כמשדברים, חושבים או יוצרים שיח על תקיפות מיניות, נהוג לחשוב על תרחישים שבהם נשים מותקפות בידי גברים או שגברים מותקפים בידי גברים אחרים. נדיר מאוד לשמוע על גברים שמותקפים מינית בידי נשים - ולא מפני שמדובר בתופעה שולית. להפך.
על פי לארה סטמפל, פרופסור למשפטים, יש הרבה דברים שאפשר ללמוד מהסקר העדכני של "המרכז לבקרת ומניעת מחלות" (Centers for Disease Control – CDC) על אלימות מינית בארה"ב. "זה סקר בריאות, שגורם לאנשים לחשוב על גופם ורווחתם", היא אומרת. אבל כשבוחנים את תוצאות הסקר לעומק, מגלים שה- CDC מזניח את הגברים שנאלצו לחדור למישהו אחר, אם בכפייה או בהיעדר ההסכמה, בגלל עניין ביורוקרטי נטו: הם רשומים בסטטיסטיקה תחת הקטגוריה "קורבנות אחרים", יחד עם עבירות פחותות לכאורה כמו "חוויות מיניות לא רצויות ללא מגע".
"הכניסו אותם לאותה קטגוריה עם מי שקיבלו הערות גסות או מי שנחשפו לאיבר מינו של אדם זר", אמרה סטמפל. "זה מקטין את מידת ההתעללות". הגישה הזו של ה-CDC מדגישה נטייה מדאיגה בקרב גורמי אכיפת החוק, כמו גם עובדים סוציאליים וחוקרים, המרמזת כי עבור גברים, כל סקס הוא סקס טוב. "הדרך בה אנו מדברים על גברים וסקס צריכה להשתנות", סטמפל אומרת. "כאשר יש לנו סטריאוטיפים כאלה על גברים, זה מקשה עליהם להיחשף כשהם עוברים התעללות".
גם נשים תוקפות גברים
סטמפל עוסקת מזה זמן רב במחקר על התת-דיווח של מקרי אלימות מינית כלפי גברים. בשנת 2014 היא פרסמה במאמר שטען כי אם לוקחים בחשבון מקרים שבהם גברים "נאנסו לחדור", שיעור המגע המיני שלא בהסכמה בין גברים ונשים הופך שווה: 1.267 מיליון גברים העידו כי הם היו קורבנות לאלימות מינית, לעומת 1.270 מיליון נשים.
הקטגוריה "נאנס לחדור" היא לא משהו שאנחנו מדמיינים כשאנו חושבים על תקיפה מינית, אבל יש לה להשלכות פסיכולוגיות ופיזיות דומות על הקורבן, כולל בעיות בתפקוד המיני, דיכאון, פגיעה בהערכה עצמית, וקושי בניהול מערכות יחסים ארוכות טווח.
למרות שהמלאכה עוד מרובה בלמידת ההשפעות של תקיפה מינית בקרב גברים, מחקר חדש של סטמפל מתמקד דווקא בנשים התוקפות, בנסיון להבין את את התנהגותן ולנתחה. "אנשים חושבים שתקיפות מצד נשים הן נדירות", אומרת סטמפל, "הם חושבים שזו איזו מורה אחת בתיכון שהטרידה תלמיד. אבל זה יותר רחב מזה, לפי הסקרים, ונראה שאף אחד לא יודע את זה".
למרות שעבריינות מין נשית תועדה לראשונה בספרות המחקר כבר ב -1930, מחקרים על תקיפות מיניות שבוצעו על ידי נשים לא התרחשו ותועדו באופן שיטתי או עקבי עד 1990, וגם בשלב זה המחקר התמקד בעיקר בהתעללות מינית בילדים. זאת עד העשור האחרון שבו המחקר בנושא זה התפתח מאוד.
המחקר רחב ההיקף החדש של סטמפל ניתח את תוצאות הסקר האחרון של ה-CDC, ומצא כי ב-68.6 אחוזים מהמקרים של הגברים שנפגעו מינית, התוקפת הייתה אישה. אחוז התוקפות גדל ל-79.2 אחוזים מהמקרים שבהם גברים דיווחו כי נאנסו לחדור.
"גבר שנאנס בידי אישה לא יהיה מאוכזב"
לפי נתונים אלה, מפתיע כי נשים כמעט ולא מופיעות ברישומי עברייני מין. מחקר אחד מצא כי בין 0.8 ל-3 אחוזים מעברייני המין הרשומים הם נשים; סקרים אחרים מצאו נתונים של פחות -2 אחוזים. מצד שני, מחסומים רבים ניצבים בפני גברים המעוניינים לדווח על תקיפה מינית. על פי המחקר של סטמפל, גברים מתביישים לדווח בגלל התפיסה הרווחת כי נשים לא מאיימות. אלה מהגברים שכן מדווחים על התקיפה משקרים ואומרים שהם הותקפו מינית על ידי גברים.
הסטריאוטיפים המגדריים המתארים גברים כאילו במהותם לא יכולים להיאנס לא עוזרים לשיעורי הדיווח. רוב הסטודנטים שהשתתפו בסקר בשנת 1992 לא האמינו כי "גבר גדול וחזק יכול להיאנס על ידי אישה", ומשיבים בסקר עדכני יותר שנערך ב- 2012 אמרו שגבר שנאנס בידי אישה לא יהיה "מאוד מאוכזב".
"פגשתי אדם שעשה עבודה בנושא זה, והיה קורבן לתקיפה של אישה כשהיה ילד", סיפרה סטמפל. "עד עצם היום הזה הוא מפחד להיות לבד בחדר עם אישה. כפי שאתם יכולים לדמיין, מאוד לא נוח לו לחלוק את זה עם אנשים. הוא חושב שהם ימצאו את זה כמקרה מביש. הוא מדבר על זה כמו שורד, אבל הוא די נדיר. אתם יכולים לתאר לעצמכם שלגברים אחרים יהיה פחד דומה לשתף בסיפורם, במיוחד אם העבריין הוא נקבה".
הקושי להבין את מימדי התופעה גדל לאור העובדה שגברים פחות פתוחים לדבר על המקרים הללו. אך רק בעזרת העלאת המודעות לתופעה ניתן יהיה להתייחס אליה, להגיע לשורש שלה ולמגר אותה.
>>> קו חירום לפנגעי תקיפה מינית: 1203. קו חירום לדתיים נפגעי תקיפה מינית: 02-5328000