מאז סיום מלחמת העולם השנייה ולאחר שממדי שואת העם היהודי התבררו לעולם כולו, ניסו מדינות רבות בעולם לשים את ידיהן על מי שביצעו את מעשי הזוועה הנוראיים היותר בהיסטוריה האנושית. רבים מהאנשים שאחראים לפשעים נגד האנושות נמלטו מעונש, ולא מעט מהם הצליחו להימלט למקומות מסתור, בעיקר בדרום אמריקה וארה"ב, ולהמשיך שם את חייהם האנונימיים מבלי שסביבתם תדע מה עוללו. מאז משפטי נירנברג ותפיסתו של אדולף אייכמן והוצאתו להורג בישראל, וכשרבים מהם כבר אינם בין החיים, אלה הנאצים הגדולים ביותר שהצליחו להימלט מאימת הדין עד היום.
ג'ון דמיאניוק
דמיאניוק, יליד אוקראינה, היגר לארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה והפך לאזרח אמריקאי מתאזרח בשנות ה-50, ועבד שנים רבות במפעל רכבי פורד באוהיו. בשנת 2011, לאחר הליכים ממושכים בבית המשפט בארה"ב, בישראל ובגרמניה, הרשיע אותו בית משפט גרמני בסיוע לרצח של 28 אלף בני אדם בעת ששימש כשומר במחנה הריכוז סוביבור בפולין ב-1943. למרות שדמיאניוק שוחרר בהמתנה לערעור ומת בבית אבות גרמני בשנת 2012, פסק הדין המהווה תקדים חשוב להאשים שומרים שעבדו במחנות המוות הנאצים כמשתפי פעולה לרציחות שהתרחשו שם, גם כאשר - כמו במקרה של דמיאניוק - לא היו ראיות.
לאסלו קסטארי
כשוטר הונגרי בעיר קושיצה (כיום בסלובקיה, אך אז נכבשה על ידי הונגריה) בשנת 1944, ארגן קסטארי את גירושיהם של יותר מ-15,000 יהודים לאושוויץ. בית משפט בצ'כוסלובקיה הרשיע את קסטארי בהיעדרו וגזר עליו גזר דין מוות בשנת 1948. הוא ברח לקנדה, שם עבד כסוחר אמנות עד 1997. לאחר שהרשויות בקנדה גילו שהוא שיקר בבקשת הדרכון שלו ושלל את אזרחותו, נעלם קסטארי למשך עשור, עד שנעצר בבודפשט בשנת 2012. קסטארי, שהוגדר על ידי מרכז שמעון ויזנטל (ארגון זכויות אדם יהודי הידוע בציד הנחוש שלו אחר נאצים לשעבר) כחשוד "המבוקש ביותר" בשנת 2011, מת בזמן שהמתין למשפט במעצר בית ב-2013 בגיל 98.
הנס ליפשיס
בעקבות התקדים שיצרה הרשעתו של דמיאניוק ב-2011, השלטונות הגרמניים פתחו במסע מחודש להבאת כ-50 שומרים חשודים לשעבר באושוויץ-בירקנאו, שם נרצחו כ-1.5 מיליון בני אדם בין 1941 ל-1945. הראשון שהוגש נגדו כתב אישום, ב-2013, היה הנס ליפשיס בן ה-93, שחי בשיקגו כמעט שלושה עשורים לאחר מלחמת העולם השנייה לפני שגורש בגלל ששיקר לגבי עברו הנאצי. התובעים טענו שליפשיס עבד כשומר באושוויץ בין השנים 1941-43, למרות שהוא טען שהוא רק טבח. בפברואר 2014 קבע בית משפט בגרמניה כי ליפשיס, הסובל מדמנציה, אינו כשיר נפשית לעמוד לדין.
ולדימיר קטריוק
קטריוק היה מפקד מחלקה בגדוד אוקראיני של ה-SS, חיילי הסער הנאציים המובחרים. בשנים 1942-44, קטריוק היגר לקנדה עד שנות ה-50. ב-1999, בית משפט קנדי מצא שהוא שיקר לגבי עברו כדי להיכנס למדינה, אך מאוחר יותר החליטה ממשלת קנדה שלא לשלול ממנו את אזרחותו. לאחר שצץ מחקר חדש שטען כי קטריוק היה שותף פעיל בטבח של יותר מ-150 בני אדם, רובם נשים וילדים, בכפר חאתין בביילורוסיה (כיום בלארוס) בשנת 1943. מרכז שמעון ויזנטל הציב אותו במקום השני ברשימה השנתית של הנאצים לשעבר המבוקשים ביותר. במאי 2015, אפילו כשהרשויות ברוסיה ניסו להסגיר את קטריוק כדי לשפוט אותו על פשעי המלחמה שלו לכאורה, הכוורן בן ה-93 מת בקוויבק לאחר מחלה ממושכת.
אוסקר גרוניג
לאחר שה-SS-Unterscharführer לשעבר אוסקר גרוניג שוחרר מבית הכלא הבריטי בעקבות מלחמת העולם השנייה, הוא עזב את הצבא והחל חיים נורמליים של המעמד הבינוני בעבודה במפעל לייצור זכוכית בסקסוניה התחתונה בגרמניה. רק עשרות שנים מאוחר יותר הוא החליט לדבר על שירותו כשומר באושוויץ. בסרט תיעודי מ-2005 של ה-BBC, הוא תיאר את תאי הגזים ואת תהליך הסלקציה, למרות שלדבריו הוא לא השתתף ישירות בהרג. ביולי 2015, הרשיע בית משפט בצפון גרמניה את גרוניג - שכונה "מנהל החשבונות של אושוויץ" - בשל אחריותו לכאורה לעקוב אחר הכסף והרכוש שנלקחו מהאסירים עם הגעתם - ב-300,000 אישומים של עזר לרצח, וגזר דינו של בן 94 עד ארבע שנות מאסר.
