סיפורו של אריאל דייגו נסאר, הארגנטינאי בן ה-30, היה יכול בקלות להפוך לסרט הוליוודי שובר קופות או לדרמה מצליחה בנטלפיקס. מדינה שלמה חיפשה אחריו במשך 15 שנה אחרי שנעלם כאילו בלעה אותו האדמה, ואחרי שממש לאחרונה הוא נמצא לפתע בלימה בירת פרו והוחזר לארגנטינה - השבוע נעלם שוב.
הסיפור מתחיל לפני 15 שנה, ב-14 לינואר 2003. רגע אחרי שחגג את יום הולדתו ה-15, אריאל נעלם מביתו ולא שב. החיפושים אחריו התמקדו בכל רחבי ארגנטינה אך לכוחות המשטרה לא היה קצה חוט על מקום הימצאו או סיבת היעלמותו. אחרי שנים של חיפושים, שכאמור לא העלו דבר, אריאל נמצא לפני מספר ימים בפרו על ידי אישה ארגנטינאית שזיהתה אותו. מיד אחרי שהבינה שמדובר בו, היא לקחה אותו לשגרירות ארגנטינה בפרו להמשך הטיפול בו.
מיד עם הגעתו לשגרירות הוא תושאל ונחקר, ואז התברר שבמשך 14 שנה הוא התגורר יחד עם גבר אלמוני בלימה בירת פרו, אשר מנע ממנו לצאת את פתח ביתו, עד שבשנה שעברה אותו גבר נפטר ואריאל מצא את עצמו לבדו, חופשי ומבולבל - לפחות עד לרגע שהוא נמצא על ידי אותה אישה שדאגה להביא אותו לשגרירות הארגנטינאית.
לאריאל אין כל קשר למשפחתו, למעט קשר בסיסי עם אחותו, אשר ביקרה אותו בפרו לפני הגעתו לארגנטינה שם אמרה לרשויות כי אין לה כל אפשרות לשכן אותו אצלה או לדאוג לתנאיו הסוציאליים. אריאל נשלח חזרה למולדתו, נחת בבואנוס איירס ושם הוחלט לשכן אותו בהתחלה בבית מלון עד שיועבר לטיפול רפואי ראוי. בזמן הזה, האישה שמצאה אותו יחד עם צוות מיוחד החלו לטפל בכל הצד הבירוקרטי של חזרתו כולל הנפקת תעודת זהות וזירוז ההליך הרפואי אותו היה אמור לעבור.
שלשום הועבר אריאל לבית החולים מונייז שבבואנוס איירס על ידי אדם בשם מרטין אנחלס, אשר הופקד על בטחונו, אך מתברר שלפני יומיים, בזמן ששהו בבית החולים, אנחלס עזב את חדרו של אריאל בשעה 15:30 כדי להביא לשניהם משהו לאכול, וכשחזר שם לב כי אריאל נעלם מחדרו ולאף אחד, כולל הצוות הרפואי, אין מושג לאן הוא הלך. הדבר האחרון שנמסר לכלי התקשורת בארגנטינה הוא כי אריאל לבש מכנסי ריצה אפורים, מעיל שחור ויש לו מספר צלקות ופצעים על פניו וקיים חשש אמיתי לחייו. אז לאן נעלם האדם שכבר נעלם ל-15 שנה? נראה שהתעלומה תישאר פתוחה לאורך זמן.