זהו סיפורם של בני זוג ממרכז הארץ אשר ניהלו יחד מספר עסקים משגשגים ומצליחים ברחבי העולם בתחום הנדל"ן וצברו רכוש רב במשך 22 שנות נישואיהם.
לפני כשנתיים היחסים בין השניים עלו על שרטון מסיבות אישיות, והם הגישו תביעות הדדיות לחלוקת הרכוש והכסף המשותף, ועד אז, החליטו להתגורר באותו מתחם מגורים (וילה יוקרתית) כשכל אחד מהם מתגורר ביחידה נפרדת.
הסכם ההפרדה בין השניים קבע כי המטבח, הג'קוזי והבריכה המפוארת שלהם יחולקו באופן שווה במהלך כל ימי השבוע, אך למרות זאת, ההסדר בין השניים החזיק מעמד שנתיים בלבד, עד הרגע בו האישה הכריזה כי הגיעו מים עד נפש.
לטענתה, היא נוהגת לערוך בביתה מסיבות בריכה ליליות הכוללת שחייה בעירום, ומצלמות האבטחה המותקנות בבית מטעמי ביטחון פוגעות בצנעת הפרט שלה ושל אורחיה.
האישה דרשה מבעלה, עמו היא כאמור מצויה בהליכי גירושים מתקדמים להסיר את מצלמות האבטחה מהבריכה, אך הבעל התנגד נחרצות.
"אני נכנסת לבריכה חצי עירומה, עושה שחיות ליליות ועורכת מסיבות. המצלמות פוגעות בצנעת הפרט שלי ושל אורחי", קבלה האיש אשר פנתה לבית המשפט בדרישה להורות לבעלה לפרק את מצלמות האבטחה סביב בריכה.
(אילוסטרציה מתוך אינסטגרם)
פרקליטתו של הבעל, עו"ד שרין סולן, טענה שהיא תשאלה את האישה בבית המשפט לגבי העובדה שהיא משתזפת בבריכה בעירום. "אני לא משתזפת בעירום. אני לא נשארת עירומה לאור יום, אבל חברים וחברות שלנו עשו את זה והם חוששים שהסרטונים ממצלמות האבטחה יתעדו אותם", השיבה האישה.
הבעל מצדו טען כי הבריכה היא פרטית ואין מקום לעשות בה מסיבות רחצה המוניות בעירום. "זכותי לשמור על הרכוש שלי ולמנוע מסיבות אלכוהול ורחצה בעירום בבריכה הפרטית שלי", ציין הבעל, "אני מבקש להשאיר את המצלמות כמו שהן - חלק ממערך האבטחה על הבית".
בהמשך הדיון דחה בית המשפט את בקשת האישה להסרת המצלמות בנימוק שהמצלמות הותקנו עוד לפני שבני הזוג נפרדו, ובמסגרת חלוקת השימוש בנכס שהיה מקובל על שני הצדדים כחלק מהביטחון של בני הבית המתגוררים בו והאבטחה על רכושם המשותף.