גרהרד זומר
גרהרד זומר ניצב עד מותו בשנת 2019 בראש רשימת "המבוקשים ביותר" של מרכז שמעון ויזנטל. בשנת 1944, זומר היה חייל בדיוויזיית הפאנצר ה-16 של האס אס כאשר סייע בטבח 560 אזרחים, בהם 119 ילדים, בעיירה סנט-אנה די סטזמה בטוסקנה. למרות שבית משפט איטלקי הרשיע 10 קציני SS לשעבר, כולל זומר ב-2005, גרמניה מעולם לא הסגירה אף אחד מהם, ובשנת 2012 ביטלו התובעים הגרמנים את התיק נגד זומר מחוסר ראיות. לאחר פתיחת התיק מחדש ב-2014, מומחים גילו כי זומר בן ה-93 - המתגורר בבית אבות מצפון להמבורג - סובל מדמנציה קשה ואינו כשיר למשפט.
אלפרד סטארק
רב-טוראי לשעבר של דיוויזיית Gebirsgjäger, סטארק הואשם בגיל 92 בהוראת הוצאתם להורג של 117 שבויי מלחמה איטלקים באי קפלוניה, יוון, שנכבש על ידי איטליה בשנת 1943. גרמניה ואיטליה ניתקו את הברית ביניהן בספטמבר, ובעקבות הנתק הרגו הגרמנים כמעט 9,500 קצינים של דיוויזיית האקווי, כולל השבויים בקפלוניה. בשנת 2012, בית משפט צבאי ברומא גזר את סטארק שלא בפניו למאסר עולם, אך גם גרמניה סירבה להסגירו כדי לעמוד לדין. סטארק תפס את המיקום השני ברשימת "המבוקשים" של ה-SWC.
יוהאן רוברט ריס
לאחר שפרטיזנים ירו בשני חיילים גרמנים, דווח כי כוחות נאצים ביצעו פעולת תגמול בטבח בכ-184 אזרחים (כולל 27 ילדים ו-63 נשים) בעיירה פדולה די פוצ'יו בטוסקנה בשנת 1944. שנה לאחר מכן, הסמל הבריטי צ'ארלס אדמונסון קיבל עדויות על הטבח מפי ניצולים, בתקווה להביא את האחראים לדין. בהתבסס על העדים שאסף, בית משפט צבאי ברומא גזר על ריס ושני נאצים לשעבר נוספים מאסר עולם בהיעדרם בשנת 2011 בגין תפקידיהם ברציחות. בית המשפט גם ביקש מממשלת גרמניה לשלם 14 מיליון יורו כפיצוי לשאר קרובי הקורבנות; גרמניה סירבה ואף התנגדה להסגיר את שלושת הגברים. עד שנת 2016 ריס התגורר בכפר דרומית למינכן, והיה במקום השלישי ברשימת ה"מבוקשים" של ה-SWC. הוא הכחיש את ההאשמות נגדו.
אלגימנטס דיילידה
כקצין במשטרת הביטחון הליטאית, בחסות הנאצים, עצר דיילידה 12 יהודים שניסו להימלט מהגטו היהודי בעיר וילנה, בתחילת שנות ה-40. על פי החשד, הוא מסר אותם לנאצים, שככל הנראה הוציאו אותם להורג. דייליידה היגר לארצות הברית לאחר המלחמה, ועבד כסוכן נדל"ן בפלורידה בשנות ה-90, כאשר ממשלת ארה"ב גילתה את עברו הנאצי ושללה ממנו את אזרחותו. לאחר שגורשו, הוא ואשתו התיישבו בעיירה הקטנה קירכברג, במערב גרמניה. למרות שבית משפט בווילנה הרשיע אותו בפשעי מלחמה, ממשלת ליטא עשתה רק ניסיונות מעטים להחזירו הביתה למשפט, ובשנת 2008 בית משפט גבוה בליטא קבע שבריאותו של דייליידה גרועה מכדי שיוכל לרצות זמן בכלא. הוא היה ניצב במקום הרביעי ברשימת המבוקשים.
אדולף היטלר
אולי היטלר לא בדיוק שייך לאותה קטגוריה עם הנאצים ה"מבוקשים" - אבל עדיין יש אנשים שמאמינים שהמנהיג הנאצי לא התאבד בבונקר בברלין באפריל 1945. במקום זאת, כפי שאומרת התיאוריה המובילה, הוא ברח לדרום אמריקה וחי את שארית חייו ללא עונש על פשעי המלחמה הבלתי נתפסים שלו. למרות שהחוקרים מסכימים שהיטלר ואשתו, אווה בראון, ערכו הסכם התאבדות בבונקר, שמועות על הישרדותו של היטלר צצו כבר ב-1945, בעיקר בגלל שגורמים רשמיים מעולם לא זיהו בפומבי את שרידיהם של בני הזוג. בתחילת 2014, ה-FBI ביטל את הסיווג של יותר מ-700 עמודים של טיפים והערות על חקירות אם היטלר, כמו נאצים מובילים אחרים, ברח לדרום אמריקה. הגילויים עוררו חקירות חדשות על תיאוריית הקונספירציה המתמשכת של בריחתו של היטלר, כולל משלחות אל רשת המנהרות הסודית שהיטלר בנה תחת ברלין ובאזורים האפלים ביותר של הג'ונגל הארגנטינאי.
