודד עם שני אתגרים מהותיים: ראשית כל, להבדיל את עצמה משאר המתאבקות בתוכנית. כלומר, היא הייתה צריכה להילחם על הפוקוס מול שאר הנשים. האתגר השני היה סגנון היאבקות הנשים באותה תקופה ב-WWE.
באותם זמנים, קרבות נשים היו שם נרדף להפסקת שירותים. על מנת לצייר תמונה של המציאות העגומה לנשים ב-WWE, חשוב להדגיש שמתאבקות נקראו 'דיוות', הקרבות התרחשו בלבוש של תחתונים וחזיות ו/או באמבטיות בוץ (שזה אולי נשמע טוב, אבל זה לא. תארו לעצמכם כמה גרוע זה היה לאור העובדה שלמרות שזה היה מופע של נשים בלבוש תחתון - זה עדיין היה משעמם) וקווי העלילה שלהם הסתכמו בעיקר בקלישאות שלא הייתם מוצאים אפילו בפחי אשפה של תסריטאי אופרות סבון. בקצרה, זה היה ביזיון שוביניסטי מביך וזה היה עולם מאוד זר ללינץ'.
בפודקאסט של כריס ג'ריקו היא מספרת שבאותה תקופה היא אפילו לא ידעה איך להתאפר לקראת הקרב. למזלה, היא התחברה עם שלושה מתאבקות בעלות נסיון בתחום הזה. לקראת סוף 2014, היא נכנסה לתמונת אליפות הנשים, יחד עם שארלוט פלייר, סשה בנקס וביילי. זאת הייתה נקודת המפנה בקטגוריית היאבקות הנשים ב-WWE. רביעיית המתאבקות העלו את הרלוונטיות של אליפות הנשים בצורה חסרת תקדים, עד כדי כך שבשלב מסוים הן התחילו להופיע בקרבות המרכזיים – דבר שלא נשמע קודם לכן. הן היו כל כך מהפכניות, שמאוחר יותר התחילו להתייחס אליהן בתור ה-Four Horsewomen, כרפרנס אל אחד מצוותי ההיאבקות הגדולים של שנות ה-80. קו העלילה שלהן הגיע לשיאו בפברואר של 2015, כאשר הן התמודדו כולן יחד על אליפות הנשים – ואומנם לינץ' לא זכתה, אבל היא לחלוטין הצליחה להבדיל את עצמה משאר המתמודדות.
מאי של 2015 גם כן היה אבן דרך חשובה בקריירה המחודשת של לינץ' ב-NXT. באותו חודש היא התמודדה לראשונה בקרב אחת-על-אחת על אליפות הנשים, מול חברתה לצוות - סשה בנקס. בצפייה מחודשת של הקרב, ניתן לראות את אחד הדברים הכי מופלאים בהיאבקות מקצועית וזה האופן בו אתה, כצופה, מאמין ששתי הנשים בזירה מנסות באמת לפגוע אחת בשנייה.
במהלך הקרב ניכר הניסיון של לינץ' מסצינת ההיאבקות העצמאית, המאופיין בתרגילים שמותחים את הגבול בין קרב מתוסרט למציאות. את הקרב עצמו היא הפסידה בסופו של דבר, אבל הניצחון האמיתי שלה הגיע בצורת אהבתו של הקהל. בסיום הקרב, כשהיא יושבת מובסת בזירה והדמעות זולגות לה על הלחיים, הקהל התחיל לשיר את שיר הכניסה שלה. לינץ' מעידה על עצמה שזהו הרגע הכי מאושר בחייה, הרגע שבו שבתה את ליבם של האוהדים. באותו רגע זה כבר היה קרוב לחלוטין, זה רק עניין של זמן עד שהיא תיכנס ל-WWE.
כתוצאה מהצלחת קטגוריית הנשים ב-NXT ורוח התקופה שנשבה לכיוון של נשים בענפי לחימה שונים – פחות או יותר בזמן שיא הקריירה של רונדה ראוזי ב-UFC – וינס מקמהון החליט לתת אור ירוק לאחד מקווי העלילה המשמעותיים בקריירה של לינץ': "מהפכת הנשים". בקיץ של 2015, הגיעה הבכורה של לינץ' ב-WWE, יחד עם שארלוט פלייר וסשה בנקס. בתוך חצי שנה שלושתן כבר היו בתמונת האליפות ובדרך לרסלמניה, שם הן התמודדו, לראשונה מאז 2008, על חגורת אליפות הנשים – שהייתה קודם לכן חגורת הדיוות הבזויה. בראיון לפודקאסט של כריס ג'ריקו, בקי לינץ' מספרת שבדיעבד היא מעולם לא התייחסה לאופן שהיא מתאבקת כמהפכני. "בשבילי זה לא קשור למהפכה", היא מסבירה, "זה קשור לנשים שמתאבקות בצורה שמעניינת את הצופים".
ככל שהזמן עבר, הפופולאריות שלה המשיכה להיות במגמת עליה. עד כדי כך, שכאשר קונור מקגרגור ציין בחשבון הטוויטר שלו שהוא: "יעיף את הראש לכל אחד מה-WWE ופעמיים ביום ראשון", לינץ' צייצה לו בחזרה תמונה של זכייתה בקטגוריית 'הספורטאי המצטיין של דאבלין'.
בקיץ 2016 ה-WWE פיצל את התוכניות שלו ובדראפט שנערך לינץ' הייתה המתאבקת הראשונה שנבחרה למותג "סמאקדאון-לייב". עם הופעתה הראשונה בתוכנית, היא נכנסה כבר מההתחלה הישר לתמונת האליפות. בתחילת ספטמבר היא זכתה באליפות הנשים הראשונה של סמאקדאון-לייב, אחרי שניצחה בקרב רב-משתתפות את כל המתמודדות האחרות בתוכנית. מאז היא הפסידה את האליפות למתאבקת אלכסה בליס בתחילת דצמבר, אבל למרות זאת היא ממשיכה להוביל את קטגוריית הנשים של המותג. היא הגיעה למצב שיא שבו אין אף אחת שמסוגלת להתמודד איתה בתוכנית, עד כדי כך שהיו צריכים להעלות מן האוב את מיקי ג'יימס – רק כדי שתהיה מישהי שתהיה מסוגלת לעמוד בקצב שלה.
רבקה קווין היא אחד הסיפורים הכי מעוררי השראה ב-WWE של ימינו. היא התחילה את חייה כילדה אבודה מדאבלין במסלול התרסקות, מלא באלכוהול וסמים, עד שגילתה את אהבתה להיאבקות. מאז היא עברה כברת דרך, עד שהגיעה לאיפה שהיא נמצאת היום. מהיאבקות בסצינה העצמאית האירופאית וביפן ועד לאליפות הנשים. מליצנית מבולבלת ועד לאושייה משמעותית ברמה עולמית בהיאבקות הנשים ב-WWE. צלע חשובה במהפכת הנשים של ה-WWE – למעשה, מהפכנית בתחומה. והיד עוד נטויה.