ערב שבת האחרון, אצטדיון King Power. לסטר, אנגליה. קבוצת "השועלים" המקומית מארחת את "הפטישים" של ווסטהאם למשחק ליגה. זה משחק מתיש ואכזרי עבור האוהדים המקומיים, בעיקר אחרי השער בדקה ה-30 של פביאן בלבונה שמעלה את האורחים ליתרון מוקדם. דקות ספורות לפני סוף המחצית הראשונה, מארק נובל, הקשר של "הפטישים", מקבל כרטיס אדום ומשאיר את האורחים ב-10 שחקנים.
במשך מחצית שלמה, לסטר מנסה להשוות את התוצאה אך ללא הצלחה. כל התקפה כושלת, כל נגיחה משפשפת את הקורה המשקוף. בינתיים האוהדים מלונדון לא מפסיקים לחגוג את היתרון המתריס, ועוד עם 10 שחקנים על הראש של יציעי לסטר. פתאום, באמת משום מקום, ווילפרד נדידי, הקשר הניגרי של "השועלים", בועט פצצה מסובבת מחוץ לרחבה שפוגעת באחד הבלמים של ווסטהאם בישבן. לאט-לאט, כמעט בהילוך איטי, הכדור מוצא את עצמו ברשת של האורחים.
המשחק נגמר בתיקו 1-1 מתסכל – אבל זה הדבר האחרון שהאוהדים יזכרו מאותו ערב.
מוצאי השבת האחרונה הייתה טראגית במיוחד עבור אוהדי לסטר סיטי בפרט, ואוהדי הפרמייר ליג בכלל. בשעות הערב, ויצ'איי סריואדנהפראבה, בעלי לסטר, המריא עם מסוקו הפרטי ממרכז המגרש והתרסק דקות ספורות מאוחר יותר בעקבות כשל במדחף האחורי. למרות שעברו יומיים עד שהגיע הדיווח הרשמי על מותו של הבעלים, היה ברור לכולם באותו רגע שאף אחד לא שרד את ההתרסקות הקשה. ההודעה על מותו של ויצ'איי הסעירה את את כל אוהדי הליגה האנגלית שהתגייסו בהמוניהם בשביל להביע תנחומים על מי שהוגדר בעיני אוהדים רבים (גם כאלה שלא יושבים ביציע של לסטר) בתור הבעלים האהוב ביותר בפרמייר ליג.
אל תבינו לא נכון: ויצ'איי סריואדנהפראבה היה התגלמות הבעלים המודרני של קבוצת פרמייר ליג. למרות זאת, האישיות הגדולה שלו הצליחה להקסים את הקהל המקומי ולהפוך אותו לאחד האנשים המכובדים ביותר בעולם הכדורגל הבריטי. ויצ'איי עשה את הונו בכוחות עצמו, על ידי ביסוס רשת חנויות הדיוטי פרי King Power בתאילנד. מי שהתחיל את דרכו בקמעונאות מקומית בשנת 1989, הפך עם הזמן למיליארדר רב עוצמה, ובמותו, שווי הנכסים שלו הוערך בכ-5 מיליארד דולרים. 20 שנה אחרי פתיחת החנות הראשונה שלו, הוא קיבל תואר של כבוד ממלך תאילנד – ראמה התשיעי, ושנה מאוחר יותר הוא החליט להיכנס לעסקי הכדורגל כשרכש את לסטר מאיש העסקים האמריקאי מילאן מנדריץ'.
ויצ'איי קנה את "השועלים" וקיבל קבוצה כושלת בליגה השנייה – כזו שבקושי מצליחה לסיים את הפריימרשיפ במרכז הטבלה. אחרי שתי עונות הם כבר סיימו מקום ראשון בליגה ועלו לפרמייר ליג. בשנת 2016, אחרי שדאג להחתים את קלאודיו רניארי כמאמן, לסטר עשתה את הבלתי יאמן וזכתה באליפות היסטורית בליגה האנגלית (לראשונה מאז הקמתה לפני 134 שנים). לאורך כל הזמן הזה הוא לא פספס משחק אחד ותמיד היה אפשר לראות את פרצופו המחייך במגרשים לצד בני משפחתו. בנוסף, הוא דאג לבסס קשר מיוחד עם קהל האוהדים – אשר זכו לקבל עוגה בכל פעם שהוא חגג יום הולדת. דוגמא אחת מבין רבות לנדיבות שלו.
חשוב להדגיש כי פועלו בלסטר לא היה אקסקלוסיבי אך ורק לכדורגל. למעשה, הוא היה אחד התורמים הנדיבים ביותר בעיר. על פי הדיווחים של האתר Sky Sport, הוא תרם לאורך השנים 2 מיליון ליש"ט לבניית בי"ח פדיאטרי בלסטר, עוד מיליון ליש"ט עבור הפקולטה לרפואה באוניברסיטה המקומית, ועוד תרומה של 23 אלף ליש"ט עבור אוהד שגייס כסף למחקר של תסמונת MECP2 – המחלה הגנטית שבנו סובל ממנה.
ערב טראגי של כדורגל
ניק קיצ'ן, יינן מקומי ואוהד לסטר היה שם באותו לילה גורלי בו ויצ'אי איבד את חייו. בשבילו, אותו ערב התחיל בתצוגה מייסרת של כדורגל, ומשם כל הסיטואציה כולה התדרדרה מרגע לרגע. "כשיצאתי מהאצטדיון, הצרות בחוץ כבר התחילו", הוא מספר. שער השוויון המאוחר של "השועלים" גרם לחלק מאוהדי הקבוצה היריבה לצאת מהאצטדיון עם צימאון לדם - ועד מהרה פרצה תגרה מכוערת בין קבוצות האוהדים. קיצ'ן אומנם היה רחוק מן ההמולה, אבל הוא עדיין "זכה" לראות את תוצאותיה כאשר הוא ישב בפאב שסמוך לאצטדיון.
"שברי זכוכיות התפזרו מול דלת הכניסה", הוא מספר. "מצאתי את עצמי סגור במקום עם שאר האוהדים של הקבוצה, בזמן ששוטרים, שוטרות, פרשים וכלבנים דואגים לפנות את אוהדי ווסטהאם מהאזור. לצדי היה אוהד של 'השועלים' שנטף דם וסירב להודות בחומרת הפציעה שלו. זאת הייתה החוויה הנוראית ביותר בכל שנותי בתור אוהד". כתוצאה מהעימות עם אוהדי הקבוצה היריבה, קיצ'ן עזב את האזור מעט מאוחר יותר מהמצופה – אבל לא מספיק מאוחר בשביל להיות עד לזוועות ההתרסקות.
"הפעם הראשונה ששמעתי על מה שקרה הייתה בבית אמי, כחצי שעה אחרי שנסעתי מהאצטדיון", הוא מספר. "קיבלתי הודעה מחבר שכתב לי: 'הי ניק. אני מקווה שאתה כבר לא ב-King Power, כי מדווחים עכשיו שהמסוק של הבעלים התרסק בחניון המרכזי של האצטדיון". כשהוא הפעיל את מקלט הטלוויזיה לראות במה מדובר, רוב הערוצים כבר סיקרו את הדרמה. "הדיווחים באותם רגעים היו מאוד מעורפלים, אבל היה ברור שאף אחד לא היה יכול לשרוד את מה שקרה שם".
קיצ'ן מדגיש כי תרומתו של ויצ'איי ללסטר סיטי התעלתה על כל דבר שהוא או משפחתו אי פעם הכירו בתולדות מועדון הכדורגל. מאז שהוא זוכר את עצמו, בתור אוהד צעיר שראה משחקים עם היוברט, סבו, אף אחד לא הצליח להביא את הקבוצה לגדולה בשנים האחרונות. בשנת 1982, סבו של קיצ'ן הלך לעולמו ומעולם לא זכה לראות את הקבוצה זוכה באליפות הליגה – כשהקבוצה לקחה אליפות לפני שנתיים, קיצ'ן הניח צעיף של "השועלים" על המצבה שלו.
"האהדה של סבא שלי לקבוצה הפכה אותה למרגשת – וגם ויצ'איי הפך אותה למרגשת", הוא מספר. "ההשפעה שלו במועדון הייתה הרבה יותר עמוקה מאשר התואר ב-2016. הדרך שבה הוא בחר להשקיע את הכסף שלו, הזמן שלו ואת הרוחניות שלו הייתה מה שהפך אותו לאדם כל כך חשוב בעיר. מאוד הערכתי אותו בחייו הפרטיים ולדעתי, גם סבא שלי היה מעריך אותו".
באשר לבעלות על לסטר, גורמים בכלי התקשורת הבריטיים מעריכים כי היורש של ויצ'איי יהיה בנו הבכור – איאוואט. למרות השאלה הבוערת לגבי גורל הקבוצה והעסקים של המיליארדר התאילנדי, נראה כי בני המשפחה שלו עדיין מנסים לעכל את האובדן הנוראי. אליהם, מצטרפים שחקני הקבוצה, ההנהלה, האוהדים והתושבים המקומיים. מה צופן העתיד מבחינתה של לסטר סיטי? כל זה הרבה פחות מעניין כרגע.